פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968, היא דבר החקיקה המרכזי במערכת דיני הנזיקין בישראל, המשמש כבסיס של דינים אלו ומסדיר את יסודותיהם. בפקודה מפורטות סוגי העוולות (התנהגויות המוגדרות ככאלו שניתן לתבוע פיצוי בגללן) השונות. העוולות הנזיקיות בפקודה נחלקות לשני סוגים: עוולות מסגרת ועוולות ספציפיות. כדי שהתנהגות מסוימת תיחשב כמעוולת ותקים חבות בנזיקין (תאפשר לחייב אדם בפיצוי כספי), עליה לעמוד בכללי אחת מהעוולות. חשוב להדגיש, כי על-אף היותה של הפקודה דבר החקיקה המרכזי ביותר בתחום דיני הנזיקין בישראל, ישנם דברי חקיקה נוספים המסדירים עוולות נזיקיות אחרות ותחומים אחרים בדיני הנזיקין.
