גירושין עם ילדים קטנים הם מהמצבים המורכבים ביותר בדיני המשפחה. מעבר לפרידה הזוגית, ההורים נדרשים להסדיר את זכויותיהם וחובותיהם כהורים, את האחריות ההורית המשותפת ואת אופן חלוקת זמני השהות עם הילדים.
כאשר הילדים צעירים, כל החלטה משפטית משפיעה באופן ישיר על היציבות היומיומית שלהם, ולכן נדרש שילוב בין הבנה משפטית של זכויות וחובות ההורים לבין בחינה מעשית של מה שעובד בפועל עבור הילדים.
דווקא בגיל הרך, שבו הילדים תלויים בהוריהם כמעט בכל היבט של חייהם, פער בין ההסדרים שנקבעים על הנייר לבין המציאות היומיומית הוא אחד הגורמים המרכזיים לחיכוכים מתמשכים לאחר הגירושין.
להלן היבטים מרכזיים שכדאי להכיר כאשר מתמודדים עם גירושין עם ילדים קטנים.
כיצד נקבעת האחריות ההורית כאשר הילדים צעירים?
האחריות ההורית המשותפת ממשיכה להתקיים גם לאחר הגירושין. שני ההורים נותרים אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם, ומשמעות הדבר היא כי החלטות מהותיות הנוגעות לחיי הילד – חינוך, בריאות, טיפולים והתפתחות – אמורות להתקבל במשותף.
בפועל, אחריות הורית משותפת אינה מתמצה בהגדרה משפטית, אלא ביכולת המעשית של ההורים לשתף פעולה. כאשר הילדים קטנים, כל קושי בתקשורת בין ההורים עלול להפוך החלטות יומיומיות לפתח למחלוקת, ולכן יש חשיבות להסדרה ברורה של אופן קבלת ההחלטות במסגרת הסכם הגירושין ובשלב כמה שיותר מוקדם.
המעבר משימוש במונחים "משמורת" ו"הורה משמורן" ל"הסדרי שהות" של הילדים עם ההורים
עד לא מכבר, השיח המשפטי סביב ילדים לאחר גירושין נסב סביב המונחים “משמורת” ו"הורה משמורן". מונחים אלה, שבהם נעשה שימוש הן בבתי המשפט והן על ידי עורכי דין, יצר הבחנה מלאכותית בין “הורה משמורן” ל“הורה שאינו משמורן”, אף שבפועל האחריות ההורית של שני ההורים נותרה משותפת מכוח האפוטרופסות הטבעית שלהם על ילדיהם.
בפסיקה מאוחרת, ובפרט בפסק דינו של השופט שוחט (עמ"ש 13008-02-21), הובהר כי המונח “משמורת” אינו משקף עוד את התפיסה המשפטית והחברתית הראויה. השימוש בו נמצא ככזה שמלבה מחלוקות מיותרות בין ההורים, יוצר מאבקי כוח סביב תיוג פורמלי, ומסיט את הדיון מהשאלה המהותית באמת – טובת הילד והאופן שבו מתחלקת האחריות ההורית בפועל.
כיום, אין עוד קביעה שיפוטית בדבר זהות “ההורה המשמורן”, ואף אין משמעות משפטית לשאלה אצל מי מההורים שוהים הילדים זמן רב יותר וגם לא לגילאי הילדים. גם במצבים שבהם בפועל הילדים מצויים רוב הזמן אצל אחד ההורים, אין בכך כדי להקנות לו מעמד משפטי עודף או לשלול את האחריות ההורית של ההורה האחר.
המעבר לשיח המבוסס על אחריות הורית משותפת והסדרי שהות נועד לחדד כי האחריות ההורית קיימת בכל מקרה, וכי זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים נבחנים לגופם, בהתאם לטובת הילד, ללא תלות בכותרת שניתנה להסדר בעבר.
מה חשוב לדעת לגבי זמני שהות עם ילדים קטנים והאם זמני שהות שווים תמיד מתאימים?
כאשר עוסקים בזמני שהות של ילדים קטנים עם כל אחד מההורים, אין מודל אחד שמתאים לכל משפחה. זמני שהות שווים נתפסים לעיתים כהסדר מאוזן ושוויוני בין ההורים, אך בפועל התאמת ההסדר תלויה בגיל הילדים, בצרכיהם ההתפתחותיים, בקשר שלהם עם כל אחד מההורים וביכולת ההורית ליישם את ההסדר לאורך זמן.
בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, תוך התמקדות בטובת הילד ולא מתוך נקודת מוצא של שוויון פורמלי בין ההורים. לעיתים ייקבעו זמני שהות שווים, ולעיתים הסדרים אחרים, הכול בהתאם לנסיבות המשפחתיות הספציפיות.
במקרים מסוימים, ובייחוד כאשר מדובר בילדים בגיל הרך, בוחרים הורים לבחון מודלים חלופיים להסדרי שהות, כגון מודל ה"נסטינג". במודל זה הילדים נותרים להתגורר בבית אחד קבוע, בעוד שההורים מתחלפים ביניהם בזמנים בהם הם שוהים בבית. הרציונל העומד בבסיס מודל זה הוא צמצום המעברים והטלטלות עבור הילדים, ושמירה על רצף ושגרה בתקופה רגישה.
