מהו הליך יישוב סכסוך במשפחה?

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נועד ליצור שלב מקדים לפני התדיינות משפטית בחלק ניכר מסכסוכי המשפחה.

לפי המידע הרשמי של משרד הרווחה והרשות השופטת, לפני הגשת תביעה בענייני משפחה שעליהם חל החוק יש לפתוח תחילה הליך של יישוב סכסוך.

לאחר הגשת הבקשה מופנים הצדדים אל יחידת הסיוע שליד הערכאה שבה נפתח ההליך.

יחידות הסיוע הן יחידות טיפוליות השייכות למשרד הרווחה והביטחון החברתי. פועלים בהן אנשי מקצוע בעלי ניסיון בטיפול במשפחות המצויות בפרידה, גירושין וסכסוך משפחתי.

מטרת השלב אינה להכריע מי מהצדדים צודק. הוא נועד לאפשר לצדדים לקבל מידע ולבחון האם קיימת דרך מתאימה ליישב את הסכסוך בהסכמה.

מהו מהו"ת?

מהו"ת הוא השם שניתן למפגשים המתקיימים ביחידת הסיוע במסגרת הליך יישוב הסכסוך.

בפרסומים רשמיים ניתן למצוא את המונח בהקשר של מפגשי מידע, היכרות ותיאום או מידע, הערכה ותיאום. מבחינה מעשית, מדובר בשלב שבו הצדדים נפגשים עם אנשי יחידת הסיוע ומקבלים מידע על האפשרויות העומדות בפניהם.

המפגשים עוסקים גם בהיבטים הרגשיים והמשפחתיים של הסכסוך וגם בהשלכות המשפטיות שלו.

איך מתחיל הליך יישוב הסכסוך?

ההליך מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך לערכאה המתאימה.

לאחר פתיחת התיק מופנים הצדדים ליחידת הסיוע ונקבע מפגש מהו"ת.

כמה פגישות מהו"ת מתקיימות?

לפי המידע הרשמי של משרד הרווחה ובתי הדין הרבניים, ניתן לקיים בין מפגש אחד לארבעה מפגשים במסגרת ההליך.

התהליך מתנהל ככלל בתוך 45 ימים ממועד הגשת הבקשה, עם אפשרות להארכה חד-פעמית של 15 ימים נוספים.

כלומר, מסגרת ההליך עשויה להגיע עד 60 ימים.

מספר המפגשים בפועל אינו חייב להיות זהה בכל תיק. הוא מושפע ממאפייני המשפחה, טיב המחלוקת ומהאפשרות לקדם פתרון מוסכם.

מה קורה בפגישת המהו"ת הראשונה?

לפי המידע הרשמי של בתי הדין הרבניים, בפגישה הראשונה משתתפים הצדדים ועובד סוציאלי מטעם יחידת הסיוע.

ככלל, באי כוחם של הצדדים אינם נוכחים בפגישה הראשונה.

בהמשך ניתן במקרים המתאימים לצרף עורך דין מטעם יחידת הסיוע בעל ניסיון בדיני משפחה וביישוב סכסוכים בהסכמה, וכן אנשי מקצוע נוספים מתחומי הטיפול והגישור.

עובדי יחידת הסיוע רשאים להיפגש עם הצדדים יחד או לחוד בהתאם לצורך.

בנוסף, על הצדדים לקבל הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם לפני קבלת התחייבויות משפטיות.

האם חייבים להגיע לפגישת מהו"ת?

כן. הזימון לפגישת מהו"ת אינו המלצה בלבד.

המקורות הרשמיים מבהירים כי ההתייצבות למפגשים שנקבעו במסגרת ההליך היא חובה.

אי-התייצבות עלולה להיות בעלת השלכות דיוניות.

