אחת השאלות הנפוצות היא: מה יקרה אם כתבתי בטופס שאינני רוצה להאריך חיים במצב כזה, אבל מיופי הכוח שלי יחשבו אחרת בזמן אמת? ›
הטופס מאפשר להכריע מראש:
- שהרצון שלכם, כפי שכתבתם, יגבר על כל דעה אחרת
- או שמיופי הכוח יוכלו להפעיל שיקול דעת ולסטות מההוראות שלכם אם יחשבו שזה נכון בנסיבות אותה העת
זו בחירה אישית שיש לה יתרונות וחסרונות:
- מצד אחד, החיים לא צפויים – ייתכן שתרצו להשאיר את הבחירה בידי מיופי הכוח כדי שיחליטו לפי הנסיבות ברגע האמת. לפעמים עצם מתן האמון בילדים או בבני הזוג הוא ביטוי של אהבה ורצון לאפשר להם לפעול לפי מה שנכון אז.
- מצד שני, אנשים רבים לא רוצים להטיל על בני המשפחה אחריות כבדה כל כך. הם לא רוצים שקרוביהם יחיו בתחושת אשמה או ייכנסו לסכסוך משפחתי ברגע הכי רגיש. הם רוצים לוודא שהרצון האישי שלהם יישמר, גם אם קשה לאחרים לקבל אותו.
שני הכיוונים לגיטימיים לחלוטין. מה שחשוב הוא לשבת עם עצמכם, לחשוב לעומק – ולקבל החלטה שתביא לכם שקט נפשי.
- תוקף: ייפוי הכוח שלפי חוק החולה הנוטה למות תקף לחמש שנים. ניתן לעדכן או לבטל אותו כל עוד אתם כשירים.
- הפקדה: המסמך מופקד במרכז להנחיות רפואיות מקדימות שבמשרד הבריאות.
- עדים: יש לחתום בפני שני עדים שאינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה ואינם בעלי אינטרס אישי.
- סבל משמעותי: החוק מאפשר להוסיף הגדרה אישית – מה נחשב בעיניכם "סבל שלא תרצו לסבול". זה המקום לנסח מה באמת חשוב לכם: עצמאות, תקשורת, איכות חיים או ערכים אחרים.
- כי הוא נותן לכם שליטה על מה שחשוב לכם מראש.
- כי הוא מגן על המשפחה שלכם מוויכוחים קורעי לב ומסכסוכים בזמן אמת.
- כי הוא נותן לרופאים גיבוי משפטי ואתי לפעול לפי רצונכם.
- ובעיקר – כי הוא מבטיח שהקול שלכם יישמע גם אם לא תוכלו עוד להשמיע אותו.
ייפוי כוח לפי חוק החולה הנוטה למות הוא לא עוד טופס. הוא בחירה אמיצה להתמודד עם השאלה הקשה ביותר, ולהבטיח שהתשובה תהיה שלכם.
אתם יכולים כבר היום להחליט שלא יאריכו את חייכם באופן אקטיבי במצב שבו אינכם צלולים ונותרו לכם לכל היותר שישה חודשים לחיות, ובכך להוריד מהקרובים לכם את הנטל הנורא של קבלת החלטות גורליות ברגעים הכי קשים.
אפשר גם להשאיר את שיקול הדעת בידי מיופי הכוח, ואפשר להחליט אפילו הפוך, שבמצב כזה תבקשו להאריך את חייכם בכל דרך אקטיבית זמינה.
זו החלטה קשה, אבל גם הזדמנות לקבל החלטה משמעותית עבורכם – החלטה שתבטיח שיקשיבו לרצונכם גם כשלא תוכלו עוד לומר אותו.
אם אתם מתלבטים, רוצים להבין לעומק את האפשרויות או לקבל ליווי בעריכת המסמך – אני כאן בשבילכם, ללוות אתכם צעד אחר צעד.
1.מהו ייפוי כוח לפי חוק החולה הנוטה למות?
מסמך שבו אדם בגיר וכשיר קובע מראש את רצונותיו להארכת חיים או הימנעות ממנה אם יוותרו לכל היותר 6 חוד׳ לחייו והוא לא יוכל להביע דעתו, וממנה מיופי כוח שיפעלו בשמו.
2.מי יכול לערוך את המסמך ומתי הוא נכנס לתוקף?
כל אדם בגיר וכשיר. הוא נכנס לתוקף רק כשהאדם אינו מסוגל להביע רצון והרופאים מעריכים שנותרו לכל היותר 6 חוד׳ לחייו.
3.האם מותר להחליט שלא לבצע הארכת חיים אקטיבית?
כן. החוק מאפשר לקבוע מראש הימנעות מהארכת חיים אקטיבית בנסיבות המוגדרות בחוק, בכפוף לנהלים הרפואיים והאתיים.
4.מה תפקיד מיופי הכוח וכיצד בוחרים אותם?
מיופי הכוח מייצגים את רצון האדם בעת שאינו כשיר. מומלץ לבחור אנשים אחראים שמכירים את ערכיו, לשוחח איתם ולוודא שהם מסכימים לתפקיד.
5.מה קורה אם כתבתי הוראות, אך מיופי הכוח חושבים אחרת?
בטופס ניתן להכריע אם ההוראות הכתובות גוברות תמיד או אם מיופי הכוח רשאים לסטות מהן לפי נסיבות הזמן. הבחירה היא אישית.
6.מהי “הגדרת סבל משמעותי” ולמה חשוב לנסח אותה?
זו הגדרה אישית למה ייחשב בעיניכם סבל שאינכם מוכנים לשאת (למשל אובדן תקשורת או עצמאות). ניסוח מדויק מכוון את ההחלטות בפועל.
7.לכמה זמן המסמך תקף והאם אפשר לבטל או לעדכן?
תוקף המסמך חמש שנים. ניתן לבטל או לעדכן כל עוד אתם כשירים.
8.היכן מפקידים את המסמך ומי נדרש לחתום?
