מחקר מקיף ומעמיק
ניתוח רב-ממדי של תופעת הגירושים במדינת ישראל
מבוסס על מקורות מוסדיים רשמיים בלבד:
- • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס)
- • הנהלת בתי הדין הרבניים
- • מרכז המחקר והמידע של הכנסת
- • משרד המשפטים - הרשות השופטת
- • OECD Family Database
- • מאגר נבו - החקיקה והפסיקה הרשמית
ינואר 2026
תוכן עניינים
- תקציר מנהלים ........ 4
- מבוא - רקע כללי והקשר היסטורי ........ 8
- פרק 1: ניתוח סטטיסטי מקיף ........ 15
- 1.1 נתונים כלליים 2020-2024 ........ 15
- 1.2 התפלגות גאוגרפית מפורטת ........ 22
- 1.3 ניתוח לפי מגזרים ........ 29
- 1.4 חתכים דמוגרפיים - גיל, השכלה, הכנסה ........ 35
- פרק 2: השוואה בינלאומית מעמיקה ........ 42
- פרק 3: המערכת המשפטית בישראל ........ 62
- פרק 4: תופעת סרבנות הגט והעגונות ........ 84
- פרק 5: ההשפעה על ילדים ........ 98
- פרק 6: היבטים כלכליים ........ 114
- פרק 7: גורמים סוציולוגיים ........ 134
- פרק 8: השפעת מצבי חירום ........ 149
- פרק 9: מגמות עתידיות ותחזיות ........ 162
- פרק 10: מסקנות והמלצות מדיניות ........ 168
- ביבליוגרפיה ומקורות ........ 180
תקציר מנהלים
מחקר זה מציג ניתוח מקיף, מעמיק ורב-ממדי של תופעת הגירושים בישראל, המבוסס על נתונים רשמיים ממקורות מוסדיים ממשלתיים ובינלאומיים. המחקר משלב ניתוח סטטיסטי, משפטי, כלכלי, סוציולוגי ופסיכולוגי, תוך בחינת השפעות הגירושים על הפרט, המשפחה והחברה הישראלית.
11,542
גירושין בשנת 2024
+6.5%
עלייה משנת 2023
40.3
הגיל הממוצע בגירושין
1.8
שיעור גולמי (לכל 1,000)
1. מגמות סטטיסטיות
- בשנת 2024 נרשמו 11,542 גירושים בישראל, עלייה של 6.5% לעומת שנת 2023 (10,838 גירושים)
- זוהי העלייה השנתית המשמעותית ביותר מאז שנת 2019
- שיעור הגירושים הגולמי עומד על 1.8 לכל 1,000 תושבים
- כרבע (25%) מהגירושין מתרחשים בארבע השנים הראשונות לנישואין
- הגיל הממוצע לגירושין עלה ל-40.3 שנים (2024)
2. פיזור גאוגרפי ומגזרי
- תל אביב-יפו: עלייה של 15% (661 גירושין)
- אשקלון: עלייה של 31%
- ירושלים: ירידה של 4% - החריג היחיד בערים הגדולות
- המגזר החרדי: עליות דרמטיות - בני ברק +24%, בית שמש +45%, ביתר עילית +44%
- הממצאים מצביעים על שינוי תרבותי משמעותי במגזר החרדי
טבלה: נתונים עיקריים - 2024
| ערך | פרמטר |
|---|---|
| 11,542 | מספר גירושין כולל |
| +6.5% | שינוי מ-2023 |
| 40.3 שנים | גיל ממוצע בגירושין |
| 1.8 | שיעור גולמי (לכל 1,000) |
| 2.0 | ממוצע OECD |
3. השוואה בינלאומית
- ישראל: 1.8 גירושין לכל 1,000 תושבים
- ממוצע OECD: 2.0 גירושין לכל 1,000 תושבים
- ישראל דומה לגרמניה (1.7), דנמרק (2.5) ואוסטריה
- נמוכה משמעותית מארה"ב (2.3), שוודיה (2.3) וצ'ילה (3.6)
- הגיל הממוצע לנישואין בישראל (27.3 לגברים, 24.9 לנשים) נמוך מממוצע OECD (33.8 / 31.5)
פרק 1: ניתוח סטטיסטי מקיף
1.1 נתונים כלליים 2020-2024
ניתוח מגמות הגירושין בחמש השנים האחרונות מגלה תמונה מורכבת של שינויים והתפתחויות. הנתונים המוצגים להלן מבוססים על דיווחי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והנהלת בתי הדין הרבניים, ומהווים תמונה מקיפה ואמינה של מצב הגירושין בישראל.
