דף הבית | דיני משפחה | גישור | מה עושים כאשר הורה אחד מקבל החלטות לגבי הילד בלי הסכמת ההורה השני?
חדשות האתר

עדכונים שוטפים

מאמרים חדשים

ארכיון
ספטמבר 2026
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  

מה עושים כאשר הורה אחד מקבל החלטות לגבי הילד בלי הסכמת ההורה השני?

רוצים לקבל יותר עדכונים משפטיים מאת ד״ר דינה ארליך־חורש? הגדירו את האתר כמקור מועדף בגוגל.

לאחר פרידה או גירושין, שאלת קבלת ההחלטות הנוגעות לילדים הופכת לעיתים למקור למחלוקות בין ההורים. במקרים לא מעטים אחד ההורים מקבל החלטה משמעותית הנוגעת לילד – למשל בנוגע למסגרת חינוכית, טיפול רגשי, טיפול רפואי או שינוי אחר בשגרת חייו – מבלי לשתף את ההורה השני או לקבל את הסכמתו.

מצבים כאלה עלולים ליצור מתיחות בין ההורים, ולעיתים אף להוביל לפנייה לבית המשפט לענייני משפחה.

חשוב לזכור כי גם לאחר גירושין, ברוב המקרים שני ההורים ממשיכים להיות האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. משמעות הדבר היא כי החלטות מהותיות הנוגעות לחיי הילד אמורות להתקבל, ככלל, בהסכמה משותפת של שני ההורים.

מי מוסמך לקבל החלטות לגבי הילדים לאחר גירושין?

על פי הדין בישראל, פרידה או גירושין אינם משנים את מעמדם של ההורים כאפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם. שני ההורים ממשיכים להיות שותפים בקבלת החלטות מרכזיות הנוגעות לחיי הילד.

החלטות מהותיות מסוג זה עשויות לכלול בין היתר:

  • בחירת מסגרת חינוכית
  • התחלת טיפול רגשי או טיפולי אחר
  • קבלת החלטות רפואיות משמעותיות
  • מעבר עיר או שינוי מסגרת חינוכית
  • החלטות בעלות השפעה מהותית על שגרת חייו של הילד

כאשר אחד ההורים מקבל החלטה מסוג זה באופן חד־צדדי, הדבר עלול ליצור מחלוקת בין ההורים ולעיתים אף להוביל להליך משפטי.

האם כל החלטה לגבי הילד מחייבת הסכמה של שני ההורים?

לא בהכרח.

בתי המשפט מבחינים בין החלטות יומיומיות לבין החלטות מהותיות הנוגעות לחיי הילד.

החלטות שגרתיות המתקבלות במהלך זמני השהות של הילד עם אחד ההורים יכולות להתקבל באופן עצמאי. כך למשל, כל הורה רשאי לקבוע כיצד יתנהל סדר היום של הילד כאשר הוא שוהה עימו – למשל בנוגע לפעילויות פנאי, מפגשים עם חברים, שימוש במסכים, בילויים או סדרי שגרה בבית.

לעומת זאת, החלטות בעלות השפעה משמעותית על חייו של הילד – למשל בתחומי החינוך, הבריאות או מקום המגורים – מחייבות בדרך כלל הסכמה של שני ההורים.

כאשר מתעוררת מחלוקת בין ההורים בנוגע להחלטה מסוג זה, מומלץ לנסות להגיע להבנה משותפת לפני נקיטת צעדים חד־צדדיים.

מה עושים כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה?

כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה בנוגע להחלטה מהותית הנוגעת לילד, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש הכרעה.

במקרים כאלה בית המשפט אינו בוחן מי מההורים "צודק", אלא מהי טובת הילד.

לצורך קבלת ההחלטה עשויים להישקל בין היתר:

  • צרכיו האישיים של הילד
  • מצבו הרגשי וההתפתחותי
  • עמדות של גורמי מקצוע המלווים את הילד
  • השפעת ההחלטה על שגרת חייו
  • יכולת ההורים לשתף פעולה ביניהם

לעיתים יבקש בית המשפט חוות דעת מקצועית של גורמי טיפול או רווחה, ובמקרים מסוימים אף יפנה את ההורים להליך גישור לפני קבלת הכרעה.