מפקידים במרכז להנחיות רפואיות מקדימות במשרד הבריאות. חותמים בפני שני עדים שאינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה ואינם בעלי עניין.
9.מה ההבדל בין ייפוי כוח זה לבין הנחיות רפואיות מקדימות?
הנחיות מקדימות הן הוראות מפורטות של האדם; ייפוי הכוח ממנה אנשים שיפעלו בשמו. ניתן לשלב בין השניים.
10.האם נדרש ליווי משפטי או רפואי בעת העריכה?
לא חובה, אך מומלץ לקבל ייעוץ משפטי ולשקול שיחה עם רופא כדי לוודא ניסוח מדויק והבנת ההשלכות.
איך גישור נכון מתמודד עם הפערים? ›
גישור איננו שולחן משא ומתן חופשי שבו החזק מנצח. תפקידו של עוה"ד המגשר הוא לשמור על איזון מתמיד:
- שוויון בדיבור ובמרחב – עוה"ד המגשר קובע סדר ברור לשיחה: כל צד מקבל זמן שווה לדבר, ללא קטיעה או השתלטות.
- גילוי מלא ושקיפות – חובה להציג את כל המסמכים הרלוונטיים: דפי בנק, תלושי שכר, זכויות פנסיוניות, נכסי מקרקעין. מטרתה של שקיפות זו למנוע ניצול של צד שמחזיק במידע.
- פגישות נפרדות במידת הצורך – כאשר הפער הרגשי גדול מדי, המגשר יכול לקיים שיחות אישיות עם כל צד. זה מאפשר לצד החלש לדבר בחופשיות ולהעלות נקודות שהיה מתקשה להעלות בנוכחות הצד השני.
- שילוב אנשי מקצוע חיצוניים – לעיתים משולב מומחה מהתחום הפיננסי שיעריך זכויות פנסיה או אופציות, ושיתרגם מספרים מורכבים להבנה פשוטה, או פסיכולוג שיתמוך בצד החלש.
- קווים אדומים משפטיים – עו"ד-מגשר מקצועי ומנוסה יודע לזהות מתי צד נוטה לוותר על זכויות בסיסיות מתוך חולשה, ולא יאפשר זאת.
חשוב להבין כי הליך הגישור שונה מהליך משפטי בכך שאין בו סמכות לכפות גילוי מסמכים או להטיל סנקציות על צד שמסתיר מידע. המשמעות היא שאם צד מחליט שלא לחשוף נתונים על נכס, חשבון בנק או הכנסות מעסק – המגשר אינו יכול לצוות עליו לעשות זאת. זהו חסרון מסוים, במיוחד כאשר קיימים פערי כוחות כלכליים, והוא עלול להקשות על בניית הסכם הוגן ומבוסס.
עם זאת, מניסיוננו, כאשר ההליך מתנהל על ידי עו"ד מגשר מנוסה, עצם הישיבה סביב שולחן הגישור יוצרת ציפייה לשקיפות וכנות. פעמים רבות הצדדים מבינים שבסופו של דבר ההסכם יצטרך לקבל תוקף של פסק דין, ושבשלב זה בית המשפט ידרוש לראות שהתקיימו עקרונות של גילוי ושוויון. כמו-כן, במהלך הליך הגישור סביר שהצד המסתיר יגיע להבנה שאם לא יחשוף את הנתונים יאלץ להיגרר לבית המשפט ולשאת בעלויות הכבדות של ההליך המשפטי. הידיעה הזו מדרבנת בדרך-כלל גם את הצד החזק לשתף פעולה. בנוסף, ניתן להיעזר באנשי מקצוע חיצוניים כמו אקטוארים, רואי חשבון או שמאים, כדי להבהיר את הצורך בשקיפות ולחזק את הצד החלש בהכרת ובהבנת המספרים.
ישנם מצבים שבהם הפערים בין הצדדים אינם ניתנים לגישור – למשל, אם מתקיימת אלימות פיזית או שליטה נפשית קיצונית. במקרים כאלה, לא תמיד ניתן לנהל גישור אמיתי, והדרך הנכונה היא פנייה לבית המשפט שיבטיח הגנה על הצד החלש. אבל במרבית המקרים, גם כאשר קיים פער, כן ניתן לייצר מנגנונים מאזנים בגישור.
איך יודעים מה נכון? ›
זו לא שאלה משפטית בלבד, בתשובה לשאלה הזו באים לידי ביטוי גם היבטים ערכיים ומשפחתיים. שאלות שכדאי להביא בחשבון הן:
- עד כמה חשוב לכם להבטיח ודאות מוחלטת לבן הזוג?
- עד כמה אתם רוצים להשאיר גמישות לנסיבות החיים?
- האם מדובר במשפחה "פשוטה" עם ילדים משותפים בלבד, או במשפחה מורכבת עם ילדים מנישואים קודמים?
- עד כמה אתם סומכים על שיקול הדעת של בן הזוג שיישאר בחיים?
צוואה הדדית היא לא עוד מסמך טכני משפטי – היא החלטה זוגית שמבוססת על אמון, על הסתמכות ועל מחשבה לעתיד המשפחה.
היא יכולה להעניק ודאות וביטחון, אך גם להגביל את החופש לשנות. החוק נותן מסגרת ברורה, ובני הזוג יכולים להוסיף לתוכה את הבחירות האישיות שלהם.
אם אתם מתלבטים בין צוואה רגילה לצוואה הדדית, או שוקלים לשנות צוואה קיימת ולא בטוחים האם זה אפשרי – זה בדיוק הזמן לקבל ייעוץ מקצועי. אני כאן כדי להסביר, ללוות, ולעזור לקבל את ההחלטות הנכונות.
זקוקים לייעוץ אישי על ביטול צוואה הדדית או עריכת צוואה חדשה? צרו קשר עם המשרד של ד״ר דינה ארליך־חורש לשיחה דיסקרטית וייעוץ מקצועי.
