לאחר פטירתו של אדם, אופן חלוקת עיזבון נקבע בדרך כלל לפי הוראות חוק הירושה או בהתאם לצוואה שהותיר אחריו המוריש. עם זאת, במקרים רבים, דווקא לאחר הפטירה מתברר כי החלוקה כפי שאמורה להיות אינה מתאימה בפועל לצרכים של היורשים, למבנה הנכסים או למציאות המשפחתית שנוצרה.
בדיוק במצבים כאלה עולה האפשרות לערוך הסכם בין יורשים. מדובר בהסכם שנחתם לאחר פטירת המוריש, ובמסגרתו היורשים מסכימים ביניהם לחלק את העיזבון באופן שונה מזה שנקבע בצוואה או לפי הוראות החוק.
בפועל, מדובר בכלי משפטי משמעותי מאוד, שמאפשר לבצע התאמות לחלוקת הירושה, אולם מחייב גם זהירות רבה, במיוחד כאשר קיימים נכסי מקרקעין, שיקולי מס או פערים בין היורשים.
מתי בדרך כלל עולה צורך בהסכם בין יורשים?
במקרים רבים, הצורך בהסכם כזה נובע מכך שהחלוקה הפורמלית של העיזבון אינה מתאימה למציאות בפועל.
כך למשל, ייתכן מצב שבו אחד היורשים מעוניין לקבל דירה מסוימת מתוך העיזבון, בעוד יתר היורשים מעדיפים לקבל כספים או נכסים אחרים. במקרים אחרים, מדובר בנכס משפחתי שהיורשים אינם מעוניינים למכור, או בעסק משפחתי שלא ניתן באמת “לחלק” בין מספר יורשים באופן מעשי.
לעיתים, גם שיקולי מס עתידיים מובילים לעריכת הסכם בין יורשים, במיוחד כאשר קיימת אפשרות לבצע חלוקה יעילה יותר של הנכסים במסגרת ההסכם.
האם ניתן לשנות גם הוראות של צוואה?
כן, במקרים מסוימים.
יורשים רבים סבורים שברגע שקיימת צוואה, לא ניתן לסטות ממנה כלל. בפועל, כל עוד כל היורשים מסכימים לכך, ניתן לערוך הסכם בין יורשים גם כאשר קיימת צוואה, ואף לקבוע חלוקה שונה מזו שנקבעה בה.
כך למשל, ייתכן מצב שבו הצוואה קובעת חלוקה שווה של כלל הנכסים בין מספר יורשים, אך בפועל היורשים עצמם מעוניינים לבצע חלוקה אחרת שתתאים יותר לצרכים שלהם או לאופי הנכסים
מקרים לדוגמה הם חלוקה שך הנכסים עצמם "בעין" – היורשים מסכימים שכל אחד מהם יירש נכס מסוים במלואו במקום שכל אחד מהם ירש חלק בכל אחד מהנכסים, או למשל – שאיזה מהיורשים יקבל לידיו את נכס המקרקעין בשלמותו בעוד היורשים האחרים יקבלו חלק גדול יותר מכספי העיזבון. למעשה, היורשים עצמם רשאים לקבוע ביניהם ולהסכים כיצד לחלק את נכסי העיזבון ביניהם בהתאם לצורכיהם ולרצונם.
מה ההבדל בין הסכם בין יורשים לבין העברת זכויות רגילה?
הסכם בין יורשים עוסק בחלוקה מחדש של נכסי העיזבון עצמם, בין היורשים לבין עצמם. כל עוד מדובר בחלוקה של נכסי העיזבון, ובין היורשים בלבד, ההסכם עשוי להיחשב להסכם בין יורשים גם מבחינת דיני המס.
לעומת זאת, כאשר מוכנסים להסכם כספים או נכסים חיצוניים שאינם חלק מהעיזבון לצורך האיזון הנדרש, המצב הופך מורכב יותר. במקרים כאלה, הפעולה המערבת כספים חיצוניים תיחשב כעסקה רגילה ולא כהסכם בין יורשים בלבד, דבר שעשוי להוביל גם להשלכות מיסוי שונות.
מדוע חשוב לבחון את השלכות המס לפני החתימה על הסכם בין יורשים?
משום שבפועל, פעמים רבות דווקא שיקולי המס הם אלו שמשפיעים על כדאיות ההסכם.
כך למשל, בעוד שישנם מצבים שבהם חלוקה מסוימת של נכסי העיזבון במסגרת הסכם בין יורשים מאפשרת לצמצם חיובי מס שעלולים היו להיווצר בהמשך – הסכם שנערך ללא בחינה מספקת של מבנה העסקה עלול לגרום לתוצאה הפוכה לחלוטין.
במיוחד כאשר מדובר בדירות, נכסי מקרקעין אחרים או נכסים בעלי שווי משמעותי, חשוב להבין מראש כיצד ההסכם עשוי להשפיע מבחינת מיסוי.
אילו טעויות נפוצות קורות בהסכמים בין יורשים?
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא התייחסות להסכם בין יורשים כאל "סידור פנימי" בין בני משפחה, במקום להבין שמדובר בהסכם בעל משמעות כלכלית ומשפטית רחבה מאוד.