כיצד ניתן לצמצם מחלוקות מראש?

במקרים רבים ניתן לצמצם מחלוקות בין הורים באמצעות הסדרה ברורה ככל האפשר של סוגיות העלולות לעורר מחלוקת – כבר במסגרת הסכם הגירושין.

הסכמי גירושין רבים מתמקדים בעיקר בזמני שהות ובמזונות, אך אינם מתייחסים תמיד לשאלות שעשויות להתעורר לאורך השנים בנוגע לקבלת החלטות עבור הילדים.

לכן, במקרים רבים מומלץ לקבוע מראש הוראות ברורות בנושאים כגון:

  • השתתפות הילד בחוגים ובמסגרות משלימות
  • מגבלות על שינוי מקום מגורים של אחד ההורים
  • החזקת דרכוני הילדים
  • החלטות הנוגעות לחיסונים או טיפולים רפואיים
  • קביעת קריטריונים לשיעורים פרטיים או סיוע לימודי


בנוסף, ניתן לקבוע מנגנון מוסכם להכרעה במחלוקות עתידיות, למשל
:

  • פנייה לגורם מקצועי מוסכם (כגון פסיכולוג או גורם חינוכי)
  • פנייה למגשר מוסכם בין ההורים
  • מנגנון קבלת החלטות לפני פנייה לבית המשפט

קביעת מנגנון כזה מראש יכולה לסייע במניעת מחלוקות מיותרות ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית.

מנגנון מוסכם להכרעה במחלוקות עתידיות

האם בית המשפט תמיד משנה החלטה שנעשתה באופן חד־צדדי?

לא בהכרח.

כאשר אחד ההורים מקבל החלטה משמעותית לגבי הילד ללא הסכמת ההורה האחר, בית המשפט אינו משנה את ההחלטה באופן אוטומטי. במסגרת הדיון נבחנות בין היתר נסיבות קבלת ההחלטה, השפעתה על הילד והאם ההחלטה כבר מיושמת בפועל.

לעיתים, כאשר כבר נוצר מצב יציב בחיי הילד, בית המשפט יעדיף שלא לשנות את המצב הקיים – במיוחד אם שינוי נוסף עלול לפגוע ביציבותו.

במקרים אחרים יקבע בית המשפט כי ההחלטה התקבלה שלא כדין או שאינה משרתת את טובת הילד, ולכן יש מקום לשנותה.

בסופו של דבר, השיקול המרכזי שמנחה את בית המשפט בכל הכרעה הנוגעת לילדים הוא טובת הילד.

ליווי משפטי במחלוקות בין הורים

מחלוקות בין הורים בנוגע לקבלת החלטות לגבי הילדים עשויות להיות מורכבות וטעונות רגשית. לעיתים החלטה שנראית נקודתית עלולה להשפיע על שגרת חייו של הילד לאורך זמן.

ליווי משפטי מקצועי יכול לסייע בבחינת האפשרויות הקיימות, בניהול נכון של ההליך ובמציאת פתרונות המתמקדים בראש ובראשונה בטובת הילד.

במשרדה של ד״ר דינה ארליך חורש מלווים הורים בהליכי משפחה וגירושין ומסייעים בהתמודדות עם מחלוקות הנוגעות לקבלת החלטות לגבי ילדים.

 