איך מחליטים מה נכון? ›
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. מי שרוצה לסייע לילדים כבר עכשיו ולראות אותם נהנים מהנכס, עשוי לבחור בהעברת מתנה, אך חשוב שיעשה זאת בזהירות, תוך מודעות לכלל הסיכונים ולצד יצירת מנגנוני הגנה משפטיים. מי שמעדיף לשמור על שליטה וגמישות לאורך כל ימי חייו, ייטה להשאיר את הנכס בבעלותו ולהעביר את הזכויות בו באמצעות הורשה.
לעיתים הפתרון הנכון הוא דווקא דרך הביניים, כמו למשל – להקנות זכויות שימוש בנכס מבלי להעביר בעלות מלאה או להעביר את הזכויות בנכס במתנה בחיים תוך הגבלות כמו שמירת זכות המגורים בנכס להורה למשל כל ימי חייו ובתנאי שהילד לא יהא רשאי למכור את הנכס ללא הסכמת ההורה מראש (תנאי שיעוגן באמצעות רישום הערת אזהרה).
לסיכום
ההחלטה האם להעביר נכס מקרקעין במתנה בחיים או להוריש אותו על-פי דין או באמצעות צוואה היא אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שעימה מתמודד מי שמצוי בצומת הדרכים הזו. להחלטה הזו ישנן השלכות משפטיות, כלכליות ורגשיות כבדות משקל.
לפני שמקבלים החלטה, חשוב לעצור ולבחון את התמונה המלאה: מהם הצרכים האישיים שלך היום, מה אתה מבקש להשיג באמצעות העברת הזכויות במתנה, מה מצבם של הילדים, מה רמת האמון ביניכם, ומה המשמעות המיסויית של כל החלטה. כדי להבטיח שההחלטה תשמור גם על ביטחונך וגם על שלום המשפחה, מומלץ להיעזר בליווי משפטי מקצועי. משרדנו מלווה משפחות בתכנון נכון של העברת זכויות בנכסי מקרקעין במתנה בחיים ובהורשת נכסי מקרקעין, תוך שילוב של רגישות לנסיבות המשפחתית ולצרכים האישיים לצד ניסיון משפטי רב.
ביטול צוואה הדדית – מה קובע החוק? ›
החוק מבחין בין שני מצבים:
כל עוד שני בני הזוג בחיים – כל אחד מבני הזוג רשאי לבטל את הצוואה, אך עליו להודיע על כך בכתב לבן הזוג האחר. מרגע שניתנה ההודעה – שתי הצוואות מתבטלות, וכל אחד יכול לערוך חדשה כרצונו. חשוב לשים לב – החובה להודיע לבן הזוג בכתב על ביטול הצוואה כל עוד שני בני הזוג בחיים – היא מוחלטת ובני הזוג לא יכולים לוותר עליה ולהסכים אחרת.
לאחר פטירת אחד מבני הזוג – אם בן הזוג שנותר בחיים עוד לא קיבל לידיו בפועל את רכושו של בן הזוג שנפטר, הוא יכול לוותר עליה ולהשתחרר מהצוואה ההדדית, באופן כזה שיהיה באפשרותו לכתוב צוואה חדשה.
אם הוא כבר קיבל אותה (את רכוש בן הזוג בירושה) – הוא יכול לערוך צוואה חדשה אך רק אם יחזיר את הרכוש שכבר ירש מבן הזוג חזרה לעיזבון (הכוונה להשבת הרכוש עצמו ואם זה לא ניתן – את שוויו בכסף), רק לאחר השבת הרכוש שירש מבן הזוג, יהיה באפשרותו של בן הזוג שנותר בחיים לערוך צוואה חדשה.
כך החוק מגן על עקרון ההסתמכות – שלא יקרה מצב שבו אחד מבני הזוג גם נהנה מהירושה, וגם משנה חד-צדדית את כל ההסדר.
החוק מאפשר לבני הזוג להסכים אחרת בנוגע לשינוי הצוואה ההדדית לאחר פטירה –
חשוב לדעת: סעיף 8א אמנם קובע ברירת מחדל (זו שתוארה לעיל), אולם בני זוג יכולים לעצב בעצמם את הכללים בצוואה ההדדית שנוגעים לאפשרויות הביטול או השינוי של הצוואה ההדדית לאחר פטירתו של אחד מהם.
הם רשאים לקבוע למשל:
- שלא ניתן יהיה לשנות את הצוואה ההדדית כלל אחרי פטירת אחד מהם.
- להעניק חופש לשינוי מלא גם לאחר הפטירה.
- ששינוי יתאפשר רק בתנאים מסוימים – כמו למשל – החופש לשנות את יחס ההורשה בין הילדים, אם מי מהילדים נקלע לחובות כבדים או בשל כל נסיבה אחרת. באופן דומה, בני הזוג יכולים להסכים שבן הזוג שיוותר בחיים יוכל לשנות את הצוואה ההדדית – גם בכל סיטואציה מוסכמת אחרת.
האם אדם יכול להחליט שלא יאריכו את חייו באופן אקטיבי במצבים מסוימים? ›
רוב האנשים לא יודעים זאת – אבל כבר היום, כל אדם בגיר וכשיר יכול להחליט מראש מה יקרה אם יגיע חלילה למצב שבו הוא אינו צלול ונותרו לו לכל היותר שישה חודשים לחיות.
באמצעות ייפוי כוח לפי חוק החולה הנוטה למות ניתן לקבוע במפורש האם תבוצע הארכת חיים אקטיבית או שלא תבוצע, ובכך להסיר מראש את הנטל הכבד מהמשפחה ולהבטיח שהרצון האישי שלכם יכובד.
משפחת כהן ישבה סביב מיטת האם. היא הייתה אישה חזקה ועצמאית שתמיד אמרה בקול ברור מה היא רוצה. אבל עכשיו היא כבר לא יכולה היתה לדבר. היא חלתה במחלה חשוכת מרפא, סבלה סבל רב, והרופאים אמרו שנותרו לה לא יותר משישה חודשים לחיות.
