מהי נקודת המוצא הנפוצה (אך השגויה)?
מניסיוני, זוגות רבים סבורים שהם ערוכים למצבים של ירידה קוגניטיבית או היעדר כשירות, משום שהם "הסדירו את הנושא מול הבנק".
לרוב, תחושת הביטחון הזו נשענת על אחת משתי פעולות נפוצות: חתימה על ייפוי כוח כללי שמסמיך את הילדים לפעול בחשבון הבנק, או חתימה בין בני הזוג על סעיף אריכות ימים.
במבט ראשון, נדמה כי מדובר בהסדרה מספקת. אם הילד מוסמך לפעול בחשבון – הוא יוכל להמשיך לעשות זאת גם בעת הצורך.
ואם בני הזוג חתמו על סעיף אריכות ימים – בן הזוג האחר יוכל להמשיך לפעול בחשבון גם כאשר הראשון כבר אינו מתפקד. בפועל, שתי ההנחות הללו שגויות, משום שאף אחת מהן אינה מתייחסת כלל למצב של אובדן כשירות.
ייפוי כוח כללי לילדים – מדוע הוא אינו פתרון לאובדן כשירות?
ייפוי כוח כללי, לרבות ייפוי כוח שנחתם בבנק ומסמיך ילד לפעול בחשבון של ההורה, נועד להסדיר פעולה שוטפת בחשבון כל עוד בעל החשבון כשיר.
ייפוי כוח כזה מבוסס על דיני השליחות, ומשמעותו שהשלוח פועל מכוח רצונו והסכמתו של בעל החשבון.
כאשר בעל החשבון מאבד את כשירותו המשפטית, ההנחה הבסיסית של דיני השליחות חדלה מלהתקיים.
סעיף 14א לחוק השליחות, התשכ"ה–1965, קובע במפורש כי השליחות מסתיימת, בין היתר, בגריעת כשרותו של השולח. במילים אחרות, ייפוי הכוח שעליו הסתמכה המשפחה – גם אם שימש במשך שנים – פוקע אוטומטית ברגע שבו בעל החשבון הופך לבלתי כשיר.
המשמעות המעשית ברורה: אין צורך בהחלטה שיפוטית, ואין מדובר בפרשנות מחמירה של הבנק. זהו הדין. דווקא ברגע שבו יש צורך ממשי בניהול החשבון, ההרשאה שניתנה לילדים אינה תקפה עוד.
סעיף אריכות ימים בין בני זוג – למה הוא אינו רלוונטי לאובדן כשירות?
נקודת בלבול נפוצה נוספת נוגעת לסעיף אריכות ימים. בני זוג רבים חותמים על סעיף זה לעיתים מתוך מחשבה שהוא מאפשר לבן הזוג האחר להמשיך לפעול בחשבון גם כאשר הראשון אינו מתפקד עוד.
אלא שסעיף אריכות ימים מתייחס למצב אחד בלבד: פטירת אחד מבעלי החשבון. הוא מסדיר את יחסי הבנק עם השותף שנותר בחיים לאחר המוות, ואינו יוצר כל הסמכה לפעול בכספיו של אדם חי שאיבד את כשירותו.
לפיכך, גם אם בני זוג חתמו על סעיף אריכות ימים, אין בכך כדי לאפשר לבן הזוג האחר להמשיך לפעול בחשבון כאשר בן הזוג בחיים אך אינו כשיר. שוב, מדובר בהסדרה שאינה רלוונטית למצב של אובדן כשירות – על אף התחושה הרווחת שהיא "מכסה" גם תרחיש זה.
אובדן כשירות – לא רק עניין רפואי, אלא שינוי משפטי
כאשר אדם הופך לבלתי כשיר, לא מדובר רק בשינוי במצבו הבריאותי. מבחינה משפטית, זהו אירוע שבו פוסקת יכולתו לקבל החלטות מחייבות ולתת הסכמות תקפות. המשמעות היא שכל פעולה בכספיו מחייבת הסמכה משפטית מתאימה, ומחויבת בזהירות מוגברת.
דווקא בשלב זה מתחדדת המציאות המורכבת: ההוצאות מזנקות – טיפול סיעודי, התאמות לבית, עזרה צמודה וטיפולים רפואיים – אך הגישה לכספים הופכת למסובכת יותר. המשפחה זקוקה לכסף נזיל, בעוד שהכלים שעליהם הסתמכה קודם לכן אינם זמינים עוד.
למה גם החשבון המשותף עצמו הופך מוגבל?
