מרכז ידע

זו לא שאלה משפטית בלבד, בתשובה לשאלה הזו באים לידי ביטוי גם היבטים ערכיים ומשפחתיים. שאלות שכדאי להביא בחשבון הן:

1. עד כמה חשוב לכם להבטיח ודאות מוחלטת לבן הזוג?
2. עד כמה אתם רוצים להשאיר גמישות לנסיבות החיים?
3. האם מדובר במשפחה "פשוטה" עם ילדים משותפים בלבד, או במשפחה מורכבת עם ילדים מנישואים קודמים?
4. עד כמה אתם סומכים על שיקול הדעת של בן הזוג שיישאר בחיים?

צוואה הדדית היא לא עוד מסמך טכני משפטי – היא החלטה זוגית שמבוססת על אמון, על הסתמכות ועל מחשבה לעתיד המשפחה.

היא יכולה להעניק ודאות וביטחון, אך גם להגביל את החופש לשנות. החוק נותן מסגרת ברורה, ובני הזוג יכולים להוסיף לתוכה את הבחירות האישיות שלהם.

אם אתם מתלבטים בין צוואה רגילה לצוואה הדדית, או שוקלים לשנות צוואה קיימת ולא בטוחים האם זה אפשרי – זה בדיוק הזמן לקבל ייעוץ מקצועי. אני כאן כדי להסביר, ללוות, ולעזור לקבל את ההחלטות הנכונות.

זקוקים לייעוץ אישי על ביטול צוואה הדדית או עריכת צוואה חדשה? צרו קשר עם המשרד של ד״ר דינה ארליך־חורש לשיחה דיסקרטית וייעוץ מקצועי.

החוק מבחין בין שני מצבים:

כל עוד שני בני הזוג בחיים – כל אחד מבני הזוג רשאי לבטל את הצוואה, אך עליו להודיע על כך בכתב לבן הזוג האחר. מרגע שניתנה ההודעה – שתי הצוואות מתבטלות, וכל אחד יכול לערוך חדשה כרצונו. חשוב לשים לב – החובה להודיע לבן הזוג בכתב על ביטול הצוואה כל עוד שני בני הזוג בחיים – היא מוחלטת ובני הזוג לא יכולים לוותר עליה ולהסכים אחרת.

לאחר פטירת אחד מבני הזוג – אם בן הזוג שנותר בחיים עוד לא קיבל לידיו בפועל את רכושו של בן הזוג שנפטר, הוא יכול לוותר עליה ולהשתחרר מהצוואה ההדדית, באופן כזה שיהיה באפשרותו לכתוב צוואה חדשה.

אם הוא כבר קיבל אותה (את רכוש בן הזוג בירושה) – הוא יכול לערוך צוואה חדשה אך רק אם יחזיר את הרכוש שכבר ירש מבן הזוג חזרה לעיזבון (הכוונה להשבת הרכוש עצמו ואם זה לא ניתן – את שוויו בכסף), רק לאחר השבת הרכוש שירש מבן הזוג, יהיה באפשרותו של בן הזוג שנותר בחיים לערוך צוואה חדשה.

כך החוק מגן על עקרון ההסתמכות – שלא יקרה מצב שבו אחד מבני הזוג גם נהנה מהירושה, וגם משנה חד-צדדית את כל ההסדר.

החוק מאפשר לבני הזוג להסכים אחרת בנוגע לשינוי הצוואה ההדדית לאחר פטירה –

חשוב לדעת: סעיף 8א אמנם קובע ברירת מחדל (זו שתוארה לעיל), אולם בני זוג יכולים לעצב בעצמם את הכללים בצוואה ההדדית שנוגעים לאפשרויות הביטול או השינוי של הצוואה ההדדית לאחר פטירתו של אחד מהם.

הם רשאים לקבוע למשל:

1. שלא ניתן יהיה לשנות את הצוואה ההדדית כלל אחרי פטירת אחד מהם.
2. להעניק חופש לשינוי מלא גם לאחר הפטירה.
3. ששינוי יתאפשר רק בתנאים מסוימים – כמו למשל – החופש לשנות את יחס ההורשה בין הילדים, אם מי מהילדים נקלע לחובות כבדים או בשל כל נסיבה אחרת. באופן דומה, בני הזוג יכולים להסכים שבן הזוג שיוותר בחיים יוכל לשנות את הצוואה ההדדית – גם בכל סיטואציה מוסכמת אחרת.

