מבוא
כאשר זוג מחליט להתגרש, עולה אחת השאלות המשמעותיות ביותר: באיזו ערכאה לנהל את ההליך – בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?
הבחירה הזו אינה טכנית בלבד. היא משפיעה על מהות ההחלטות, מהירות ההליך, אופן התנהלות ההליך, היחס לזכויות האישה, ולעיתים אף על גובה הפיצוי או המזונות.
מאמר זה מספק השוואה אסטרטגית בין שתי הערכאות, כולל יתרונות, חסרונות, והמלצות לבחירה מושכלת של "מגרש המשחקים המשפטי".
שתי ערכאות – שתי גישות שונות
בישראל קיימות שתי מערכות משפטיות מקבילות המוסמכות לדון בענייני גירושין:
- בית הדין הרבני – גוף דתי הפועל לפי ההלכה היהודית.
- בית המשפט לענייני משפחה – גוף אזרחי השופט לפי הדין האזרחי, חוק יחסי ממון, חוק הכשרות המשפטית ועוד.
ההבדלים ביניהם חורגים מהתחום ההלכתי – מדובר בשתי תפיסות שונות לגבי מוסד הנישואין, זכויות בני הזוג, והדרך ליישוב סכסוכים.
הבדל מרכזי: "מרוץ הסמכויות"
אחד המושגים החשובים בהקשר זה הוא מרוץ הסמכויות – מצב שבו הצד שמגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך הוא זה שקובע למעשה את הערכאה שתדון בענייני הרכוש, המשמורת והמזונות.
כך למעשה, כל צד יכול "לרוץ" ולפתוח את ההליך בערכאה המועדפת עליו – מהלך שעשוי להכתיב את כל המשך מהלך והליך הגירושין.
השוואה כללית בין הערכאות
נושא | בית הדין הרבני | בית המשפט לענייני משפחה |
גירושין עצמם | מוסמך בלעדית להסדרת הגט | לא מוסמך לגרש |
רכוש | מחויב להחיל את הדין האזרחי. תפיסותיו ההלכתיות שונות מהקבוע בחוק יחסי ממון האזרחי. | לפי חוק יחסי ממון, שוויון ברכוש |
מזונות אישה | לפי הדין הדתי | לפי מבחנים אזרחיים |
מזונות ילדים | לפי הדין האזרחי, בשיתוף עם פסיקה דתית | לפי טובת הילד בלבד ולפי כללי הדין האזרחי |
אחריות הורית וזמני שהות | לפעמים בגישה מסורתית יותר | גישה שוויונית ומודרנית יותר, נטייה לקבוע אחריות הורית משותפת |
קבלת ראיות | גמישות רבה יותר | הליך פורמלי, סדרי דין ברורים |
גישור וסיוע | לרוב פחות נפוץ | הליך חובה לגישור מקדים |

מתי עדיף לפנות לבית המשפט למשפחה?
- כאשר מבקשים זכויות ברכוש רב ומורכב / בעסקים וחברות שיש להעריך את שווין / חשד להברחת נכסים
- כאשר מימ הצדדים קיבל מתנות ו/או הלוואות וקיים הרצון להחריג אותן מהרכוש המשותף
- במצבים של אלימות במשפחה – שם בית המשפט נחשב מגונן יותר.
- כאשר נדרשת הגנה זמנית מהירה (למשל צו הרחקה או מזונות זמניים).
- כאשר אחד הצדדים חושש מהטיה דתית או תפיסה פטריארכלית.
מתי כדאי לשקול פנייה לבית הדין הרבני?
- כאשר אם מבקשת להחיל את "חזקת הגיל הרך"
- כאשר בן הזוג בגד וישנה לצד השני הוכחה ברורה לכך (בית הדין הרבני ייחס בדרך כלל מעט יותר משמעות לאקט של בגידה)
- כאשר יש רצון לסיים את הנישואין מהר באמצעות גט מוסכם.
- כאשר קיים יתרון הלכתי או רגשי לפונה (למשל גבר שרוצה לטעון ל”מרד” מצד האישה).
- כאשר אין ויכוח מהותי על הרכוש והצדדים מעוניינים לסיים בהסכמה.
- כאשר נחתם הסכם ממון המפנה לבוררות לפי ההלכה.
סוגיות אסטרטגיות: חשיבה לפני פעולה
האם כדאי לי לרוץ ולהגיש לפני בן הזוג בקשה ליישוב סכסוך?
לפעמים כן – הצד הראשון שמגיש בקשה ליישוב סכסוך יבחר מי יהיה הגוף שינהל את ההליך. אם חשוב לצד מסוים שהתיק יתנהל באיזה מהגופים, עליו להקדים ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך ראשון. חשוב לדעת, כי הגוף שבו מוגשת הבקשה ליישוב הסכסוך – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני – לא ישפיע בהכרח על זהות הגוף שינהל את ההליך המשפטי עצמו.
לאחר הגשת בקשת יישוב הסכסוך ולאחר סיומו של הליך יישוב הסכסוך יהיה רשאי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך להחליט באיזה גוף ברצונו להגיש את התביעות.
האם ניתן להעביר את התיק בין הערכאות?
ככלל – לא. ברגע שערכאה תפסה סמכות חוקית, קשה מאוד להעביר את הדיון. לכן, הבחירה הראשונית קריטית.
האם ניתן להתנהל בשתי ערכאות במקביל?
כן, אך רק אם בנושאים שאינם חופפים. לדוגמה – עניין הגט בבית הדין הרבני, ענייני הרכוש והמזונות בבית המשפט. עם זאת, יש חשש להחלטות סותרות – ולכן בתי המשפט שואפים לריכוז התיקים.
דוגמה מהשטח: טעות בבחירת ערכאה
אישה שאינה עובדת ושפערי יכולת ההשתכרות בינה ובין בעלה גדולים מאוד הגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני.הבעל טען שהאישה "מרדה", והדיינים פסקו כי האישה אינה זכאית לא לכתובה וגם לא למזונות אישה. לו הייתה פונה האישה לבית המשפט האזרחי, ייתכן שהייתה זוכה לפיצוי כלכלי בגין הפער שנפער בינה ובין בעלה לבתשלום מזונות אישה .
סיכום
הבחירה בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה היא החלטה משפטית־אסטרטגית מהמעלה הראשונה.
כל צד בהליך גירושין חייב להבין את המשמעויות של ההחלטה הזו – ולפעול בתזמון נכון, בליווי מקצועי, ותוך הכרת ההבדלים המהותיים. בחירה נכונה יכולה לשנות את התוצאה – כלכלית, רגשית ומשפטית.