חשבון בנק משותף הוא שותפות קניינית מלאה. כל אחד מבני הזוג הוא בעלים במשותף של כלל הכספים המצויים בחשבון, ולא רק של "החלק שלו".
כל עוד שני בני הזוג כשירים, שותפות זו מאפשרת גמישות תפעולית וניהול שוטף נוח. אולם כאשר אחד מהם מאבד את כשירותו המשפטית, השותפות הופכת למוקד רגיש.
כל פעולה בחשבון נוגעת גם בכספיו של אדם שאינו כשיר עוד לתת הסכמה, והדין אינו מאפשר להתעלם מכך. מאחר שמדובר בשותפות קניינית, הבנק אינו רשאי לאפשר המשך פעילות חופשית בחשבון כאשר אחד מבעלי החשבון אינו כשיר, גם אם בן הזוג האחר כשיר לחלוטין.
כך מתגלה הפער בין התחושה ש"הכול כבר הוסדר" לבין המציאות המשפטית בפועל: ייפוי הכוח פוקע, סעיף אריכות ימים אינו רלוונטי, והחשבון עצמו הופך מוגבל.
ייפוי כוח מתמשך – הכלי היחיד שמתייחס מראש לתקופת אי-כשירות
ייפוי כוח מתמשך נועד בדיוק למצבים הללו. זהו הכלי המשפטי היחיד שמאפשר לאדם, בעודו כשיר, לקבוע מי יפעל בענייניו – ובאילו סמכויות – לאחר שיאבד את כשירותו.
בניגוד לייפוי כוח רגיל, ייפוי כוח מתמשך אינו פוקע עם אובדן הכשירות, אלא נכנס לפעולה דווקא אז, ולשם כך בדיוק הוא מיועד. באמצעותו ניתן להסדיר מראש את ניהול החשבון, את השימוש בכספים, ואת האיזון בין צרכיו של האדם הלא כשיר לבין צורכי בן הזוג והמשפחה.
עם זאת, גם ייפוי כוח מתמשך אינו “כרטיס חופשי”. הבנקים מפקחים על הפעילות בחשבון, מתוך ההבנה שהכספים שייכים לשני הצדדים ויש להגן על מי שאינו כשיר.
לסיכום
ההנחה שלפיה "הנושא כבר הוסדר מול הבנק" במצב של אובדן כשירות נשענת לרוב על כלים שאינם רלוונטיים כלל למצב זה. ייפוי כוח כללי לילדים פוקע עם אובדן כשירות, וסעיף אריכות ימים מתייחס אך ורק לפטירה.
גם עצם קיומו של חשבון משותף אינו מאפשר המשך פעולה חופשית כאשר אחד מבעלי החשבון אינו כשיר, גם אם החשבון התנהל במשותף משך עשרות שנים עד אז.
הבנה מוקדמת של ההבחנות הללו היא איננה עניין תיאורטי. היא תנאי להיערכות משפטית וכלכלית נכונה, המאפשרת למשפחה להתמודד עם מציאות מורכבת מבלי להיקלע לחסמים מיותרים דווקא ברגעים הרגישים ביותר.
כאשר מתעורר הצורך להיערך למצבים של ירידה קוגניטיבית או אובדן כשירות, אין די בהסדרים שנעשו “מול הבנק” או בפתרונות שנועדו למצבים אחרים. היערכות נכונה מחייבת בחינה משפטית מוקדמת, שמבחינה בין הכלים הקיימים, מזהה את מגבלותיהם, ומתאימה את ההסדרה למציאות המשפחתית והכלכלית הספציפית.
במשרדה של עוה"ד ד"ר דינה ארליך חורש מלווים משפחות ויחידים בתהליכי תכנון והיערכות מסוג זה, תוך מתן דגש על עריכת ייפויי כוח מתמשכים מוקפדים והסדרת ניהול רכוש וחשבונות בנק באופן שמונע חיכוכים וחוסר ודאות בעתיד. טיפול מוקדם, כאשר הדברים עדיין בשליטה, מאפשר להתמודד עם מצבים מורכבים מתוך סדר, ולא מתוך אילוץ. מי שמבקש לבחון את מצבו האישי או המשפחתי ולהסדיר את הדברים באופן מדויק ומותאם, מוזמן לפנות אלינו לייעוץ ולליווי משפטי. |
סעיף 14א
- (א) השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח או השלוח, וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו, או – אם היה תאגיד – בפירוקו.
שאלות & תשובות