לפי המידע הרשמי של בתי הדין הרבניים, צד שלא התייצב לפגישת מהו"ת עשוי, בין היתר, להיתקל במגבלה על האפשרות לבקש קיצור של תקופת עיכוב ההליכים. הערכאה רשאית במקרים המתאימים גם לפסוק הוצאות או לנקוט צעדים דיוניים אחרים.

מה ההבדל בין מהו"ת לבין גישור?

זהו אחד ההבדלים החשובים ביותר להבנת ההליך.

מהו"ת אינו שם אחר לגישור.

פגישות המהו"ת הן חלק מהשלב החוקי המקדים. הן נועדו לספק מידע, לבצע הערכה ראשונית ולבדוק אם יש התאמה להמשך תהליך מוסכם.

גישור, לעומת זאת, הוא הליך שבו הצדדים מנסים לגבש הסכמות מעשיות ביחס למחלוקות ביניהם בעזרת מגשר או מגשרת.

מתי אפשר לעבור לגישור?

אם במהלך הליך המהו"ת מתברר כי קיימת אפשרות להידברות, הצדדים יכולים לבחון המשך של יישוב הסכסוך בהסכמה.

משרד הרווחה מציין כי במקרים מסוימים שירותי גישור ביחידות הסיוע ניתנים באמצעות אנשי מקצוע המתמחים בגישור במשפחה.

אפשרות אחרת היא פנייה לגישור פרטי.

לפי הרשות השופטת, אם הצדדים מעוניינים להמשיך בגישור פרטי ניתן במקרים המתאימים לבקש מבית המשפט להאריך את תקופת עיכוב ההליכים מעבר לתקופה הקבועה בחוק.

עצם ההשתתפות בגישור אינה מחייבת להגיע להסכם. הסכם נוצר רק כאשר הצדדים מצליחים לגבש נוסח שמקובל עליהם.

אילו נושאים אפשר להסדיר במסגרת גישור משפחתי?

גישור משפחתי יכול לעסוק במכלול רחב של הסוגיות המתעוררות בעקבות פרידה וגירושין.

• חלוקת רכוש ואיזון משאבים.
• דירת המגורים.
• זמני שהות עם הילדים.
• אחריות הורית.
• מזונות וצרכים כלכליים של הילדים.
• חינוך ובריאות.
• מקום מגורי הילדים.
• חלוקת הוצאות מיוחדות.
• חשבונות, חסכונות וזכויות כלכליות.
• מנגנונים לפתרון מחלוקות עתידיות.

בתיקים מורכבים ניתן להידרש גם לנכסים עסקיים, חברות, אופציות, זכויות סוציאליות, נכסים בחו"ל או סוגיות כלכליות אחרות.

מהי תקופת עיכוב ההליכים?

פתיחת תיק יישוב סכסוך יוצרת תקופה שבה הצדדים אינם עוברים באופן מיידי להתדיינות רגילה בתביעות המשפחתיות שעליהן חל ההסדר.

מטרת התקופה היא לאפשר ניסיון ממשי לבחון הסכמות לפני החרפת המאבק המשפטי.

מדוע 15 הימים שלאחר תקופת ההמתנה חשובים?

ללוח הזמנים עשויה להיות משמעות משפטית ממשית.

לפי השירות הרשמי של הרשות השופטת, מי שפתח את תיק יישוב הסכסוך יכול, לאחר חלוף תקופת ההמתנה ובכפוף לתנאים, להגיש תביעה בתוך 15 ימים.

אם הוא אינו מגיש תביעה בתקופה זו, או מגיש תביעה רק בחלק מהנושאים שבמחלוקת, הצד השני יכול להגיש תביעה בנושאים שלא נכללו.

האם יש משמעות לערכאה שבה מוגשת הבקשה?

בסכסוכי גירושין בישראל עשויות להתעורר שאלות של סמכות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני.

לכן, הגשת בקשה ליישוב סכסוך אינה פעולה שכדאי לבחון רק מהזווית הטכנית של מילוי טופס.

למועד הגשת הבקשה, להתפתחות ההליך ולתביעות המוגשות לאחר תקופת ההמתנה עשויה להיות משמעות בהמשך ניהול הסכסוך.

