המשפחה כמעגלי אחריות רחבים
לפי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, חובת המזונות לא מסתיימת בקשר שבין הורים וילדים קטינים ובין בני זוג בלבד. החוק מרחיב למעשה את חובת המזונות גם לקרובי משפחה נוספים, כמו למשל:- הורים כלפי ילדיהם הבגירים.
- ילדים בגירים כלפי הוריהם.
- סבים וסבתות כלפי נכדים.
- נכדים בגירים כלפי סבים וסבתות.
- אחים ואחיות בינם לבין עצמם.
- רק אם הקרוב שעליו מוטל החיוב במזונות נמצא במצב כלכלי שמאפשר לו לעזור, ורק בתנאי שיש באפשרותו לספק גם את הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל ילדיו ילדים הקטינים.
- רק אם לקרוב שנדרש לסיוע במזונות על אף מאמציו, אין יכולת לספק את צרכיו מעבודה, מנכסים שבבעלותו או מכל מקור אחר.
דוגמאות מהחיים:
כדי להבין את החיוב המדובר טוב יותר, הנה כמה תרחישים אפשריים מהחיים עצמם:- ילדים להורים: אב שמגיע לגיל זקנה, אין לו פנסיה או חסכונות, והוא נזקק לעזרה כלכלית. החוק מאפשר לחייב את ילדיו הבוגרים להשתתף במזונותיו. הם לא יצטרכו לממן לו רמת חיים גבוהה, אלא את הצרכים ההכרחיים שהוא נדרש להם כמו מזון, דיור, בריאות.
- נכדים לסבים: סבתא שנותרה בודדה וחסרת הכנסה יכולה לפנות לבית המשפט ולבקש מזונות מנכדיה. החובה כאן היא חריגה, אך אפשרית והיא נוגעת אך ורק לקיום בסיסי בכבוד.
- אחים בינם לבין עצמם: אדם שנקלע למצב בריאותי קשה, ללא הורים או ילדים שיכולים לעזור, עשוי להיתמך על ידי אחיו או אחותו, אם מצבו מצדיק זאת, ואם להם יש אפשרות כלכלית אמיתית לעזור.
למשרדה של ד"ר דינה ארליך חורש ניסיון רב בליווי וייעוץ משפטי במקרים כאלה, והוא מעניק ללקוחותיו הכוונה אישית, מקצועית ומותאמת לצרכים הייחודיים של כל משפחה. פנו אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני, כדי שתוכלו לדעת בדיוק היכן אתם עומדים ולקבל החלטות מתוך ביטחון ובהירות. |
שאלות & תשובות
1. מי מעבר להורים ובן/בת זוג עלול להיות מחויב במזונות?
במקרים מסוימים: ילדים בגירים להוריהם, סבים וסבתות לנכדיהם, נכדים בגירים לסבים/סבתות, ואף אחים ואחיות בינם לבין עצמם.
2. מהו התנאי המרכזי להטלת חיוב כזה?
קיומה של נזקקות אמיתית של הקרוב המבקש, לצד יכולת כלכלית מספקת של הקרוב הנתבע, בלי לפגוע בצרכיו, בבן/בת זוגו ובילדיו הקטינים.
3. מה נחשב “צרכים הכרחיים” במזונות בין קרובים?
קיום בסיסי בכבוד: דיור בסיסי, מזון, ביגוד והוצאות רפואיות חיוניות. לא כולל רמת חיים גבוהה, רכב חדש או חופשות.
4. מי קודם למי? (מדרג החיוב)
תחילה הורים לילדיהם; לאחר מכן ילדים להוריהם; ורק אם אין ברירה – אחים, סבים או נכדים. בית המשפט בוחן את המדרג לפי נסיבות.
5. האם אפשר לחייב כמה בני משפחה יחד?
כן. ניתן לחייב כמה קרובים במשותף ולחלק את הנטל ביניהם באופן הוגן, בהתאם ליכולתם היחסית.
6. האם כל קושי כלכלי של מבקש המזונות מצדיק חיוב?
לא. יש להראות שנעשו מאמצים סבירים להשתכר/למצות זכויות, שאין נכסים זמינים, ושהקושי אינו זמני בלבד.
7. אילו ראיות חשוב לצרף לתביעה או להגנה?
דפי חשבון, תלושי שכר/דוחות מס, פירוט הוצאות הכרחיות, מסמכים רפואיים, תצהירים ואסמכתאות על נכסים/הכנסות/זכויות סוציאליות.
8. האם החיוב במזונות הוא קבוע או זמני?
לרוב זמני ותלוי בנסיבות. ניתן לעתור לעדכון/ביטול עם שינוי מהותי בנזקקות או ביכולת של מי מהצדדים.
9. דוגמה נפוצה: ילדים מחויבים למזונות הוריהם?
כן, כשמדובר בהורה נזקק (למשל היעדר פנסיה/הכנסה) ולילדים יש יכולת לעזור בלי לפגוע בצרכיהם ובמשפחתם.
10. מה עושים כשיש נתק משפחתי אך מוגשת דרישה למזונות?
פונים לייעוץ משפטי, בוחנים אפשרות להסדר/גישור, ומכינים תשתית ראייתית מלאה לפני נקיטת הליך או מענה לתביעה.