ייפוי כוח מתמשך 2026: השינויים שחשוב להכיר בניהול רכוש, חשבונות בנק ואישור פעולות כלכליות
ייפוי כוח מתמשך הפך בשנים האחרונות לכלי מרכזי בתכנון משפטי ואישי. הוא מאפשר לאדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו וכיצד יתקבלו החלטות עבורו, אם בעתיד לא יהיה מסוגל להבין בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח.
אלא שהמסגרת המשפטית אינה נשארת קבועה. תיקונים לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ושינויים באופן שבו האפוטרופוס הכללי מטפל בפעולות כלכליות משפיעים בפועל על הממנה, על מיופה הכוח ועל בני המשפחה.
בשנת 2026 נוספה התפתחות חשובה נוספת: המחוקק הבהיר את יכולתם של אפוטרופוסים ושל מיופי כוח לפעול בחשבונות, להשתמש באמצעי תשלום ולבצע פעולות מקוונות. לצד זאת, מיושם מנגנון האישור המינהלי לפעולות כלכליות שנקבע במסגרת תיקון 21 לחוק.
מהו ייפוי כוח מתמשך?
ייפוי כוח מתמשך הוא הסדר משפטי המאפשר לאדם בגיר, בעודו מסוגל להבין ולקבל החלטות, לבחור מי יהיה מוסמך לפעול בשמו בעתיד.
האדם שעורך את המסמך מכונה "הממנה", והאדם שמקבל ממנו את הסמכות מכונה "מיופה הכוח".
הממנה יכול לקבוע כיצד יטופלו ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים. בנוסף, הוא רשאי לתת הנחיות מקדימות בדבר האופן שבו הוא מבקש שמיופה הכוח יפעיל את סמכויותיו.
חשיבותו של הכלי נעוצה בכך שההחלטות מתקבלות מראש על ידי האדם עצמו. במקום להמתין למצב שבו בני המשפחה יצטרכו לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס, ניתן ליצור מראש מנגנון המבטא את רצונו של הממנה.
חשוב לדייק: תיקון 21 אינו תיקון חדש משנת 2026
חלק מהשיח הציבורי בנושא עלול ליצור רושם כאילו העברת הסמכות לאישור פעולות כלכליות מהמערכת השיפוטית לאפוטרופוס הכללי היא שינוי שנכנס לתוקף בשנת 2026.
זה אינו המצב.
תיקון מס' 21 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נכנס לתוקף ביום 8 באוגוסט 2025.
התיקון יצר שינוי משמעותי באופן שבו מאושרות פעולות מסוימות הנעשות ברכושו של אדם. בין היתר נוסף לחוק מנגנון המאפשר לאפוטרופוס הכללי לתת אישור מינהלי לפעולות מסוימות במקום הצורך לפנות מלכתחילה לבית המשפט.
כאשר מיופה כוח מתמשך מבקש לבצע פעולה הכלולה במנגנון האישור המינהלי, נקודת המוצא אינה בהכרח הגשת בקשה לבית המשפט. במקרים המתאימים הבקשה מוגשת לאפוטרופוס הכללי בהתאם למסלול שנקבע בחוק ובנוהל.
מדוע היה צורך בשינוי?
פעולות כלכליות משמעותיות הנעשות בשם אדם אחר מחייבות מנגנוני הגנה. הדרישה נועדה, בין היתר, לצמצם את הסיכון לניצול, לניגוד עניינים או לפגיעה בלתי מוצדקת ברכושו של האדם.
מצד שני, פנייה לבית המשפט בכל פעולה עלולה ליצור הליך ממושך ויקר גם כאשר מדובר בפעולה שמטרתה ברורה והיא משרתת את צורכי האדם.
מנגנון האישורים המינהליים נועד ליצור נקודת איזון אחרת. הבקשה עדיין נבחנת, אך הבחינה הראשונית בפעולות הנכללות בהסדר נעשית אצל האפוטרופוס הכללי.
בנוהל הרשמי של האפוטרופוס הכללי מוסבר כי מטרת המנגנון היא להקל על ביצוע פעולות ברכושו של האדם, הממנה או הקטין, כאשר הן משרתות את צורכיהם ורצונם.
על מי חל מנגנון האישורים?