כעת היה על הילדים להחליט: האם להזין אותה באופן מלאכותי ולהאריך את חייה בכל דרך, או לא. אחד מהם אמר "אולי יקרה נס, נמשיך להילחם", האחר אמר "אמא שנאה להיות תלויה, היא סובלת – זה לא מה שהיתה רוצה או בוחרת". המתח היה עצום.
זו דילמה שכל אחד מאיתנו היה רוצה למנוע מקרוביו. והדרך לכך קיימת, באמצעותו של ייפוי כוח לפי חוק החולה הנוטה למות.
זהו מסמך ייחודי שמאפשר לכל אדם בגיר וכשיר, בעודו צלול ובהכרה מלאה, לקבוע מראש:
- מה יקרה אם הרופאים יקבעו שנותרו לו לא יותר מ־6 חודשים לחיות
- והוא כבר לא יוכל להביע את דעתו בעצמו
באמצעות המסמך הזה ממנה האדם מיופי כוח – בן זוג, ילדים, קרובים או אדם אחר שהוא סומך עליו – כדי שיקבלו החלטות בשמו בנוגע להארכת חייו.
אבל חשוב להבין: כל עוד האדם צלול – הוא זה שמחלי. ייפוי הכוח נכנס לתוקף רק ברגע שבו אין עוד אפשרות לשמוע את רצונו.
האם כל התנגדות לצוואה מתקבלת? ›
בהחלט לא – כאמור. בתי המשפט שומרים על העקרון לפיו יש לכבד את רצונו של המת – אלא אם הוכח אחרת. לכן, מתוך מאות התנגדויות שמוגשות מדי שנה – רק מיעוט קטן מתקבל.
כאשר זוגות פונים לגישור גירושין, עולה לא פעם השאלה – "האם זה כדאי לי לנוכח העובדה שלצד השני יש יותר כוח"? ›
הכוח הזה יכול להיות כלכלי – שליטה בנכסים, הכנסות גבוהות של צד אחד בלבד או שליטה במסמכים. הוא יכול להיות רגשי – צד אחד שיודע להפעיל אשמה, לחץ או מניפולציות על הצד השני. לעיתים זה שילוב של השניים. החשש הוא ברור – שהגישור יסתיים בהסכם לא שוויוני, שבו הצד החלש יאלץ לוותר ולהיכנע.
האמת היא שדווקא כאן טמון היתרון של גישור מקצועי: זהו הליך שנבנה במיוחד כדי לאזן בין הצדדים, להבטיח הגינות, ולתת ביטוי אמיתי גם למי שמרגיש מוחלש (ויתכן שבאמת היה מוחלש באופן יחסי לבן זוגו במהלך הקשר הזוגי).
- פער כלכלי – צד אחד מנהל את הכספים והנכסים, ואילו הצד השני לא תמיד מודע למצב הכלכלי. דוגמה קלאסית: בן זוג שהחזיק את כל החשבונות והמסמכים על שמו וטיפל בהם לבדו, בעוד בת הזוג עסקה בגידול הילדים ולא ידעה מה היקף הנכסים המשותפים ולא טיפלה מעולם בעניינים פיננסים או בירוקרטיים שונים.
- פער רגשי – צד אחד אסרטיבי, כריזמטי או דומיננטי מול צד שנוטה להירתע מקונפליקטים או "להתקפל" תחת לחץ.
- פערי ידע – אחד הצדדים בקיא בזכויות ובמושגים משפטיים, בעוד השני לא יודע על מה בכלל ניתן להתעקש ומהן זכויותיו.
- פערי תלות – כאשר אחד הצדדים תלוי רגשית או כלכלית בשני, וקשה לו לעמוד על שלו מתוך חשש "לאבד הכל".
- פערי הבנה ועיבוד מידע – לעיתים צד אחד מבין מהר יותר מושגים משפטיים או כלכליים, יודע לקרוא חוזים או להעריך את משמעותם של מספרים ונתונים, בעוד שהצד השני מתקשה בכך. פער כזה עלול לגרום לצד הפחות בקיא להסכים לדברים מבלי להבין את השלכותיהם המלאות. בגישור מקצועי מקפידים לעצור, להסביר במילים פשוטות, ולעיתים אף לשלב אנשי מקצוע שיסייעו בתרגום המידע למונחים נגישים וברורים כאשר יש בכך צורך, על-מנת לוודא ששני הצדדים מבינים את הפרטים כולם, גם אם לכל אחד מהם קצב משלו.
גישור איננו שולחן משא ומתן חופשי שבו החזק מנצח. תפקידו של עוה"ד המגשר הוא לשמור על איזון מתמיד:
- שוויון בדיבור ובמרחב – עוה"ד המגשר קובע סדר ברור לשיחה: כל צד מקבל זמן שווה לדבר, ללא קטיעה או השתלטות.
- גילוי מלא ושקיפות – חובה להציג את כל המסמכים הרלוונטיים: דפי בנק, תלושי שכר, זכויות פנסיוניות, נכסי מקרקעין. מטרתה של שקיפות זו למנוע ניצול של צד שמחזיק במידע.
- פגישות נפרדות במידת הצורך – כאשר הפער הרגשי גדול מדי, המגשר יכול לקיים שיחות אישיות עם כל צד. זה מאפשר לצד החלש לדבר בחופשיות ולהעלות נקודות שהיה מתקשה להעלות בנוכחות הצד השני.
- שילוב אנשי מקצוע חיצוניים – לעיתים משולב מומחה מהתחום הפיננסי שיעריך זכויות פנסיה או אופציות, ושיתרגם מספרים מורכבים להבנה פשוטה, או פסיכולוג שיתמוך בצד החלש.
- קווים אדומים משפטיים – עו"ד-מגשר מקצועי ומנוסה יודע לזהות מתי צד נוטה לוותר על זכויות בסיסיות מתוך חולשה, ולא יאפשר זאת.
