ייפוי כוח מתמשך הפך בתוך פחות מעשור מכלי משפטי חדש וכמעט לא מוכר לאחד המסמכים הנפוצים ביותר בתכנון משפטי משפחתי בישראל. לפי חישוב שמבוסס על נתוני האפוטרופוס הכללי, עד סוף 2025 הופקדו במאגר משרד המשפטים כ-268 אלף ייפויי כוח מתמשכים, ובשנת 2025 לבדה הופקדו 52,401 מסמכים כאלה^[10].

אבל המספר המצטבר מספר רק חלק מהסיפור. המחקר שלפניכם מצליב שלושה מקורות נתונים: היקף ההפקדות לאורך השנים, היחס בין ייפוי כוח מתמשך לבין מינוי אפוטרופוס בפועל, והמגמה הדמוגרפית של הזדקנות האוכלוסייה. מהצלבה זו עולות כמה תובנות שלא נראות בכותרות, ובהן האטה חדה בקצב הצמיחה בשנת 2025 ופערים גיאוגרפיים וחברתיים-כלכליים עמוקים.

מהו ייפוי כוח מתמשך ומה השתנה בשנת 2016

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שבו אדם בגיר וכשיר בוחר מראש מי יקבל עבורו החלטות בעניינים רכושיים, אישיים ורפואיים, אם בעתיד לא יוכל לעשות זאת בעצמו. המסמך עוגן בתיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשע"ו-2016, והוא מהווה חלופה למינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט^[1].

עד לתיקון, הכלי העיקרי לטיפול באדם שאיבד את יכולתו לנהל את ענייניו היה מינוי אפוטרופוס בצו של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין השרעי. במצגת ההכשרה של האפוטרופוס הכללי לעורכי דין צוין כי מספר המינויים עמד על יותר מ-55,000, עם כ-7,000 מינויים חדשים בשנה, ושכ-85% מהאפוטרופסים הם קרובי משפחה^[3].

התיקון שיקף מעבר מתפיסה פטרנליסטית, שבמרכזה "טובת האדם", לתפיסה אוטונומית שבמרכזה רצונו. הרקע לכך היה אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות, שישראל אשררה בשנת 2012, ושקבעה את זכותם של אנשים עם מוגבלות לכשירות משפטית בשוויון עם אחרים^[2]. לצד ייפוי הכוח המתמשך, התיקון הסדיר גם את מנגנון התמיכה בקבלת החלטות, ואת המסמכים "הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס" ו"הבעת רצון".

מחזור החיים של ייפוי כוח מתמשך

לפי הנחיות האפוטרופוס הכללי, למסמך ארבעה שלבים: עריכה וחתימה בפני עורך דין שעבר הכשרה ייעודית, הפקדה במאגר האפוטרופוס הכללי, כניסה לתוקף, ופקיעה או ביטול^[3]. ההפקדה היא תנאי מוקדם לכניסה לתוקף, והכניסה לתוקף מתרחשת רק כאשר הממנה חדל להיות מסוגל להבין בדבר, ומיופה הכוח מסר על כך הצהרה לאפוטרופוס הכללי.

ייפוי כוח מתמשך במספרים: ההפקדות שנה אחר שנה

התיקון נכנס לתוקף באפריל 2017. בשנתיים הראשונות, 2017 ו-2018, הופקדו יחד 6,714 ייפויי כוח מתמשכים בלבד^[2]. מאז הקצב עלה כמעט בכל שנה: כ-14 אלף ב-2019, כ-26.7 אלף ב-2020, כ-31 אלף ב-2021 וכ-40 אלף ב-2022^[12][13].

בשנת 2023 הופקדו 45,156 ייפויי כוח, ובשנת 2024 הופקדו 52,101, עלייה של 15%^[11]. לפי מחקר שפורסם בכתב העת "ביטחון סוציאלי" של המוסד לביטוח לאומי, עד דצמבר 2023 הופקדו בסך הכול 163,206 ייפויי כוח מתמשכים^[2], נתון שמופיע גם בסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת^[8].