לפי הנוהל הרשמי של האפוטרופוס הכללי, מנגנון האישורים המינהליים אינו מוגבל רק לייפוי כוח מתמשך.
| הגורם | סוג הפעולה | משמעות ההסדר |
|---|---|---|
| מיופה כוח מתמשך | פעולות מסוימות ברכוש הממנה | בקשה לאישור יכולה לעבור במסלול המינהלי בהתאם לחוק |
| אפוטרופוס | פעולות מסוימות ברכוש האדם | האפוטרופוס הכללי מוסמך לבחון פעולות הכלולות בהסדר |
| הורה לקטין | פעולות מסוימות ברכוש הקטין | המסלול חל גם במקרים שנקבעו ביחס לרכוש קטינים |
| אפוטרופוס המבקש שכר | אישור שכר בהתאם להוראות החוק | החוק כולל מנגנון מתאים גם לעניין זה |
כיצד מוגשת בקשה לאישור פעולה כלכלית?
לפי הנוהל שפרסם האפוטרופוס הכללי, הבקשה מוגשת ככלל באופן מקוון באמצעות טופס ייעודי.
מיופה הכוח, האפוטרופוס או גורם אחר הזכאי להגיש את הבקשה נדרש לבחור את סוג הפעולה, למלא את הפרטים ולצרף את המסמכים הנדרשים.
בודקים מהי הפעולה הכלכלית ומהו מסלול האישור החל עליה.
מרכזים את המסמכים, ההסכמים והנתונים הכלכליים הרלוונטיים.
הבקשה מוגשת במערכת המקוונת של האפוטרופוס הכללי.
הגורם המוסמך בוחן אם הפעולה תואמת את הדין ואת עניינו של האדם.
בפעולות מסוימות הנוגעות למקרקעין עשויה להידרש גם בחינה כלכלית או שמאית.
הנוהל מאפשר גם לציין נסיבות של דחיפות מיוחדת ולפרט מדוע נדרש טיפול מהיר.
כמה זמן אמור להימשך הטיפול?
לפי נוהל האפוטרופוס הכללי בנושא אישורים מינהליים, משך הטיפול הכולל בבקשה תקינה הוא עד 60 ימים.
בנוסף, הנוהל קובע כי המבקש אמור לקבל עדכון בדבר סטטוס הטיפול בתוך 21 ימים ממועד קבלת הבקשה.
אין פירוש הדבר שכל בקשה תימשך 60 ימים. זהו פרק הזמן המרבי המצוין בנוהל ביחס לבקשה תקינה.
לכן, יש חשיבות רבה להגשת בקשה מלאה ומסודרת. מסמכים חסרים או נתונים שאינם ברורים עלולים להאריך את התהליך.
ומה קורה אם ייפוי הכוח הישן קובע שצריך לפנות לבית המשפט?
זו אחת הסוגיות המעניינות שהתעוררו בעקבות שינוי מנגנון האישור.
ישנם ייפויי כוח מתמשכים שנערכו לפני כניסת תיקון 21 לתוקף ובהם נכתב במפורש כי פעולה כלכלית מסוימת טעונה אישור של בית המשפט.
באוקטובר 2025 פרסם האפוטרופוס הכללי נייר עמדה רשמי שעסק בדיוק בשאלה זו.
לפי עמדת האפוטרופוס הכללי, אם פעולה נכללת כיום במנגנון שהמחוקק העביר לאישורו של האפוטרופוס הכללי, הוראה קודמת בייפוי הכוח המפנה לבית המשפט אינה משנה את חלוקת הסמכויות שנקבעה בחוק.
עמדה זו מתייחסת גם לייפויי כוח מתמשכים שנערכו לפני תיקון החוק.
משפחות המחזיקות ייפוי כוח מתמשך ישן אינן צריכות להניח אוטומטית שכל הפניה לבית המשפט הכתובה במסמך משקפת גם את ההליך הנדרש כיום. יש לבדוק את הדין העדכני ואת סוג הפעולה המבוקשת.
תיקון 24 בשנת 2026: פעולות בחשבון הבנק ובאמצעי תשלום
בשנת 2026 אושר תיקון נוסף לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. מדובר בתיקון מס' 24.
התיקון עוסק בקושי מעשי אחר: היכולת של אפוטרופוסים ומיופי כוח לפעול בחשבונות ולבצע פעולות באמצעות שירותי תשלום.
לפי תקציר החוק הרשמי של הכנסת, נקבע כי אפוטרופוס רשאי לפתוח או לנהל חשבון תשלום עבור האדם שהוא אפוטרופסו ולהשתמש עבורו באמצעי תשלום, בשיקים ובהרשאות לחיוב, לרבות באמצעים מקוונים.
הוראות אלו הוחלו גם על מיופה כוח מתמשך ביחס לממנה.
