האם מתנה שקיבלתם לפני הנישואין תישאר תמיד רכוש נפרד?
בעשורים האחרונים שררה בישראל הנחת יסוד רווחת: רכוש שהיה בבעלות מי מבני הזוג לפני הנישואין – ובוודאי אם ניתן לו במתנה – ייחשב לרכוש נפרד, שאינו נכלל באיזון המשאבים בעת הגירושין. הנחה כאמור התבססה בעיקרה על הוראת חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973, אשר קובעת מפורשות כי נכסים שהיו לאחד מבני הזוג ערב הנישואין, או שניתנו לו בירושה או במתנה במהלך הנישואין – מוחרגים מחלוקה.
אלא שפסק דין חדש ומטלטל של בית המשפט העליון, שניתן ביום 30 ביוני 2025 (בע"מ 5620/24), קובע כי גם רכוש כזה – דוגמת קרקע שניתנה לאחד מבני הזוג במתנה – עלול להתחלק בין בני הזוג במקרה של גירושין, אם הוכחה לגביה כוונת שיתוף ספציפית לאורך השנים.
מהי כוונת שיתוף ספציפית?
כוונת שיתוף ספציפית היא הלכה שיפוטית המאפשרת להחיל שיתוף על נכס מסוים – גם אם הוא הוחרג משיתוף לפי חוק יחסי ממון – וזאת, כאשר קיימות ראיות לכך שבני הזוג התנהלו לגביו כאילו היה רכוש משותף.
במקרה הנדון, מדובר היה בקרקע חקלאית שניתנה במתנה לאישה מאביה לפני הנישואין. עם השנים שונה ייעודה, נבנה עליה בניין, והתקבלו במסגרתו דירות בשווי רב. למרות שמקור הקרקע היה מתנה שניתנה לאישה בלבד מאביה, נקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון כי נוכח התנהלות הצדדים – מעורבות אינטנסיבית של הבעל בפרויקט, ניהול ההכנסות מהנכס בחשבון משותף, ושתיקה מצד האישה כלפי מה שנראה כניהול משותף – הדירות שנבנו על הקרקע, לרבות הקרקע עצמה, ייחשבו רכוש משותף.
האם גם הקרקע נחשבת לרכוש משותף?
בתשובה לשאלה זו למעשה טמון עיקר החידוש שהביא פסק הדין. בעוד שהערכאות הנמוכות קבעו שהקרקע תיוותר רכוש נפרד – ורק התמורה ממנה, כלומר הדירות, תיחשב משותפת, בית המשפט העליון קבע כי ברגע שהוכחה כוונת שיתוף לגבי התוצאה (הדירות), אין מקום להחריג את הקרקע עצמה.
זאת משום שהנכס הפיזי – הדירות – והקרקע עליהן הן נבנו הם יחידה אחת. בית המשפט העליון כתב כי "הדבר משול להפרדת הבעלות בעץ מהבעלות בשתיל שממנו התפתח העץ". על בסיס תפיסתו זו קבע בית המשפט העליון, כי בהיעדר הסכמה מפורשת אחרת, לא ניתן לנתק בין הרכיבים.
השלכות רוחב: האם כל נכס פרטי מצוי בסכנת שותפות?
פסק הדין בהחלט מהווה תקדים בעניין זה. הוא מלמד כי גם אם מקורו של נכס מסוים הוא מתנה או רכוש שהתקבל אצל מי מבני הזוג לפני הנישואין – אם במשך השנים בן הזוג השני היה מעורב בו, הופעל לגביו שיתוף בפועל או הוצגו מצגים שיצרו הסתמכות – הרי שהנכס עלול להיחשב משותף ולהתחלק באופן שווה בין בני הזוג בעת פרידה. משמעותה של קביעה כאמור היא כי די בהתנהלות לאורך השנים כדי לשנות את מאזן הבעלות – גם אם הרישום נותר על שם צד אחד בלבד.