בפועל, יורשים מגיעים לעיתים להסכמות מתוך רצון להימנע ממחלוקות משפחתיות או מתוך ניסיון "לכבד" רצונות לא כתובים של הורה שנפטר, מבלי לעצור ולבחון מה המשמעות האמיתית של החלוקה שעליה הם מסכימים.
כך למשל, לא מעט הסכמים נחתמים סביב דירה משפחתית שאחד היורשים מבקש להשאיר בידיו. לעיתים יתר היורשים מסכימים לכך מתוך הנחה שהם "יקבלו את השווי שלה במקום אחר", אך בפועל לא תמיד נבדק האם השווי שניתן לנכס אכן משקף את ערכו האמיתי, כיצד יתחלקו הוצאות עתידיות, מה יהיו השלכות המס של החלוקה, או מה יקרה אם אותו יורש לא יעמוד בהתחייבויותיו כלפי יתר היורשים.
במקרים אחרים, היורשים מסכימים על חלוקה שנראית שוויונית על פניו, אך אינה באמת מאוזנת מבחינה כלכלית. למשל, כאשר יורש אחד מקבל נכס נזיל או דירה שניתן למכור בקלות, בעוד יורש אחר מקבל זכויות בנכס מורכב יותר כמו עסק משפחתי או נכס שקיימות לגביו מגבלות שונות.
בנוסף, ישנם מצבים שבהם הסכם בין יורשים נחתם מבלי שנבדקה לעומק שאלת המיסוי. לעיתים, הדרך שבה מנוסח ההסכם או האופן שבו מבוצעות ההתחשבנויות בין היורשים עשויים להשפיע באופן משמעותי על חבויות המס בהמשך ואף בסמוך לעריכת ההסכם בין היורשים – במקרים שבהם נכנסים לאיזון כספים חיצוניים שאינם חלק מהעיזבון.
האם ניתן לערוך הסכם בין יורשים גם שנים לאחר הפטירה?
במקרים מסוימים כן, כל עוד לא חולק העיזבון, הגם שכך, "דרך המלך" היא עריכתו של הסכם בין יורשים בסמוך לפטירת המנוח.
כאשר העיזבון כבר חולק בפועל או כאשר הזכויות בנכסים כבר הועברו על שם היורשים, חשוב לבחון האם עדיין מדובר בהסכם בין יורשים מבחינה משפטית או שמדובר כבר בהעברות זכויות רגילות בין בעלי נכסים – שהשלכותיהן המיסויים אחרות לחלוטין.
כיצד ניתן לצמצם מחלוקות סביב הסכם בין יורשים?
ככל שמדובר בעיזבון מורכב יותר, כך גדלה החשיבות של בדיקה מקצועית ומדויקת לפני חתימה על ההסכם.
מעבר לחלוקת הנכסים עצמם, חשוב להבין מה שווי הנכסים, אילו השלכות מס עשויות להיות להסכם, כיצד יתבצעו העברות הזכויות, והאם ההסכמות אכן משקפות את רצון היורשים ואת האינטרסים שלהם בטווח הארוך.
במקרים רבים, דווקא ניסיון "לסגור מהר" את חלוקת העיזבון מוביל להסכמות שלא נבדקו עד הסוף ולמחלוקות שמתעוררות בהמשך.
סיכום
הסכם בין יורשים מאפשר ליורשים לחלק את העיזבון בצורה שונה מזו שנקבעה לפי החוק או בצוואה. במקרים רבים, מדובר בכלי חשוב שמאפשר להתאים את החלוקה למציאות בפועל, לאופי הנכסים ולצרכים של היורשים עצמם.
עם זאת, מאחר שלהסכמים כאלה עשויות להיות השלכות כלכליות ומשפטיות משמעותיות, ובמיוחד השלכות מיסוי, חשוב לבחון היטב את מבנה ההסכם ואת המשמעות של כל החלטה לפני חתימה.
כאשר ההסכם נערך בצורה מדויקת ונבחן מראש באופן מקצועי, ניתן במקרים רבים למנוע מחלוקות עתידיות ולהגיע לחלוקה שמתאימה באמת לכל הצדדים.
אם אתם שוקלים לערוך הסכם בין יורשים, מומלץ לבחון תחילה כיצד בנוי העיזבון, אילו השלכות מס עשויות להיות להסכמות שאליהן הגעתם, והאם הדרך שבה מנוסח ההסכם אכן משקפת את רצון הצדדים ואת האינטרסים שלהם לאורך זמן.
בדיקה משפטית ומיסויית מדויקת כבר בשלב הראשוני יכולה למנוע טעויות משמעותיות, לצמצם מחלוקות עתידיות ולהבטיח שהחלוקה שתיקבע אכן תשרת את מטרות היורשים.
| במשרדה של עוה"ד ד"ר דינה ארליך חורש ניתן לקבל ייעוץ וליווי משפטי בעריכת הסכמי יורשים, תוך בחינה מדויקת של מבנה העיזבון, השלכות המס והאינטרסים של כל אחד מהצדדים, במטרה להגיע להסכם ברור, נכון ומאוזן שימנע מחלוקות בעתיד. |
שאלות ותשובות – הסכם בין יורשים