המשמעות המדויקת תלויה בסוג המחלוקת, בזהות הצדדים, בתביעות הרלוונטיות ובנסיבות המקרה.

לכן, לפני ביצוע פעולה שיש לה השלכות דיוניות, חשוב להבין כיצד היא משתלבת בתמונה המשפטית הכוללת.

ומה קורה כאשר יש עניין דחוף?

העובדה שמתנהל הליך יישוב סכסוך אינה אומרת שכל מצב חייב להמתין עד תום התקופה.

הדין מכיר במצבים שבהם ניתן לבקש סעד דחוף או סעד זמני, וכן במקרים שבהם ניתן לבקש לקצר את תקופת עיכוב ההליכים.

עם זאת, עצם התחושה שהמצב דחוף אינה מספיקה בהכרח. יש לבחון האם המקרה עומד בתנאים הקבועים בדין ומהו הסעד המתאים.

כאשר מדובר, למשל, בסוגיה הנוגעת לילדים, לרכוש שעלול להיפגע או לנסיבות חריגות אחרות, חשוב לבחון את הצורך בפעולה מיידית באופן פרטני.

האם הדברים שנאמרים במהו"ת חסויים?

כן. לפי המידע הרשמי של בתי הדין הרבניים, על תוכן מפגשי המהו"ת חל חיסיון ואיסור פרסום.

החיסיון הוא רכיב משמעותי במבנה ההליך.

האפשרות לדבר במסגרת שאינה מיועדת להכרעה שיפוטית יכולה לאפשר לצדדים לבחון פתרונות ולנהל שיח מבלי להפוך כל אמירה לטענה במסגרת המשפט.

עם זאת, חיסיון אינו מבטל את הצורך לקבל ייעוץ משפטי עצמאי לפני התחייבות להסדר בעל השלכות משפטיות.

מה קורה אם הצדדים מגיעים להסכם?

אם הצדדים מצליחים להגיע להסכמה, ניתן לנסח הסכם המסדיר את הנושאים שבמחלוקת.

ההסכם יכול לעסוק בחלק מהנושאים או במכלול הסוגיות הקשורות לפרידה.

לפי הרשות השופטת ומשרד הרווחה, לאחר גיבוש הסכם ניתן לפנות לערכאה המתאימה כדי לקבל עבורו תוקף משפטי.

אישור ההסכם הוא שלב משמעותי, משום שלאחריו ההסכמות אינן נשארות רק הבנות פרטיות בין בני הזוג.

לכן, לפני חתימה על הסכם גירושין חשוב לבחון את ההשלכות המעשיות שלו גם לטווח הארוך.

ומה אם לא מגיעים להסכמה?

הליך מהו"ת אינו מבטל את זכותו של צד לפנות להליך משפטי כאשר הניסיון ליישב את הסכסוך אינו מצליח.

אם לא הושגה הסכמה והצדדים אינם מעוניינים להמשיך בהליכי גישור, ניתן לעבור לשלב הגשת התביעות לאחר התקופה הקבועה בדין ובהתאם לכללים החלים על המקרה.

בשלב זה עשויות להיות מוגשות תביעות בענייני רכוש, מזונות, אחריות הורית, זמני שהות ונושאים נוספים.

המעבר מגישור אפשרי להתדיינות אינו בהכרח עדות לכך שהליך המהו"ת היה חסר ערך. לעיתים הוא מאפשר לצדדים להבין טוב יותר את מוקדי המחלוקת ואף לצמצם חלק מהם.

מה עשוי להיות היתרון בגישור בסכסוך משפחתי?

בסכסוך משפחתי קיימת לעיתים מערכת יחסים שתימשך גם לאחר הפרידה, במיוחד כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים.

לכן, השאלה אינה תמיד רק כיצד מסיימים את המחלוקת הנוכחית. חשוב לעיתים גם כיצד יתקבלו החלטות בעתיד.

