תקציר פסק הדין – תלה"מ 39060-05-17 ו-39840-04-22
בית המשפט לענייני משפחה בקריות, מפי כב' השופטת ליאת דהן חיון, הכריע במחלוקות רכושיות בין בני זוג לשעבר, שעניינן איזון משאבים, פירוק שיתוף בדירת מגורים וחיוב בדמי שימוש ראויים
39060-05-17
הרקע העובדתי
הצדדים חיו יחד כידועים בציבור משנת 1995, נישאו בשנת 2003 והתגרשו בשנת 2022. במהלך חייהם המשותפים גידלו שתי בנות, ובשנת 1998 נרכשה דירת מגורים שנרשמה על שם האישה בלבד. בשנת 2016 עזב האיש את הדירה, ומאז התנהלו בין הצדדים הליכים משפטיים שונים.
הסוגיות המרכזיות
האם דירת המגורים – שנרכשה לפני הנישואין ונרשמה על שם האישה בלבד – היא נכס משותף.
כיצד יש לבצע איזון זכויות וחובות בין הצדדים.
האם זכאי האיש ל-דמי שימוש ראויים בגין התקופה שבה האישה התגוררה בדירה לבדה.
קביעות עיקריות של בית המשפט
1. שיתוף בדירת המגורים
למרות רישום הדירה על שם האישה בלבד ומועד רכישתה לפני הנישואין, נקבע כי התקיימה כוונת שיתוף ספציפית. זאת נוכח מכלול נסיבות: חיי זוגיות ממושכים, גידול ילדים משותפים, מגורים בדירה כבית משפחה עיקרי, השקעות כספיות של האיש ברכישה ובמשכנתא, וערבוב כלכלי מתמשך.
לפיכך נקבע כי הדירה שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים, והורה בית המשפט על פירוק השיתוף באמצעות מכירה.
2. איזון חובות וזכויות
בית המשפט אימץ את חוות דעת האקטואר וקבע כי החובות שנצברו בתקופת החיים המשותפים הם חובות משותפים, שלא הוכח כי נוצרו לצרכים אישיים חריגים. בהתאם לכך חויבה האישה לשלם לאיש סכום חד-פעמי של 103,353 ₪ לצורך איזון משאבים.
טענות לקיזוז כספים בגין פיצוי נזקי גוף נדחו בהיעדר ראיות.
3. דמי שימוש ראויים
נקבע כי אין לחייב את האישה בדמי שימוש בגין התקופה שבה עזב האיש את הדירה מרצונו ועד הגירושין, בהתאם להלכה הפסוקה. עם זאת, הובהר כי לאחר הגירושין נקודת המוצא היא זכאות לדמי שימוש, בכפוף לנסיבות ולשיקול דעת בית המשפט.
המשמעות המשפטית
פסק הדין מדגיש כי גם נכס שנרכש לפני הנישואין ונרשם על שם אחד מבני הזוג בלבד עשוי להיחשב משותף, אם הוכחה כוונת שיתוף ספציפית. בנוסף, הוא מחזק את הכלל שלפיו איזון משאבים כולל גם חובות שנוצרו במהלך חיי הנישואין, כל עוד לא הוכח שמדובר בחובות אישיים חריגים.
