דלג לתוכן הראשי
קובץ PDF מעוצב באמצעות שמירה מהדפדפן

דמנציה בשלב מוקדם: האם עדיין אפשר לערוך צוואה או ייפוי כוח מתמשך?

כאשר אדם מאובחן עם דמנציה, אחת השאלות הראשונות שעולות אצל בני משפחתו היא האם עדיין ניתן להסדיר את ענייניו המשפטיים - האם הוא יכול לערוך צוואה? האם הוא רשאי לחתום על ייפוי כוח מתמשך? והאם עצם האבחנה הרפואית שוללת ממנו את האפשרות לקבל החלטות לגבי רכושו ועתידו?

אבחנה של דמנציה אינה שוללת באופן אוטומטי את האפשרות לערוך צוואה או ייפוי כוח מתמשך. עם זאת, גם כאשר מדובר בדמנציה בשלב מוקדם, אין להניח שהאדם עדיין כשיר לערוך את המסמכים. השאלה המרכזית היא האם הוא מסוגל להבין את משמעות המסמך שהוא מבקש לערוך ואת השלכותיו.

במצב כזה, חשוב במיוחד לקבל חוות דעת רפואית המתייחסת במפורש לכשירות לערוך את המסמך המבוקש, ולדאוג שהחתימה תתבצע בסמיכות רבה ככל האפשר למועד הבדיקה הרפואית. זאת משום שמצבו הקוגניטיבי של אדם עם דמנציה עשוי להשתנות, ולעיתים, גם פרק זמן קצר יחסית עלול לפגוע ברלוונטיות של חוות הדעת.

האם אדם עם דמנציה יכול לערוך צוואה?

התשובה תלויה במצבו הקוגניטיבי של האדם וביכולתו להבין את טיבה של הצוואה במועד עריכתה.

חוק הירושה קובע כי צוואה שנערכה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה היא בטלה. לכן, השאלה אינה רק אם האדם אובחן עם דמנציה, אלא האם בעת עריכת הצוואה הוא היה מסוגל להבין את משמעותה.

בין היתר, יש לבחון אם האדם מבין שהוא עורך צוואה, מודע לרכושו, יודע מי הם בני המשפחה או האנשים שהוא מבקש להוריש להם אותו, אותו וכי הוא מבין את משמעות החלטתו להוריש את רכושו בדרך מסוימת.

אדם שאובחן עם דמנציה בשלב מוקדם בהחלט עשוי עדיין להיות מסוגל למשל להבין מהו רכושו, מי הם ילדיו ומה משמעות החלטתו לחלק את רכושו ביניהם באופן מסוים. אולם אין די בהתרשמות כללית מכך שהוא מנהל שיחה עניינית או מזהה את בני משפחתו כדי לקבוע שהוא כשיר לערוך צוואה.

כאשר קיימת אבחנה של דמנציה, חשוב לקבל חוות דעת רפואית מתאימה שתתייחס באופן מפורש ליכולתו להבין את טיבה של הצוואה. כמו כן, יש להקפיד שהצוואה תיערך ותיחתם בסמיכות רבה ככל האפשר למועד הבדיקה הרפואית.

האם אפשר לערוך ייפוי כוח מתמשך לאחר אבחון דמנציה?

גם במקרה של ייפוי כוח מתמשך, התשובה תלויה ביכולתו של האדם להבין את משמעות המסמך ואת השלכותיו.

ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים אם בעתיד לא יהיה מסוגל לקבל החלטות בעניינים אלה בעצמו.

כדי לערוך ייפוי כוח מתמשך, האדם צריך להבין את משמעות המסמך, את מטרותיו ואת תוצאותיו. עליו להבין, בין היתר, מי האדם שהוא ממנה כמיופה כוח, אילו סמכויות הוא מעניק לו ומה המשמעות של הפעלת הסמכויות האלה בעתיד.

אדם עם דמנציה בשלב מוקדם עשוי עדיין להיות מסוגל להבין את הדברים, אך אין להסיק זאת מעצם העובדה שמדובר בשלב מוקדם של המחלה.

לכן, כאשר קיימת אבחנה של דמנציה, חשוב לקבל חוות דעת רפואית המתייחסת לכשירות לעריכת ייפוי כוח מתמשך, ולדאוג שהחתימה תתבצע בסמיכות לבדיקה הרפואית.