חשוב להבין כי הליך הגישור שונה מהליך משפטי בכך שאין בו סמכות לכפות גילוי מסמכים או להטיל סנקציות על צד שמסתיר מידע. המשמעות היא שאם צד מחליט שלא לחשוף נתונים על נכס, חשבון בנק או הכנסות מעסק – המגשר אינו יכול לצוות עליו לעשות זאת. זהו חסרון מסוים, במיוחד כאשר קיימים פערי כוחות כלכליים, והוא עלול להקשות על בניית הסכם הוגן ומבוסס.
עם זאת, מניסיוננו, כאשר ההליך מתנהל על ידי עו"ד מגשר מנוסה, עצם הישיבה סביב שולחן הגישור יוצרת ציפייה לשקיפות וכנות. פעמים רבות הצדדים מבינים שבסופו של דבר ההסכם יצטרך לקבל תוקף של פסק דין, ושבשלב זה בית המשפט ידרוש לראות שהתקיימו עקרונות של גילוי ושוויון. כמו-כן, במהלך הליך הגישור סביר שהצד המסתיר יגיע להבנה שאם לא יחשוף את הנתונים יאלץ להיגרר לבית המשפט ולשאת בעלויות הכבדות של ההליך המשפטי. הידיעה הזו מדרבנת בדרך-כלל גם את הצד החזק לשתף פעולה. בנוסף, ניתן להיעזר באנשי מקצוע חיצוניים כמו אקטוארים, רואי חשבון או שמאים, כדי להבהיר את הצורך בשקיפות ולחזק את הצד החלש בהכרת ובהבנת המספרים.
ישנם מצבים שבהם הפערים בין הצדדים אינם ניתנים לגישור – למשל, אם מתקיימת אלימות פיזית או שליטה נפשית קיצונית. במקרים כאלה, לא תמיד ניתן לנהל גישור אמיתי, והדרך הנכונה היא פנייה לבית המשפט שיבטיח הגנה על הצד החלש. אבל במרבית המקרים, גם כאשר קיים פער, כן ניתן לייצר מנגנונים מאזנים בגישור.
כאשר הגישור מתבצע על ידי עורך דין המתמחה בדיני משפחה, יש ביטחון שהתהליך יתנהל מתוך הבנה מלאה של הזכויות והחובות המשפטיות של כל אחד מהצדדים. עו"ד מגשר מוודא שההסכם אינו פוגע בצד החלש, שזכויות מהותיות אינן נזנחות מתוך חוסר מודעות או חולשה, ושהתוצאה הסופית עומדת בדרישות החוק ותקפה גם בבית המשפט. שילוב הידע המשפטי עם הכלים הגישוריים מאפשר להגיע להסכם שהוא גם הוגן ומאוזן, וגם יציב ויישים לאורך זמן.
פערי כוחות אינם סיבה לוותר מראש על גישור. להיפך – כאשר הם מנוהלים נכון, הגישור מעניק לצד החלש יותר הגנה, יותר קול, ויותר שליטה מאשר הליך משפטי ממושך שבו הכוח לרוב נמצא בידי עורכי הדין והשופטים.
במשרדנו, בניהולה של ד"ר דינה ארליך חורש – ד"ר למשפטים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ומגשרת משפחתית מוסמכת – אנו מתמחים בניהול הליכי גישור גם כשקיים פער כוחות משמעותי. הניסיון הרב בדיני משפחה והידע הפסיכולוגי מאפשרים לנו להבטיח שכל צד ישמיע את קולו, שזכויותיהם של שני הצדדים תישמרנה, ושהתוצאה שאליה הם יגיעו תהיה הוגנת, יציבה ומאוזנת.
אם לצד השני יש יותר כסף—למה שלא יכופף אותי בגישור?
בגישור אין “מי שצועק חזק מנצח”. נקבעים כללי דיבור, שקיפות מסמכים, ולעיתים פגישות נפרדות. המגשר-עו״ד שומר על איזון וקובע קווים אדומים משפטיים.
מה עושים אם אין לי מושג בניירת ובמספרים?
מבקשים הסברים בשפה פשוטה ושילוב מומחה (יועץ/ת כלכלי/ת, אקטואר/ית). הנתונים מתורגמים לסעיפים ברורים לפני כל הסכמה.
האם אפשר לדרוש פגישות נפרדות בגישור?
כן. פגישות נפרדות (Caucus) הן כלי מקובל, במיוחד כשיש לחץ רגשי או חשש להישלטות בשיחה משותפת.
ומה אם הצד השני מסתיר מסמכים?
לגישור אין סמכות אכיפה, אך יש לחץ מערכתי לחשוף—הסכם נדרש לאישור שיפוטי, והסתרה עלולה לגרור הליך יקר בבית משפט. אפשר לצרף מומחים שידרשו נתונים.
מתי עדיף לוותר על גישור ולעבור לבית משפט?
באלימות פיזית או שליטה נפשית קיצונית. שם נדרשת הגנה מיידית וכללי משחק אחרים.
איך מבטיחים שההסכם לא יפגע בזכויות בסיסיות?
המגשר-עו״ד מציב קווים אדומים משפטיים ואינו מאשר ויתורים לא סבירים שנובעים מלחץ או מחוסר מודעות.
מה התועלת של מומחים כלכליים בגישור?
הם מספקים הערכה אובייקטיבית לזכויות/נכסים (פנסיה, אופציות, עסק), ומתרגמים מספרים לתכנית כלכלית שמונעת טעות יקרה.
איך שומרים על טובת הילדים בזמן שיש פערי כוח?
מייעדים מקום מרכזי לצורכי הילדים, משלבים פסיכולוג/ית ילדים לפי הצורך, ומנסחים זמני שהות וגמישויות עם מנגנוני עדכון.
למה לערוך ייפוי כוח לפי חוק החולה הנוטה למות? ›
- כי הוא נותן לכם שליטה על מה שחשוב לכם מראש.
- כי הוא מגן על המשפחה שלכם מוויכוחים קורעי לב ומסכסוכים בזמן אמת.