חיבור הנתונים השנתיים עד סוף 2023 מגיע לכ-163.6 אלף, קרוב מאוד ל-163,206 שפורסמו כנתון המצטבר הרשמי. כלומר, הסדרה עקבית למרות שהיא נאספה ממקורות שונים. הוספת 52,101 ייפויי הכוח של 2024 ו-52,401 של 2025 מביאה להערכה של כ-268 אלף ייפויי כוח מתמשכים שהופקדו עד סוף 2025.

שיעורי השינוי והמצטבר (למעט 2023) הם חישוב של המחבר על בסיס הנתונים שפורסמו. המצטבר אינו מנכה ייפויי כוח שבוטלו או פקעו.

2025: האם הצמיחה נעצרה?

הממצא הבולט ביותר בסדרה הוא כמעט שאינו מוזכר בדיווחים: בין 2024 ל-2025 מספר ההפקדות כמעט לא השתנה. 52,101 לעומת 52,401 הם גידול של כ-0.6% בלבד, אחרי שנים שבהן הקצב עלה ב-13% עד 30% בשנה.

אין בנתונים הרשמיים הסבר ישיר לכך, אבל אפשר להצביע על כמה גורמים אפשריים. הראשון הוא רוויה חלקית בקהל שאימץ את הכלי ראשון: אוכלוסייה מבוגרת, מבוססת, שגרה במרכז הארץ. השני הוא חסם העלות, שמחקר ביטוח לאומי מזהה כחסם מרכזי (ראו בהמשך). השלישי הוא ההשפעה האפשרית של המלחמה על סדר העדיפויות של משקי הבית. כדי לבסס הסבר כזה יידרשו נתונים מפולחים לשנת 2025, שטרם פורסמו.

כך או כך, ההאטה מעלה שאלה מדיניותית ברורה: האם הכלי הגיע לתקרה שלו במתכונת הנוכחית? משרד המשפטים עצמו פרסם בשנת 2025 תזכיר חוק לעריכה עצמית של ייפוי כוח מתמשך, וציין בדברי ההסבר כי העלויות הכרוכות בעריכה בידי עורך דין מהוות חסם עבור רבים^[6].

ייפוי כוח מתמשך מול אפוטרופסות: מה מראים המספרים

המדד החשוב ביותר להצלחת ייפוי הכוח המתמשך אינו מספר ההפקדות, אלא השאלה כמה פעמים הוא משמש בפועל במקום אפוטרופסות. האפוטרופוס הכללי מפרסם בשנים האחרונות את המדד הזה: שיעור המקרים שבהם אדם איבד את כשרותו המשפטית ונכנס לתוקף ייפוי כוח מתמשך, במקום מינוי אפוטרופוס.

בשנת 2022 עמד השיעור על 15%^[11], בשנת 2023 על 24% ובשנת 2024 על 33%. האפוטרופוס הכללי תיאר זאת כמגמת עלייה עקבית של כ-9 נקודות אחוז בשנה^[1]. בשנת 2025 נכנסו לתוקף 4,271 ייפויי כוח, שהיוו 34% מהמקרים של אובדן כשרות באותה שנה^[10].

כמה אנשים חיים תחת אפוטרופסות?

בסוף 2024 היו באחריות האפוטרופוס הכללי 49,210 תיקי פיקוח פעילים על אפוטרופסים, ובמהלך השנה נפתחו 8,031 תיקים חדשים ונסגרו 4,268^[1]. כתב העת "ביטחון סוציאלי" ציין, על בסיס נתוני האפוטרופוס הכללי לשנת 2023, כי כ-51,000 אנשים עם מוגבלות או אנשים זקנים נמצאים תחת מינוי אפוטרופוס^[9].

חישוב פשוט ממחיש את היחס בשטח. בשנת 2024 נכנסו לתוקף 4,312 ייפויי כוח^[11], ונפתחו 8,031 תיקי פיקוח חדשים על אפוטרופסים. יחד מדובר בכ-12,300 מקרים, שבהם חלקו של ייפוי הכוח הוא כ-35%. זה קרוב מאוד לשיעור של 33% שפרסם האפוטרופוס הכללי, אם כי תיקי הפיקוח כוללים גם מינויים לקטינים, ולכן ההשוואה אינה מדויקת.

המשמעות: גם אחרי עשור, כשני שלישים מהמקרים של אובדן כשרות עדיין מסתיימים באפוטרופסות שנקבעת בבית המשפט. במקרים אלה, מי שינהל את ענייני האדם ייקבע בהליך משפטי, ולא בהכרח לפי מה שהאדם היה בוחר בעצמו.