גישור יכול לאפשר לצדדים לבנות מנגנונים המותאמים למשפחה המסוימת ולא רק לקבל הכרעה בנקודת מחלוקת אחת.

בנוסף, הצדדים שומרים על מידה גבוהה יותר של שליטה בתוצאה, משום שהמגשר אינו מכריע עבורם.

עם זאת, היתרונות האפשריים של גישור אינם הופכים אותו למסלול המתאים לכל מקרה.

מתי גישור עלול שלא להספיק?

לא בכל סכסוך קיימים התנאים הדרושים למשא ומתן אפקטיבי.

גישור עשוי להיות מורכב במיוחד כאשר קיימת מחלוקת עמוקה ביחס לעובדות, חוסר שקיפות כלכלית, קושי לקבל מידע, חשש להברחת נכסים או פער משמעותי ביכולת של הצדדים לנהל משא ומתן.

גם כאשר אחד הצדדים אינו מעוניין בפועל להגיע להסכמה, עצם קיומו של הליך גישור אינו מבטיח תוצאה.

במצבים כאלה יש לבחון האם ניתן ליצור תנאים שיאפשרו משא ומתן הוגן או שיש צורך בהליך משפטי.

להרחבה בנושא ניתן לקרוא את המאמר למה חלק מהליכי הגישור מצליחים ואחרים נכשלים?

האם צריך עורך דין כאשר מנסים להגיע להסכמה?

ניסיון להגיע להסכמה אינו סותר קבלת ייעוץ משפטי.

למעשה, היכרות עם הזכויות, החובות והחלופות יכולה לסייע לצד לקבל החלטות מושכלות יותר במהלך המשא ומתן.

ייעוץ משפטי יכול להיות חשוב במיוחד לפני ויתור על זכויות, קבלת התחייבויות כלכליות, הסכמה על חלוקת רכוש או חתימה על הסכם גירושין.

גם המקורות הרשמיים מדגישים כי במסגרת הליך המהו"ת יש לאפשר לצדדים להתייעץ עם עורכי דינם לפני קבלת התחייבויות משפטיות.

כיצד נכון להתכונן להליך יישוב סכסוך?

הכנה אינה צריכה להפוך את המפגש הראשון לזירת מאבק.

עם זאת, כדאי להגיע כאשר התמונה העובדתית ברורה ככל האפשר.

• למפות את הנושאים שבמחלוקת.
• להבין מהם הצרכים המיידיים של הילדים.
• לרכז מידע בסיסי על נכסים והתחייבויות.
• להבחין בין נושאים דחופים לבין נושאים שניתן להסדיר בהמשך.
• לחשוב אילו פתרונות עשויים להיות מעשיים.
• להבין מראש אילו החלטות דורשות ייעוץ משפטי.
• לעקוב אחר המועדים הקבועים בהליך.

הכנה נכונה מאפשרת להשתמש בתקופת יישוב הסכסוך לצורך בחינה אמיתית של האפשרויות ולא רק להמתין לסיומה.

מה המשמעות של ההליך כאשר יש ילדים?

כאשר לבני הזוג יש ילדים, לסכסוך המשפטי יש גם ממד משפחתי מתמשך.

גם לאחר הגירושין ההורים עשויים להידרש לקבל החלטות משותפות בנושאי חינוך, בריאות, מגורים והוצאות.

לכן, הליך שמצליח לייצר מנגנון תקשורת והסכמות מעשיות יכול להשפיע גם על ההתנהלות לאחר הפרידה.

משרד הרווחה מציין במפורש כי מטרת הליך יישוב הסכסוך כוללת התחשבות בכל ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של הילדים.

אין פירוש הדבר שהסכמה היא תמיד אפשרית. המשמעות היא שטובת הילדים היא שיקול מרכזי בבחינת הדרך שבה ינוהל הסכסוך.