טבלה 1.1: גירושים בישראל 2020-2024
| אחוז שינוי | שינוי מוחלט | מספר גירושין | גיל ממוצע | שנה |
|---|---|---|---|---|
| - | - | 10,274 | 39.2 | 2020 |
| +8.3% | +853 | 11,127 | 39.5 | 2021 |
| -2.1% | -237 | 10,890 | 39.8 | 2022 |
| -0.5% | -52 | 10,838 | 40.1 | 2023 |
| +6.5% | +704 | 11,542 | 40.3 | 2024 |
טבלה 1.2: פילוח לפי משך הנישואין (2024)
| אחוז | מספר זוגות | משך נישואין |
|---|---|---|
| 25.0% | 2,885 | 0-4 שנים |
| 24.0% | 2,770 | 5-9 שנים |
| 19.0% | 2,193 | 10-14 שנים |
| 15.0% | 1,731 | 15-19 שנים |
| 9.0% | 1,039 | 20-24 שנים |
| 5.0% | 577 | 25-29 שנים |
| 2.0% | 231 | 30-34 שנים |
| 1.0% | 116 | 35+ שנים |
ממצאים מרכזיים מהנתונים:
- שיא גירושין מוקדמים: כרבע (25%) מהגירושין מתרחשים בארבע השנים הראשונות לנישואין. זהו שיעור גבוה המצביע על קשיים בהסתגלות לחיי נישואין
- "שנות הסיכון": כמחצית מהגירושין (49%) מתרחשים בתשע השנים הראשונות. תקופה זו כוללת את השנים הראשונות להורות, שהן מאתגרות במיוחד
- יציבות לאחר 15 שנה: רק 17% מהגירושין מתרחשים אחרי 20 שנות נישואין או יותר
- גיל ממוצע עולה: הגיל הממוצע בגירושין עלה ל-40.3 (2024), לעומת 39.2 ב-2020. עלייה זו משקפת את העלייה בגיל הנישואין הממוצע בישראל
- תנודתיות: השנים 2020-2024 מאופיינות בתנודתיות, בעיקר בשל משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל
1.2 התפלגות גאוגרפית מפורטת
ניתוח מעמיק של התפלגות הגירושין על פני ערי ישראל מגלה תמונה מורכבת של הבדלים אזוריים, תרבותיים וסוציו-אקונומיים. הנתונים מצביעים על מגמות משמעותיות שיש להן השלכות חברתיות ומדיניות רחבות.
טבלה 1.3: גירושין בערים העיקריות (2023-2024)
| שינוי % | 2024 | 2023 | אוכלוסייה | עיר |
|---|---|---|---|---|
| -4.2% | 692 | 722 | 936,000 | ירושלים |
| +15.2% | 661 | 574 | 460,000 | תל אביב-יפו |
| +2.6% | 358 | 349 | 285,000 | חיפה |
| +8.7% | 312 | 287 | 254,000 | ראשון לציון |
| +8.6% | 291 | 268 | 247,000 | פתח תקווה |
| +9.9% | 267 | 243 | 225,000 | אשדוד |
| +6.7% | 254 | 238 | 221,000 | נתניה |
| +6.6% | 241 | 226 | 209,000 | באר שבע |
| +24.0% | 238 | 192 | 204,000 | בני ברק |
| +8.6% | 227 | 209 | 195,000 | חולון |
| +30.8% | 204 | 156 | 145,000 | אשקלון |
| +44.9% | 142 | 98 | 132,000 | בית שמש |
| +44.4% | 52 | 36 | 63,000 | ביתר עילית |
ניתוח התפלגות גאוגרפית:
א. ירושלים - חריג לירידה:
ירושלים היא העיר הגדולה היחידה שחוותה ירידה בגירושין (4.2%). ייתכן שהדבר קשור למבנה האוכלוסייה המגוון, הכולל אחוז גבוה של אוכלוסייה חרדית שמרנית יותר, לצד אוכלוסייה חילונית ודתית-לאומית.
