רבים מניחים שעם סופו של הליך הגירושין מגיעות לקיצן כלל המחלוקות ולתמיד. בפועל, לא מעט סכסוכים מתחילים לאחר סיום ההליך המשפטי. בדרך כלל, הם נוגעים לסוגיות קונקרטיות שהצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות לגביהן.
לאורך השנים ניתן להבחין בתופעה חוזרת. הורים מצליחים להגיע להסכם, אך מתקשים ליישם אותו במציאות היומיומית. מכאן נולדים רוב הסכסוכים שלאחר הגירושין.
מדוע ישנם סכסוכים שמתעוררים דווקא אחרי הגירושין?
הסכמים נחתמים בנקודת זמן מסוימת. עם זאת, החיים משתנים כל הזמן. ילדים גדלים, הצרכים שלהם משתנים, והמציאות הופכת מורכבת יותר.
בנוסף, למרות שלא ניתן לצפות הכל מראש, הסכמים רבים הם כלליים מידי והם אינם מתייחסים למצבים ספציפיים נפוצים. כך למשל, ישנם הסכמים שלא קובעים דבר בנוגע לחיסוני הילדים, לאופן שבו ייקבע האם הילד זקוק לטיפול רגשי או לשיעור פרטי, לשעות המעבר בין בתי ההורים בחגים וחופשים או אפילו לבית שבו יימצאו דרכוני הילדים.
כמו-כן, לא את כל המצבים ניתן לצפות. כך למשל, בעת החתימה על הסכם הגירושין בדרך כלל לא ניתן לצפות אילו מחלוקות יעלו בנוגע לצורך במעבר למסגרת חינוכית אחרת או לבחירה בין שתי מסגרות חינוכיות דומות.
פעמים רבות גם נוצרים ביחס לאותו סעיף בהסכם פערים גם בפרשנות שכל צד מעניק לו, ומתעוררת בין הצדדים מחלוקת בנוגע לאופן שבו יש לפרש את הסעיף.
דוגמה נפוצה: מחלוקת על רישום הילד למסגרת חינוכית
אחת הסוגיות השכיחות ביותר היא בחירת מוסד חינוכי. הורה אחד מעדיף מסגרת קרובה לביתו. מנגד, ההורה השני מבקש מסגרת אחרת, לעיתים רחוקה יותר אך עם תפיסה חינוכית שונה או אפילו למסגרת חינוכית דומה אולם שקרובה לביתו שלו.
במקרים רבים, הזמן פועל לרעת הצדדים. הרישום נסגר, והלחץ עולה. בשלב זה מוגשות בקשות דחופות לבית המשפט.
בתי המשפט בוחנים בעיקר את טובת הקטין. עם זאת, הם גם מתרשמים מהתנהלות ההורים. מי פעל בזמן, מי ניסה להגיע להסכמה, ומי יצר הסלמה מיותרת.
צהרון, חוגים, תנועות נוער ולחץ על הילד – איפה עובר הגבול?
מחלוקות רבות נוגעות לשגרת היום של הילד. למשל, האם הילד יישאר בצהרון או יחזור הביתה מוקדם יותר. מצד אחד, יש הורה שמבקש יציבות ומסגרת. מצד שני, יש הורה שמעדיף זמן איכות ופחות עומס.
סוגיה נוספת שחוזרת על עצמה היא חוגים תובעניים. יש הורים שמעודדים מצוינות והשקעה. לעומתם, יש מי שחושש מפגיעה בלימודים או בעומס רגשי.
במקרים כאלה, הוויכוח אינו רק על לוח זמנים. הוא משקף תפיסות חינוכיות שונות. כאן בדיוק נדרש ניהול נכון של הסכסוך, ולא רק הכרעה נקודתית.
הטעות שחוזרת על עצמה: תגובה מהירה מדי או איטית מדי
ישנם הורים שממהרים לפנות לבית המשפט בכל מחלוקת. מנגד, אחרים ממתינים זמן רב מדי מבלי לפנות לייעוץ או לגישור בנושא, עד שהבעיה כבר מסלימה ושקשה יותר לפתור אותה ללא מעורבות של בית המשפט.
שתי הגישות עלולות להזיק. פעולה פזיזה יוצרת מתיחות מיותרת. לעומת זאת, דחייה של טיפול בסוגיה חשובה עלולה לפגוע בילד ולהסלים את המחלוקת שבין ההורים.
לכן, נדרש איזון. יש לבחון כל מקרה לגופו ולהחליט מתי נכון לנהל שיח או להיעזר בגורמים חיצוניים אחרים, ומתי יש לפעול משפטית.
יישוב סכסוך: הזדמנות אמיתית או שלב טכני?
על-מנת לפתוח תובענה בנוגע למחלוקת שנוצרה לאחר הגירושין יש לפתוח בדרך-כלל הליך יישוב סכסוך (אותו ההליך שיש לפתוח גם לפני תביעת הגירושין העיקרית). ראה הרחבה בנוגע להליך יישוב הסכסוך כאן.
הורים רבים מגיעים ליחידת הסיוע, במסגרת הליך יישוב הסכסוך, מתוך תחושה שמדובר ב”חובה פורמלית”. בפועל, זהו שלב שיכול לשנות את התמונה.
כאשר הצדדים משתפים פעולה, ניתן להגיע להסכמות יצירתיות. למשל, פתרונות ביניים לגבי חוגים או חלוקת אחריות בשעות אחר הצהריים.
עם זאת, כאשר אין אמון בסיסי, ההליך עשוי להתמצות בניסיון קצר בלבד. גם אז, חשוב להגיע מוכנים ולהציג עמדה ברורה.
מה באמת עושה את ההבדל בתיקים כאלה?
הניסיון מלמד שהבדל אמיתי נובע בדרך כלל מהיכולת להבין את הדינמיקה בין הצדדים.
מצד אחד, יש להכיר את הכלים המשפטיים. מצד שני, יש לזהות את נקודות החיכוך המרכזיות. לעיתים, טיפול נכון בנקודה אחת מונע הסלמה רחבה.
בנוסף, ישנה חשיבות להתנהלות מול בית המשפט. גישה עניינית, לא מתלהמת, משפיעה לא פחות מהטענות עצמן.
לסיכום: מאחורי כל סכסוך יש סיפור ודרך לנהל אותו נכון
סכסוכים לאחר גירושין אינם חריגים. עם זאת, הדרך בה מתמודדים איתם משפיעה על כל המעורבים, ובעיקר על הילדים.
כאשר פועלים מתוך הבנה ולא מתוך תגובה רגשית, ניתן להגיע לפתרונות מדויקים יותר. לעיתים, גם במצבים מורכבים, ניתן לצמצם את המחלוקת.
אם אתם מתמודדים עם מחלוקת לאחר גירושין אל תחכו להסלמה. ייעוץ נכון בשלב מוקדם יכול לשנות את כיוון ההליך ולחסוך התדיינות מיותרת.
