חוק החברות, התשנ"ט–1999 הוא החוק המרכזי המסדיר את פעילותן של חברות בישראל, והוא משמש בסיס לדיני התאגידים המודרניים.
החוק קובע את הדרך להקמת חברה, מבנה האורגנים שלה, סמכויות הדירקטוריון והאסיפה הכללית, וכן את חובותיהם ואחריותם של נושאי המשרה והבעלים.
מטרתו העיקרית של חוק החברות היא לאזן בין הגמישות העסקית הנחוצה לחברות פרטיות וציבוריות לבין שמירה על ממשל תאגידי תקין, שקיפות, הוגנות והגנה על משקיעים ונושים. בכך מהווה החוק תשתית רגולטורית מרכזית לניהול יעיל, אחראי ומקצועי של פעילות עסקית בישראל.