חשוב להדגיש שייפוי כוח מתמשך חייב להיערך על ידי האדם עצמו, מתוך הבנה ורצון חופשי. בני המשפחה אינם יכולים לחתום עליו במקומו, גם אם הם משוכנעים שזהו רצונו.

האם הכשירות לעריכת צוואה זהה לכשירות לעריכת ייפוי כוח מתמשך?

לא בהכרח. אף ששני המסמכים מחייבים יכולת להבין את משמעותם, הם נועדו למטרות שונות, ולכן גם בחינת הכשירות צריכה להתאים למסמך שאותו מבקש האדם לערוך.

צוואה קובעת כיצד יחולק רכושו של אדם לאחר פטירתו. לעומת זאת, ייפוי כוח מתמשך נועד להסדיר את ניהול ענייניו במהלך חייו, אם בעתיד לא יהיה מסוגל לטפל בהם בעצמו.

כאשר בוחנים כשירות לעריכת צוואה, יש לבדוק אם האדם מסוגל להבין את טיבה של הצוואה ואת משמעות ההוראות שהוא מבקש לכלול בה.

כאשר בוחנים כשירות לעריכת ייפוי כוח מתמשך, יש לבדוק אם האדם מבין את הסמכויות שהוא מעניק למיופה הכוח ואת ההשלכות של הפעלתן בעתיד.

למה חוות דעת רפואית וסמיכותה למועד החתימה חשובות כל כך?

כאשר אדם שאובחן עם דמנציה מבקש לערוך צוואה או ייפוי כוח מתמשך, חשוב במיוחד לקבל חוות דעת רפואית עדכנית שתבחן את כשירותו לערוך את המסמך המסוים.

אין די באישור רפואי כללי שלפיו האדם צלול או מתמצא בזמן ובמקום. חוות הדעת צריכה להתייחס ליכולתו להבין את משמעות המסמך שהוא מבקש לערוך ואת השלכותיו.

יש חשיבות רבה גם לסמיכות הזמנים בין הבדיקה הרפואית לבין החתימה על המסמך. חוות דעת שקבעה שאדם היה כשיר במועד מסוים אינה מבטיחה שהוא נותר כשיר גם במועד מאוחר יותר. אצל אדם המתמודד עם דמנציה, מצבו הקוגניטיבי עשוי להשתנות, ולכן ככל שחולף זמן רב יותר בין הבדיקה לבין החתימה, עלול להיחלש משקלה של חוות הדעת כראיה לכשירותו במועד עריכת המסמך.

לכן, כאשר מתקבלת חוות דעת התומכת בכשירותו של האדם לערוך את המסמך המבוקש, רצוי לתאם את החתימה על הצוואה או על ייפוי הכוח המתמשך בסמיכות רבה ככל האפשר לבדיקה הרפואית, ולא לדחות אותה ללא צורך.

חשוב לדעת שהחוק אינו מחייב קבלת חוות דעת רפואית בכל מקרה של עריכת צוואה. גם בעריכת ייפוי כוח מתמשך אין חובה גורפת לקבל חוות דעת רפואית בכל מקרה, אך כאשר מתעורר אצל עורך הדין ספק בדבר כשירותו של האדם, עליו להפנותו למומחה בהתאם להוראות הדין.

עם זאת, כאשר קיימת אבחנה של דמנציה, קבלת חוות דעת רפואית מתאימה היא אמצעי זהירות חשוב במיוחד, גם כאשר אין חובה מפורשת לקבלה.

חוות דעת רפואית אינה מבטיחה שלא תוגש בעתיד התנגדות לצוואה או שלא תתעורר מחלוקת לגבי תוקפו של ייפוי הכוח המתמשך. עם זאת, חוות דעת מקצועית, מפורטת ועדכנית, שנערכה בסמוך לחתימה, עשויה להיות ראיה משמעותית לכך שהאדם הבין את המסמך בעת עריכתו.

האם אפשר להתנגד לצוואה שנערכה לאחר אבחון דמנציה?

