תכנון משפטי מוקדם הוא כלי מרכזי בניהול ענייניו של אדם ובשמירה על רצונו גם במצבים שבהם לא יוכל לפעול בעצמו. במסגרת זו עולים לא אחת שני מושגים מרכזיים:

ייפוי כוח מתמשך וצוואה. אף ששני הכלים המשפטיים הללו נועדו לאפשר לאדם לקבוע כיצד ינוהלו ענייניו בעתיד, מדובר במנגנונים שונים בתכלית, הן במועד תחולתם והן במטרותיהם.

בלבול בין ייפוי כוח מתמשך לבין צוואה הוא תופעה נפוצה. רבים סבורים כי די באחד מהם, או כי מדובר במסמכים חופפים.

בפועל, כל אחד מהכלים נועד להסדיר תקופה אחרת בחייו של אדם, וכל אחד מהם נותן מענה לצרכים משפטיים שונים. הבנה נכונה של ההבדלים בין השניים היא תנאי הכרחי לתכנון משפטי מושכל.

מהו ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המוסדר בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. מטרתו לאפשר לאדם בגיר וכשיר לקבוע מראש מי יטפל בענייניו וכיצד, אם וכאשר יאבד את כשירותו לקבל החלטות בעתיד.

באמצעות ייפוי כוח מתמשך, אדם ממנה מיופה כוח אחד או יותר, ומעניק להם סמכות לפעול בשמו בעניינים רכושיים, אישיים ורפואיים.

המסמך נערך בעוד האדם כשיר, ונכנס לתוקף רק במועד שבו מתקיימים התנאים שנקבעו בו, בדרך כלל כאשר האדם אינו מסוגל עוד להבין או לנהל את ענייניו.

ייפוי כוח מתמשך נועד לשמר את האוטונומיה של האדם גם במצב של אובדן כשירות כל עוד הוא חי. הוא מאפשר קביעת הוראות מפורטות, הגבלות, מנגנוני פיקוח והעדפות אישיות.

הוא גם מאפשר להעניק למיופה הכוח את כלל ההסמכות וההרשאות המשפטיות והפיננסיות שיידרשו בבוא העת על-מנת לנהל את כלל ענייניו עבורו. ייפוי כוח מתמשך מהווה חלופה מודרנית למינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט. ככל שהוא נערך כראוי, לא יהיה צורך במינוי אפוטרופוס לאותו אדם ולא תחול חובת דיווח עיתית לאפוטרופוס הכללי על הכנסותיו, הוצאותיו, רכושו וניהול ענייניו של האדם – בתקופה בה הוא לא יהיה מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו.

מהי צוואה

צוואה היא מסמך משפטי שבאמצעותו אדם קובע כיצד יחולק רכושו לאחר פטירתו. הצוואה נכנסת לתוקף רק עם מותו של המצווה, והיא מסדירה את זהות היורשים, חלקיהם בעיזבון ולעיתים גם הוראות נלוות, כגון הקמת נאמנות, הוראות בדבר יורש אחר יורש או יורש במקום יורש וכיו"ב.

הכללים שבנוגע לסוגי הצוואות הקיימים ולכללים המשפטיים שלפיהם על הצוואות להיות ערוכות מוסדרים בחוק הירושה. החוק מכיר במספר סוגי צוואות, ובהן צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואת שכיב מרע. כל אחת מצורות הצוואה כפופה לדרישות פורמליות, שנועדו להבטיח את אמיתות רצון המצווה.

חשוב להבין כי צוואה עוסקת אך ורק במה שיקרה לאחר הפטירה. אין לה כל תוקף משפטי במהלך חייו של האדם, ואין בכוחה להסדיר ניהול עניינים רפואיים, אישיים או רכושיים בעודו בחיים.

מהם ההבדלים העיקריים שבין ייפוי כוח מתמשך וצוואה?

הבדל ראשון – מועד התחולה

ההבדל הבסיסי והמהותי ביותר בין ייפוי כוח מתמשך לצוואה הוא מועד התחולה של כל אחד מהם.

ייפוי כוח מתמשך חל במהלך חייו של האדם. הוא נכנס לתוקף כאשר האדם מאבד את כשירותו, בהתאם לתנאים שנקבעו במסמך. כל עוד האדם כשיר, ייפוי הכוח אינו מופעל (לאחר עריכתו של ייפוי הכוח המתמשך המסמך מופקד אצל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים והוא ממתין שם עד למועד כניסתו לתוקף – ככל שיגיע).