מבוסס על חומרי ההדרכה של האפוטרופוס הכללי לעורכי דין^[3].

הזדקנות האוכלוסייה: הלחץ הדמוגרפי שמאחורי המגמה

כדי להבין לאן הולך ייפוי הכוח המתמשך, צריך להסתכל על מי שהוא משרת בעיקר: האוכלוסייה המבוגרת. לפי הלמ"ס, בשנת 2015 היו בישראל 939 אלף בני 65 ומעלה, שהיוו 11.1% מהאוכלוסייה^[5].

בסוף 2024 כבר מנתה אוכלוסייה זו כ-1.3 מיליון איש, כ-13% מתושבי המדינה. לפי דוח מבקר המדינה על היערכות ישראל להזדקנות האוכלוסייה, שמתבסס על תחזיות הלמ"ס, שיעורם צפוי לעלות לכ-15% עד שנת 2050, כלומר כ-2 מיליון איש^[4].

כמה מבני ה-65 ומעלה ערכו ייפוי כוח מתמשך?

כאן נמצא אחד הפערים המשמעותיים ביותר. לפי ניתוח הנתונים המינהליים של משרד המשפטים, שנערך במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, 89.4% מהממנים היו בני 65 ומעלה, והגיל הממוצע שלהם היה 76.3. עם זאת, נכון לאפריל 2021, רק כ-4% מבני ה-65 ומעלה הפקידו ייפוי כוח מתמשך^[2]. במצגת המחקר צוין שבקרב בני 70 ומעלה השיעור עמד על כ-5%^[7].

מאז השיעור בוודאי עלה, אבל גם היום מדובר במיעוט. הערכה גסה: אם כ-89% מכ-268 אלף ייפויי הכוח נערכו בידי בני 65 ומעלה, מדובר בכ-238 אלף מסמכים מול כ-1.3 מיליון בני 65 ומעלה, כלומר פחות מ-20% לכל היותר. בפועל השיעור נמוך יותר, משום שחלק מהממנים כבר נפטרו. זו הערכה של המחבר, לא נתון רשמי.

המשמעות המעשית ברורה: מספר האנשים שעשויים להגיע למצב של אובדן כשרות ילך ויגדל עם הזדקנות האוכלוסייה. ללא הרחבה משמעותית של השימוש בייפוי כוח מתמשך, מספר מינויי האפוטרופוס צפוי להמשיך לגדול גם כששיעור ייפוי הכוח עולה.

מי עורך ייפוי כוח מתמשך? גיל, אזור ומעמד

הנתונים המינהליים מצביעים על פרופיל ברור של הממנה הטיפוסי. על פי המחקר שפורסם בביטחון סוציאלי, 64.7% מהממנים התגוררו במחוזות המרכז ותל אביב, 11.9% במחוז חיפה, 8.8% במחוז ירושלים, 6.9% במחוז הצפון, 5.9% במחוז הדרום ו-1.8% ביהודה ושומרון^[2].

הפער החברתי-כלכלי חד עוד יותר. 75.1% מהממנים גרים ביישובים באשכולות 7 עד 9, בעוד שבקרב כלל הזקנים, רק 46.3% גרים ביישובים באשכולות אלה^[2]. במילים אחרות, הכלי שנועד להגן על האוטונומיה של כל אדם משמש בפועל בעיקר אוכלוסייה מבוססת.

נתונים מאוחרים יותר של האפוטרופוס הכללי מאשרים שהדפוס נמשך. לפי הנתונים שפורסמו בספטמבר 2025, כ-78% מעורכי ייפוי הכוח היו בני 70 ומעלה, כ-15% בני 60 עד 70 וכ-7% מתחת לגיל 60^[12]. כלומר, רוב האנשים פונים לערוך את המסמך בגיל מבוגר יחסית, ולא כחלק מתכנון בגיל צעיר יותר.

לכך יש מחיר. בסקר עורכי הדין, 13% דיווחו שהתלבטו בנוגע לכשירות הממנה, ועורכי הדין ציינו כי ב-7% מהמקרים אנשים פונים לחתום "ברגע האחרון"^[2]. ככל שהמסמך נערך מאוחר יותר, כך גדל הסיכון לספק בכשירות, לצורך בחוות דעת רפואית ולמחלוקות עתידיות במשפחה.