החידושים המרכזיים שנובעים מפסק הדין:
- לא ניתן להפריד בין הבעלות בקרקע (שהוקנתה לפני הנישואין) לבין הבעלות בדירות שנבנו עליה – כפי שלא ניתן להפריד בין עץ לבין השתיל שממנו הוא צמח. (בכך הפך למעשה בית המשפט העליון את קביעתה של ערכאת השיפוט הנמוכה)
- גם נכסים שאינם דירת המגורים של הזוג או המשפחה וגם אם היקפם גדול מאוד, יכול שתחול לגביהם הלכת השיתוף הספציפית כך שהם יחולקו באופן שווה בין בני הזוג בעת פרידה, למרות שהם הוקנו לצד אחד בלבד לפני הנישואין וגם כאשר רישום זכויות הבעלות בנכס נותר על שמו של בן הזוג לבדו לאורך כל שנות הנישואין.
- פסק הדין מטשטש את הגבול בין רכוש נפרד לפי הגדרות החוק לרכוש משותף והופך את ההתנהלות בפועל (כמו מעורבות בניהולו והשקעה בהשבחתו – גם אם לא במובן הכספי) לגורם מכריע.
מדוע פסק הדין התקדימי מחייב חשיבה מחודשת על הסכמי ממון?
השלכות פסק הדין המדובר מרחיקות לכת, ובמיוחד בכל הנוגע לרכוש שהיה בבעלות צד אחד טרם הנישואין, או שהתקבל אצל אחד הצדדים במתנה או בירושה במהלך הנישואין.
בני זוג שמבקשים לשמר את הבעלות הבלעדית שלהם על נכסים אלה – חייבים לעגן זאת מפורשות בהסכם ממון, הכולל הצהרה ברורה ומפורשת בדבר היעדר כוונת שיתוף – כיום ובעתיד ולנהוג לפיו.
ללא הסכם כזה, אין כל ודאות משפטית. שנים של התנהלות, מצגים, ואפילו שתיקה – עלולות להוביל לכך שבית המשפט יכיר בנכסים פרטיים כרכוש משותף.
לסיכום
פסק הדין החדש מבהיר – רכוש שהובא אל הנישואין, אפילו אם מדובר במתנה שניתנה לצד אחד בלבד, עלול להפוך לרכוש משותף. בעידן שבו הלכת השיתוף הספציפי הולכת ומתרחבת, הדרך היחידה להבטיח ודאות, יציבות ומניעת מחלוקות משפטיות עתידיות – היא באמצעות עריכת הסכם ממון מקצועי, מדויק, ומותאם אישית. הסתמכות מלאה של הצדדים על הוראות חוק יחסי ממון אשר מחריגות רכוש שהובא לפני הנישואין, כמו גם ירושה ומתנה שהתקבלו במהלכם, כמות שהן – בהחלט אינה מספיקה.
כשהפסיקה מתפתחת – חשוב לפעול בהתאם לה. הסכם ממון מקצועי יכול לעגן גבולות ברורים ולהעניק ביטחון וודאות היכן שצריך.
אם יש ברשותכם רכוש שהתקבל אצלכם לפני הנישואין או במהלכם – בדרך של ירושה או מתנה, והייתם רוצים לשמור עליו, אני מזמינה אתכם לפנות אליי על-מנת לערוך הסכם ממון ברור ומדויק אשר יבנה תשתית משפטית וביטחון אמיתי לעתיד.
ד"ר דינה ארליך חורש, בעלת תואר דוקטור במשפטים ותואר ראשון בפסיכולוגיה היא עורכת דין מנוסה מאוד בתחום הסכמי הממון ובעלת ותק של למעלה מ-15 שנה.
האם אתם בטוחים שהנכסים שהבאתם לקשר יישארו שלכם בעת גירושין? הפסיקה משתנה, והזמן לפעול הוא עכשיו. צרו קשר עם ד"ר דינה ארליך-חורש, עורכת-דין ומגשרת מומחית להסכמי ממון ודיני משפחה, וביחד נבנה הסכם ממון ברור, חוקי ומותאם אישית – שיגן עליכם ועל רכושכם גם ברגעים הכי מאתגרים. |