לעומת זאת, צוואה חלה רק לאחר פטירתו של האדם. כל עוד האדם חי, הצוואה היא מסמך חסר תוקף אופרטיבי, ואין לה כל השפעה על ניהול רכושו או ענייניו של המצווה.

משמעות ההבחנה היא שכל אחד מהכלים נועד להסדיר תקופת חיים שונה לחלוטין, ואין חפיפה ביניהם בנוגע למועד תחולתם.

 הבדל שני – היקף העניינים המוסדרים

ייפוי כוח מתמשך עוסק בניהול שוטף של ענייניו של אדם בעודו בחיים. הוא יכול לכלול טיפול בנכסים, ניהול חשבונות בנק, מתן הרשאות מפורשות בכל הקשור לניהול ענייניו הפיננסיים של האדם, קבלת החלטות רפואיות, קביעת מקום מגורים, וטיפול בעניינים אישיים יומיומיים.

צוואה, לעומת זאת, עוסקת אך ורק בחלוקת רכוש לאחר המוות. היא אינה יכולה להסדיר טיפול רפואי משום סוג שהוא, בקשה למנות אפוטרופוס או את זהות האפוטרופוס, קבלת החלטות אישיות או ניהול שוטף של נכסים לפני הפטירה.

כלי אחד אינו יכול להחליף את האחר. מי שמעוניין להסדיר הן את ניהול ענייניו בעת אובדן כשירות והן את חלוקת רכושו לאחר פטירה, נדרש לשני המסמכים גם יחד.

הבדל שלישי – האפשרות לבטל או לשנות צוואה לעומת ייפוי כוח מתמשך

אחד ההבדלים המשמעותיים בין צוואה לבין ייפוי כוח מתמשך נוגע ליכולת לבטל או לשנות כל אחד מהמסמכים במהלך החיים. ההבדל בא לידי ביטוי במידת הגמישות שמעניק כל כלי ובמורכבות ההליך הנדרש לשינויו.

צוואה היא מסמך אישי שניתן לשנות או לבטל בקלות יחסית. כל עוד המצווה כשיר משפטית, הוא רשאי לערוך צוואה חדשה בכל עת, גם זמן קצר לאחר עריכת צוואה קודמת. צוואה מאוחרת גוברת על צוואה קודמת באותו עניין.

גם צוואה הדדית ניתנת לביטול או לשינוי, אף כי במקרה זה חלים כללים מיוחדים הקבועים בחוק הירושה, ולעיתים גם מגבלות שנקבעו בצוואה עצמה. עם זאת, גם במצב זה, שינוי או ביטול צוואה הדדית הוא אפשרי, ובדרך כלל אינו כרוך בהליך פורמלי מורכב.

לעומת זאת, ביטול של ייפוי כוח מתמשך מחייב פעולה משפטית פורמלית (ראה מאמר שבנוגע לאפשרויות לביטול ייפוי כוח מתמשך). יש לבטל את ההפקדה הקיימת אצל האפוטרופוס הכללי, ובמקרה של שינוי, לערוך ייפוי כוח מתמשך חדש ולהפקידו מחדש בהתאם להוראות הדין.

הגם שכך, חשוב לדעת שהאדם רשאי לבטל את ייפוי הכוח המתמשך שערך בכל שלב, ואפילו לאחר שנכנס כבר לתוקף (אלא אם האדם הגביל את עצמו מלעשות כן בייפוי הכוח המתמשך עצמו כאשר ערך אותו).

משמעות ההבדל היא שצוואה מאפשרת גמישות רבה לאורך זמן, בעוד ייפוי כוח מתמשך מחייב חשיבה מוקדמת, דיוק ותכנון, בשל הדרישות הפורמלית הכרוכות בשינויו או בביטולו.

הבדל רביעי – הפקדת צוואה לעומת הפקדת ייפוי כוח מתמשך

הבדל נוסף בין צוואה לבין ייפוי כוח מתמשך נוגע להפקדת כל מסמך.

עורך הצוואה רשאי להפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה, אולם הפקדת הצוואה שם היא אפשרות ולא חובה. צוואה תקפה גם אם לא הופקדה כלל, ובלבד שנערכה בהתאם לדרישות החוק. הפקדה אצל הרשם נועדה בעיקר לשמור על הצוואה להבטיח את איתורה לאחר פטירת המצווה, ולעדכן בבוא העת, את הזוכים לפיה בדבר קיומה.

