האם החובות "עוברים" ליורשים?
אחת השאלות הראשונות שעולות לאחר פטירה היא האם החובות של המנוח עוברים לבני המשפחה. לא פעם הילדים או בן/בת הזוג חוששים שיאלצו "לשלם מהכיס שלהם" חובות שלא הם יצרו.
התשובה המשפטית ברורה: חובות אינם עוברים ליורשים באופן אישי. הם רובצים על העיזבון בלבד.
כלומר, מי שחייב הוא העיזבון – כלל הנכסים והזכויות שהותיר אחריו המנוח. אם קיימים כספים, נכסים או זכויות הרי שמהם ישולמו החובות. אם אין בעיזבון נכסים, הנושים אינם יכולים לרדת לנכסים האישיים של היורשים, אלא אם קיימת ערבות אישית נפרדת.
מדובר בנקודת מוצא קריטית שמרגיעה לא מעט חששות.
מהו "עיזבון" מבחינה משפטית?
העיזבון הוא כינוי לכלל הזכויות והחובות של המנוח במועד פטירתו:
- דירות ונכסי מקרקעין
- כספים בחשבונות בנק
- רכבים
- מניות או עסקים
- ומנגד – הלוואות, התחייבויות, חובות לספקים ועוד
חשוב לדעת שזכויות סוציאליות ונכסים פנסיוניים אינם חלק מהעיזבון והנושים אינם יכולים ככלל להיפרע מהם.
בנוסף חשוב להבין כי העיזבון אינו "שייך" אוטומטית ליורשים מרגע הפטירה. לפני חלוקת העיזבון, יש לברר את מצבת הנכסים ואת מצבת החובות. רק היתרה, לאחר סילוק החובות, ניתנת לחלוקה ליורשים.
מה סדר הקדימות בתשלום החובות המצויים בעיזבון?
כאשר מתנהל הליך מסודר של ניהול עיזבון, קיימת היררכיה ברורה לתשלום חובות אשר קבועה בהוראת סעיף 104 לחוק הירושה.
בדרך כלל סדר הקדימות יהיה:
- הוצאות קבורה והלוויה;
- הוצאות עבור הוצאת צו קיום צוואה/צו ירושה וניהול עיזבון;
- כל המגיע לבן הזוג מכוח יחסי האישות לפי חוק יחסי ממון/הסכם ממון בין בני הזוג;
- חובות לרשויות המס ותשלומי חובה אחרים;
- נושים רגילים (הלוואות פרטיות, חובות לספקים וכולי);
רק לאחר סילוק החובות בהתאם לדין, ניתן לחלק את יתרת העיזבון ליורשים.
יורש אינו רשאי "לקחת קודם" את חלקו ורק אחר כך להתייחס לחובות. פעולה כזו עלולה לחשוף אותו לטענות מצד הנושים.
מה קורה אם החובות גבוהים משווי הנכסים?
במקרה כזה, החובות ישולמו עד גובה הנכסים בלבד. אם לדוגמה הותיר המנוח חובות בסך מיליון שקלים, אך נכסים בשווי 300,000 שקלים בלבד – הנושים יקבלו לכל היותר את הסכום הקיים בעיזבון, בהתאם לסדר הקדימות שקבוע בהוראת סעיף 104 לחוק הירושה ושצוין מעלה במאמר זה.
היורשים אינם נדרשים להשלים את ההפרש מכיסם.
עם זאת, חשוב מאוד שלא לבצע חלוקה מוקדמת של נכסים לפני בירור מלא של מצב החובות. חלוקה פזיזה עלולה לייצר אחריות אישית במקרים מסוימים.
האם יורש יכול לוותר על ירושה בשל חובות העיזבון?
בהחלט כן.
כאשר קיים חשש שהעיזבון כולל חובות משמעותיים, יורש רשאי להסתלק מהירושה. הסתלקות מעיזבון היא זכות לגיטימית של כל יורש. ההסתלקות נעשית באמצעות הודעה פורמלית במסגרת הליך קבלת צו הירושה או צו קיום הצוואה שנעשית באמצעות הגשת תצהיר מתאים של היורש שמבקש להסתלק.
הסתלקות משמעה שהיורש אינו נכנס בנעלי המנוח כלל – לא לעניין הזכויות ולא לעניין החובות.
עם זאת, חשוב להבין שהסתלקות היא פעולה משפטית בעלת השלכות רחבות, ולעיתים היא משפיעה גם על חלוקת העיזבון בין יורשים אחרים.
מה קורה כאשר אחד היורשים כבר משך כספים מחשבון המנוח?