כן. לאחר פטירת המצווה, אדם בעל עניין שסבור שהצוואה נערכה כאשר המנוח לא היה כשיר להבין את משמעותה עשוי להגיש התנגדות לקיומה.

במקרים כאלה, אחת השאלות המרכזיות היא מה היה מצבו הקוגניטיבי של המצווה במועד החתימה.

בית המשפט עשוי לבחון מסמכים רפואיים, עדויות של אנשים שהכירו את המנוח, את נסיבות עריכת הצוואה ולעיתים גם חוות דעת של מומחה המתבססת בדיעבד על החומר הרפואי.

חוות דעת רפואית שנערכה בזמן אמת, בסמיכות למועד החתימה, ושמתייחסת במפורש ליכולתו של המצווה להבין את טיבה של הצוואה, עשויה לסייע רבות בהגנה על תוקפה.

לעומת זאת, חוות דעת שניתנה זמן רב לפני עריכת הצוואה עלולה להיות בעלת משקל מוגבל, במיוחד כאשר קיימת עדות להידרדרות במצבו הקוגניטיבי של המצווה בתקופה שחלפה.

חוות דעת רפואית הקובעת שהמצווה היה כשיר לערוך צוואה, ונערכה בסמיכות למועד החתימה, עשויה להוות ראיה משמעותית בהליך משפטי שבו עולה טענה בנוגע לחוסר כשירות. אמנם אין בה כדי למנוע לחלוטין הגשת התנגדות לצוואה, אך היא עשויה להקשות על מי שמבקש לטעון שהמצווה לא הבין את טיבה. לצד זאת, חשוב להקפיד על הליך עריכה מסודר, שיבטיח שהצוואה משקפת את רצונו העצמאי של המצווה ולא נערכה בעקבות לחץ או השפעה בלתי הוגנת.

מה קורה אם כבר אי אפשר לערוך צוואה או ייפוי כוח מתמשך?

אם האדם כבר אינו מסוגל להבין את משמעותו של ייפוי כוח מתמשך, לא ניתן לערוך עבורו מסמך כזה רק משום שבני משפחתו סבורים שזה מה שהיה רוצה.

כאשר האדם אינו מסוגל לנהל את ענייניו ונדרשת עזרה בקבלת החלטות או בביצוע פעולות משפטיות, יש לבחון פתרונות אחרים בהתאם למצבו. במקרים המתאימים ניתן לשקול מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט, תוך בחינת חלופות שפגיעתן בעצמאותו של האדם פחותה.

לגבי צוואה, המצב שונה. בני משפחה אינם יכולים לערוך צוואה במקום אדם שאיבד את היכולת להבין את טיבה. אם אין צוואה תקפה, לאחר פטירתו יחולק עיזבונו בהתאם להוראות חוק הירושה.

זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שלא כדאי לדחות את עריכת המסמכים עד שהמצב הקוגניטיבי מחמיר.

למה חשוב לפעול כבר בשלבים הראשונים של המחלה?

אבחנה של דמנציה מעוררת לעיתים חשש ודאגה, ובני המשפחה עשויים להעדיף שלא לעסוק מיד בשאלות משפטיות הנוגעות לעתיד.

אולם דווקא בשלבים שבהם האדם עדיין מסוגל להבין, לשקול אפשרויות ולהביע את רצונו, חשוב לאפשר לו לקבל בעצמו החלטות לגבי רכושו, זהות האנשים שיטפלו בענייניו והדרך שבה ירצה שיפעלו עבורו בעתיד.

ככל שממתינים, קיים סיכון שהמצב הקוגניטיבי יחמיר, ובשלב מסוים כבר לא ניתן יהיה לערוך את המסמכים בהתאם לרצונו.

לכן, כאשר מתקבלת אבחנה של דמנציה בשלב מוקדם, כדאי לבחון בהקדם את האפשרות לערוך צוואה או ייפוי כוח מתמשך, תוך קבלת חוות דעת רפואית מתאימה והקפדה על סמיכות הזמנים בין הבדיקה לבין החתימה.

לסיכום

אבחנה של דמנציה אינה שוללת כשלעצמה את האפשרות לערוך צוואה או ייפוי כוח מתמשך, אך גם אינה מאפשרת להניח שהאדם כשיר לערוך אותם. השאלה המרכזית היא האם הוא מסוגל להבין את משמעות המסמך המבוקש ואת השלכותיו במועד החתימה.