גם כאשר צוואה הופקדה אצל הרשם לענייני ירושה, ניתן לבטלה או לשנותה באמצעות עריכת צוואה מאוחרת יותר. הצוואה המאוחרת היא שתהיה הצוואה הקובעת. עם זאת, אם המצווה מבקש להפקיד גם את הצוואה החדשה אצל הרשם לענייני ירושה, עליו למשוך תחילה את הצוואה הקודמת שהופקדה, ורק לאחר מכן להפקיד את הצוואה המאוחרת.

לעומת זאת, הפקדת ייפוי כוח מתמשך אצל האפוטרופוס הכללי היא תנאי הכרחי לתוקפו. ייפוי כוח מתמשך שאינו מופקד אינו נכנס לתוקף ואינו מקים כל סמכות למיופה הכוח. כל שינוי מהותי או ביטול של ייפוי כוח מתמשך מחייבים התייחסות ישירה להפקדה עצמה, הן באמצעות משיכתה והן באמצעות הפקדת מסמך חדש.

הבדל חמישי – פיקוח והתערבות בית המשפט

ייפוי כוח מתמשך נועד לצמצם את הצורך בהתערבות שיפוטית. כל עוד הוא נערך כדין ומופעל בהתאם להוראות, אין צורך במינוי אפוטרופוס או בקבלת אישורים שוטפים מבית המשפט.

צוואה, לעומת זאת, מחייבת הליך פורמלי לאחר הפטירה. לצורך מימושה נדרש צו קיום צוואה שמתקבל מרשם הירושה, ולעיתים מתעוררות התנגדויות, מחלוקות או צורך בפיקוח שיפוטי במסגרת ניהול העיזבון.

ההבדל הזה משפיע במישרין על משך ההליכים, העלויות והמורכבות המשפטית.

האם ייפוי כוח מתמשך וצוואה משלימים זה את זה?

ייפוי כוח מתמשך וצוואה אינם מסמכים חלופיים, אלא משלימים. ייפוי כוח מתמשך מסדיר את התקופה שבין אובדן הכשירות לבין הפטירה. צוואה מסדירה את התקופה שלאחר הפטירה.

תכנון משפטי נכון כולל בדרך כלל שילוב של שני הכלים. כך ניתן להבטיח רצף ניהולי ומשפטי, ללא חללים ריקים שבהם אין מענה ברור לשאלת קבלת החלטות וניהול הרכוש.

בהיעדר ייפוי כוח מתמשך, עלול להידרש מינוי אפוטרופוס, שיהיה רשאי לנהל את ענייניו של האדם לפי ראות עיניו. בהיעדר צוואה, תחול חלוקת העיזבון על פי דין, גם אם אינה תואמת את רצון המנוח.

טעויות נפוצות והשלכותיהן

אחת הטעויות השכיחות היא ההנחה שצוואה מספיקה להסדרת כלל העניינים, ובייחוד הטעות הנפוצה לפיה ניתן בצוואה לקבוע כי במצב של חוסר כישרות ימונה עבור עורך הצוואה אפוטרופוס ומה תהיה זהותו (מדובר בטעות נפוצה ביותר שחשוב להכיר). בפועל, צוואה אינה נותנת כל מענה למצבים של אובדן כשירות במהלך החיים.

טעות נוספת היא עריכת ייפוי כוח מתמשך ללא צוואה, מתוך מחשבה שהוא מסדיר גם את שאלת הירושה. מצב כזה עלול להותיר את חלוקת הרכוש להוראות החוק, בניגוד לרצון האדם.

טעויות אלה עלולות להוביל להליכים משפטיים מיותרים, לפגיעה באוטונומיה וברצונו של האדם ולסכסוכים משפחתיים.

סיכום

ייפוי כוח מתמשך וצוואה הם שני כלים משפטיים שונים, שנועדו להסדיר תקופות שונות ומצבים שונים בחייו של אדם. ייפוי כוח מתמשך פועל במהלך החיים, במצב של אובדן כשירות והוא נוגע למגוון תחומי חייו של אדם. צוואה פועלת לאחר הפטירה ומסדירה את חלוקת רכושו ליורשיו.

הבחנה נכונה בין הכלים, והבנה כי הם משלימים זה את זה, מאפשרות תכנון משפטי אחראי, מדויק ומותאם אישית. בחירה מושכלת במסמכים המתאימים היא צעד חשוב בשמירה על רצונו של האדם ועל זכויות יקיריו.