- כי הוא נותן לרופאים גיבוי משפטי ואתי לפעול לפי רצונכם.
- ובעיקר – כי הוא מבטיח שהקול שלכם יישמע גם אם לא תוכלו עוד להשמיע אותו.
מדוע חשוב לקבל ייעוץ משפטי בשלב מוקדם כאשר מדובר בחלוקת עסק? ›
עסק משפחתי בגירושין הוא אחד התחומים שבהם טעויות מוקדמות עלולות לעלות ביוקר. החלטה חפוזה למכור, ויתור על זכות מבלי להבין את המשמעות, או קבלת הערכת שווי לא מדויקת – כל אלה עלולים להשפיע על עתידכם הכלכלי לשנים רבות.
ייעוץ משפטי מקצועי מאפשר:
- להבין מהן הזכויות והחובות שלכם ביחס לעסק.
- להבין מהן האפשרויות לחלוקת העסק, ומה היתרונות והחסרונות שבכל אחת מהן.
- לבחור את הדרך הנכונה להערכת השווי.
- להתנהל נכון מול מומחים כלכליים ורשויות המס ולשאול את השאלות הנכונות.
- להיערך מראש למשא ומתן או להליך משפטי בצורה שקולה ומחושבת.
מה ההבדל בין צוואה רגילה לצוואה הדדית? ›
בצוואה רגילה, כל אחד מבני הזוג חופשי להורות בנוגע לרכושו לפי את רצונו, והוא גם רשאי לשנות או לבטל את הצוואה שלו בכל עת, וזאת, מבלי להיות תלוי באחר.
בצוואה הדדית, לעומת זאת, שני בני הזוג עורכים יחד צוואות זהות או בעלות הוראות שונות. רוב הצוואות ההדדיות הן זהות והן קובעות על פי רוב, כי עם פטירת אחד מבני הזוג – בן הזוג שנותר בחיים יקבל את כל הרכוש של זה שהלך לעולמו, ורק לאחר פטירת שניהם יירשו אותם הילדים או יורשים אחרים.
הייחוד בצוואות ההדדיות הוא עקרון ההסתמכות: כל אחד מבני הזוג קובע את רצונו מתוך אמון בכך שגם השני מחויב לאותו ההסדר.
הצוואה ההדדית עוגנה בחוק רק בשנת 2005, בתיקון לחוק הירושה. מאז, סעיף 8א לחוק הירושה מספק את המסגרת המשפטית לעריכת צוואות הדדיות – והוא קובע מהם הכללים לביטול או לשינוי הצוואות ההדדיות.
היא מעניקה ביטחון כלכלי לבן הזוג שנותר בחיים – בכך שהיא מאפשרת לו לקבל לבעלותו את מלוא הרכוש של בני הזוג מבלי שיורשיו הטבעיים של בן הזוג שהלך לעולמו יירשו את חלקם יחד איתו כבר בשלב מותו של אחד מהם, כשבן הזוג האחר עדיין חי.
היא יוצרת תחושת הוגנות – לאחר ששני בני הזוג ילכו לעולמם, הילדים יקבלו את העיזבון באופן שווה.
היא יוצרת שקיפות – כל אחד מבני הזוג מודע ומכיר את הוראות צוואתו ש בן הזוג האחר, ולכל אחד מהם הביטחון החוקי שהוראות הצוואה ההדדית של בן הזוג לא ישונו מבלי שהוא ידע מזה.
אבל לצוואות הדדיות יש גם מחיר: חופש הפעולה של כל אחד מבני הזוג בהן מוגבל, במיוחד אם ירצה לשנות בעתיד את רצונו. הרצון מוגבל עוד יותר לפי החוק, כאשר אחד מבני הזוג כבר לא חי.
החוק מבחין בין שני מצבים:
כל עוד שני בני הזוג בחיים – כל אחד מבני הזוג רשאי לבטל את הצוואה, אך עליו להודיע על כך בכתב לבן הזוג האחר. מרגע שניתנה ההודעה – שתי הצוואות מתבטלות, וכל אחד יכול לערוך חדשה כרצונו. חשוב לשים לב – החובה להודיע לבן הזוג בכתב על ביטול הצוואה כל עוד שני בני הזוג בחיים – היא מוחלטת ובני הזוג לא יכולים לוותר עליה ולהסכים אחרת.
לאחר פטירת אחד מבני הזוג – אם בן הזוג שנותר בחיים עוד לא קיבל לידיו בפועל את רכושו של בן הזוג שנפטר, הוא יכול לוותר עליה ולהשתחרר מהצוואה ההדדית, באופן כזה שיהיה באפשרותו לכתוב צוואה חדשה.
אם הוא כבר קיבל אותה (את רכוש בן הזוג בירושה) – הוא יכול לערוך צוואה חדשה אך רק אם יחזיר את הרכוש שכבר ירש מבן הזוג חזרה לעיזבון (הכוונה להשבת הרכוש עצמו ואם זה לא ניתן – את שוויו בכסף), רק לאחר השבת הרכוש שירש מבן הזוג, יהיה באפשרותו של בן הזוג שנותר בחיים לערוך צוואה חדשה.
כך החוק מגן על עקרון ההסתמכות – שלא יקרה מצב שבו אחד מבני הזוג גם נהנה מהירושה, וגם משנה חד-צדדית את כל ההסדר.
החוק מאפשר לבני הזוג להסכים אחרת בנוגע לשינוי הצוואה ההדדית לאחר פטירה –
חשוב לדעת: סעיף 8א אמנם קובע ברירת מחדל (זו שתוארה לעיל), אולם בני זוג יכולים לעצב בעצמם את הכללים בצוואה ההדדית שנוגעים לאפשרויות הביטול או השינוי של הצוואה ההדדית לאחר פטירתו של אחד מהם.
הם רשאים לקבוע למשל:
- שלא ניתן יהיה לשנות את הצוואה ההדדית כלל אחרי פטירת אחד מהם.
- להעניק חופש לשינוי מלא גם לאחר הפטירה.