ב. תל אביב - מרכז העלייה:
תל אביב רשמה עלייה משמעותית של 15.2%, המשקפת מגמות של אורבניזציה, אוכלוסייה חילונית ברובה, ושינויים בדפוסי נישואין. תל אביב מאופיינת בגיל נישואין גבוה יותר, וציפיות שונות מהנישואין.
ג. המגזר החרדי - מהפכה שקטה:
הנתונים מערים חרדיות מצביעים על שינוי דרמטי:
- בני ברק: +24.0% (238 גירושים ב-2024)
- בית שמש: +44.9% (142 גירושים)
- ביתר עילית: +44.4% (52 גירושים)
עליות אלו מצביעות על שינוי תרבותי משמעותי במגזר החרדי. גורמים אפשריים כוללים שינוי בגישות לגבי אי-התאמה זוגית, עלייה במודעות לזכויות נשים, השפעת מנהיגות דתית מתונה יותר, ושיפור במעמד הכלכלי המאפשר עצמאות.
פרק 2: השוואה בינלאומית מעמיקה
2.1 ישראל מול מדינות OECD
על פי נתוני OECD Family Database לשנת 2022 (הנתונים העדכניים ביותר הזמינים), ישראל מציגה תמונה מעניינת בהשוואה בינלאומית. הנתונים מאפשרים לנו להבין את מיקומה של ישראל בהקשר גלובלי ולזהות דפוסים ייחודיים.
טבלה 2.1: השוואה בינלאומית - מדינות נבחרות
| גיל נישואין (גבר/אישה) | נישואין (לכל 1000) | גירושין (לכל 1000) | מדינה |
|---|---|---|---|
| 27.3 / 24.9 | 5.3 | 1.8 | ישראל |
| 30.5 / 28.6 | 6.1 | 2.3 | ארה"ב |
| 33.4 / 31.7 | 3.5 | 1.6 | בריטניה |
| 34.6 / 32.2 | 5.0 | 1.7 | גרמניה |
| 35.9 / 33.9 | 3.5 | 1.9 | צרפת |
| 36.0 / 33.2 | 3.1 | 1.4 | איטליה |
| 34.9 / 32.8 | 5.3 | 2.5 | דנמרק |
| 35.4 / 33.0 | 4.5 | 2.3 | שוודיה |
| 31.0 / 29.4 | 4.3 | 1.5 | יפן |
| 33.4 / 31.1 | 4.9 | 2.1 | קוריאה |
| 32.7 / 30.8 | 3.2 | 3.6 | צ'ילה |
| 33.8 / 31.5 | 4.3 | 2.0 | ממוצע OECD |
מסקנות מההשוואה הבינלאומית:
- ישראל במקום בינוני-נמוך: שיעור הגירושין בישראל (1.8) נמוך מממוצע ה-OECD (2.0), מה שמציב אותה בקבוצת המדינות עם שיעורי גירושין נמוכים יחסית
- גיל נישואין צעיר: ישראל בולטת בגיל נישואין נמוך משמעותית (27.3/24.9 לעומת ממוצע OECD 33.8/31.5) - הפרש של כ-6 שנים
- שיעור נישואין גבוה: 5.3 נישואין לכל 1,000 תושבים בישראל לעומת ממוצע של 4.3, מה שמעיד על תרבות נישואין חזקה
- דמיון למדינות עם השפעה דתית: הדפוס הישראלי דומה למדינות עם השפעה דתית משמעותית כמו איטליה, פורטוגל וספרד
- שונה ממדינות סקנדינביה: במדינות צפון אירופה שיעורי הגירושין גבוהים יותר, מה שמשקף תרבות חילונית יותר וגישות שונות לנישואין
פרק 3: המערכת המשפטית בישראל
3.1 בתי הדין הרבניים - סמכויות והליכים
בתי הדין הרבניים הם בתי משפט דתיים יהודיים הפועלים בישראל מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. החוק מעניק להם סמכות בלעדית בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, מה שיוצר מערכת משפטית ייחודית בעולם המערבי.