עוד נקבע כי נותן שירותי תשלום לא יסרב לבקשה ולא יתנה את השירות בתנאים בלתי סבירים רק משום שמדובר בחשבון של אדם שמונה לו אפוטרופוס.
מה המשמעות המעשית של תיקון 24?
החשיבות של התיקון אינה תאורטית בלבד.
לאחר כניסת ייפוי כוח מתמשך לתוקף, מיופה הכוח עשוי להידרש לנהל חלק משמעותי מחיי היום-יום הכלכליים של הממנה.
למשל, הוא עשוי להידרש לשלם חשבונות, לבצע העברות, לנהל הוראות קבע, להשתמש באמצעי תשלום או לקבל גישה לשירותים בנקאיים מקוונים.
כאשר מוסד פיננסי מגביל את האפשרות לבצע פעולות מקוונות רק בשל עצם קיומו של ייפוי הכוח, נוצר קושי משמעותי בניהול ענייניו של הממנה.
התיקון מבקש להתמודד עם מצבים מסוג זה ולהבהיר את המסגרת המשפטית להפעלת שירותי תשלום על ידי מיופי כוח ואפוטרופוסים.
האם פירוש הדבר שמיופה הכוח יכול לעשות כל פעולה?
לא.
עצם קיומו של ייפוי כוח מתמשך אינו מעניק למיופה הכוח חופש פעולה בלתי מוגבל.
ראשית, יש לבדוק את היקף הסמכויות שניתנו במסמך עצמו.
שנית, קיימות פעולות שלצורך ביצוען נדרשת הסמכה מפורשת של הממנה.
שלישית, קיימות פעולות מהותיות הכפופות למנגנוני אישור הקבועים בחוק.
בנוסף, מיופה הכוח כפוף לחובות המוטלות עליו כלפי הממנה. עליו לפעול בהתאם לדין, להוראות ייפוי הכוח, להנחיות המקדימות ולרצונו של הממנה ככל שניתן לבררו.
מתי ייפוי כוח מתמשך בכלל נכנס לתוקף?
חשוב להבחין בין עריכת ייפוי כוח מתמשך לבין כניסתו לתוקף.
הפקדת המסמך אצל האפוטרופוס הכללי אינה הופכת אותו אוטומטית למסמך שניתן להפעיל.
לפי המידע הרשמי של משרד המשפטים, ניתן לפעול מכוח ייפוי הכוח רק לאחר כניסתו לתוקף.
ככלל, שלב זה מגיע כאשר הממנה חדל להיות מסוגל להבין בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח.
הממנה רשאי לקבוע מראש במסמך כיצד ייקבע שמצב זה התקיים, בכפוף להוראות החוק.
כאשר לא נקבע מנגנון אחר, השירות הרשמי של האפוטרופוס הכללי מציין כי הכניסה לתוקף נעשית בהתאם לחוות דעת רפואית, בצירוף הצהרת מיופה הכוח שלפיה הממנה אינו מסוגל להבין בעניין הרלוונטי.
חוות דעת מקצועית וכשירות: התפתחות נוספת ב־2026
בחודש יולי 2026 פרסמה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת סיכום פעילות שבו נכללו גם תקנות הנוגעות לייפוי כוח מתמשך.
לפי הודעת הכנסת, התקנות קובעות מי הם גורמי המקצוע שיוכלו לתת חוות דעת בדבר כשירותו של אדם בעת החתימה על ייפוי כוח מתמשך ובשלב כניסתו לתוקף.
מדובר בנושא בעל חשיבות מיוחדת, משום ששאלת יכולתו של אדם להבין את משמעות המסמך היא תנאי יסודי בעולם ייפוי הכוח המתמשך.
כאשר מתעורר ספק ממשי בדבר יכולתו של אדם להבין את משמעות הפעולה, תיעוד מקצועי מתאים עשוי להיות משמעותי גם במניעת מחלוקות עתידיות.
כניסה לתוקף אינה שוללת כשירות משפטית
נקודה חשובה שלעתים אינה מובנת היא שכניסתו של ייפוי כוח מתמשך לתוקף אינה שוללת כשלעצמה את כשירותו המשפטית של הממנה.
מדובר בהבחנה מהותית.
הפעלת ייפוי הכוח מאפשרת למיופה הכוח לפעול בהתאם לסמכויות שניתנו לו, אך אין פירושה שהממנה חדל אוטומטית להיות אדם בעל זכויות משפטיות או שכל החלטה עוברת באופן מוחלט למיופה הכוח.
עקרון זה מתחבר לתפיסה הרחבה יותר של שמירה על עצמאותו, רצונו וכבודו של האדם.