המשמעות המשפטית: מהו"ת הוא "פסק זמן", אבל לא חלל משפטי

אחת הטעויות האפשריות היא להתייחס לתקופת יישוב הסכסוך כאילו לא מתרחש בה דבר בעל משמעות משפטית.

בפועל, בתקופה זו עשויות להתקבל החלטות שישפיעו על המשך ההליך.

הצדדים בוחנים אם להמשיך לגישור, אם להגיע להסכמות זמניות ואם יש צורך בפעולה משפטית דחופה.

במקביל, לוח הזמנים ממשיך להתקדם.

לכן, רצון להימנע מעימות משפטי אינו מחייב ויתור על הבנה של המצב המשפטי.

מהו מקומו של יישוב הסכסוך בתוך הליך הגירושין?

יישוב סכסוך הוא רק שלב אחד בתוך תמונה רחבה יותר.

הליך גירושין עשוי לכלול הסדרת רכוש, אחריות הורית, זמני שהות, מזונות, הסכמים והליך הגט עצמו.

כאשר מושגת הסכמה רחבה בשלב מוקדם, ניתן לעיתים להסדיר חלק משמעותי מהנושאים ללא ניהול התדיינות ממושכת.

כאשר ההסכמה אינה אפשרית, חשוב להבין כיצד עוברים מהשלב המקדמי להליך המשפטי ומהן ההחלטות הנדרשות בדרך.

להרחבה על התמונה המלאה ניתן לקרוא את המדריך המלא להליך גירושין – שלבי הפרידה, הסכמים והליכים משפטיים .

גישור או הליך משפטי: לא תמיד מדובר בבחירה בינארית

לעיתים מוצגת השאלה כאילו בני הזוג חייבים לבחור כבר בתחילת הדרך בין גישור לבין מאבק משפטי.

המציאות מורכבת יותר.

ניתן להתחיל בהידברות ולגלות שנדרשת הכרעה שיפוטית בנושא מסוים. מנגד, גם לאחר פתיחת הליכים משפטיים יכולים הצדדים להגיע להסכמות.

לעיתים אפשר להסכים על חלק מהנושאים ולהותיר נושא מצומצם להכרעה.

לכן, הבחירה בדרך המתאימה צריכה להתבסס על נסיבות הסכסוך, רמת שיתוף הפעולה, המידע הקיים, מצב הילדים וההשלכות הכלכליות והמשפטיות.

סיכום: מטרת מהו"ת אינה למנוע משפט בכל מחיר

הליך יישוב סכסוך ופגישות מהו"ת נועדו ליצור מרחב שבו בני משפחה יכולים לקבל מידע ולבחון אפשרות לפתור את המחלוקת לפני פתיחת התדיינות משפטית מלאה.

המסגרת מאפשרת עד ארבעה מפגשים ביחידת הסיוע, בתוך פרק הזמן הקבוע בדין, ובמקרים המתאימים ניתן להמשיך ממנה לגישור או למסלול אחר של יישוב סכסוך בהסכמה.

כאשר מושג הסכם, ניתן להביאו לאישור הערכאה המתאימה ולתת לו תוקף משפטי.

כאשר לא מושגת הסכמה, הצדדים יכולים לעבור להתדיינות משפטית בהתאם למועדים ולכללים הקבועים בדין.

המשמעות היא שמהו"ת אינו מנגנון שמחייב בני זוג להתפשר ואינו מבטל את האפשרות לפנות לבית המשפט או לבית הדין.

הוא יוצר שלב מובנה שבו ניתן לעצור, להבין את המחלוקת ולבחון אם קיימת דרך אחרת לנהל אותה.

דווקא משום שלתקופה זו עשויות להיות גם השלכות משפטיות ודיוניות, חשוב להבין את לוח הזמנים, את משמעות ההסכמות המוצעות ואת האפשרויות העומדות בפני כל צד.

מקורות מוסדיים

שאלות ותשובות על יישוב סכסוך, מהו"ת וגישור במשפחה