כאשר אנחנו נתקלים במילה "מזונות", רובנו חושבים על שני מצבים מוכרים: הורים שחייבים בפרנסת ילדיהם הקטינים, או בן זוג שחייב לדאוג לכלכלת בת זוגו. למרות ששני המצבים הללו הם הנפוצים ביותר, החוק הישראלי רואה במשפחה רשת ביטחון רחבה יותר.  לפי החוק הישראלי, ולמרות שהחיוב לא מאוד מוכר, במקרים מסוימים גם קרובים אחרים כמו ילדים ונכדים בגירים, סבים וסבתות ואחים עלולים להיות חייבים בתשלום מזונות לבני משפחתם.

המשפחה כמעגלי אחריות רחבים

לפי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, חובת המזונות לא מסתיימת בקשר שבין הורים וילדים קטינים ובין בני זוג בלבד. החוק מרחיב למעשה את חובת המזונות גם לקרובי משפחה נוספים, כמו למשל:

• הורים כלפי ילדיהם הבגירים.
• ילדים בגירים כלפי הוריהם.
• סבים וסבתות כלפי נכדים.
• נכדים בגירים כלפי סבים וסבתות.
• אחים ואחיות בינם לבין עצמם.

הרעיון הוא פשוט: בית המשפט עשוי להטיל חיוב במזונות על בן משפחה אחר אם קרוב המשפחה מגיע למצב של נזקקות אמיתית, כלומר, אם אין לו יכולת לכלכל את עצמו.

הגם שכך, החיוב לא יחול תמיד ובטח שלא באופן אוטומטי אלא רק לאחר בדיקת נסיבות קפדנית.

ככלל, חיוב במזונות של מעגלי הקרבה המשפחתית המוזכרים יחול:

• רק אם הקרוב שעליו מוטל החיוב במזונות נמצא במצב כלכלי שמאפשר לו לעזור, ורק בתנאי שיש באפשרותו לספק גם את הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל ילדיו ילדים הקטינים.

וגם –

• רק אם לקרוב שנדרש לסיוע במזונות על אף מאמציו, אין יכולת לספק את צרכיו מעבודה, מנכסים שבבעלותו או מכל מקור אחר.

דוגמאות מהחיים:

כדי להבין את החיוב המדובר טוב יותר, הנה כמה תרחישים אפשריים מהחיים עצמם:

• ילדים להורים: אב שמגיע לגיל זקנה, אין לו פנסיה או חסכונות, והוא נזקק לעזרה כלכלית. החוק מאפשר לחייב את ילדיו הבוגרים להשתתף במזונותיו. הם לא יצטרכו לממן לו רמת חיים גבוהה, אלא את הצרכים ההכרחיים שהוא נדרש להם כמו מזון, דיור, בריאות.
• נכדים לסבים: סבתא שנותרה בודדה וחסרת הכנסה יכולה לפנות לבית המשפט ולבקש מזונות מנכדיה. החובה כאן היא חריגה, אך אפשרית והיא נוגעת אך ורק לקיום בסיסי בכבוד.
• אחים בינם לבין עצמם: אדם שנקלע למצב בריאותי קשה, ללא הורים או ילדים שיכולים לעזור, עשוי להיתמך על ידי אחיו או אחותו, אם מצבו מצדיק זאת, ואם להם יש אפשרות כלכלית אמיתית לעזור.

על-מנת לשמור על איזון בין אחריות לבין מידת הקרבה החוק קובע גם מי קודם למי: ראשית כל ההורים כלפי ילדיהם, לאחר מכן הילדים כלפי הוריהם, ורק אם אין ברירה – אחים, נכדים או סבים.

בית המשפט עשוי לחייב במזונות גם מספר בני משפחה יחד, ובכך להקל עליהם באמצעות חלוקת הנטל ביניהם.

חשוב להבין: החובה הזו מוגבלת לצרכים ההכרחיים בלבד. לא מדובר במימון חופשות, רכב חדש או רמת חיים גבוהה, אלא במתן אפשרות לקיום בסיסי.

המסר של המחוקק בחוק הזה ברור: המשפחה היא לא רק תא גרעיני ומוגבל של הורים וילדים, אלא מעגלי אחריות הדדית רחבים יותר. במצבי נזקקות, מצופה מבני המשפחה להושיט יד. זה לא תמיד נעים, ולעיתים גם מפתיע, אבל זו הדרך של המשפט הישראלי להבטיח שאיש לא יוותר ללא קיום בכבוד.

בשורה התחתונה: הכללים הקבועים בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) מזכירים לנו שיעור חשוב – בנסיבות מסוימות, גם ילדים בוגרים, נכדים או אחים עשויים להידרש לסייע לקרוב משפחה שנקלע למצוקה, כחלק מתפיסה מוסרית עמוקה שלפיה בני משפחה אינם משאירים זה את זה לבד, והאחריות לדאוג לקיום בכבוד מתחילה קודם כול בתוך המשפחה פנימה.

ברוב המשפחות, כשהקשרים טובים וחמים, התמיכה הכלכלית נעשית באופן טבעי מתוך אכפתיות, ולא נדרשת כלל התערבות משפטית.

אלא שכאשר היחסים המשפחתיים מורכבים, מתוחים או מנותקים – הרצון לסייע מצטמצם ולעיתים נעלם לחלוטין. במצבים כאלה עולות המחלוקות, ולעיתים רק בית המשפט הוא שיכריע מי חייב, למי, ובאיזה היקף.

בהקשר זה חשוב לזכור: לא משנה באיזה צד אתם נמצאים – ייתכן שאתם זכאים למזונות, וייתכן שאתם עלולים להיתבע לשלם אותם – בכל מקרה, יש לכם גם זכויות וגם חובות.

ההיכרות עם המסגרת החוקית, ההבנה של סדרי העדיפויות שקובע החוק, התנאים הבסיסיים שחייבים להתקיים על מנת שבית המשפט יטיל חיוב במזונות בני המשפחה והידיעה מה נחשב "צרכים הכרחיים" – כל אלה יכולים לחסוך בלבול, תסכול ולעיתים גם הוצאות כבדות.

אם אתם מוצאים את עצמכם במצב כזה – אל תישארו לבד עם השאלות. פנייה לייעוץ משפטי מקצועי תעזור לכם להבין את התמונה המלאה, לקבל תשובות ברורות ולהיערך נכון – בין אם כמי שזקוק לתמיכה ובין אם כמי שעלול להידרש לתת אותה.