מהו "פוטנציאל השתכרות" וכיצד הוא משפיע על חלוקת המזונות בין ההורים?

כאשר נדרשים לקבוע את גובה מזונות הילדים ואת אופן חלוקתם בין הצדדים, לעיתים, לא יהיה די בבחינת ההכנסה המופיעה בתלוש השכר או בדו"חות המס בלבד. הסיבה לכך פשוטה: מה שרשום במסמכים – לא תמיד משקף את יכולתו האמיתית של ההורה להשתכר.

לפער בין יכולת ההשתכרות בפועל ובין פוטנציאל ההשתכרות יש משמעות – אם אחד ההורים מציג הכנסה נמוכה מהיכולת האמיתית שלו – מי שנאלץ באופן טבעי לשלם יותר הוא ההורה השני. הפער הזה לא רק יוצר חוסר שוויון אלא גם מעמיס נטל כלכלי כבד על צד אחד שלא באופן הוגן, ולעיתים מייצר מתיחות וקונפליקטים נוספים אחרי פרידה שגם כך קשה רגשית וכלכלית.

כדי למנוע עיוות מסוג כזה, בתי המשפט ו/או המגשרים שמנסים לסייע להבני הזוג להגיע להסכם גירושין הוגן – בוחנים במקרים המתאימים לא רק את ההכנסה בפועל, אלא גם את מה שמכונה "פוטנציאל ההשתכרות".

מה ההבדל בין הכנסה בפועל לפוטנציאל השתכרות?

• הכנסה בפועל היא הנתון הרשמי שמופיע בתלוש השכר או בדו"חות המס.
• פוטנציאל השתכרות הוא ההערכה של כמה ההורה יכול היה להרוויח, אילו היה מנצל את כישוריו, ניסיונו וזמינותו לשוק העבודה.

במילים אחרות: הכנסה בפועל היא תמונת מצב נקודתית וקונקרטית, בעוד שפוטנציאל השתכרות משקף את היכולת האמיתית והמצופה להשתכרות ההורה.

למה זה חשוב?

משום שבפועל כאמור, כל שקל שנגרע מהכנסתו המוכרת של הורה אחד – נופל על כתפיו של ההורה האחר.

דמיינו מצב שבו אב שהיה מנהל בכיר בהיי־טק עובר במפתיע בסמוך לגירושין לעבוד בחצי משרה בשכר נמוך בהרבה, או אם בעלת תואר שני ומשרות בכירות בעבר שבוחרת לעבוד בעבודות מזדמנות בשכר מינימום.

אם בית המשפט או המגשרים של בני הזוג היו מסתפקים בהכנסה בפועל של אותו הורה שבחר לצמצם הכנסותיו, בן הזוג האחר היה נאלץ לשאת בחלק גדול בהרבה במימון הוצאות הילדים – מה שהיה מייצר חוסר הוגנות מובהק.

מתי בית מתחשבים בפוטנציאל השתכרות?

בדרך כלל, במצבים שבהם עולה חשש שההורה לא מנצל את יכולתו הכלכלית האמיתית, למשל:

• כאשר יש פער לא מוסבר בין ההשכלה והניסיון לבין מקום העבודה והשכר.
• כאשר אחד ההורים בוחר לעבוד פחות שעות, בלי מגבלה רפואית מוצדקת.
• כאשר מדובר בתקופה זמנית לפני כניסה למקצוע רווחי (כמו סטודנט להנדסה או מתמחה ברפואה).

במקרים כאלה, בית המשפט רשאי לקבוע את המזונות לא לפי ההכנסה בפועל אלא לפי מה שנחשב כהכנסה סבירה ומצופה.

חשוב לדעת כי בתי המשפט בישראל מצפים כיום גם מאבות וגם מאמהות להתאמץ עד קצה גבול יכולתם, ו"להשכיר עצמם לכל עבודה" כדי לפרנס את ילדיהם.

החובה לכלכל את הקטינים אינה עניין של נוחות או בחירה, אלא אחריות משפטית ואתית כלפי הילדים.

מנגד, חשוב להבין כי לא בכל מקרה יילקח בחשבון פוטנציאל ההשתכרות. כאשר מוכח שההורה באמת אינו מסוגל להרוויח יותר בשל הנסיבות שלא מאפשרות זאת – בית המשפט יתחשב במצבו הקונקרטי ולא יטיל עליו חיוב מעבר ליכולתו.

זה יכול לקרות, למשל, במצבים רפואיים מורכבים או נכות שמגבילה את הכושר לעבוד, בגיל מבוגר שבו קשה להשתלב מחדש בשוק העבודה, במצב של אבטלה ממושכת ללא שליטה, או כאשר תחום העיסוק עצמו נמצא במשבר ואין משרות פנויות.

במקרים כאלה, נקודת המוצא תהיה ככל הנראה ההכנסה בפועל – ולא פוטנציאל תיאורטי שאינו בר-מימוש.

פוטנציאל השתכרות ושמירה על איזון

השימוש בפוטנציאל השתכרות נועד לשמור למעשה על איזון: מצד אחד, להבטיח שהורה לא יוכל לצמצם באופן מלאכותי את הכנסתו ולהטיל את נטל נוסף על ההורה האחר שלא בצדק;

מצד שני, להבטיח שהורה לא יחויב לשלם מעבר ליכולת האמיתית שלו, כאשר קיימות מגבלות ממשיות כמו מצב רפואי, גיל או נסיבות חריגות אחרות.

חשוב להדגיש כי ניסיונות מלאכותיים להפחית הכנסות – למשל הפחתת משרה במכוון, מעבר מודע לתפקיד זוטר או הסתרת מקורות הכנסה – לא יתקבלו ברוח טובה בבית המשפט אם יוכח כי נעשו בחוסר תום לב.

בתי המשפט רואים בחומרה מהלכים כאלה ופוסקים בהתאם, כדי למנוע פגיעה בצד השני ובילדים.

לסיכום

"פוטנציאל השתכרות" הוא כלי שנועד לאזן את חלוקת האחריות הכלכלית בין ההורים באופן שמשקף את יכולתם האמיתית ולא רק את זו שנחזית על פני השטח.

אם אתם עומדים בפני הליך לקביעת מזונות – חשוב לדעת שבית המשפט לא תמיד יקבל את המספרים שאתם או בני הזוג שלכם מציגים כהכנסה. הוא יבדוק מהי היכולת האמיתית שלכם או של בן הזוג, וייקח זאת בחשבון בקביעתו את גובה המזונות וחלוקתם בין הצדדים.