על עסקאות אסורות בירושה ועסקאות מותרות בעיזבון

אחת הטעויות הנפוצות והמשמעותיות ביותר, היא ההנחה שניתן להבטיח למישהו נכס או סכום כסף שיתקבל אצלו רק "לאחר פטירה" של המעביר. למעשה, הדבר אינו אפשרי גם אם ההבטחה עוגנה במסמך, במכתב צד או בהסכם. למעשה, כל העברה של רכוש לאחר פטירה מהווה הורשה, ולפיכך היא לא תכנס לתוקף אם לא נעשתה במסגרת צוואה תקפה.

במאמר זה נסביר מה ההבדל בין מתנה והורשה, נבחן מה החוק מתיר, מה הוא אוסר – ולמה כל אדם שמעוניין להעביר נכסים לאחר פטירתו חייב לערוך צוואה תקפה.

הבטחה לתת מתנה "לאחר מותי" – אינה תקפה על פי חוק

על פי סעיף 8 לחוק הירושה, תשכ"ה–1965, לא ניתן להתחייב להענקת רכוש לאחר פטירה אלא באמצעות צוואה.

סעיף 8 לחוק קובע במפורש:

א. הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים 

ב. מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה.

משמעות הסעיף היא שלא ניתן לבצע "עסקאות בירושה" . כל התחייבות לפיה יועברו זכויות או נכסים לאחר הפטירה, חייבת להופיע בצוואה תקפה, ולא בשום דרך אחרת – לא בעל-פה ולא במכתבים, בחוזים או במסמכים חתומים.

הסיבה שעומדת מאחורי ניסוח סעיף כאמור היא הכוונה לשמור על החופש שמוקנה לכל אדם לצוות את רכושו לפי רצונו, ולמנוע מצב כי בשל לחץ ומצוקה יבטיח אדם להעביר ירושה, יעביר יורש מירושתו, או "ימליך" אדם אחר ליורש – שלא על פי צוואה, ולפיכך יכבול את עצמו ויגביל את חופש הציווי שלו – שהרי גם אם הביע כוונה כאמור בצוואה – הרי שאותה חופשי האדם לשנות בכל עת.

ומה לגבי עסקאות בעיזבון עתידי שנעשות בחיי המוריש – מתי הן כן תקפות?

בהקשר זה יש להבחין בין עסקאות בירושה ובין עסקאות בעיזבון. הגם שאין אפשרות להקנות זכויות בירושה עצמה כל עוד המוריש בחיים, ישנן עסקאות מסוימות שכן מותרות בדין, למרות שהן מתייחסות לירושה עתידית. מדובר בעסקאות או הסכמים שמתייחסים לעיזבון המוריש בלבד ושנכנסים לתוקף רק עם התגשמות תנאי מתלה – כלומר: פטירת המוריש, והפיכת הצד לעסקה ליורש בפועל.

כך למשל:

• שני אחים אשר עורכים ביניהם הסכם, בעוד הוריהם בחיים, שלפיו "אם יירשו בעתיד את הוריהם – אחד ייטול את הדירה והשני את הכספים", יוצרים התחייבות תקפה בין האחים שמותנית בירושה בפועל. ההתחייבות כאמור תהיה תקפה בהתקיים התנאים המתלים.

• יורש פוטנציאלי שמתקשר עם צד ג' בהסכם שלפיו אם וכאשר יירש את הוריו – יעביר חלק מהעיזבון כמתנה לצד ג' – יוצר התחייבות חוזית לגיטימית, בכפוף לכך שהעיזבון אכן יועבר אליו.

עסקאות כאלה אינן נכללות בגדר "עסקאות בירושה" לפי סעיף 8 לחוק שכן הן אינן הופכות אדם ליורש או שוללות את זכות הירושה של אדם וגם לא מקנות זכויות ליורש בעוד המוריש בחיים, והן לגיטימיות ותקפות מבחינה חוזית. יחד עם זאת, חשוב לשים לב לכך שחובת התקיימות התנאים מציבה כמובן באופן אינהרנטי סיכון להתקיימותם בפועל של אותן עסקאות והסכמים.

האם ניתן להורות על העברת זכויות ברכוש לאחר פטירה באמצעות הסכם ממון?

פעמים רבות עולה השאלה האם ניתן לקבוע בהסכם ממון, מלבד הסדרת נושא חלוקת הרכוש במקרה של פרידה – שזכויות מסוימות ברכושו של איזה מהצדדים יועבר עם פטירתו לצד השני. למשל – הוראה הקובעת שרק עם פטירתו של האיש תעבורנה זכויותיו בנכס לאישה. ככלל, התשובה לשאלה שלילית, שהרי מדובר בהענקה לאחר פטירה (ישנם שופטים ומלומדים אשר סבורים אחרת בנוגע למקרים מסוימים, אולם זו אינה העמדה המקובלת). אם כוונתו של האיש להעביר את זכויותיו בנכס עם פטירתו לאישה – עליו לעגן כוונתו זו בצוואה תקפה.

הדרך החוקית והנכונה להסדיר העברת רכוש לאחר הפטירה: צוואה

צוואה היא המסמך המשפטי היחיד שמאפשר לאדם לקבוע במדויק למי יעבור רכושו לאחר מותו ובאיזה אופן – כולל נכסים, כספים, זכויות, חובות, נאמנויות ועוד.

צוואה שנערכה כדין:

• גוברת על הורשה וסדר היורשים הקבועים בחוק.
• יכולה להבטיח זכויות גם לאנשים שאינם יורשים טבעיים – בני זוג ידועים בציבור, ילדים חורגים, חברים ועוד.
• ניתנת לשינוי או ביטול בכל עת, כל עוד המצווה בחיים ובעל כשירות משפטית.
• מאפשרת לקבוע תנאים מדויקים להעברת הרכוש ואף להפסקת ההורשה.

לסיכום: מתכוונים להוריש? עשו זאת נכון

ההבדל בין מתנה לבין הורשה איננו סמנטי – אלא מהותי. הבטחה להעברת נכס לאחר פטירה, שלא באמצעות צוואה, היא איננה תקפה. הדרך החוקית, הבטוחה והברורה להבטיח העברת רכוש לאחר פטירה היא באמצעות צוואה.

אם ברצונכם להבטיח שרכושכם יועבר בהתאם לרצונכם, ללא הפתעות, מחלוקות או טעויות – אל תסתפקו בכוונות טובות. פנו לייעוץ משפטי, ערכו צוואה מסודרת, והבטיחו מימוש רצונכם וכוונתכם.

למשרדנו ניסיון רב בעריכת צוואות מקצועית ומורכבות ובניהול עיזבונות וירושות.