טבלה 3.1: סמכויות בתי הדין הרבניים
| הסבר | תחום |
|---|---|
| סמכות בלעדית מוחלטת | נישואין וגירושין |
| בהסכמת הצדדים | מזונות ילדים |
| סמכות מקבילה לבתי משפט | משמורת והסדרי שהות |
| סמכות מקבילה לבתי משפט | חלוקת רכוש |
| בהסכמת הצדדים | ירושה |
הליך גירושין בבית הדין:
- פתיחת תיק: הגשת תביעה על ידי אחד מבני הזוג או שניהם לבית הדין האזורי המוסמך
- זימון לדיון: בית הדין מזמן את שני הצדדים לדיון ראשוני בפני הרכב של שלושה דיינים
- ניסיון פישור: הדיינים מנסים לפשר בין בני הזוג ולהביא להשלמה, בהתאם לעיקרון ההלכתי של "שלום בית"
- דיונים: ככל שנדרש - בממוצע 3-5 דיונים, בהם נדונים נושאי המחלוקת
- מתן גט: טקס מתן הגט מתקיים בפני בית דין של שלושה דיינים, עם עדים וסופר סת"ם
- רישום: הגט נרשם במשרד הפנים ובני הזוג מקבלים מעמד של "גרוש/ה"
טבלה 3.2: משך הליכים ממוצע בבתי הדין
| משך זמן | סוג הליך |
|---|---|
| 3-6 חודשים | גירושין בהסכמה |
| 12-18 חודשים | גירושין במחלוקת |
| 2-3 שנים | מקרים מורכבים |
| 3-5 שנים+ | סרבנות גט |
פרק 4: תופעת סרבנות הגט והעגונות
4.1 היקף התופעה - נתונים עדכניים
סרבנות גט היא תופעה שבה אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל גט, למרות שבית הדין ציווה על כך. התופעה מהווה אחד האתגרים המשמעותיים ביותר במערכת הגירושין בישראל, ופוגעת בעיקר בנשים, אך גם בגברים במקרים מסוימים.
טבלה 4.1: צווי הגבלה נגד סרבני גט (2024)
| מספר אנשים | מספר צווים | סוג |
|---|---|---|
| 27 | 135 | גברים סרבנים |
| 3 | 8 | נשים סרבניות |
| 30 | 143 | סה"כ |
משמעות הנתונים:
הנתונים מעידים על כך שהרוב המוחלט של מקרי סרבנות הגט (90%) הם גברים המסרבים לתת גט לנשותיהם. מדובר בביטוי לאי-שוויון מגדרי מובנה במערכת, שכן בהלכה היהודית הגבר הוא זה שנותן את הגט, והאישה מקבלת אותו. למרות שקיימים מקרים של נשים סרבניות, הם פחותים משמעותית.
4.2 אמצעי אכיפה וסנקציות
טבלה 4.2: אמצעי אכיפה זמינים (2024)
| מאז מתי | תיאור | אמצעי |
|---|---|---|
| 1995 | חסימת דרכון וסירוב למתן ויזות | מניעת יציאה מהארץ |
| 2013 | ביטול רישיון נהיגה ורישיונות מקצועיים | איסור רישוי |
| 2024 (חדש) | חסימת חשבונות בנק וכרטיסי חיוב | איסור בנקאי |
| 2024 (חדש) | ביטול כרטיסי אשראי ומסגרות אשראי | ביטול אשראי |
| 1995 | מאסר בפועל עד 10 שנים | מאסר |
| 2013 | קנסות כספיים עד 200,000 ₪ | קנס כספי |
שינויי חקיקה 2024:
בשנת 2024 הורחבו משמעותית אמצעי האכיפה נגד סרבני גט, בעקבות לחץ ציבורי ופעילות ארגוני זכויות אדם. האמצעים החדשים כוללים:
- חסימה בנקאית מלאה: בית הדין יכול להורות על חסימת כל חשבונות הבנק של הסרבן
- ביטול כרטיסי אשראי: סמכות לבטל את כל כרטיסי האשראי והמסגרות
- הקפאת נכסים: סמכות להקפיא נכסים פיננסיים ומקרקעין
- איסור על עסקאות: איסור על ביצוע עסקאות משמעותיות
אמצעים אלו הוכיחו יעילות מסוימת, אך עדיין קיימים מקרים ממושכים של סרבנות.
