כאשר מדובר באדם המתמודד עם מוגבלות נפשית או מוגבלות קוגניטיבית, השאלה האם יש באפשרותו לערוך צוואה תקפה היא שאלה רגישה ומורכבת – אך גם חשובה מאין כמותה. מדובר לא רק בסוגיה משפטית, אלא בראש ובראשונה, בזכות אנושית בסיסית: האפשרות להביע רצון, להותיר מסר אישי, ולהסדיר את גורל הרכוש שצבר אדם במהלך חייו.
למרבה הצער, פעמים רבות סבורים בטעות בני המשפחה ואפילו האדם עצמו, כי אדם המתמודד עם לקות נפשית, קוגניטיבית או תקשורתית (לרבות על הרצף האוטיסטי) אינו יכול לקבוע באמצעות צוואה כיצד להוריש את רכושו.
בפועל, לא רק שאין מניעה גורפת לכך – אלא שבמקרים רבים דווקא חיוני לאפשר לאדם כזה לערוך צוואה מבעוד מועד, ובכך להבטיח את מימוש רצונו, לשמור על עצמאותו, ולמנוע מצבים של ניצול שלו לרעה או חוסר ודאות לאחר לכתו.
מה קובע הדין?
סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט".
החוק בישראל אינו שולל את כשרותו של אדם לערוך צוואה רק בשל מוגבלותו השכלית או הנפשית.
מה כן ישלול את כשרותו המשפטית של אדם לצוות את רכושו באמצעות צוואה? הכרזתו של האדם כפסול דין בידי בית המשפט (מהלך חריג בעת האחרונה, שכן מדובר באקט שמגביל מאוד את חירויות הפרט) או אם יתברר שהאדם לא מסוגל להבין בעת עריכתה של הצוואה את טיבה.
אם כן, השאלה המרכזית בהקשר זה הינה: האם במועד עריכת הצוואה הבין האדם שמבקש לערוך צוואה שתקבע כיצד יחולק רכושו לאחר לכתו את משמעותה של הצוואה, את תוכנה ואת השלכותיה. למעשה, לא מדובר בדרישה להבנה משפטית מעמיקה, או ליכולת אינטלקטואלית גבוהה, אלא בהבנה בסיסית מספקת לכך – שהאדם מודע לכך שהוא עורך צוואה, שהוא מודע לכך שהצוואה תקבע מי יקבל את רכושו לאחר פטירתו, שהוא יודע מה היקף רכושו, מיהם הנהנים שהוא מבקש להיטיב עימם, ומה מניע אותו להוריש להם.
מתי מומלץ להצטייד בחוות דעת רפואית ומה חיוני שיופיע בה?
כאשר קיימת מוגבלות קוגניטיבית, נפשית או תקשורתית – גם אם קלה – מומלץ מאוד להצטייד בחוות דעת רפואית עדכנית ממומחה בתחום הרלוונטי.
להלן מספר דגשים בנוגע לחוות הדעת הרפואית אשר כדאי מאוד להצטייד בה:
- כותב חוות הדעת – חוות הדעת צריכה להינתן בידי רופא שבדק את האדם ושמסוגל על בסיס בדיקתו, להעריך את תפקודו של האדם ואת כשרותו לבצע פעולות משפטיות. יתכן כי יהיה זה פסיכיאטר, גריאטר או נוירולוג ואפילו רופא משפחה שיש לו היכרות ארוכת שנים ומעמיקה עם האדם מבקש לערוך צוואה.
- מועד כתיבת חוות הדעת – חשוב שחוות הדעת תיערך סמוך מאוד למועד עריכת הצוואה ואפילו באותו היום. שכן חוות דעת רפואית שמציינת כי האדם היה כשיר לבצע פעולות בנקודת זמן אחת, איננה מעידה בהכרח על כושרו של האדם לבצע פעולות משפטיות בנקודת זמן אחרת.
- התייחסות מפורשת ללקות ולקושי – חשוב שחוות הדעת הרפואית תתייחס באופן מפורש ללקות ממנה סובל האדם ולהתמודדות שלו עימה, ולא תפסח עליה.
- קביעה חד משמעית בנוגע לכשירות האדם לבצע פעולות משפטיות – חיוני שחוות הדעת תקבע באופן שאינו משתמע לשתי פנים האם למרות ולצד מוגבלותו, כשיר האדם לערוך צוואה. כלומר, אין די בחוות דעת אשר תצוין בה באופן כללי אמירה לגבי תפקודו של האדם.
מדוע חשוב לעודד דווקא עריכת צוואה אצל אנשים בעלי לקות נפשית או שכלית?
לא אחת, אנשים עם מוגבלויות הם בעלי רכוש – דירה, חסכונות, כספי פיצויים, תגמולים, ירושות או מתנות. במקרים רבים, דווקא אנשים אלו חיים מבלי להינשא וללא צאצאים, ולעיתים מצויים במערכות יחסים מורכבות או לא יציבות עם בני משפחה. בהיעדר צוואה, יחולק רכושם על-פי ברירות המחדל שבחוק – דבר שלא תמיד תואם את רצונם או את טובתם.
יתרה מכך, אנשים עם מוגבלויות חשופים לעיתים לניצול או להשפעה לא הוגנת מצד אחרים. עריכת צוואה ברורה, מתוך הבנה ובהליך תקין ומבוקר, יכולה להיות הדרך היעילה והאמינה ביותר להבטיח את רצונם, לשמר את כבודם ולמנוע מחלוקות עתידיות.
ומה אם מונה אפוטרופוס או הופעל ייפוי כוח מתמשך?
גם כאשר לאדם מונה אפוטרופוס, או שהופעל עבורו ייפוי כוח מתמשך, אין בכך כדי לשלול אוטומטית את כשירותו לצוות. כל עוד ניתן להוכיח שבמועד עריכת הצוואה האדם הבין את משמעותה, באמצעות חוות דעת רפואית מתאימה, הוא יכול לערוך צוואה תקפה.
כיצד מבטיחים את תקפות הצוואה?
במקרים כאלה, חשוב במיוחד לערוך את הצוואה מול עורך דין המנוסה בעריכת צוואות ושהתמודד עם הגנה עתידית על תוקפן המשפטי. הליווי המשפטי צריך להיות מותאם, מכבד, ולהתבצע בשפה ובקצב הנוחים למצווה. חשוב שעורך הדין יקבל לידיו את חוות הדעת הרפואית ויוודא שהיא אכן מספקת. כמו-כן מומלץ כי עורך-הדין יתעד בכתב את השיחות המקדימות ואת מעמד עריכת הצוואה, על-מנת לחזק את תוקפה של הצוואה בעתיד, ככל שיהיה בכך צורך.
לסיכום
עריכת צוואה על-ידי אדם עם מוגבלות אינה רק אפשרית – לעיתים היא חיונית. זוהי דרך להבטיח שהרצון האישי יכובד, שהרכוש יחולק לפי בחירת האדם, ושהזכויות, הכבוד והעצמאות יישמרו – גם במצבים המורכבים ביותר.
משרדה של ד"ר דינה ארליך חורש מתמחה בליווי אנשים עם מוגבלויות ובעריכת צוואות מורכבות הדורשות רגישות מיוחדת, ידע משפטי מעמיק ויכולת לעמוד גם במבחן משפטי עתידי. נשמח ללוות אתכם במקצועיות ובאנושיות.
