עמ״ש 25798-02-21 – האם ניתן לחלוק בהשבחת עסק שהיה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין?
מה נדון בפסק הדין?
בני זוג היו נשואים במשך כ־19 שנים ונולדו להם ארבעה ילדים. במהלך רוב שנות הנישואין האישה לא עבדה, והתמקדה בטיפול בילדים ובניהול משק הבית. הבעל עבד בחברה שהמשיכה פעילות עסקית משפחתית, אשר הזכויות בה הועברו אליו עוד לפני הנישואין.
במסגרת הליכי הגירושין התעוררה מחלוקת בשאלה האם האישה זכאית לחלק מעליית שווי החברה בתקופת הנישואין, אף שהחברה עצמה נחשבה לנכס חיצוני שאינו נכלל באיזון המשאבים.
מה קבע בית המשפט המחוזי?
בית המשפט המחוזי אישר את זכאות האישה למחצית משווי ההשבחה האקטיבית של חלקו של הבעל בחברה.
נקבע כי יש להבחין בין הנכס המקורי, שהיה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין, לבין השבחה אקטיבית שנוצרה בו במהלך הנישואין.
השבחה אקטיבית היא עליית ערך הנובעת מפעילות וממאמץ שהושקעו בנכס במהלך החיים המשותפים. בנסיבות המתאימות, ניתן לראות בה נכס נפרד העומד לאיזון בין בני הזוג, גם כאשר הנכס המקורי עצמו אינו בר־איזון.
לעומתה, השבחה פסיבית, הנובעת מגורמים חיצוניים ולא ממאמץ של בני הזוג, אינה נכללת באיזון מכוח עילת ההשבחה האקטיבית. לדוגמה, נכס מגורים שערכו בשוק עלה גם מבלי שמי מהצדדים השקיע בו דבר.
בן הזוג שאינו בעל העסק אינו חייב לעבוד בעסק בעצמו כדי להיות זכאי לחלק מההשבחה האקטיבית.
תרומה לניהול משק הבית ולגידול הילדים עשויה להיחשב חלק מהמאמץ המשותף. תרומה זו מאפשרת לבן הזוג האחר להקדיש את זמנו ומרצו לעבודה בעסק ולהשבחתו.
מדוע פסק הדין חשוב?
ההבחנה בין רכוש נפרד לרכוש בר־איזון אינה מסתיימת בבדיקת מועד רכישת הנכס.
גם כאשר עסק היה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין, או התקבל בירושה, עשויה להתעורר זכאות לחלוקת ההשבחה האקטיבית שנוצרה בו בתקופת הנישואין.
עם זאת, לא כל עליית ערך של נכס חיצוני היא בהכרח השבחה אקטיבית. יש לבחון מה גרם לעליית השווי ולהבחין בין השבחה שנוצרה בעקבות מאמץ לבין עליית ערך פסיבית.
מה המשמעות המעשית בהליכי גירושין?
כאשר אחד מבני הזוג מחזיק בעסק שהיה בבעלותו לפני הנישואין, יש לבחון לא רק את שאלת הבעלות בעסק, אלא גם את מקור השינויים בשוויו בתקופת החיים המשותפים.
לשם כך עשויה להידרש חוות דעת כלכלית שתבחין בין השבחה אקטיבית לבין השבחה פסיבית ושתעריך את שוויה.