פרק 5: ההשפעה על הילדים
5.1 השפעות פסיכולוגיות קצרות וארוכות טווח
גירושי ההורים משפיעים על כ-50,000 ילדים בישראל מדי שנה. ההשפעות משתנות בהתאם לגיל הילד, נסיבות הגירושין, ומערכת התמיכה הזמינה. מחקרים מראים כי ההשפעה אינה אוניברסלית, וישנם גורמים שיכולים למתן את הנזק.
טבלה 5.1: השפעות עיקריות לפי גיל
| השפעות אפשריות עיקריות | קבוצת גיל |
|---|---|
| חרדת נטישה, הפרעות שינה ואכילה, נסיגה התפתחותית, דבקות יתר בהורה המטפל | 0-5 שנים |
| ירידה בהישגים לימודיים, בעיות התנהגות, תחושות אשמה, קושי בריכוז, כעס וכאב | 6-12 שנים |
| דיכאון וחרדה, בעיות בזוגיות, קושי באמון, בריחה מהבית | 13-18 שנים |
| קשיים ביצירת קשרים אינטימיים, פחד מהתחייבות, דפוסים של התרחקות או תלות | מבוגרים צעירים |
5.2 גורמים שמספקים הגנה משפני השפעות שליליות וגורמי סיכון
טבלה 5.2: גורמים שמספקים הגנה מול גורמי סיכון
| גורמי סיכון | גורמים שמספקים הגנה |
|---|---|
| קונפליקט הורי מתמשך וחשיפה למריבות | קשר טוב עם שני ההורים |
| קשיים כלכליים קשים ועוני | יציבות כלכלית ורמת חיים שנותרת דומה |
| בידוד חברתי וחוסר תמיכה | תמיכה משפחתית וחברתית |
| העדר טיפול והתערבות | טיפול פסיכולוגי מקצועי |
| תנודות ושינויים מרובים | שגרה יציבה וסביבה בטוחה |
| הורה עם בעיות נפשיות או התמכרויות | הורים בריאים נפשית |
המלצות למזעור נזקים:
- תקשורת פתוחה: שיחות בנוגע למצב עם הילדים בהתאם לגילם
- הימנעות מחשיפה לקונפליקט: הקפדה על הימנעות ממריבות בנוכחות הילדים ומדיבור שלילי על ההורה השני
- שמירה על שגרה: המשך שגרת היום-יום ככל הניתן
- טיפול מקצועי: פנייה לפסיכולוג, מטפל רגשי או יועץ חינוכי במידת הצורך
- קשר עם שני ההורים: עידוד קשר רציף ואיכותי עם שני ההורים
פרק 6: היבטים כלכליים
6.1 עלויות ישירות ועקיפות של גירושין
גירושין כרוכים בעלויות כלכליות משמעותיות, הן ישירות והן עקיפות. העלויות הישירות כוללות הוצאות משפטיות, שמאות ויעוץ, בעוד שהעלויות העקיפות כוללות ירידה ברמת החיים, אובדן הכנסה, ושינויים במצב הדיור.
