תקנות הירושה, התשנ״ח–1998, מהוות את המסגרת היישומית המרכזית לחוק הירושה ומסדירות את האופן שבו מתנהלים הליכי ירושה בישראל – החל מהגשת בקשות לצו ירושה או לצו קיום, דרך פרוצדורות הודעה ושמיעת התנגדויות, ועד כללי תצהירים, מסמכים ונוסחים מחייבים. התקנות נועדו ליצור אחידות, שקיפות וסדר יום משפטי ברור, כך שהליך העברת העיזבון יתבצע באופן מדויק, יעיל ותואם את רצון המוריש לצד עקרונות הצדק והוודאות המשפטית.
מהי מטרת התקנות?
- מטרת התקנות היא להסדיר את ההליכים המשפטיים והמנהליים הקשורים לירושה.
- התקנות מסדירות את אופן הגשת הבקשות לצו ירושה וצו קיום, ניהול המרשם הארצי, הפקדת צוואות, ומינוי מנהלי עזבון.
- התקנות גם מסדירות את סדרי הדין בבתי המשפט לענייני ירושה, כולל מקום השיפוט, פתיחת תיקי עזבון, וסעדים שונים.