ומה לגבי תומך בקבלת החלטות?
התפתחות נוספת שעליה דיווחה ועדת החוקה בשנת 2026 נוגעת למנגנון של קבלת החלטות נתמכת.
הוועדה ציינה תקנות המסדירות את מינויו של תומך בקבלת החלטות כחלופה למינוי אפוטרופוס לבגירים המסוגלים לקבל החלטות בענייניהם.
חשוב להבחין בין המנגנונים.
| מנגנון | מתי הוא רלוונטי? | מי מקבל את ההחלטה? |
|---|---|---|
| ייפוי כוח מתמשך | תכנון מראש למצב עתידי | מיופה הכוח פועל במסגרת הסמכויות שנקבעו |
| קבלת החלטות נתמכת | כאשר האדם מסוגל לקבל החלטות אך זקוק לסיוע | האדם עצמו מקבל את ההחלטה |
| אפוטרופסות | כאשר נדרש מינוי בהתאם לתנאים שבחוק | האפוטרופוס פועל במסגרת המינוי והסמכויות שנקבעו |
לכן, לא כל קושי בניהול עניינים מחייב בהכרח מינוי אפוטרופוס. יש לבחון את מצבו של האדם ואת החלופה המתאימה והפחות מגבילה בנסיבות העניין.
המשמעות עבור בני המשפחה
מבחינת בני המשפחה, השינויים מחזקים את החשיבות של תכנון מוקדם.
ייפוי כוח מתמשך שנערך בצורה מפורטת יכול לצמצם אי-ודאות כאשר מתרחש שינוי במצבו של אדם.
עם זאת, עצם קיומו של המסמך אינו מונע בהכרח מחלוקות.
שאלות על היקף הסמכות, אופן ניהול הכספים, מכירת נכסים, שימוש בחשבון בנק או חלוקת האחריות בין מספר מיופי כוח עלולות להפוך למוקד של מחלוקת משפחתית.
לכן, בעת עריכת המסמך יש משמעות לא רק לשאלה "מי יהיה מיופה הכוח", אלא גם לשאלה כיצד הוא אמור לפעול.
מה כדאי לבחון בעת עריכת ייפוי כוח מתמשך כיום?
עריכת ייפוי כוח מתמשך אינה אמורה להסתכם בבחירת שם של אדם קרוב.
יש לבחון את מבנה המשפחה, הרכוש, הנכסים, אופן ניהול החשבונות, צרכים רפואיים, אפשרות למחלוקות עתידיות והעדפות אישיות של הממנה.
- מי יהיה מיופה הכוח ומדוע דווקא הוא?
- האם למנות מיופה כוח אחד או מספר מיופי כוח?
- האם הם יפעלו יחד או בנפרד?
- כיצד ינוהלו חשבונות הבנק?
- מה יקרה ביחס לדירת המגורים?
- כיצד ימומנו צורכי הממנה?
- האם קיימים נכסים עסקיים או השקעות?
- מי יקבל מידע על פעולות מיופה הכוח?
- האם יש צורך באדם מיודע?
- אילו הנחיות מקדימות חשוב לכלול?
ככל שהמצב הכלכלי או המשפחתי מורכב יותר, כך גדלה החשיבות של התאמת המסמך לנסיבות ולא רק שימוש בנוסח כללי.
האם צריך לעדכן ייפוי כוח מתמשך שכבר נחתם?
לא כל שינוי בחקיקה מחייב עריכה מחדש של ייפוי כוח מתמשך קיים.
עם זאת, שינויים בדין הם הזדמנות טובה לבדוק אם המסמך עדיין משקף את רצונו הנוכחי של הממנה ואת המציאות המשפחתית והכלכלית.
הבדיקה חשובה במיוחד כאשר חל שינוי משמעותי במשפחה, בנכסים או בזהות האדם שהממנה מעוניין שיפעל עבורו.
גם מסמך שנערך לפני מספר שנים עשוי להיות תקף, אך השאלה אינה רק אם הוא תקף. חשוב לבחון אם הוא עדיין מתאים לצרכים שלשמם נערך.
סיכום: פחות בירוקרטיה אינה משמעותה פחות אחריות
ההתפתחויות האחרונות בתחום ייפוי הכוח המתמשך משקפות מגמה של יצירת מנגנונים נגישים ומעשיים יותר לניהול ענייניו של אדם שאינו יכול עוד לטפל בחלק מענייניו בעצמו.
תיקון 21, שנכנס לתוקף באוגוסט 2025, העביר את הטיפול הראשוני באישור פעולות כלכליות מסוימות אל האפוטרופוס הכללי.