- ששינוי יתאפשר רק בתנאים מסוימים – כמו למשל – החופש לשנות את יחס ההורשה בין הילדים, אם מי מהילדים נקלע לחובות כבדים או בשל כל נסיבה אחרת. באופן דומה, בני הזוג יכולים להסכים שבן הזוג שיוותר בחיים יוכל לשנות את הצוואה ההדדית – גם בכל סיטואציה מוסכמת אחרת.
איסור מוחלט על שינוי אחרי פטירה:
יתרונות: ודאות מלאה לילדים, מניעת מחלוקות, שמירה על ההסכמה המשותפת והקפדה מוחלטת על עקרון ההסתמכות של שני הזוג.
חסרונות: שולל גמישות מבן הזוג שנותר בחיים, גם אם חייו או נסיבות החיים שלו או של הילדים משתנות לחלוטין.
אפשרות לשינוי מוגבל ומותנה אחרי פטירה:
יתרונות: איזון בין כיבוד הרצון המשותף לבין אפשרות להתאמה למציאות חדשה.
חסרונות: דורש הגדרה מדויקת של התנאים, אחרת נותרות פרצות שמובילות לסכסוכים.
חופש שינוי מלא:
יתרונות: מעניק לנותר בחיים חופש מוחלט להתאים את הצוואה לנסיבות המשתנות של חייו וחיי ילדיו.
חסרונות: פוגע בעיקרון ההסתמכות ועלול ליצור חוסר צדק בין יורשים ועימותים משפחתיים.
זו לא שאלה משפטית בלבד, בתשובה לשאלה הזו באים לידי ביטוי גם היבטים ערכיים ומשפחתיים. שאלות שכדאי להביא בחשבון הן:
- עד כמה חשוב לכם להבטיח ודאות מוחלטת לבן הזוג?
- עד כמה אתם רוצים להשאיר גמישות לנסיבות החיים?
- האם מדובר במשפחה "פשוטה" עם ילדים משותפים בלבד, או במשפחה מורכבת עם ילדים מנישואים קודמים?
- עד כמה אתם סומכים על שיקול הדעת של בן הזוג שיישאר בחיים?
צוואה הדדית היא לא עוד מסמך טכני משפטי – היא החלטה זוגית שמבוססת על אמון, על הסתמכות ועל מחשבה לעתיד המשפחה.
היא יכולה להעניק ודאות וביטחון, אך גם להגביל את החופש לשנות. החוק נותן מסגרת ברורה, ובני הזוג יכולים להוסיף לתוכה את הבחירות האישיות שלהם.
אם אתם מתלבטים בין צוואה רגילה לצוואה הדדית, או שוקלים לשנות צוואה קיימת ולא בטוחים האם זה אפשרי – זה בדיוק הזמן לקבל ייעוץ מקצועי. אני כאן כדי להסביר, ללוות, ולעזור לקבל את ההחלטות הנכונות.
זקוקים לייעוץ אישי על ביטול צוואה הדדית או עריכת צוואה חדשה? צרו קשר עם המשרד של ד״ר דינה ארליך־חורש לשיחה דיסקרטית וייעוץ מקצועי.
16973-01-24 (2025) • עמ"ש • מחוזי
16973-01-24 (2025) • עמ"ש • מחוזי אמנם איננו יודעים בשלב זה האם המנוחה נטלה דבר מה מעזבון המנוח (אף שהדעת נותנת כי עשתה שימוש בכספי העזבון למצער אלו המצויים בחשבון המשותף), וככל שכן – האם החזירה אותו, מכל מקום, הנטל להוכיח פרטים עובדתיים אלו, הנדרשים לצורך אישור צוואה המשנה צוואה ההדדית, מוטל על המבקש לקיים את הצוואה – בענייננו המערער – ומעת שלא פעל להוכיח זאת עומד הדבר לחובתו באופן שלא הוכח על ידו קיום התנאי הנדרש לשינוי הצוואה.
המסמך עוסק בערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, שקיבל את התנגדות המשיבה לקיום צוואת המנוחה, אשר ביקשה לחרוג מצוואה הדדית קודמת. המסמך מנתח את ההיבטים המשפטיים של שינוי צוואה הדדית, תוך התייחסות לסעיף 8א לחוק הירושה, הקובע את הדרכים לביטול צוואה הדדית. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי המנוחה לא פעלה בהתאם להוראות סעיף 8א לחוק הירושה כאשר ערכה צוואה מאוחרת השונה מהצוואה ההדדית. ציטוטים:
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' הש' אליה נוס) מיום 19 ינואר 2025 במסגרתו קיבל בית המשפט את התנגדות המשיבה לקיום צוואת המנוחה מ. ס. ז"ל מיום 10.3.16 אשר ביקשה לחרוג מצוואה הדדית קודמת עליה חתמה עם בעלה המנוח ביום 24.2.09. סע' 8 א(ב) לחוק הירושה, אשר תוקן בשנת 2005, היינו – קודם עריכת הצוואה ההדדית דנן, קובע את הדרכים בהם יוכל בן זוג לחזור בו מהוראות צוואה הדדית קודם ואחר פטירת בן זוגו – זה שערך עמו את הצוואה ההדדית
סעיף 8א – צוואות הדדיות (חוק הירושה, תשכ"ה–1965)
[1]
בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).
לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:
(1) בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
(2) לאחר מות אחד מבני הזוג –
(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.
הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.
הטקסט לעיל משקף את נוסח סעיף 8א לחוק הירושה כפי שפורסם במקורות המשפטיים הפתוחים (לרבות אתר gov.il ונבו).
מה הסיבות שעומדות מאחורי הרצון להעביר דירה במתנה בתוך המשפחה? ›
העברת דירה במתנה במשפחה אינה מתבצעת על-פי רוב סתם כך. לרוב, עומדים מאחוריה מניעים ברורים. אחת הסיבות להעברת דירה במתנה במשפחה היא שיקולי מס – ישנם הורים שמעבירים דירה לילדיהם כחלק מתכנון מס לגיטימי שמטרתו להיוותר בעלי דירה יחידה, ובכך ליהנות מפטורים או מהקלות במס שבח בעתיד.