בהחלט לא – כאמור. בתי המשפט שומרים על העקרון לפיו יש לכבד את רצונו של המת – אלא אם הוכח אחרת. לכן, מתוך מאות התנגדויות שמוגשות מדי שנה – רק מיעוט קטן מתקבל.

בצוואה רגילה, כל אחד מבני הזוג חופשי להורות בנוגע לרכושו לפי את רצונו, והוא גם רשאי לשנות או לבטל את הצוואה שלו בכל עת, וזאת, מבלי להיות תלוי באחר.

בצוואה הדדית, לעומת זאת, שני בני הזוג עורכים יחד צוואות זהות או בעלות הוראות שונות. רוב הצוואות ההדדיות הן זהות והן קובעות על פי רוב, כי עם פטירת אחד מבני הזוג – בן הזוג שנותר בחיים יקבל את כל הרכוש של זה שהלך לעולמו, ורק לאחר פטירת שניהם יירשו אותם הילדים או יורשים אחרים.

הייחוד בצוואות ההדדיות הוא עקרון ההסתמכות: כל אחד מבני הזוג קובע את רצונו מתוך אמון בכך שגם השני מחויב לאותו ההסדר.

הצוואה ההדדית עוגנה בחוק רק בשנת 2005, בתיקון לחוק הירושה. מאז, סעיף 8א לחוק הירושה מספק את המסגרת המשפטית לעריכת צוואות הדדיות – והוא קובע מהם הכללים לביטול או לשינוי הצוואות ההדדיות.

היא מעניקה ביטחון כלכלי לבן הזוג שנותר בחיים – בכך שהיא מאפשרת לו לקבל לבעלותו את מלוא הרכוש של בני הזוג מבלי שיורשיו הטבעיים של בן הזוג שהלך לעולמו יירשו את חלקם יחד איתו כבר בשלב מותו של אחד מהם, כשבן הזוג האחר עדיין חי.

היא יוצרת תחושת הוגנות – לאחר ששני בני הזוג ילכו לעולמם, הילדים יקבלו את העיזבון באופן שווה.

היא יוצרת שקיפות – כל אחד מבני הזוג מודע ומכיר את הוראות צוואתו ש בן הזוג האחר, ולכל אחד מהם הביטחון החוקי שהוראות הצוואה ההדדית של בן הזוג לא ישונו מבלי שהוא ידע מזה.

אבל לצוואות הדדיות יש גם מחיר: חופש הפעולה של כל אחד מבני הזוג בהן מוגבל, במיוחד אם ירצה לשנות בעתיד את רצונו. הרצון מוגבל עוד יותר לפי החוק, כאשר אחד מבני הזוג כבר לא חי.

החוק מבחין בין שני מצבים:

כל עוד שני בני הזוג בחיים – כל אחד מבני הזוג רשאי לבטל את הצוואה, אך עליו להודיע על כך בכתב לבן הזוג האחר. מרגע שניתנה ההודעה – שתי הצוואות מתבטלות, וכל אחד יכול לערוך חדשה כרצונו. חשוב לשים לב – החובה להודיע לבן הזוג בכתב על ביטול הצוואה כל עוד שני בני הזוג בחיים – היא מוחלטת ובני הזוג לא יכולים לוותר עליה ולהסכים אחרת.

לאחר פטירת אחד מבני הזוג – אם בן הזוג שנותר בחיים עוד לא קיבל לידיו בפועל את רכושו של בן הזוג שנפטר, הוא יכול לוותר עליה ולהשתחרר מהצוואה ההדדית, באופן כזה שיהיה באפשרותו לכתוב צוואה חדשה.

אם הוא כבר קיבל אותה (את רכוש בן הזוג בירושה) – הוא יכול לערוך צוואה חדשה אך רק אם יחזיר את הרכוש שכבר ירש מבן הזוג חזרה לעיזבון (הכוונה להשבת הרכוש עצמו ואם זה לא ניתן – את שוויו בכסף), רק לאחר השבת הרכוש שירש מבן הזוג, יהיה באפשרותו של בן הזוג שנותר בחיים לערוך צוואה חדשה.

כך החוק מגן על עקרון ההסתמכות – שלא יקרה מצב שבו אחד מבני הזוג גם נהנה מהירושה, וגם משנה חד-צדדית את כל ההסדר.

החוק מאפשר לבני הזוג להסכים אחרת בנוגע לשינוי הצוואה ההדדית לאחר פטירה –

חשוב לדעת: סעיף 8א אמנם קובע ברירת מחדל (זו שתוארה לעיל), אולם בני זוג יכולים לעצב בעצמם את הכללים בצוואה ההדדית שנוגעים לאפשרויות הביטול או השינוי של הצוואה ההדדית לאחר פטירתו של אחד מהם.