טבלה 6.1: עלויות ממוצעות של הליך גירושין
| עלות ממוצעת (₪) | פריט |
|---|---|
| 30,000-120,000 | שכר טרחת עורך דין |
| 5,000-10,000 | אגרות בית דין/משפט |
| 3,000-8,000 | שמאי מקרקעין |
| 5,000-15,000 | ייעוץ פיננסי ואקטוארי |
| 10,000-30,000 | טיפול פסיכולוגי |
| 55,000-188,000 | סה"כ ממוצע |
עלויות נוספות שיש לקחת בחשבון:
- דיור חדש: עלויות מעבר, פיקדון, ריהוט חדש - 50,000-150,000 ₪
- אובדן הכנסה: ממוצע של 10-20 ימי עבודה במהלך ההליך ולעיתים גם לאחר שההליך מסיים
- טיפולים לילדים: פסיכולוג, יועץ חינוכי - 5,000-20,000 ₪ לשנה
6.4 השפעה על משקי בית חד-הוריים
טבלה 6.4: ירידה ברמת החיים לאחר גירושין
| ירידה ממוצעת | קבוצה |
|---|---|
| 30-40% | נשים – הסדרי שהות לא שוויוניים (הילדים נמצאים זמן רב יותר אצל האם) |
| 20-25% | נשים – הסדרי שהות שווים |
| 10-15% | גברים – הסדרי שהות לא שוויוניים (הילדים נמצאים זמן רב יותר אצל האב) |
| 15-20% | גברים – הילדים לא לנים אצל האב כלל |
| 25-30% | ממוצע כללי |
הסבר לפערים המגדריים:
הפערים המשמעותיים בין נשים לגברים נובעים ממספר גורמים:
- פערי שכר: נשים מרוויחות בממוצע 30% פחות מגברים בישראל
- העדר ותק: רבות מהנשים הפסיקו לעבוד או עבדו במשרות חלקיות במהלך הנישואין
- עלויות טיפול בילדים: ברוב המקרים הילדים נמצאים זמן רב יותר עם האם לאחר הגירושין
- מזונות: לא תמיד משולמים במלואם ובזמן
- תמיכה משפחתית: נשים מקבלות יותר תמיכה מהמשפחה אך בדר"כ בעלות איתנות כלכלית נמוכה יותר
פרק 9: מגמות עתידיות ותחזיות
על סמך ניתוח המגמות הנוכחיות, המודלים סטטיסטיים, והשינויים חברתיים צפויים, ניתן להעריך את ההתפתחויות הבאות בתחום הגירושין בישראל בעשור הקרוב.
טבלה 9.1: תחזית מספר הגירושין 2025-2030
| תחזית | שנה |
|---|---|
| 12,000-12,500 | 2025 |
| 12,500-13,000 | 2026 |
| 13,000-13,500 | 2027 |
| 13,500-14,000 | 2028 |
| 14,000-14,500 | 2029 |
| 14,500-15,000 | 2030 |
גורמים המשפיעים על התחזית:
- המשך שינויים חברתיים: המשך העלייה במעמד האישה והעצמאות הכלכלית
- השפעת הדיגיטציה: קלות גישה למידע ותמיכה
- שינויים במגזר החרדי: המשך המגמה של פתיחות גוברת
- עלייה בגיל הנישואין: הגיל הגבוה יותר עשוי להקטין את שיעור הגירושין המוקדמים
- שיפורים במערכת המשפטית: קיצור הליכים ושיפור הנגישות
פרק 10: מסקנות והמלצות מדיניות
10.1 סיכום הממצאים המרכזיים
מחקר זה מציג תמונה מקיפה של תופעת הגירושין בישראל, המושפעת ממכלול גורמים מורכבים: שינויים חברתיים, כלכליים, תרבותיים ומשפטיים. הניתוח מגלה מספר ממצאים מרכזיים:
+6.5%
עלייה מתמשכת
+45%
שינוי במגזר החרדי
50,000
השפעה על ילדים
1.5B ₪
עלות לאומית
10.2 המלצות למערכת המשפטית
המלצות מרכזיות:
- קיצור הליכים: הטמעת הליכים מקוונים, דיגיטציה של תיקים, וייעול תהליכי בית הדין
- חיזוק אמצעי אכיפה: המשך פיתוח כלים נגד סרבנות גט והגברת השימוש בסנקציות הקיימות
- שקיפות: פרסום נתונים מפורטים על משך ההליכים, יעילות אכיפה, ושביעות רצון
- הכשרה מקצועית: הכשרת דיינים בנושאים פסיכולוגיים, כלכליים וטיפול בטראומה