סיבה נפוצה נוספת להעברת דירה במתנה במשפחה היא רצון ההורים לעזור לילדים כבר במהלך החיים, ולא להמתין עד לפטירת ההורים וקבלת הזכויות בירושה במועד עתידי לא ידוע. דירה שניתנת במתנה יכולה לשמש בסיס כלכלי יציב לילד, לאפשר לו מגורים עצמאיים ולפנות לו כספים לצורכי מחייתו, אם מתייתר עבורו הצורך לשלם תשלומי שכירות או משכנתא גבוהים.
בנוסף, ישנם מצבים שבהם הורה מעוניין להגן על הנכס מפני בן זוג חדש – במיוחד במקרים שבהם אין כוונה לערוך עם בן הזוג החדש הסכם ממון או הסכם חיים משותפים. העברת הנכס לילדים מראש עשויה למנוע מחלוקות עתידיות ולהבטיח שהדירה תישאר בידי המשפחה הגרעינית. לצד אלה קיימים גם מניעים רגשיים – רצון להעניק מתנה משמעותית לילד או לנכד על-מנת לבטא אהבה, הערכה ודאגה.
עם זאת, חשוב לדעת – על-מנת ליהנות מהפטורים הקבועים בחוק מיסוי מקרקעין, על ההעברה להיות אמיתית ולא מלאכותית או "רק למראית עין". כלומר, מלבד הצורך לרשום את הזכויות בטאבו או ברשות מקרקעי ישראל על שם מקבל המתנה, על נותן המתנה להעביר בפועל את השליטה בנכס לידי מקבל המתנה.
אם יתברר שההעברה נועדה רק על-מנת לשרת מטרה מלאכותית, למשל לצמצם חבות מס מבלי לשנות באמת את הבעלות בנכס – רשויות המס עשויות לראות בה פעולה חסרת תוקף ולחייבה במס מלא.
מה מומלץ לעשות על-מנת להגן על צוואתו של מתמודד נפש? ›
במקרים שבהם אדם מתמודד עם מגבלה נפשית מבקש לערוך צוואה תקפה — רצוי לנקוט מספר פעולות מניעתיות:
- לערוך את הצוואה בפני עורך דין מנוסה, תוך תיעוד התרשמותו מכשירותו של המצווה.
- לצרף חוות דעת רפואית או תצהיר רופא, ממועד סמוך ביותר למועד החתימה על הצוואה, המעידים על הבנה ותפקוד תקינים.
- להקליט את מעמד החתימה על הצוואה, ככל שהדבר אפשרי, ובכך לאמת את רצון המצווה באופן חזותי.
- להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים.
אמצעים אלו אינם מחייבים אך תורמים רבות לחיזוק תוקפה של הצוואה ולמניעת התנגדויות עתידיות לצוואתו של מתמודד הנפש.
מהו ייפוי כוח לפי חוק החולה הנוטה למות? ›
זהו מסמך ייחודי שמאפשר לכל אדם בגיר וכשיר, בעודו צלול ובהכרה מלאה, לקבוע מראש:
- מה יקרה אם הרופאים יקבעו שנותרו לו לא יותר מ־6 חודשים לחיות
- והוא כבר לא יוכל להביע את דעתו בעצמו
באמצעות המסמך הזה ממנה האדם מיופי כוח – בן זוג, ילדים, קרובים או אדם אחר שהוא סומך עליו – כדי שיקבלו החלטות בשמו בנוגע להארכת חייו.
אבל חשוב להבין: כל עוד האדם צלול – הוא זה שמחלי. ייפוי הכוח נכנס לתוקף רק ברגע שבו אין עוד אפשרות לשמוע את רצונו.
מתי ניתן להתנגד לצוואה? ›
על פי חוק הירושה, התנגדות יכול שתוגש כאשר אדם סבור כי הצוואה שהוגשה אינה מבטאת את רצונו האמיתי של המוריש, או שנפלו פגמים באופן עריכתה. ניתן להגיש התנגדות לצוואה בתוך 14 יום מיום שפורסמה הבקשה לצו קיום הצוואה בעיתונות וברשומות על-ידי רשם הירושה.
תוכן הצוואה – האם הוא תואם את נסיבות החיים? ›
צוואה יוצאת דופן בתוכנה — כמו נישול של אחד הילדים או הורשה מלאה לאדם זר — אינה בהכרח בטלה. עם זאת, תוכן חריג מחייב הסבר. כאשר מדובר במצווה עם מגבלה נפשית, יש לבחון האם השינויים התוכניים בצוואה משקפים שינוי רצון אמיתי או שמא הם תוצאה של הטעיה, בלבול, תלות מוחלטת או ניצול.
במקרים רבים, שינוי פתאומי לעומת צוואות קודמות, או הורשה לא פרופורציונלית, יובילו את בית המשפט לבדוק:
- מהו טיב הקשר עם הנהנים החדשים?
- מדוע שונה הרצון הקודם?
- האם קיימות ראיות חיצוניות המצביעות על מגמה עקבית?
ככל שלא ניתן הסבר הגיוני לשינויים, ובפרט אם הם אינם מתיישבים עם ההיגיון האנושי והמשפחתי, ייתכן שהדבר ישפיע על תקפות הצוואה.
לפיכך, בכל מקרה בו מבקש המצווה לצוות בצוואתו הוראות "אחרות" מהרגיל כמו למשל – לנשל מי מבני משפחתו הקרובה או להוריש את כל רכושו לגורם "זר", מומלץ לציין בצוואה עצמה מה הסיבה להוראתו זו ומדוע בחר בה. התייחסות לסיבה המפורשת מומלצת ביתר שאת בצוואתו של מתמודד נפש שמבקשים לוודא שהוראות צוואתו תקוימנה.