תביעת כתובה – מתי כן, מתי לא?

מבוא

הכתובה היא מסמך הלכתי שנחתם בעת הנישואין, ובו מתחייב הבעל לשלם לאשתו סכום כספי במקרה של גירושין או פטירה. למרות שהכתובה נתפסת לעיתים כסמל טקסי בלבד, למעשה, היא מהווה מסמך משפטי מחייב.

הכתובה היא התחייבות ממונית כתובה של הבעל לאישה. על-פי ההלכה, כל אדם שמקדש אישה כדת משה וישראל מחויב לתת לה כתובה – שמועד הפירעון שלה הוא מועד הגירושין או מועד פטירת הבעל

תביעת כתובה מכוח גירושין מתבררת  בפני בית הדין הרבני בלבד, והיא יכולה להיות מוגשת לבית הדין הרבני גם אם כל יתר התביעות הקשורות בפרידה בין בני הזוג מתנהלות בבית המשפט למשפחה.

לעומת כתובה מכוח גירושין, תביעת כתובה מהעיזבון מכוח פטירה יכול שתתברר אן בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. .

במאמר זה נבחן מתי תביעת כתובה מתקבלת, באילו מקרים היא נדחית, ומהם השיקולים המרכזיים של בתי הדין הרבניים בעת ההכרעה.

מהי כתובה – ומה מעמדה המשפטי?

כתובה נועדה להגן על האישה מבחינה כלכלית במקרה של פירוק הנישואין ולהבטיח לה יציבות כלכלית למשך תקופה של כשנה לאחר הגירושין.

במסמך זה מתחייב הבעל לשלם לה סכום מסוים, שנע בין סכום סמלי ועד  למאות אלפי ש"ח. מדובר בחוב אמיתי שאף ניתן לאוכפו באמצעות ההוצאה לפועל אם בית הדין קובע שהאישה זכאית לכתובתה.

סכום הכתובה מורכב מעיקר הכתובה – סכום קבוע ונמוך באופן יחסי שקבעו חכמי התורה (200 זוז/120 גרם זהב – אלפי שקלים בודדים בלבד), ומתוספת הכתובה – סכום שהבעל מוסיף ונוקב בו בשטר הכתובה לפי רצונו החופשי ככזה שישולם על ידו לאישה במקרה שיגרש אותה או שיובטח לאישה מעיזבונו עם פטירתו.

בתביעות הכתובה בדרך-כלל, תוספת הכתובה היא זו שרלוונטית. פעמים רבות, לסכום המקור הקבוע בכתובה נוספת גם הצמדה על-מנת שיתאים לעת בה הוא משולם.

מתי לא תתקבל תביעת כתובה?

ככלל, האישה זכאית לכתובתה.

• עם זאת, האישה יכולה לאבד זכאותה לכתובה במקרים מסוימים הקשורים בהתנהגות פסולה מצידה מבחינת ההלכה, התנהגות שבית הדין רואה בה ככזו שגרמה בדרך-כלל לגירושין או שאופיינה בחוסר תום לב ממשי אשר מצדיק את שלילתה, כמו למשל: האישה עזבה מרצונה את בית המגורים המשותף ללא הצדקה ברורה שהבעל אשם בה
• האישה ביצעה "מעשה כיעור" או "מרדה" בבעלה – למשל, בגדה בבעלה
• האישה "הכשילה" את בעלה באיסורי דת מסוימים (רלוונטי בעיקר במשפחות דתיות) או שביצעה מעשים אשר עוברים באופן קיצוני על הלכות התורה והדת היהודית.
• האישה הטעתה את הבעל לפני הנישואין ולא גילתה לו על מום קיים, כך שאם היה יודע על המום לא היה נישא לה – למשל: אישה שידעה על עקרותה טרם הנישואין אך לא סיפרה על כך לבעלה.
• רבים אינם יודעים זאת, אולם לפי ההלכה, האישה יכולה לוותר על כתובתה רק לאחר סידור הגט, ובתנאי שהדבר נעשה בהסכמה חופשית ומרצונה. לפיכך, לפי ההלכה, כל ויתור של האישה על הכתובה לפני סידור הגט, ובייחוד במסגרת הסכם ממון שלפני נישואין, אינו תקף ואינו מחייב את האישה.

מתי נדחית תביעת כתובה?

מקרים עיקריים לדחייה:

ויתור מפורש בכתב על הכתובה, אולם רק לאחר סידור הגט מחייב מבחינה הלכתית

עם זאת, בתי הדין הרבניים נוטים לבחון לעומק את נסיבות הגירושין, ולעיתים, גם במצבים בהם נהגה האישה לכאורה באופן אשר אמור לשלול ממנה כתובתה, יתכן שבית הדין הרבני יקבע שהיא תהיה בכל זכאית לה.

.כך למשל, במקרה בו אישה הגישה תביעת כתובה בסך 300,000 ₪, הבעל טען שהיא עזבה את הבית ללא הצדקה וסירבה לדבר איתו חודשים.