כאשר קיימת אבחנה של דמנציה, חשוב במיוחד לקבל חוות דעת רפואית המתייחסת לכשירות לעריכת המסמך המסוים, ולהקפיד על סמיכות רבה ככל האפשר בין הבדיקה הרפואית לבין החתימה. חוות דעת כזאת עשויה לסייע גם אם בעתיד תתעורר מחלוקת לגבי תוקף המסמך.

כעורכת דין, ד"ר למשפטים ובעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, אני מלווה יחידים ומשפחות בעריכת צוואות וייפויי כוח מתמשכים. במסגרת הליווי אני מקפידה לבחון את רצונו העצמאי של האדם, את יכולתו להבין את משמעות החלטותיו ואת הנסיבות המשפחתיות, תוך מתן תשומת לב מיוחדת למצבים שבהם קיימת ירידה קוגניטיבית ולחשיבות התיעוד הרפואי המתאים.

אם אתם או אדם קרוב אליכם מתמודדים עם ירידה קוגניטיבית או אבחנה של דמנציה, מומלץ לבחון בהקדם את האפשרויות המשפטיות הקיימות, כדי לאפשר קבלת החלטות בהתאם לרצונו של האדם כל עוד הדבר אפשרי.

שאלות נפוצות על דמנציה, צוואה וייפוי כוח מתמשך

האם אדם שאובחן עם דמנציה יכול לערוך צוואה?

הדבר תלוי ביכולתו להבין את טיבה של הצוואה במועד עריכתה. כאשר קיימת אבחנה של דמנציה, חשוב לקבל חוות דעת רפואית מתאימה ולערוך את הצוואה בסמיכות לבדיקה.

האם אפשר לחתום על ייפוי כוח מתמשך כשיש דמנציה בשלב מוקדם?

ייתכן שכן, אם האדם מסוגל להבין את משמעות המסמך ואת השלכותיו. חשוב לקבל חוות דעת רפואית המתייחסת לכשירות לעריכת ייפוי כוח מתמשך ולהקפיד על סמיכות הזמנים בין הבדיקה לחתימה.

האם חייבים חוות דעת רפואית כדי לערוך צוואה לאחר אבחון דמנציה?

אין חובה חוקית גורפת לקבל חוות דעת רפואית בכל מקרה, אך כאשר קיימת אבחנה של דמנציה, מומלץ מאוד לקבל חוות דעת עדכנית ומפורטת שתתייחס לכשירות לעריכת הצוואה.

כמה זמן יכול לעבור בין חוות הדעת הרפואית לבין החתימה?

אין פרק זמן אחיד שמתאים לכל המקרים. כאשר קיימת דמנציה, חשוב שהחתימה תתבצע בסמיכות רבה ככל האפשר לבדיקה הרפואית, משום שמצבו הקוגניטיבי של האדם עשוי להשתנות גם בתוך פרק זמן קצר.

האם אפשר לפסול צוואה למרות שקיימת חוות דעת רפואית המאשרת כשירות?

כן. חוות דעת רפואית אינה מבטיחה שהצוואה לא תותקף בעתיד. עם זאת, חוות דעת מתאימה שנערכה בסמיכות לחתימה עשויה להיות ראיה חשובה בהליך משפטי שבו נטען שהמצווה לא היה כשיר.

האם הילדים יכולים לחתום על ייפוי כוח מתמשך בשם הורה עם דמנציה?

לא. ייפוי כוח מתמשך חייב להיערך על ידי האדם עצמו, כאשר הוא מסוגל להבין את משמעותו ופועל מרצונו החופשי.

פנייה אישית ודיסקרטית

רוצים להבין מה נכון לעשות עכשיו?

השאירו פרטים לצורך היכרות ראשונית ותיאום פגישת ייעוץ עם המשרד.

054-738-0120 החושלים 8, הרצליה פיתוח

השאירו פרטים

תגיות תוכן

נושאים באתר
ד"ר דינה ארליך-חורש | משרד עורכי דין

מקור המאמר: https://dinaerlich.co.il/early-dementia-will-power-of-attorney/

https://dinaerlich.co.il/ | © 2026