כאשר זוג מחליט להתגרש – מהו למעשה הצעד הראשון?
גירושין – בין אם מתרחשים לאחר שנים רבות של זוגיות ובין אם לאחר תקופה קצרה – הם רגע מורכב, רגשי ומשמעותי. בתוך כל מערבולת הרגשות והאתגרים האישיים שנלווית להחלטה, השאלה איך מתחילים את תהליך הגירושין היא שאלה ראשונה שתמיד עולה.
אם בני הזוג מצליחים להגיע להסכמות לגבי כל ההיבטים הנוגעים לפירוד – רכוש, אחריות הורית והסדרי שהות, מזונות, גט ועוד – באמצעות שיח, משא ומתן או גישור – ניתן לעגן את אותן ההסכמות בהסכם גירושין ולפנות לבית המשפט כדי לאשרו.
האפשרות להתגרש באמצעות הסכם גירושין כאשר ניתן, היא האפשרות הטובה ביותר.
לעיתים, בני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמות.
כאשר לא ניתן להגיע להסכמות, הדרך לפתרון המחלוקות היא הגשת תביעות ופתיחה בהליך משפטי אשר במסגרתו תתקבלנה ההכרעות.
בשנים האחרונות, החוק הישראלי אינו מאפשר לאף אחד מהצדדים להגיש תביעות בנושא הגירושין מבלי שנוהל לפני כן הליך מקדמי ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע של בתי המשפט ובתי הדין.
מהו הליך ליישוב סכסוך?
הליך ליישוב סכסוך הוא הליך שמטרתו ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום, לפני שפונים להתדיינות משפטית.
ההליך מתנהל ביחידות הסיוע של בתי המשפט ובתי הדין ומתחיל בהגשת בקשה רשמית ליישוב סכסוך. הבקשה מוגשת על-ידי אחד הצדדים באמצעות טופס קצר ופשוט, ומיד עם הגשתה נשלחת לצד השני הודעה עם זימון לפגישה ראשונית ביחידת הסיוע.
במהלך תקופת ההליך ליישוב סכסוך, הנקראת לעיתים "תקופת עיכוב הליכים", שני הצדדים אינם רשאים להגיש תביעות משפטיות (למעט בקשות לסעדים שנדרשים באופן דחוף, למשל: צווי הגנה או צווים לטיפול בקטין או לעיכוב יציאה מן הארץ).
ההליך כולל בין פגישה אחת לארבע פגישות של מידע, היכרות, הערכה ולעיתים גם ניסיון לגישור ראשוני – בליווי אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש והמשפט. עורכי-הדין של הצדדים רשאים ללוות את הצדדים לפגישות, למעט הפגישה הראשונה – אליה מגיעים בני הזוג לבדם.
מה כוללת פגישת המהות הראשונה?
פגישת המהות הראשונה ביחידת הסיוע היא מפגש ראשוני בין שני בני הזוג לבין אנשי המקצוע של היחידה, בדרך-כלל, עובדת סוציאלית. המפגש נערך באווירה שאינה פורמלית, ונועד לשמוע מהצדדים מדוע נפתחה הבקשה ליישוב סכסוך, ולהציג בפני הצדדים את יחידת הסיוע ומידע על דרכי פתרון סכסוכים ללא צורך בהתדיינות משפטית. הפגישה אינה מחייבת קבלת החלטות, אך היא מהווה צומת משמעותית שממנה ניתן להתחיל בתהליך חדש של שיח והסכמה – לעיתים לראשונה מאז שהחל המשבר.
מה קורה לאחר תום הליך יישוב הסכסוך?
אם הצדדים מצליחים להגיע להסכמות – ניתן לעגן אותן בהסכם גירושין ולהביא אותו לאישורו של בית המשפט. לעיתים, הסכמות אלו הן תולדה של ההליך עצמו, ולעיתים הן רק התחלה של תהליך גישור או משא ומתן חיצוני, שמתקיים בליווי עורכי דין מוסמכים.
אם לא הושגה הסכמה בהליך יישוב הסכסוך – נפתחת הדלת להגשת תביעות.
כאן נכנסת לתמונה חשיבות עיתוי הגשת הבקשה ליישוב סכסוך – שכן מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, מקבל גם זכות ראשונים בבחירת הערכאה (בית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה) שבה יוגשו התביעות.
אם הצד שהגיש את הבקשה לא מגיש את התביעות בתוך 15 ימים מתום ההליך, או מגיש תביעה חלקית בלבד – הצד השני רשאי להגיש תביעות בערכאה שבה הוא יבחר (בהינתן שיש לה סמכות שיפוט) בנושאים שטרם נדונו.
האם תמיד כדאי למהר להגיש בקשה ליישוב סכסוך?
הליך יישוב הסכסוך מטרתו העיקרית כאמור היא להוביל את הצדדים להידברות ולהסכמות ולמנוע את הצורך בניהול הליך משפטי. עם זאת, פעמים רבות אחד הצדדים ממהר לעשות שימוש בהגשת הבקשה ליישוב סכסוך על-מנת לזכות באפשרות להגיש את התביעות שתוגשנה מאוחר יותר, אם תוגשנה, לערכאה הנוחה עבורו. זאת, כיוון שהבחירה בין בית המשפט למשפחה לבין בית הדין הרבני עשויה להשפיע במקרים מסוימים באופן מהותי על תוצאות ההליך.
יחד עם זאת, כאשר בני הזוג מעוניינים להגיע להסכם בדרכי שלום, הגשת בקשה ליישוב סכסוך – אשר נעשית על-פי רוב ללא ידיעת הצד השני – עלולה דווקא להחמיר את המתיחות ולערער את האמון ההדדי.
לא אחת, הגשת הבקשה כאמור מפתיעה את הצד השני, פוגעת באווירת השיתוף – ולעיתים אף מרחיקה לכן את האפשרות להגיע להסכמות.
לפיכך, לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך, חשוב לבחון את מכלול השיקולים, ולבחור בדרך הפעולה שתשרת את טובת הצדדים והמשפחה כולה.
לסיכום
אם אתם שוקלים להתגרש או שכבר קיבלתם החלטה להתגרש – חשוב להתייעץ מוקדם ככל האפשר עם עורך דין בעל מומחיות עמוקה בדיני משפחה –שיידע ללוות אתכם לא רק בהיבט המשפטי, אלא גם מתוך הבנה של הרקע הרגשי והאנושי, ויסייע לכם לבחור בדרך הנכונה עבורכם.
