בע"מ 5252/23 - האם הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית שולל זכויות ירושה?
מה נדון בפסק הדין?
אדם נפטר 25 ימים בלבד לאחר שנישא לבת זוגו. השניים חתמו על הסכם ממון שקבע הפרדה רכושית מוחלטת, על פי העיקרון שלפיו רכושו של כל אחד מהם יישאר בבעלותו. ההסכם קבע כי ההפרדה הרכושית תחול גם במקרה של סיום הנישואין, מכל סיבה שהיא.
המנוח לא הותיר צוואה.
לאחר פטירתו התעוררה מחלוקת בין ילדיו לבין אלמנתו. הילדים התנגדו למתן צו ירושה המקנה לאלמנה מחצית מהעיזבון. לטענתם, מהסכם הממון ומכוונת המנוח ניתן ללמוד כי הוא לא רצה שבת זוגו תירש את רכושו.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את התנגדות הילדים, ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורם. הילדים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
מה קבע בית המשפט העליון?
השופט אלכס שטיין דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי אין עילה להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות.
בהחלטתו הודגשה ההבחנה בין שתי שאלות משפטיות נפרדות:
האחת - מה נכלל בעיזבון? הסכם ממון יכול להסדיר את הזכויות הרכושיות של בני הזוג ולקבוע אילו נכסים שייכים לכל אחד מהם, דהיינו – איזה רכוש שייך לכל אחד מבני הזוג עם פקיעת הזוגיות ביניהם.
השנייה - מי זכאי לרשת את העיזבון? שאלה זו מוסדרת בחוק הירושה, ובהיעדר צוואה שקובעת מי יורשי המנוח, ייקבעו היורשים על פי דין.
במקרה שנדון, הסכם הממון קבע כי כל רכושו של המנוח יישאר בבעלותו, ולכן ייכלל בעיזבונו עם פטירתו. אולם ההסכם לא כלל הוראה תקפה השוללת את זכויות הירושה של האלמנה.
בית המשפט הבהיר כי סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע שהסכם בדבר ירושתו של אדם, או ויתור על ירושתו שנעשו בחייו, בטלים. לפיכך, אין לפרש הוראה בדבר הפרדה רכושית כאילו היא הוראה המדירה את בן הזוג מן הירושה.
כלומר – על מנת לקבוע מי יהיו יורשיו של המנוח עם פטירתו הכרחי לערוך צוואה, שאחרת – יורשיו ייקבעו לפי חוק הירושה.
מאחר שהמנוח לא ערך צוואה, נותרה האלמנה זכאית לחלקה בעיזבון כיורשת על פי דין, כפי שנקבע בערכאות הקודמות.
מדוע פסק הדין חשוב?
בע"מ 5252/23 ממחיש כי הסכם ממון וצוואה אינם מסמכים חלופיים, וכי כל אחד מהם נותן מענה מסוג אחר.
הסכם ממון נועד להסדיר את היחסים הרכושיים בין בני הזוג, לרבות במקרה של פקיעת הנישואין עקב פטירה. לעומתו, צוואה היא הכלי המשפטי שבאמצעותו יכול אדם לקבוע כיצד יחולק עיזבונו לאחר מותו, בכפוף להוראות הדין.
העובדה שבני הזוג הסכימו על הפרדה רכושית מוחלטת אינה מלמדת, כשלעצמה, על רצון לשלול את זכויות הירושה של בן הזוג שנותר בחיים.
במקרה זה, אפילו העובדה שהנישואין נמשכו 25 ימים בלבד לא שינתה את התוצאה.
מה המשמעות המעשית?
בני זוג המעוניינים בהפרדה רכושית צריכים להבחין בין שמירה על בעלות נפרדת בנכסים במהלך חייהם לבין קביעת זהות היורשים לאחר פטירה.
מי שמבקש להסדיר גם את חלוקת רכושו לאחר מותו אינו יכול להניח שהסכם ממון לבדו ישיג מטרה זו.
ההחלטה מדגישה את החשיבות של עריכת מסמכים משפטיים המתאימים למטרות השונות, תוך התאמה בין ההסדר הרכושי לבין הוראות הירושה.
משרדה של ד״ר דינה ארליך חורש מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בענייני ירושה, צוואות, הסכמי ממון וסכסוכים רכושיים בין בני משפחה.
לפנייה למשרד בנושא ייצוג משפטי ←