בית הדין בחן את העדויות, ומצא כי האישה אמנם עזבה – אך בגלל השפלה מתמשכת מצד הבעל, כולל הקלטות שבהן הוא מקלל אותה.

התוצאה: בית הדין פסק לאישה את מלוא סכום הכתובה, תוך שהוא קובע שהעזיבה הייתה מוצדקת.

כתובה אינה עונש – אלא פיצוי או כלי להגנת האישה

בתי הדין מדגישים כי הכתובה אינה כלי ענישה, אלא מנגנון הגנה כלכלית. לפיכך, גם אם הבעל "אשם" בגירושין – לא בהכרח ייפסקו סכומים חריגים לטובת האישה.

כתובה בסכום גבוה מדי – תיבחן בזהירות ולעיתים תופחת

כאשר נכתב סכום גבוה במיוחד (למשל 1,000,000 ש"ח), עלול בית הדין לקבוע שמדובר בסכום לא ריאלי, שנכתב בידי הבעל במועד החתונה לצורכי רושם.

במקרה כזה, ככל הנראהיופחת הסכום בהתאם להערכה סבירה של כוונת הצדדים, בקביעתו כאמור, ישקול בית הדין האם סכום הכתובה תואם את הכנסותיו של הבעל ואת מטרתה של הכתובה.

הבדל בין רכוש לכתובה

לעיתים נוטים זוגות לחשוב שהכתובה כוללת גם נכסי מקרקעין, עסק, או רכוש משותף. אך חשוב להדגיש: כתובה היא סכום עצמאי, בנוסף או במקום חלוקה רכושית לפי חוק יחסי ממון – תלוי בהסכמות או בפסיקה.

הכלל לפיו "אין כפל מבצעים"

בתי הדין הרבניים מחויבים בהחלת חוק יחסי ממון האזרחי, אשר קובע כי רכוש שהצטבר במהלך החיים המשותפים על ידי מי מבני הזוג ו/או ע"ש שניהם יחולק באופן שווה בין בני הזוג (למעט חריגים).

במקרה בו האישה זכאית להעברת כספים מהבעל במסגרת איזון המשאבים (למשל – כספי איזון הזכויות הסוציאליות שצבר הבעל במהלך החיים המשותפים), בנוסף לכתובתה, על-פי רוב, יקוזזו סכומים כאמור יקוזזו מהסכום המגיע לאישה בכתובתה.

הכלל לפיו "אין כפל מבצעים" נשען על ההלכה לפיה "אדם הלוקח כסף שלא מגיע לו (אינו רשום על שמו) כמוהו כגזל", משקיבלה האישה לפי ההלכה מזכויות שנצברו על שם הגבר הרי שהיה בכך משום קבלת רכוש שלא היתה אמורה לקבלו לפי ההלכה.

ומשכך אין "לזכותה פעמיים" – גם במסגרת איזון המשאבים וגם באמצעות כתובתה, שאחרת יהא זה בלתי הוגן וראוי.

ברור שהכלל לפיו "אין כפל מבצעים" אינו רלוונטי כלל כאשר סך הזכויות שצברה האישה בחיי הנישואין גדול משצבר הבעל והיא זו שצריכה להעביר לו מחלקה העודף כאמור באיזון המשאבים, שכן אז היא תהא זכאית למלוא כתובתה.

וכמובן שאם כתובתה של האישה גבוהה מסכום האיזון שעליה לקבל מהבעל לפי איזון המשאבים, הרי שיהיה באפשרותה לבחור במימוש מלוא הכתובה.

הגם שכך, ישנם מקרים מסוימים, בהם האישה תוכל לטעון בפני בית הדין טענות אשר יובילו לכך שבית הדין לא יחיל את הכלל לפיו "אין כפל מבצעים".

כמו למשל, במקרה שבו הבעל הגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה – שאז ניתן יהיה לטעון כי הבעל ביקש במודע להחיל על ענייני הזוג את איזון המשאבים האזרחי ובכך ביקש לתת לה מחצית מהזכויות שצבר.

תביעת כתובה בהליך גירושין – כללים חשובים

כיצד להתכונן לתביעת כתובה?

• לשמור את הכתובה עצמה (אם אבדה, ניתן להשיגה במשרדי הרבנות בה נרשמו הנישואין)
• לשמור תיעוד של אלימות, התנהלות כלכלית או נטישה – אם קיימים.
• להימנע מהודעות פוגעניות או הקלטות שעלולות לשמש נגדך.
• להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני משפחה ובדיני הדת הנהוגים בבית הדין הרבני.

סיכום

תביעת כתובה היא מהלך משפטי משמעותי, שיכול להשפיע באופן ישיר על גובה הפיצוי הכלכלי הניתן לאישה לאחר הגירושין. לא כל כתובה מחייבת תשלום, ובתי הדין בודקים כל מקרה לגופו – אך במצבים מסוימים, תביעה כזו מהווה כלי חשוב לשמירה על זכויות האישה.

חשוב לדעת את הזכויות, להימנע משגיאות – ולפעול בגיבוי ובליווי משפטי מתאים.

טבלה מסכמת: מתי כן ומתי לא?