לעיתים, וככל שהבנק מאפשר זאת, בן משפחה מושך כספים מחשבון המנוח זמן קצר לאחר הפטירה, לפני שהוסדרו צווי הירושה ולפני שנבדק היקף החובות. אם יתברר שקיימים חובות שלא שולמו, נושים עלולים לטעון שהמשיכה בוצעה שלא כדין.
במקרים כאלה ייתכן שהיורש יידרש להשיב כספים לעיזבון.
לכן, גם אם נדמה שקיימים נכסים ברורים, וכאשר יודעים על קיומם של חובות, ישנה חשיבות בהימנעות מפעולות חד-צדדיות עד בירור המצב המלא.
ומה לגבי בן/בת זוג שנותרו בחיים?
כאשר מדובר בבני זוג, לעיתים קיים ערבוב בין חובות משותפים לבין חובות אישיים של המנוח.
אם מדובר בהלוואה משותפת שנלקחה על ידי שני בני הזוג – בן הזוג שנותר בחיים ממשיך להיות חייב מכוח ההתחייבות החוזית שלו, ללא קשר לדיני הירושה.
לעומת זאת, חוב אישי של המנוח בלבד, למשל, הלוואה פרטית שנטל לבדו – אינו הופך לחוב אישי של בן הזוג, אלא נפרע מתוך חלקו של המנוח בעיזבון.
ההבחנה הזו חשובה במיוחד במצבים של חשבונות בנק משותפים, ערבויות, או עסקים פרטיים או משפחתיים.
האם תמיד צריך למנות מנהל עיזבון?
לא בכל מקרה צריך למנות מנהל עיזבון.
כאשר קיימת הסכמה בין היורשים ומצב החובות ברור, ניתן לעיתים לנהל את העיזבון ללא מינוי פורמלי ובכך לחסוך את עלויות ניהול העיזבון עצמן.
אולם כאשר קיימים חובות משמעותיים, מחלוקות בין יורשים, או אי בהירות לגבי מצבת הנכסים, מינוי מנהל עיזבון יכול להגן הן על היורשים והן על הנושים, ולמנוע חשיפה אישית מיותרת.
טעויות נפוצות כאשר ישנם חובות בעיזבון
- חלוקת כספים בין היורשים לפני בירור מלא של החובות;
- הנחה שהחובות "נמחקים" עם הפטירה ושהיורשים זכאים לקבל את כלל הנכסים שמצויים בעיזבון;
- בלבול בין חוב אישי של המנוח לבין חוב משותף;
- הימנעות מהליך מסודר מתוך רצון "לסיים מהר";
- ויתור על ייעוץ משפטי כאשר קיימים נושים פעילים;
טעויות מסוג כזה עלולות לייצר סיבוכים מיותרים בתקופה רגישה ממילא.
סיכום
כאשר אדם נפטר והותיר אחריו חובות, האחריות אינה עוברת אוטומטית ליורשים. החובות רובצים על העיזבון בלבד, והם ישולמו מתוך נכסיו, ככל שהם קיימים. עם זאת, אם החובות שהותיר המנוח גבוהים משווי הנכסים שהותיר המנוח אחריו – היורשים לא יידרשו לשלם את יתרת החובות "מכיסם".
ההתנהלות הנכונה מחייבת בירור מלא של מצבת הנכסים והחובות, קביעה מסודרת של סדרי תשלום, ולעיתים קבלת החלטות מודעות לגבי הסתלקות מהירושה או מינוי מנהל עיזבון.
| במשרדה של ד״ר דינה ארליך חורש מלווים משפחות בהתמודדות עם עיזבונות הכוללים חובות, תוך בחינה מדויקת של היקף החשיפה, סדרי הקדימות של תשלום החובות, והדרך הבטוחה והנכונה לפעול. ליווי בשלב מוקדם מאפשר למנוע טעויות יקרות ולקבל החלטות שקולות גם בתקופה שאינה פשוטה ממילא. |
לשון החוק:
סעיף 104 לחוק הירושה קובע את סדר עדיפות בין חובות עיזבון:
(א) הסכומים הבאים (בחוק זה – חובות עיזבון) יסולקו לפי סדר-עדיפות זה:
(1) הוצאות הכרוכות בהלויית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות;
(2) הוצאות צו ירושה – צו קיום צוואה והוצאות מנהל עיזבון, במידה והן חלות על העיזבון;
(3) חובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה – חובות המוריש), לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר;
(4) המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפיסקה (3), והמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי-ממון בין בני-זוג, תשל"ג – 1973, או לפי הסכם-ממון כמשמעותו באותו חוק.
(ב) חובות העזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.
(ג) עדיפותם של מסים ותשלומי-חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.
(ד) חובות עיזבון עדיפים על מזונות מתוך עיזבון.
שאלות ותשובות נפוצות – חובות בעיזבון