החסמים: עלות, מודעות והקושי לדבר על העתיד

הסקר שנערך בקרב 1,086 עורכי דין שעברו את הכשרת האפוטרופוס הכללי מספק הצצה נדירה לחסמים מהשטח. 69% מעורכי הדין ציינו שהקושי של אנשים לשלם עבור המסמך הוא אחד האתגרים בעריכת ייפוי כוח מתמשך^[2].

לפי הסקר, נכון ל-2021, 6% מעורכי הדין גבו עד 2,000 ש"ח, 49% גבו בין 2,001 ל-4,000 ש"ח, 36% גבו בין 4,001 ל-6,000 ש"ח ו-9% גבו יותר מ-6,000 ש"ח^[2]. החוקרות המליצו לבחון הוזלה והנגשה של התהליך גם לאוכלוסייה ממעמד בינוני ונמוך.

המדינה הגיבה בשני מסלולים. האחד הוא מיזם "עו"ד יד" של האפוטרופוס הכללי ומשרד הרווחה, שבו עורכי דין מתנדבים עורכים ייפוי כוח מתמשך ללא עלות לאזרחים ותיקים שעומדים בקריטריונים ולניצולי שואה. בשנת 2024 נערכו במסגרתו כ-200 ייפויי כוח^[1], מספר קטן מאוד ביחס להיקף הכולל. השני הוא תזכיר החוק לעריכה עצמית של ייפוי כוח מתמשך, שפורסם בשנת 2025^[6].

הקושי הרגשי

לצד העלות, יש חסם שקשה יותר למדוד. כשליש מעורכי הדין (34.5%) ציינו שלממנים קשה לדבר על התקופה שבה לא יוכלו לקבל החלטות בעצמם. ל-28.4% קשה להחליט מי יהיו מיופי הכוח, ל-22.3% קשה להחליט על עניינים אישיים ול-17.8% על עניינים רפואיים^[2].

מחקרים בתחום התכנון המוקדם מראים פער דומה בין עמדות למעשים. במחקר על הציבור הרחב בישראל, שצוטט במאמר, כ-40% מהנשאלים הכירו את מושגי התכנון המוקדם והביעו כלפיהם עמדה חיובית, אבל רק 11% ביצעו תכנון מוקדם בפועל^[2]. כלומר, הידע לבדו אינו מספיק. נדרש מישהו שילווה את התהליך.

הממד המשפחתי: יותר ממסמך משפטי

אחד הממצאים המעניינים בנתונים המינהליים הוא שב-75% מהתיקים מונה יותר ממיופה כוח אחד. הדפוס הנפוץ ביותר הוא שני מיופי כוח (38% מהתיקים), ובכ-14% מהתיקים מונו ארבעה מיופי כוח או יותר^[2]. בנוסף, 23.7% מהממנים מינו "אדם מיודע", שמיופה הכוח מחויב לדווח לו, ו-3.9% ציינו "קרוב לא זכאי" שיוחרג מקבלת מידע.

הנתונים האלה מספרים שייפוי כוח מתמשך הוא בדרך כלל החלטה משפחתית. מי ימונה, האם האחים יפעלו יחד או כל אחד לחוד, מי יקבל מידע ומי לא, אלה שאלות שנוגעות ביחסים בתוך המשפחה. החוקרות מתארות את ייפוי הכוח המתמשך ככלי של "משפט טיפולי" (Therapeutic Jurisprudence), גישה שמדגישה את ההשפעה של הליכים משפטיים על הרווחה הנפשית של המעורבים בהם^[2].

כאן נכנס החיבור בין משפט לפסיכולוגיה. בתהליך עריכה טוב, עורך הדין לא רק ממלא טופס. הוא עוזר לממנה לחשוב על תרחישים שקשה לדמיין, מזהה מוקדי מתח פוטנציאליים בין בני המשפחה, ומנסח הנחיות מקדימות שיקטינו את הסיכוי למחלוקות בעתיד. 29.4% מעורכי הדין דיווחו על קושי לכנס את הממנים ומיופי הכוח לחתימה^[2], מה שמעיד עד כמה התהליך תלוי בתיאום משפחתי.