חשוב להבהיר כי מודל הנסטינג אינו הסדר שנכפה על הורים, והוא אינו נקבע אלא בהסכמתם המלאה. מדובר בבחירה וולונטרית של שני ההורים, הדורשת רמת שיתוף פעולה גבוהה, יכולת כלכלית מתאימה והסכמות ברורות מראש. מאחר שמדובר במודל תובעני שאינו פשוט ליישום עבור ההורים, הוא אינו מתאים לכל משפחה, והבחירה בו נעשית אך ורק מקום שבו שני ההורים סבורים כי הוא משרת, בנסיבות העניין, את טובת הילד.
כיצד מוסדרים מזונות ילדים כאשר מדובר בילדים קטנים?
כאשר עוסקים בגירושין עם ילדים קטנים, סוגיית המזונות היא אחת הסוגיות המרכזיות והמורכבות ביותר. כאן חשוב להבין לא רק את הכללים המשפטיים, אלא גם כיצד הם מיושמים בפועל.
עד גיל 6, חובת המזונות בישראל חלה לפי הדין האישי של ההורה. המשמעות המעשית היא שחובת המזונות של קטין שאביו יהודי מוטלת על האב בלבד, ללא קשר לגובה הכנסתו, להכנסת האם או לחלוקת זמני השהות של הילדים בפועל.
בשטח, הסדר זה יוצר לא פעם תחושת חוסר הלימה בין המציאות לבין ההיגיון הכלכלי של ההורים. אבות רבים נושאים לבדם בנטל הכלכלי גם כאשר הם מעורבים מאוד בגידול הילדים, ואילו אימהות עשויות להיוותר עם תשלום שאינו תמיד משקף את כלל ההוצאות בפועל.
לאחר גיל 6, נקודת המוצא משתנה. החובה למזונות מתחלקת בין שני ההורים, בהתאם ליחס ההכנסות שלהם ולזמני השהות של הילדים עם כל אחד מהם. בפועל, המשמעות היא שמזונות הילדים אינם סכום קבוע ומנותק מהמציאות, אלא חלק ממערך כולל של חלוקת אחריות כלכלית בין ההורים.
הגם שכך, ניתן למצוא פסקי דין בהם החילו שופטים מזונות "אזרחיים" – לפי שיטת החישוב שלאחר גיל 6, גם על ילדים שטרם הגיעו לגיל 6.
מדוע קביעת מזונות בגיל הרך מחייבת ראייה צופה פני עתיד?
אצל ילדים קטנים, ההוצאות משתנות בקצב מהיר. מסגרות חינוך משתנות, שעות השהות מתארכות, ולעיתים מתווספים צרכים רפואיים או רגשיים שלא ניתן היה לצפות מראש.
הסדר מזונות שנקבע מבלי להביא בחשבון את המעבר מגיל צעיר לגיל 6 ולאחר מכן, עלול להפוך ללא רלוונטי בתוך זמן קצר. בפועל, מצב כזה מוביל לא אחת לפניות חוזרות לערכאות ולתחושת חוסר יציבות כלכלית אצל אחד ההורים.
תכנון נכון מראש אינו מבטל את האפשרות לשינויים עתידיים, אך הוא מצמצם משמעותית את עוצמת הקונפליקט כאשר השינוי מגיע.
חשוב לדעת בהקשר זה שגם לאחר הגירושין ובכל זמן שהוא, ניתן להגיש תביעה להגדלת או הפחתת מזונות הילדים בהתקיים שינוי נסיבות מהותי מאז המועד שבו נקבע סכום המזונות המקורי.
כיצד מזונות והוצאות חריגות משתלבים זה בזה?
אחת הטעויות הנפוצות היא לראות במזונות תשלום כולל שאמור “לכסות הכול”. בפועל, קיימות הוצאות רבות שאינן שוטפות: טיפולים, אבחונים, קייטנות, חוגים והוצאות רפואיות.
כאשר אין הבחנה ברורה בין מזונות לבין סוגי ההוצאות חריגות, כל צורך כזה עלול להפוך למוקד מחלוקת. הסדרה מראש של ההוצאות שאינן נכללות בסכום המזונות, של סוג ההוצאות המוסכם ושל דרך קבלת ההחלטות אינה מבטלת מחלוקות, אך מצמצמת משמעותית את החיכוכים ואת הצורך בהתערבות משפטית חוזרת.
לסיכום
גירושין עם ילדים קטנים מחייבים זהירות, רגישות ותכנון מוקדם. מעבר לפרידה הזוגית, מדובר בהנחת תשתית לחיי הילדים בשנים הקרובות בהן מתעצבת אישיותם. הבנה נכונה של זכויות הורים, של האחריות ההורית המשותפת ושל האופן שבו נקבעים זמני שהות עם ילדים קטנים, מאפשרת להורים לקבל החלטות מושכלות יותר ולצמצם מחלוקות עתידיות.
כאשר מתמודדים עם פרידה ויש ילדים קטנים בתמונה, אין די בהסכמות כלליות או בפתרונות קצרי טווח. נדרשת בחינה משפטית צופה פני עתיד, המותאמת לגיל הילדים, למציאות הכלכלית של ההורים ולהתפתחות הצפויה של התא המשפחתי.
| במשרדה של עוה״ד ד״ר דינה ארליך חורש מלווים הורים בתהליכי פרידה וגירושין, תוך דגש על בניית הסדרים מותאמים לילדים בגיל הרך, שמאזנים בין הדין, המציאות היומיומית וטובת הילד. מי שמבקש לבחון את האפשרויות העומדות בפניו ולהסדיר את הדברים באופן מדויק ומקצועי, מוזמן לפנות אלינו לייעוץ ולליווי משפטי. |
שאלות ותשובות נפוצות





