כאשר הליך גירושין מסתיים בפסק דין או בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, ההכרעות שנקבעו בו נחשבות לרוב לסופיות. עקרון סופיות הדיון נועד להבטיח יציבות ולספק לצדדים ודאות משפטית וכלכלית, ולכן החלטות בענייני רכוש, כתובה, זכויות סוציאליות או חלוקת נכסים אינן ניתנות לפתיחה מחדש (למעט במקרים חריגים ביותר, כמו גילוי בדיעבד של העלמות רכוש משמעותיות).
עם זאת, דווקא בנושאים הנוגעים למזונות הילדים ולהסדרי השהות שלהם עם ההורים, קיימת גמישות רבה יותר. גם שנים לאחר מתן פסק הדין או אישור ההסכם ניתן להגיש בקשה לשינוי – אם מתעורר צורך לעדכן את סכום המזונות או להתאים את זמני השהות למציאות חדשה. החריגים הללו נובעים מההכרה בכך שחיי ילדים אינם קפואים בזמן: הצרכים שלהם משתנים, מצבם הכלכלי של ההורים עשוי להשתפר או להיפגע, ולעיתים הנסיבות משתנות באופן דרמטי.
יחד עם זאת, לא כל שינוי מצדיק פנייה מחודשת לבית המשפט. כדי שיבחן מחדש את גובה המזונות או את הסדרי השהות, יש להראות שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי. תנאי זה נבדק בקפידה, מתוך מטרה לשמור על יציבות ולהימנע מפתיחת תיקים שלא לצורך.
מה נחשב "שינוי נסיבות מהותי"?
כדי שתביעה להגדלה או להפחתה של מזונות תתקבל, על ההורה המבקש זאת להראות שהתקיימו התנאים הבאים:
- השינוי שחל בנסיבות הוא מהותי – המצב הנוכחי בהכנסות ההורה, בצורכי הילד או בחלוקת זמני השהות, שונה באופן מהותי מכפי שהיה בעת מתן פסק הדין או אישור הסכם הגירושין.
- השינוי לא היה צפוי מראש – למשל, אובדן כושר השתכרות של מי מההורים. התבגרות רגילה של ילדים, או הולדת ילד נוסף למי מהצדדים אינה נחשבת בדרך-כלל כשינוי בלתי צפוי.
- השארת פסק הדין על כנו תיצור עיוות דין – כלומר, יהיה לא צודק להשאיר את גובה המזונות כפי שהוא.
דוגמאות לשינויים מהותיים שעשויים להיות מוכרים בפסיקה:
- פיטורין או מחלה שפוגעת באופן ממשי בכושר ההשתכרות של ההורה המשלם.
- נכות או מצב רפואי חדש של הילד שמחייב הוצאות חריגות שלא נלקחו בחשבון טרם לכן.
- שינוי דרמטי בהסדרי השהות, למשל מעבר מהסדר לפיו אחד ההורים מבקר את הקטינים פעם-פעמיים בשבוע ללא הסדרי לינה – לאחריות הורית משותפת מלאה ולזמני שהות שווים.
דוגמאות לשינויים שלא ייחשבו בדרך כלל כשינויים מהותיים שיובילו לשינוי בגובה המזונות כיוון שהם נחשבים כשינויים צפויים או זמניים:
- ירידה זמנית בהכנסות
- ירידה קבועה אך לא בשיעור ניכר בהכנסות
- הולדת ילד נוסף במסגרת זוגיות חדשה (למעט חריגים)
- חיים משותפים עם בן זוג חדש (מלבד ביחס לרכיב המדור, וגם לא תמיד)
- שינוי קל בלבד בהסדרי השהות של כל אחד מההורים עם הילדים.
בהקשר זה חשוב לציין, כי בית המשפט העליון קבע מפורשות כי השינוי שחל מאז בע"מ 919/15 בכל הנוגע לשיטת חישוב המזונות לילדים מעל גיל 6 – איננו יכול להיחשב כשינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק כשלעצמו שינוי של סכום המזונות שנפסקו לפני שהוא ניתן.
מתי מגישים תביעה להפחתת או הגדלת מזונות?
תביעה להפחתת מזונות מוגשת בדך-כלל על ידי ההורה המשלם, בדרך כלל במצבים כמו: ירידה דרמטית בהכנסותיו עקב פשיטת רגל או מחלה שמונעת עבודה; שינוי משמעותי בזמני השהות כך שהילדים נמצאים אצלו – ההורה המשלם חלק גדול יותר מהזמן שבו שהו איתו בעת מתן פסק הדין, מה שמקטין את הוצאות ההורה האחר, או הקטנת הוצאות הילדים – למשל, ילד שסיים מסגרת חינוך יקרה או שכבר איננו זקוק לטיפול מיוחד.
תביעה להגדלת מזונות מוגשת בדך-כלל ביוזמת ההורה שדמי המזונות משולמים לו, בדרך כלל במצבים כמו הוצאות חדשות ובדרך כלל חריגות של הילדים שלא היו ושלא ניתן היה לצפות אותן בעת שניתן פסק הדין או בשינוי זמני השהות עם הילדים כך שהילדים נמצאים יותר אצל ההורה שמבקש הגדלה, מה שמעלה את הוצאותיו הישירות.
היבטים ראייתיים – מה צריך להוכיח?