משפחות מורכבות ומשפחות עם ילד עם צרכים מיוחדים

בשני מצבים משפחתיים התכנון חשוב במיוחד. הראשון הוא משפחות שבהן לאחד מבני הזוג או לשניהם יש ילדים מקשרים קודמים. במצבים אלה, השאלה מי ינהל את ענייני ההורה, ומה יקרה לנכסים המשותפים, עלולה להפוך למוקד מחלוקת בין בן הזוג לבין הילדים.

השני הוא הורים לילד בגיר עם מוגבלות, שמשמשים לו אפוטרופוס. לצד ייפוי הכוח המתמשך שלהם עצמם, החוק מאפשר להם לערוך מסמך "הבעת רצון", שבו הם מציינים מי יחליף אותם בעתיד כאפוטרופוס של הילד. במחקר שבחן את ארבע השנים הראשונות, 1,682 ממנים מילאו מסמך הבעת רצון^[2]. זה מספר קטן, שמרמז שהכלי עדיין לא מוכר דיו גם בקרב מי שזקוקים לו במיוחד.

ייפוי כוח מתמשך וצוואה: שני חלקים של אותו תכנון

ייפוי כוח מתמשך וצוואה עונים על שתי שאלות שונות. ייפוי הכוח קובע מה יקרה בחיים, אם האדם לא יוכל לנהל את ענייניו. הצוואה קובעת מה יקרה אחרי מותו. במקרים רבים נכון לערוך את שניהם יחד, מתוך תמונה אחת של הנכסים, המשפחה והרצונות.

גם בצד הצוואות הנתונים מראים עלייה. בשנת 2024 הופקדו אצל רשם הירושה 5,837 צוואות בלשכות ו-7,676 באופן מקוון. לראשונה, ההפקדות המקוונות עלו על ההפקדות בלשכות^[1]. בנוסף, החל מינואר 2025, הפקדת צוואה אחת בכל חמש שנים פטורה מאגרה^[1].

החשיבות של הפקדה וניסוח מדויק עלתה גם בעקבות פרשת "מתנה משמיים", שנחשפה בשנת 2024, ובה נחשפו זיופים שיטתיים של צוואות לצורך השתלטות על נכסי מנוחים, תוך ניצול אוכלוסיות פגיעות^[1]. גם ייפוי כוח מתמשך כולל מנגנוני הגנה מפני ניצול: הסבר בנפרד ממיופה הכוח, איסור על עורך הדין להיות מיופה כוח, ואפשרות למנות אדם מיודע^[3].

שינויי חקיקה שמעצבים את העשור הבא

העשור הראשון של ייפוי הכוח המתמשך הסתיים בשורת שינויים רגולטוריים שישפיעו על השימוש בו בשנים הבאות.

חוות דעת מומחים. ביולי 2024 נכנסו לתוקף תקנות שקובעות אילו מומחים מוסמכים לקבוע כשירות לעריכת ייפוי כוח ולאבחן ירידה קוגניטיבית לצורך כניסתו לתוקף. התקנות מחייבות, במקרים הנדרשים, מפגש אישי עם המומחה ובדיקה ללא נוכחות מיופה הכוח המיועד^[1].

אישור פעולות כלכליות בידי האפוטרופוס הכללי. תיקון מס' 21 לחוק הכשרות המשפטית, שפורסם באוגוסט 2024 ונכנס לתוקף באוגוסט 2025, העביר מבית המשפט לאפוטרופוס הכללי את הסמכות לאשר פעולות ברכוש של אפוטרופסים, ממונים מכוח ייפוי כוח מתמשך והורים לקטינים. לפי הדוח, עד אז האפוטרופוס הכללי הסכים לכ-80% מהבקשות שהועברו לעמדתו^[1].

השקעת כספים. בנובמבר 2024 נכנסו לתוקף תקנות שמסדירות את השקעת כספיו של אדם שמינה מיופה כוח, בהיעדר הנחיות מקדימות. התקנות מאפשרות השקעה במניות, באגרות חוב בדירוג גבוה ובגופים מוסדיים, ומבטלות את הצורך באישור בית משפט להשקעות מעל סכום מסוים^[1].