שאלות נפוצות בנושא קבלת החלטות לגבי ילדים לאחר גירושין

1 האם הורה יכול לרשום ילד למסגרת חינוכית בלי הסכמת ההורה השני?
בדרך כלל מדובר בהחלטה מהותית הנוגעת לחיי הילד ולכן היא מחייבת הסכמה של שני ההורים. כאשר אין הסכמה בין ההורים, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש הכרעה בנושא בהתאם לטובת הילד.
2 מה עושים כאשר הורה אחד מקבל החלטות לגבי הילד ללא הסכמה?
כאשר אחד ההורים מקבל החלטה מהותית הנוגעת לילד ללא הסכמת ההורה השני, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש הכרעה. בית המשפט יבחן את נסיבות המקרה ויכריע בהתאם לטובת הילד.
3 מי מחליט על בית ספר או מסגרת חינוכית לאחר גירושין?
בחירת מסגרת חינוכית נחשבת בדרך כלל להחלטה מהותית בחיי הילד ולכן היא אמורה להתקבל בהסכמה של שני ההורים. כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה, ניתן לפנות לבית המשפט אשר יכריע בנושא לאחר בחינת מכלול הנסיבות.
4 האם הורה יכול לקבל החלטות לבד לגבי הילד?
הורה יכול לקבל באופן עצמאי החלטות יומיומיות הנוגעות לשגרת החיים של הילד בזמן שהילד שוהה עימו. עם זאת, החלטות משמעותיות הנוגעות לחינוך, בריאות או מקום מגורים של הילד מחייבות בדרך כלל הסכמה של שני ההורים.
5 מה עושים כאשר ההורה השני מסרב לכל החלטה?
כאשר אחד ההורים מתנגד באופן עקבי להחלטות הנוגעות לילד, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש הכרעה נקודתית בסוגיה או לקבוע מנגנון לקבלת החלטות עתידיות שיסייע למנוע מחלוקות נוספות.
6 האם כדאי להסדיר מנגנון לקבלת החלטות כבר בהסכם הגירושין?
בהחלט. קביעת מנגנון ברור לקבלת החלטות במסגרת הסכם הגירושין יכולה לצמצם מחלוקות בעתיד ולמנוע צורך בהתדיינות משפטית. מנגנון כזה עשוי לכלול פנייה למגשר, לגורם מקצועי מוסכם או הליך אחר לפני פנייה לבית המשפט.

זקוקים לייעוץ משפטי? השאירו פרטים עכשיו ונחזור אליכם בהקדם!

אולי יעניין אותך גם...

https://dinaerlich.co.il/wp-content/uploads/2026/08/האם-צריך-עורך-דין-לגירושין-כשיש-הסכם-ממון.webp
האם צריך עורך דין לגירושין כשיש הסכם ממון?

האם צריך עורך דין לגירושין כשיש הסכם ממון? זוג שחתם על הסכם ממון לפני הנישואין או במהלכם עשוי להגיע לרגע...

https://dinaerlich.co.il/wp-content/uploads/2026/08/בן-או-בת-הזוג-כבר-פנו-לעורך-דין-לגירושין-מה-עושים-עכשיו.webp
בן או בת הזוג כבר פנו לעורך דין לגירושין - מה עושים עכשיו?

בן או בת הזוג כבר פנו לעורך דין לגירושין – מה עושים עכשיו? לפעמים זה מתחיל בשיחה בין בני הזוג. בן או...

https://dinaerlich.co.il/wp-content/uploads/2025/05/גירושין-עם-ילדים-קטנים.png
גירושין עם ילדים קטנים – טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן

מבוא: כשהפרידה לא פוגעת רק בזוג גירושין הם תמיד תהליך טעון, אך כאשר בני הזוג שנפרדים הם הורים לילדים...

https://dinaerlich.co.il/wp-content/uploads/2026/08/מה-אנשים-מצטערים-שלא-עשו-מוקדם-יותר-במשבר-משפחתי.webp
מהם הדברים שאנשים מצטערים שלא עשו מוקדם יותר בתקופות של משבר משפחתי?

לאורך השנים פגשתי אנשים רבים בשלבים שונים של גירושין, סכסוכי ירושה ומחלוקות משפחתיות אחרות. חלקם הגיעו...

https://dinaerlich.co.il/wp-content/uploads/2026/08/למה-אנשים-מעריכים-לא-נכון-את-הסיכויים-שלהם-בבית-המשפט.webp
למה אנשים מעריכים לא נכון את הסיכויים שלהם בבית המשפט?

אחד הפרדוקסים המעניינים ביותר בהליכי גירושין הוא ששני בני הזוג עשויים להיות משוכנעים לחלוטין שבית המשפט...

תוכן עניינים