חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנא-1991
חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 מטרת חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, היא ליישם בישראל את האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים. החוק עוסק בהחזרת ילדים חטופים בין מדינות החתומות על אמנת האג. הנושאים העיקריים הם: הגדרת האמנה (סעיף 1), תוקף האמנה (סעיף 2), הצדדים לאמנה (סעיף 3), הרשות […]
סעיף 55 לחוק הירושה
מעין צוואה סעיף 55 לחוק הירושה איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה […]
מה קורה כשצוואה מפתיעה את המשפחה – סכסוכי ירושה בראי הפסיכולוגיה והמשפט
מה קורה כשצוואה מפתיעה את המשפחה – סכסוכי ירושה בראי הפסיכולוגיה והמשפט דיני ירושה • מדריך מה קורה כשצוואה מפתיעה את המשפחה – סכסוכי ירושה בראי הפסיכולוגיה והמשפט הבנה רגישה ומדויקת של הגבול בין רגש למשפט – בלי לשנות מילה בטקסט. מה קורה כשצוואה מפתיעה את המשפחה – סכסוכי ירושה בראי הפסיכולוגיה והמשפט הגם שישנם […]
מהם היתרונות הבולטים בעריכת צוואה על פני הורשה לפי חוק הירושה?
רבים נוטים לחשוב שאין טעם לערוך צוואה – שהחוק כבר “מסדיר הכול”. אך בפועל, ברירת המחדל שקובע חוק הירושה אינה תמיד משקפת את רצונו האישי של האדם, ולעיתים אף יוצרת תוצאות הפוכות לחלוטין ממה שהתכוון לו בחייו. עריכת צוואה מאפשרת שליטה, גמישות ובהירות. היא אינה רק מסמך משפטי – אלא אמצעי להבטיח שהרכוש, הערכים והרצונות […]
תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג – 1993
תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג–1993 נועדו לעגן את אחד הכלים היעילים ביותר ליישוב סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט – הליך הגישור. התקנות מסדירות את המסגרת להפניית תיקים לגישור, את תפקידו וחובותיו של המגשר, ואת היחסים בין הצדדים וההליך המשפטי המקביל. מטרתן היא לעודד פתרון מחלוקות בהסכמה, לחסוך זמן ועלויות לצדדים ולתמוך בניהול מערכת משפט יעילה […]
חוק הירושה, תשכ"ה – 1965
חוק הירושה, תשכ"ה–1965, הוא אחד מאבני היסוד בדיני המשפחה בישראל. החוק מסדיר את האופן שבו עיזבון אדם מתחלק לאחר פטירתו, בין אם הותיר צוואה ובין אם לאו. מטרתו להבטיח חלוקה צודקת, ברורה ומסודרת של נכסים, להסדיר את זכויות היורשים ולמנוע מחלוקות מיותרות בין בני משפחה. החוק קובע עקרונות מרכזיים כגון זכותו של אדם להוריש את […]
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה–2014, נועד לעודד פתרון סכסוכים משפחתיים בדרכי שלום וגישור, לפני פתיחת הליכים משפטיים. החוק מחייב בני זוג או בני משפחה המבקשים להגיש תביעות בענייני משפחה לפנות תחילה ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט, במטרה לבחון אפשרות להסכמה ולמנוע הליכים ארוכים ומזיקים. בכך מבקש החוק לקדם דיאלוג, שיתוף פעולה והגנה על טובת […]
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962, הוא אחד מחוקי היסוד של המשפט האזרחי בישראל. החוק מגדיר מי נחשב בעל כשרות משפטית – כלומר, מי רשאי לבצע פעולות משפטיות, לקבל החלטות ולשאת באחריות למעשיו – ומתי נדרש למנות אפוטרופוס שיפעל בשם אדם אחר שאינו מסוגל לעשות זאת בעצמו. מטרת החוק היא לאזן בין הגנה על זכויותיו של […]
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט – 1959
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט–1959 ס״ח תשי״ט, 72; תשל״ו, 93; תשמ״א, 288; תשנ״ה, 397; תשע״ח, 175. פרשנות 1. (א) בחוק זה – ״בגיר״ – מי שמלאו לו שמונה־עשרה שנה; ״קטין״ – מי שאינו בגיר; ״ילד״ – בין שנולד מנישואין ובין שלא מנישואין לרבות מאומץ.(ב) אומץ ילד, יבואו לענין חוק זה המאמץ ובני משפחתו במקום […]