בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות בוחרים לפנות להליך גישור לפני גירושים, וזאת מתוך רצון להימנע מהליך משפטי ממושך, יקר ומכאיב. הגישור מאפשר לשני בני הזוג לשבת יחד מול מגשר ניטרלי, לנסות להגיע להבנות, ולנסח הסכם גירושים שמוסכם על שניהם. זהו הליך שיכול לחסוך זמן, כסף ובעיקר – מתחים רגשיים. עם זאת, חשוב לדעת – גישור איננו הפתרון המתאים לכל זוג. ישנם מקרים שבהם עצם הכניסה לחדר הגישור עלולה להוביל לחוסר שוויון, לניצול, או שעצם העובדה שהליך גישור אינו ישים בנסיבות המקרה ידועה לכל המעורבים. במצבים כאלה עדיף לפנות להליך משפטי, שבו בית המשפט לענייני משפחה ישמש כגורם מכריע ומגן.

מקרים של אלימות במשפחה

כאשר יש רקע של אלימות פיזית, מילולית או נפשית בין בני הזוג, הליך גישור אינו מתאים. הגישור מבוסס על רצון חופשי, הקשבה ויכולת לנהל משא ומתן הוגן. במערכת יחסים רוויית פחדים או תחושה שבה אחד הצדדים נתון תחת איום, הצד החלש לא יוכל להביע את עמדתו בצורה חופשית, והתוצאה תהיה ככל הנראה הסכם שאינו משקף את רצונו האמיתי. במקרים כאלה חיוני לפנות לבית המשפט, שיכול להפעיל מנגנוני הגנה (כגון צווי הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה) ולדאוג לצד הנפגע ולילדים.

פערי כוחות משמעותיים

גישור מניח ששני הצדדים מצויים פחות או יותר במקומות שווים. בפועל, לעיתים ישנם בין הצדדים פערי כוחות גדולים – כלכליים, רגשיים או אינטלקטואליים – שמונעים הידברות אמיתית. למשל, כאשר צד אחד שולט בכל הנכסים והמידע הפיננסי, או כאשר צד אחד מתקשה להבין את ההיבטים המשפטיים. במצב כזה קיים חשש שהצד החזק יכפה את רצונו, גם מבלי להפעיל אלימות ישירה ושהצד החלש ינוצל ושהאינטרסים שלו לא ישמרו באמת.

חוסר תום לב קיצוני

כדי שגישור יצליח, דרוש מינימום של שקיפות ושיתוף פעולה. אם אחד הצדדים מסתיר נכסים, מתחמק ממסירת מידע מהותי, או נכנס להליך רק כדי "למשוך זמן" או להתיש את הצד השני – הגישור לא רק שלא יסייע, אלא עלול להחמיר את הסכסוך. החוק מכיר בצורך בחשיפת מידע מלא, ולכן בית המשפט רשאי להורות על גילוי מסמכים או מינוי מומחים – אפשרויות שאינן קיימות בגישור.

חוסר מסוגלות לנהל תקשורת בסיסית

גם ללא אלימות או פערי כוחות, ישנם זוגות שאינם מסוגלים לנהל כל דיאלוג. אם כל שיחה מתפרקת לצעקות, האשמות או נתק מוחלט – המגשר לא תמיד יוכל לגשר על הפער. במקרים כאלה, לעיתים עדיף שההליך ינוהל על ידי בית המשפט, שיוכל להכריע במקום הצדדים.

טובת הילדים כקו אדום

כאשר יש ילדים משותפים, בית המשפט רואה בטובתם שיקול עליון. אם קיים חשש שהסכם גישור יפגע בילדים – למשל בהסדרי משמורת לא מאוזנים או במזונות שאינם עומדים בצורכיהם האובייקטיביים, ייתכן שההליך לא יתאים. במקרים כאלה  חיוני שיהא מעורב גורם שיפוטי שיבטיח שמירה על טובת הקטינים.

לסיכום

גישור לגירושין הוא הליך יעיל, אנושי ומכבד – אך כפי שראינו, הוא לא מתאים לכל מצב. במקרים של אלימות, פערי כוחות חריפים או חוסר תום לב, חשוב להפעיל מנגנונים משפטיים אחרים שיגנו על הצד החלש ועל הילדים. יחד עם זאת, יש לא מעט מצבים שבהם קשה לדעת מראש אם גישור יתאים או לא. במקרים כאלה, אני מזמינה אתכם לפנות אליי לשיחת ייעוץ ראשונית. במשרדנו, בראשות ד"ר דינה ארליך חורש – ד"ר למשפטים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ומגשרת משפחתית מוסמכת – נוכל לבחון יחד את נסיבות חייכם, ולהעריך בכנות אם גישור הוא הדרך הנכונה עבורכם. לעיתים, עצם השיחה הראשונה מאפשרת להבין אם קיימת קרקע לפתרון מוסכם, או שיש לפנות להליך אחר. כך תוכלו לקבל החלטה מושכלת שתשמור עליכם ועל ילדיכם גם בעת פרידה.