ממשק עם הבנקים. האפוטרופוס הכללי פיתח ממשק שמאפשר לבנקים לצפות במסמך המקורי ובאישור הכניסה לתוקף ישירות^[1]. זה רלוונטי במיוחד לאור ממצא הסקר, שלפיו 16.1% מעורכי הדין שייפויי כוח שערכו נכנסו לתוקף ציינו שהבנקים אינם מבינים את המסמך^[2].

עריכה עצמית. תזכיר חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 23) מציע לאפשר עריכה עצמית של ייפוי כוח מתמשך^[6]. אם יתקבל, הוא עשוי להוריד את חסם העלות, אבל יעלה גם שאלות לגבי איכות המסמכים, ההגנה מפני השפעה בלתי הוגנת והתאמת ההנחיות המקדימות למצבים מורכבים. בשלב כתיבת המחקר מדובר בתזכיר בלבד, ולא בחוק בתוקף.

מה הנתונים מלמדים: שבע תובנות

1. הכלי הצליח במונחי היקף. מכ-3,400 ייפויי כוח בממוצע לשנה בשנתיים הראשונות למעל 52 אלף בשנה, וכ-268 אלף במצטבר.
2. הצמיחה נעצרה ב-2025. גידול של 0.6% בלבד מעלה שאלה האם הכלי הגיע לתקרה במתכונתו הנוכחית.
3. ההחלפה של אפוטרופסות מתקדמת, אבל מאטה. מ-15% ב-2022 ל-33% ב-2024, ורק 34% ב-2025.
4. שני שלישים מהמקרים עדיין מגיעים לאפוטרופסות. רוב האנשים שמאבדים כשרות לא בחרו מראש מי ינהל את ענייניהם.
5. הפער החברתי-כלכלי עמוק. 75.1% מהממנים מאשכולות 7–9, לעומת 46.3% מכלל הזקנים.
6. המסמך נערך מאוחר. 78% מהממנים בני 70 ומעלה, ועורכי דין מדווחים על פניות "ברגע האחרון".
7. הדמוגרפיה תגביר את הצורך. כ-2 מיליון בני 65 ומעלה צפויים עד 2050, ולכן היקף הצורך בכלי צפוי לגדול.

מבחינת המשפחה הבודדת, המסקנה פשוטה יותר מהמסקנה המדיניותית. ייפוי כוח מתמשך שנערך בזמן, כשהממנה כשיר לחלוטין ויש זמן לשיחה משפחתית, יעיל יותר מכזה שנערך תחת לחץ. ושילוב שלו עם צוואה, מתוך תמונה אחת של המשפחה והנכסים, מפחית את הסיכוי לסכסוכים בעתיד.

מילון מונחים

שאלות נפוצות

מקורות

1. האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה, משרד המשפטים. דוח סיכום פעילות לשנת 2024 (2025).
2. קרמל שיפמן, א' ורזניצקי, ש'. ייפוי כוח מתמשך לזקנים: בחינת יישומו של תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. ביטחון סוציאלי 124, המוסד לביטוח לאומי (2025).
3. האפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים. ייפוי כוח מתמשך – הכשרת עורכי דין.
4. מבקר המדינה. דוח מיוחד: היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה (2026).
5. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מבוגרים בני 55 ומעלה.
6. משרד המשפטים. תזכיר חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 23) (עריכה עצמית של ייפוי כוח מתמשך ותיקונים שונים), התשפ"ו-2025.
7. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. ייפוי כוח מתמשך לזקנים ולאנשים עם ירידה קוגניטיבית – מצגת מחקר (2022).
8. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. נתונים על ייפויי כוח מתמשכים (2024).
9. הולר, ר' ורימון-גרינשפן, ה'. כשרות משפטית ומדינת הרווחה הישראלית: דברי פתיחה. ביטחון סוציאלי 124 (2025).
10. דוח סיכום הפעילות של האפוטרופוס הכללי לשנת 2025, כפי שדווח ב-News Report (2026).
11. נתוני האפוטרופוס הכללי לשנת 2024, כפי שפורסמו ב-ice (2025).
12. נתוני האפוטרופוס הכללי 2019–2024, כפי שפורסמו ב-ynet (2025).
13. דוח סיכום הפעילות של האפוטרופוס הכללי לשנת 2022, כפי שדווח ב-מעריב (2023).