- תיאום בין מערכות: שיפור התיאום בין בתי דין רבניים ובתי משפט לענייני משפחה
- גישור מחייב: הטמעת תהליכי גישור מקצועיים לפני פתיחת הליכים משפטיים
10.3 המלצות לתמיכה במשפחות
תמיכה חברתית וכלכלית:
- ייעוץ משפחתי חובה: הנגשת שירותי ייעוץ זוגי ומשפחתי לפני ובמהלך הליך הגירושין
- תמיכה כלכלית: הגדלת תמיכה במשקי בית חד-הוריים, במיוחד לנשים עם ילדים
- תמיכה בילדים: הרחבת שירותי טיפול פסיכולוגי לילדים בסבסוד ממשלתי
- מידע נגיש: פיתוח מערכת מידע ממשלתית מקיפה בנוגע לזכויות וחובות בגירושין
- תוכניות מניעה: פיתוח תוכניות לחיזוק זוגיות והכנה לנישואין
- סיוע משפטי: הרחבת הסיוע המשפטי לאוכלוסיות מוחלשות
ביבליוגרפיה ומקורות
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2024). נישואין וגירושין בישראל 2020-2024. https://www.cbs.gov.il
- הנהלת בתי הדין הרבניים (2024). דוח שנתי 2024. https://www.gov.il/he/departments/the_rabbinical_courts
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת (2023). גירושין בישראל - סקירה מקיפה. https://fs.knesset.gov.il
- משרד המשפטים - הרשות השופטת (2024). נתונים סטטיסטיים על בתי משפט לענייני משפחה. https://court.gov.il
- חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953
- חוק קיום פסקי דין של גירושין (אכיפה), התשנ"ה-1995
- תקנות סדר הדין האזרחי (בית משפט לענייני משפחה), התש"ס-2000
- חוק לתיקון דיני המשפחה (הוראת שעה), התשמ"ד-1984
- OECD (2024). OECD Family Database. https://www.oecd.org/els/family/database.htm
- OECD (2022). Marriage and divorce rates. Society at a Glance 2024.
- Eurostat (2023). Marriages and divorces statistics - European statistical database.
- United Nations (2022). Demographic Yearbook - Marriage and divorce statistics.
שאלות ותשובות נפוצות – מחקר הגירושים בישראל
המחקר נועד לנתח באופן מקיף את תופעת הגירושים בישראל, תוך שילוב נתונים סטטיסטיים, בחינה משפטית, השוואה בינלאומית וניתוח ההשלכות החברתיות והכלכליות.
המחקר מתבסס על נתונים עדכניים מהשנים 2020–2024, תוך הצלבה בין מקורות רשמיים ונתונים מחקריים.
כן. המחקר מציג פערים מובהקים בין מגזרים שונים באוכלוסייה, לרבות הבדלים דתיים, תרבותיים וסוציו־אקונומיים.
המחקר בוחן את שיעורי הגירושים לפי קבוצות גיל שונות ומצביע על מגמות ייחודיות בגילאי הביניים לעומת נישואים מאוחרים.
ההשוואה הבינלאומית מציבה את ישראל בהקשר למדינות OECD ומדגישה הבדלים במבנה המשפחתי, רגולציה משפטית ותמיכה מדינתית.
המחקר מקדיש פרק ייעודי לסרבנות גט ולעגינות, כולל ניתוח משפטי, חברתי והשלכות ארוכות טווח על בני הזוג והילדים.
המחקר מציג נתונים ומחקרים המצביעים על השפעות רגשיות, חינוכיות וכלכליות של גירושים על ילדים בטווח הקצר והארוך.
היבטים כגון ירידה ברמת החיים, חלוקת רכוש, מזונות והשפעה על יציבות כלכלית נבחנים בהרחבה.
כן. נבחנת מערכת בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה, לרבות סמכויות, חפיפה וסוגיות ייחודיות.
המחקר מיועד לקובעי מדיניות, אנשי מקצוע, עורכי דין, חוקרים ולציבור הרחב המבקש להבין לעומק את תופעת הגירושים בישראל.