הם רשאים לקבוע למשל:

1. שלא ניתן יהיה לשנות את הצוואה ההדדית כלל אחרי פטירת אחד מהם.
2. להעניק חופש לשינוי מלא גם לאחר הפטירה.
3. ששינוי יתאפשר רק בתנאים מסוימים – כמו למשל – החופש לשנות את יחס ההורשה בין הילדים, אם מי מהילדים נקלע לחובות כבדים או בשל כל נסיבה אחרת. באופן דומה, בני הזוג יכולים להסכים שבן הזוג שיוותר בחיים יוכל לשנות את הצוואה ההדדית – גם בכל סיטואציה מוסכמת אחרת.

איסור מוחלט על שינוי אחרי פטירה:

יתרונות: ודאות מלאה לילדים, מניעת מחלוקות, שמירה על ההסכמה המשותפת והקפדה מוחלטת על עקרון ההסתמכות של שני הזוג.

חסרונות: שולל גמישות מבן הזוג שנותר בחיים, גם אם חייו או נסיבות החיים שלו או של הילדים משתנות לחלוטין.

אפשרות לשינוי מוגבל ומותנה אחרי פטירה:

יתרונות: איזון בין כיבוד הרצון המשותף לבין אפשרות להתאמה למציאות חדשה.
חסרונות: דורש הגדרה מדויקת של התנאים, אחרת נותרות פרצות שמובילות לסכסוכים.

חופש שינוי מלא:

יתרונות: מעניק לנותר בחיים חופש מוחלט להתאים את הצוואה לנסיבות המשתנות של חייו וחיי ילדיו.
חסרונות: פוגע בעיקרון ההסתמכות ועלול ליצור חוסר צדק בין יורשים ועימותים משפחתיים.

זו לא שאלה משפטית בלבד, בתשובה לשאלה הזו באים לידי ביטוי גם היבטים ערכיים ומשפחתיים. שאלות שכדאי להביא בחשבון הן:

1. עד כמה חשוב לכם להבטיח ודאות מוחלטת לבן הזוג?
2. עד כמה אתם רוצים להשאיר גמישות לנסיבות החיים?
3. האם מדובר במשפחה "פשוטה" עם ילדים משותפים בלבד, או במשפחה מורכבת עם ילדים מנישואים קודמים?
4. עד כמה אתם סומכים על שיקול הדעת של בן הזוג שיישאר בחיים?

צוואה הדדית היא לא עוד מסמך טכני משפטי – היא החלטה זוגית שמבוססת על אמון, על הסתמכות ועל מחשבה לעתיד המשפחה.

היא יכולה להעניק ודאות וביטחון, אך גם להגביל את החופש לשנות. החוק נותן מסגרת ברורה, ובני הזוג יכולים להוסיף לתוכה את הבחירות האישיות שלהם.

אם אתם מתלבטים בין צוואה רגילה לצוואה הדדית, או שוקלים לשנות צוואה קיימת ולא בטוחים האם זה אפשרי – זה בדיוק הזמן לקבל ייעוץ מקצועי. אני כאן כדי להסביר, ללוות, ולעזור לקבל את ההחלטות הנכונות.

זקוקים לייעוץ אישי על ביטול צוואה הדדית או עריכת צוואה חדשה? צרו קשר עם המשרד של ד״ר דינה ארליך־חורש לשיחה דיסקרטית וייעוץ מקצועי.

חוק הירושה, תשכ"ה-1965

16973-01-24 (2025) • עמ"ש • מחוזי

16973-01-24 (2025) • עמ"ש • מחוזי אמנם איננו יודעים בשלב זה האם המנוחה נטלה דבר מה מעזבון המנוח (אף שהדעת נותנת כי עשתה שימוש בכספי העזבון למצער אלו המצויים בחשבון המשותף), וככל שכן – האם החזירה אותו, מכל מקום, הנטל להוכיח פרטים עובדתיים אלו, הנדרשים לצורך אישור צוואה המשנה צוואה ההדדית, מוטל על המבקש לקיים את הצוואה – בענייננו המערער – ומעת שלא פעל להוכיח זאת עומד הדבר לחובתו באופן שלא הוכח על ידו קיום התנאי הנדרש לשינוי הצוואה.