בית המשפט לא מקבל תביעה לשינוי מזונות על סמך תחושות ורצונות בלבד. על-מנת שתביעה להפחתת או הגדלת מזונות תתקבל יש להציג ראיות מוצקות שמצדיקות את הצורך, כגון:
- תלושי שכר, אישורי מעסיק או דוחות מס המעידים על ירידה דרסטית וקבועה בהכנסות.
- מסמכים רפואיים המעידים על מחלה או נכות.
- קבלות והוכחות להוצאות נוספות שנדרשו עבור הילדים.
- החלטות על שינוי זמני השהות שנקבעו במסגרת אחרת (למשל, בהסכם או בהחלטת בית משפט) או ראיות אחרות המצביעות על השינוי הקבוע בפועל.
מהו ההליך הפרוצדורלי?
למעט חריגים מסוימים, לפני כל תביעה בענייני משפחה, ובכלל זה להפחתת או הגדלת מזונות, קיימת חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפי החוק להסדר התדיינויות במשפחה. אם לא מושגת הסכמה בהליך זה, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, בהתאם לערכאה שדנה במזונות מלכתחילה או כפי שסוכם בין הצדדים.
לסיכום
תביעה להפחתת או להגדלת מזונות איננה מהלך שגרתי, אלא צעד חריג שמוגש רק כאשר מתקיים שינוי נסיבות מהותי, בלתי צפוי ושיוצר חוסר צדק אם לא יתוקן. חשוב להבין שמערכת המשפט מצפה ליציבות, וכי סכום המזונות אינו "פתוח למשא ומתן מתמשך".
מי ששוקל להגיש תביעה כזו צריך לבחון היטב אם מתקיימים התנאים המתאימים לכך, ולהיות מוכן להציג ראיות תומכות. מנגד, מי שנדרש להתמודד עם תביעה לשינוי מזונות צריך לדעת מהן זכויותיו ולהיערך להגנה מתאימה.
משרדנו מלווה הורים בהליכי מזונות מורכבים, הן בבקשות להפחתה והן בבקשות להגדלה, תוך הקפדה על בחינה משפטית מדויקת ושמירה על טובת הילדים – שהיא הערך המרכזי שמנחה את בתי המשפט בקביעותיהם בכלל ובפסיקת סכום המזונות בפרט.
שאלות & תשובות
1. מתי ניתן לבקש הפחתת או הגדלת מזונות?
כאשר חל שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי מאז פסק הדין, כגון פגיעה בכושר ההשתכרות של אחד ההורים, שינוי מהותי בזמני השהות או הוצאות חריגות חדשות עבור הילד.
2. מה נחשב שינוי נסיבות מהותי?
שינוי מהותי הוא כזה שמפר את האיזון שעליו התבססו המזונות – למשל מחלה, פיטורין קבועים, נכות או שינוי דרמטי בזמני השהות. שינויים קלים או זמניים אינם מצדיקים פתיחת התיק.
3. מה נחשב שינוי צפוי שלא יצדיק פתיחת תיק?
הולדת ילד נוסף, ירידה זמנית בהכנסות, או שינוי רגיל בגיל הילדים אינם נחשבים כשינויים מהותיים אלא צפויים, ולכן לרוב לא יצדיקו שינוי מזונות.
4. האם ניתן להסתמך על בע"מ 919/15 לשינוי מזונות?
לא. בית המשפט העליון קבע כי עצם שינוי ההלכה בע"מ 919/15 אינו נחשב שינוי נסיבות המצדיק פתיחת מזונות ישנים שנפסקו לפני כן.
5. מהן ראיות שכדאי להציג לתמיכה בתביעה?
תלושי שכר, דוחות מס, מסמכים רפואיים, קבלות על הוצאות חריגות, או החלטות המעידות על שינוי קבוע בזמני השהות של הילדים עם ההורים.
6. כיצד משפיעים זמני שהות שווים על גובה המזונות?
כאשר זמני השהות הופכים לשוויוניים, ובמיוחד אם הכנסות ההורים דומות, ייתכן כי בית המשפט ישקול הפחתה חלקית במזונות, תוך בחינת כל רכיבי ההוצאה.
7. האם ירידה בהכנסות מצדיקה תמיד הפחתת מזונות?
לא. ירידה צריכה להיות מהותית, קבועה ובלתי צפויה. ירידה זמנית עקב חופשה, חופשת מחלה קצרה או תקופה ללא עבודה לא תצדיק שינוי.
8. מתי נכון להגיש תביעה להגדלת מזונות?
כאשר נוצרו הוצאות חדשות וחריגות לילד שלא היו צפויות, כמו טיפולים רפואיים מיוחדים, חינוך מיוחד או שינוי בזמני השהות שמגדיל את הוצאות ההורה המבקש.
9. מהו ההליך לפני הגשת תביעה לשינוי מזונות?
יש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך במרכז ליישוב סכסוכים. רק אם לא מושגת הסכמה, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני – בהתאם למקרה.
10. מה לא ייחשב בדרך כלל עילה לשינוי מזונות?
חיים עם בן זוג חדש (למעט ברכיב המדור במקרים מסוימים), הולדת ילד נוסף, או שינוי קל בלבד בזמני השהות – אינם מהווים עילה מספקת לשינוי מזונות.