תיקון 24 משנת 2026 מוסיף נדבך חשוב ומבהיר את האפשרות של אפוטרופוסים ומיופי כוח להשתמש בשירותי תשלום ולבצע פעולות גם באמצעים מקוונים.
במקביל, ההתפתחויות בנושא חוות דעת מקצועיות וקבלת החלטות נתמכת מחזקות את הדגש על עצמאות האדם ועל התאמת ההסדר המשפטי למצבו בפועל.
אולם הקלה פרוצדורלית אינה מבטלת את חובותיו של מיופה הכוח. להפך. ככל שהיכולת לפעול הופכת יעילה יותר, יש חשיבות רבה יותר להבנת גבולות הסמכות ולשמירה על רצונו, צרכיו ורכושו של הממנה.
מקורות מוסדיים
-
הכנסת – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24), התשפ"ו–2026.
מאגר החקיקה הלאומי – הכנסת -
האפוטרופוס הכללי – נוהל לציבור בנושא אישורים מינהליים לפעולות כלכליות.
משרד המשפטים – נוהל אישור פעולות כלכליות -
האפוטרופוס הכללי – נייר עמדה בעניין סמכות לאישור פעולות כלכליות והוראות בייפוי כוח מתמשך.
משרד המשפטים – נייר עמדה -
משרד המשפטים – כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך.
האפוטרופוס הכללי – השירות הרשמי -
משרד המשפטים – עריכה והפקדה של ייפוי כוח מתמשך.
האפוטרופוס הכללי – עריכת והפקדת ייפוי כוח מתמשך -
ועדת החוקה, חוק ומשפט – סיכום פעילות הכנסת ה־25, יולי 2026.
הכנסת – הודעת ועדת החוקה
שאלות ותשובות בנושא ייפוי כוח מתמשך 2026
כן. בין ההתפתחויות הרלוונטיות נמצא תיקון מס' 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המבהיר את יכולתם של אפוטרופוסים ומיופי כוח להשתמש בשירותי תשלום ולבצע פעולות בחשבון, לרבות באמצעים מקוונים. לצד זאת ממשיך להיות מיושם מנגנון האישורים המינהליים שנקבע בתיקון 21.
לא. תיקון 21 נכנס לתוקף ביום 8 באוגוסט 2025. חשוב להבחין בין מועד החקיקה והתחילה לבין ההתפתחויות והיישום המעשי בשנים שלאחר מכן.
לא בהכרח. בעקבות תיקון 21 קיימות פעולות שבהן נקבע מסלול של אישור מינהלי באמצעות האפוטרופוס הכללי. יש לבדוק את סוג הפעולה ואת הוראות החוק החלות עליה.
לפי נייר העמדה שפרסם האפוטרופוס הכללי, כאשר החוק מעניק כיום את סמכות האישור לאפוטרופוס הכללי, הוראה קודמת במסמך אינה משנה את חלוקת הסמכויות הקבועה בדין. יש לבחון כל מקרה בהתאם לפעולה המבוקשת.
תיקון 24 משנת 2026 מבהיר את האפשרות של מיופה כוח לפעול ביחס לחשבון הממנה ולהשתמש באמצעי תשלום, לרבות באמצעים מקוונים, בכפוף להיקף הסמכות וליתר הוראות הדין.
לא. החוק קובע כי עצם כניסתו של ייפוי כוח מתמשך לתוקף אינה שוללת כשלעצמה את כשירותו המשפטית של האדם.
ניתן לפעול מכוחו לאחר שהוא נכנס לתוקף בהתאם לתנאים שנקבעו במסמך ובהוראות החוק, ולא רק משום שהמסמך נערך והופקד.
הדבר תלוי במנגנון שנקבע בייפוי הכוח. כאשר הממנה לא קבע מנגנון אחר, המידע הרשמי של האפוטרופוס הכללי מתייחס לחוות דעת רפואית ולהצהרת מיופה הכוח בדבר התקיימות התנאים.
בייפוי כוח מתמשך מיופה הכוח מוסמך לפעול בהתאם לסמכויות שניתנו לו. בקבלת החלטות נתמכת האדם עצמו ממשיך לקבל את החלטותיו, כאשר התומך מסייע לו בתהליך.
לעיתים כן. שינוי בחקיקה, במבנה המשפחה, בנכסים, במצב האישי או בזהות מיופי הכוח עשוי להצדיק בחינה מחודשת של המסמך כדי לוודא שהוא עדיין מתאים לרצונו ולצרכיו של הממנה.