המסמך עוסק בערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, שקיבל את התנגדות המשיבה לקיום צוואת המנוחה, אשר ביקשה לחרוג מצוואה הדדית קודמת. המסמך מנתח את ההיבטים המשפטיים של שינוי צוואה הדדית, תוך התייחסות לסעיף 8א לחוק הירושה, הקובע את הדרכים לביטול צוואה הדדית. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי המנוחה לא פעלה בהתאם להוראות סעיף 8א לחוק הירושה כאשר ערכה צוואה מאוחרת השונה מהצוואה ההדדית. ציטוטים:

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' הש' אליה נוס) מיום 19 ינואר 2025 במסגרתו קיבל בית המשפט את התנגדות המשיבה לקיום צוואת המנוחה מ. ס. ז"ל מיום 10.3.16 אשר ביקשה לחרוג מצוואה הדדית קודמת עליה חתמה עם בעלה המנוח ביום 24.2.09. סע' 8 א(ב) לחוק הירושה, אשר תוקן בשנת 2005, היינו – קודם עריכת הצוואה ההדדית דנן, קובע את הדרכים בהם יוכל בן זוג לחזור בו מהוראות צוואה הדדית קודם ואחר פטירת בן זוגו – זה שערך עמו את הצוואה ההדדית

מכלל האמור, הערעור נדחה.

סעיף 8א – צוואות הדדיות (חוק הירושה, תשכ"ה–1965)
[1]

בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).

לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:

(1) בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;

(2) לאחר מות אחד מבני הזוג –

(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;

(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.

הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

הטקסט לעיל משקף את נוסח סעיף 8א לחוק הירושה כפי שפורסם במקורות המשפטיים הפתוחים (לרבות אתר gov.il ונבו).

במקרים שבהם אדם מתמודד עם מגבלה נפשית מבקש לערוך צוואה תקפה — רצוי לנקוט מספר פעולות מניעתיות:

1. לערוך את הצוואה בפני עורך דין מנוסה, תוך תיעוד התרשמותו מכשירותו של המצווה.
2. לצרף חוות דעת רפואית או תצהיר רופא, ממועד סמוך ביותר למועד החתימה על הצוואה, המעידים על הבנה ותפקוד תקינים.
3. להקליט את מעמד החתימה על הצוואה, ככל שהדבר אפשרי, ובכך לאמת את רצון המצווה באופן חזותי.
4. להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים.

אמצעים אלו אינם מחייבים אך תורמים רבות לחיזוק תוקפה של הצוואה ולמניעת התנגדויות עתידיות לצוואתו של מתמודד הנפש.

על פי חוק הירושה, התנגדות יכול שתוגש כאשר אדם סבור כי הצוואה שהוגשה אינה מבטאת את רצונו האמיתי של המוריש, או שנפלו פגמים באופן עריכתה. ניתן להגיש התנגדות לצוואה בתוך 14  יום מיום שפורסמה הבקשה לצו קיום הצוואה בעיתונות וברשומות על-ידי רשם הירושה.

צוואה יוצאת דופן בתוכנה — כמו נישול של אחד הילדים או הורשה מלאה לאדם זר — אינה בהכרח בטלה. עם זאת, תוכן חריג מחייב הסבר. כאשר מדובר במצווה עם מגבלה נפשית, יש לבחון האם השינויים התוכניים בצוואה משקפים שינוי רצון אמיתי או שמא הם תוצאה של הטעיה, בלבול, תלות מוחלטת או ניצול.

במקרים רבים, שינוי פתאומי לעומת צוואות קודמות, או הורשה לא פרופורציונלית, יובילו את בית המשפט לבדוק:

• מהו טיב הקשר עם הנהנים החדשים?
• מדוע שונה הרצון הקודם?
• האם קיימות ראיות חיצוניות המצביעות על מגמה עקבית?

ככל שלא ניתן הסבר הגיוני לשינויים, ובפרט אם הם אינם מתיישבים עם ההיגיון האנושי והמשפחתי, ייתכן שהדבר ישפיע על תקפות הצוואה.

לפיכך, בכל מקרה בו מבקש המצווה לצוות בצוואתו הוראות "אחרות" מהרגיל כמו למשל – לנשל מי מבני משפחתו הקרובה או להוריש את כל רכושו לגורם "זר", מומלץ לציין בצוואה עצמה מה הסיבה להוראתו זו ומדוע בחר בה. התייחסות לסיבה המפורשת מומלצת ביתר שאת בצוואתו של מתמודד נפש שמבקשים לוודא שהוראות  צוואתו תקוימנה.