צוואה היא מסמך אישי מהמעלה הראשונה. היא אמורה לבטא את רצונו האחרון של אדם – למי יעבור רכושו, כיצד תתבצע חלוקת הרכוש המועבר בין יורשיו, ואיזה מסר יישאר אחריו. המשפט הישראלי רואה ברצון הזה ערך עליון, ולכן בתי המשפט מקפידים להגן עליו.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם מתעוררת השאלה: האם הצוואה באמת משקפת רצון חופשי, או שמא היא תוצאה של השפעה חיצונית שאינה לגיטימית – מה שמכונה בשפה המשפטית "השפעה בלתי הוגנת".
מהי "השפעה בלתי הוגנת"?
השפעה בלתי הוגנת מתקיימת כאשר המצווה אינו פועל מתוך רצון חופשי, אלא בשל תלות עמוקה בזולת, מניפולציה או לחץ, עד כדי כך שעצמאותו נשללת.
חשוב להדגיש: לא כל השפעה היא פסולה. ברור שכל אדם מושפע מהקרובים אליו, אולם כאשר ההשפעה שוללת את הרצון האותנטי של המצווה – הצוואה בהחלט עלולה להיפסל.
הלכת מרום – ההלכה המרכזית
בפסק הדין המנחה הידוע כהלכת מרום, בית המשפט העליון קבע בין היתר:
- תלות כשלעצמה אינה מספיקה. אדם מבוגר או חולה עשוי להיות תלוי בקרוב או במטפל, אך לא כל תלות שוללת לגמרי את חופש הרצון.
- רק כאשר התלות היא עד כדי כך מקיפה ויסודית שהיא שוללת את החופש להחליט – מדובר ב"השפעה בלתי הוגנת".
- הנטל להוכיח השפעה בלתי הוגנת מוטל על מי שמתנגד לצוואה שלגביה עולה החשד לקיומה של השפעה בלתי הוגנת (אם ישנו בצוואה פגם צורני יתהפך הנטל להבאת הראיות בלבד). על-מנת להוכיח קיומה של השפעה בלתי הוגנת נדרשות ראיות משמעותיות ואין די בהעלאת חשש או חשד בכך בלבד.
ארבעת מבחני העזר של בית המשפט:
כדי לקבוע אם אכן התקיימה תלות שהובילה להשפעה בלתי הוגנת, בית המשפט נעזר בדרך-כלל בארבעה מבחני עזר עיקריים:
- מבחן התלות והעצמאות
בית המשפט יבדוק בדרך כלל האם המצווה היה עצמאי בתקופה הרלוונטית (התקופה בה ערך את הצוואה) פיזית ושכלית ובאיזו מידה. ככל שהמצווה היה עצמאי יותר, כך פוחת החשש לתלות. לעיתים עצמאות שכלית-קוגניטיבית יכולה לפצות על תלות פיזית. בהקשר זה, עריכתה של חוות דעת רפואית המעידה על מצבו הקוגניטיבי של המצווה מאותה העת יכולה לסייע רבות. - מבחן התלות והסיוע
האם הנהנה שלפי הצוואה היה זה שסיפק למצווה את הסיוע שנדרש לו? האם הקשר ביניהם התבסס בעיקרו על הסיוע שהעניק לו הנהנה? האם היו גורמים נוספים שסייעו למצווה? אם הנהנה היה הדמות היחידה שסייעה למצווה, מתחזקת ההנחה בנוגע לקיומה של תלות. - מבחן הקשרים החברתיים
עד כמה המצווה היה בקשר עם אחרים? אם התגלה שהמצווה היה מנותק כמעט לחלוטין מהסביבה מלבד מהנהנה – הדבר מצביע על תלות חזקה. לא משנה אם הנהנה יזם את הבידוד או לא. - מבחן נסיבות עריכת הצוואה
האם הנהנה היה מעורב באופן ישיר או עקיף בעריכת הצוואה? גם אם הנהנה לא נטל חלק של ממש בעריכת הצוואה, מעורבות יתר עלולה להוות סימן להשפעה בלתי הוגנת.
שאלות נוספות לדוגמה שיתכן שבית המשט יבחן על מנת ללמוד על מידת ההשפעה הבלתי הוגנת הן:
- האם הוראות הצוואה מנשלות יורשים טבעיים של המצווה? האם הנהנה שישנו חשד כי הפעיל השפעה בלתי הוגנת על המצווה הוא הנהנה היחיד לפי הצוואה? אם התשובה לשאלות הללו חיובית סביר שמשקלה של ההנחה כי חלה על המצווה השפעה בלתי הוגנת יגדל
- האם האדם בו היה תלוי המצווה הוא בן משפחה או אדם זר?
- האם ניתן להבין את ההיגיון שעמד מאחורי כוונתו ורצונו של המצווה לצוות את אשר ציווה?
בשורה התחתונה חשוב להבין: הוכחת תלות אינה מספיקה בפני עצמה. השאלה המכרעת היא האם התלות הייתה כה יסודית עד ששללה את הרצון החופשי של המצווה. כלומר, התלות עצמה היא לא העיקר, כי אם העובדה שהיא זו ששללה את רצונו החופשי של המצווה ושגרמה לו לערוך את צוואתו באופן שבו ערך אותה.
דוגמאות מהחיים
- קשיש שתלוי במטפל צמוד או בנותן שירותים אחר כמו הספרית השכונתית או השכן, שמופיע לפתע כיורש יחיד בצוואתו.
- בת יחידה שמטפלת באם חולה אך מונעת ממנה קשר עם שאר האחים ומסיתה נגדם, ומקבלת את כל הירושה.
בכל המצבים האלה השאלה איננה רק "האם הייתה תלות", אלא האם אותה תלות שללה מהמצווה את היכולת להחליט באמת בעצמו.
בשורה התחתונה
הלכת מרום ומבחני העזר שנקבעו בעקבותיה משרטטים קו ברור:
לא כל תלות היא פסולה, אך כאשר התלות מקיפה עד כדי שלילת הרצון החופשי – הצוואה בהחלט עלולה להיפסל. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, תוך התייחסות למצבו של המצווה, להיקף קשריו עם אחרים באותה עת, למעורבות הנהנה בעריכת הצוואה ולנסיבות עריכת הצוואה.
לסיכום
צוואות וירושות מלוות ברגישות רבה ולעיתים גם במתח בין בני משפחה. כשהיחסים טובים, הדברים מתנהלים לרוב ללא בעיות. אך כאשר מתעורר חשש לניצול ולהשפעה שאיננה במקומה – הסכסוך עלול להגיע עד בית המשפט.
אם אתם חוששים שצוואה של קרוב נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, או לחילופין, אם אתם רוצים להבטיח שהצוואה שלכם תעמוד במבחן ותשקף את רצונכם החופשי – אל תישארו לבד.
| למשרדה של עוה"ד ד"ר דינה ארליך חורש ניסיון רב בליווי משפחות בהליכי ירושה וצוואות, כולל מקרים מורכבים של טענות להשפעה בלתי הוגנת או במקרים בהם עולה מראש החשש שטענות מסוג כזה יעלו בהמשך, הגם שלפי בוחן המציאות באותה עת, נראה שאין להן בסיס ממשי וכי הן אינן נכונות. |





