גירושין הם אחד האירועים המטלטלים ביותר בחייו של אדם. עבור ההורים – מדובר במשבר זוגי, אישי וכלכלי. עבור הילדים – זהו אירוע שמערער את תחושת הביטחון הבסיסית ביותר. כעורכת דין ומגשרת משפחתית אני פוגשת לא פעם הורים שאוהבים מאוד את ילדיהם, ובכך אין כל ספק, אך בעיצומו של סכסוך גירושין שבו מטבע הדברים שרויים ההורים במתח רב ובסערת רגשות של ממש, הם עושים טעויות שמותירות חותם עמוק בנפשם של הילדים. החדשות הטובות הן שרוב הטעויות אינן נובעות מחוסר אהבה ודאגה, אלא מחוסר מודעות. הכרה בהן בזמן יכולה לשנות את התמונה, ולסייע לילדים לעבור את הגירושין עם כמה שפחות צלקות.

טעות ראשונה: הפיכת הילדים לשופטים או למתווכים

במסגרת הליכי גירושין אחת הטעויות החמורות והנפוצות ביותר היא לערב את הילדים ישירות בקונפליקט – אם על ידי הצגת גרסה אישית של האירועים, ניסיון לגייס אותם לצד אחד, או בקשה מהם לשמש כמעבירי מסרים בין ההורים. גם כאשר הדברים נאמרים "בין השורות", ילדים מבינים היטב את המתרחש. מעורבות כזו מטילה על הילד אחריות שאינה מותאמת לגילו ומציבה אותו בדילמה בלתי אפשרית: לבחור באחד ההורים תוך פגיעה באחר. בטווח המיידי הדבר עלול להוביל לבלבול רגשי, לירידה בתחושת הביטחון, לאשמה ואף לחרדה מתמשכת. בטווח הארוך, השפעת ההתנהלות הזו עלולה להיות הרסנית יותר – הילדים עשויים לאבד אמון במערכות יחסים, להתקשות ביצירת קשרים זוגיים יציבים, ולשאת עמם תחושה מתמדת שהאהבה כרוכה בבגידה בצד אחר.

טעות שנייה: ריבים ועימותים לעיני הילדים

אין הורה שרוצה שילדו יראה אותו צועק או מתווכח, אבל בעת משבר – קל בפועל לאבד שליטה. כאשר ילדים עדים לעימותים חוזרים בין הוריהם, הם מפתחים תחושת פחד מתמשכת – פחד לאבד את התא המשפחתי, פחד שהאהבה של אחד ההורים תתערער, ולעיתים אף פחד פיזי מהמריבות עצמן. לצד זאת מתעוררת גם תחושת אשמה: ילדים רבים סבורים שהוויכוחים קשורים אליהם – בגלל משהו שעשו, אמרו או דרשו – ומרגישים שהם "הגורם" לסכסוך. שילוב של פחד ואשמה כזה יוצר עבורם עומס רגשי כבד במיוחד, שעלול ללוות אותם גם שנים קדימה אם לא מטפלים בו נכון.

טעות שלישית: חוסר יציבות בשגרה היומיומית

מעברים לא ברורים בין הבתים, הסדרי שהות שמשתנים לעיתים קרובות, אי־ודאות לגבי חוגים וחופשות – כל אלה יוצרים תחושת בלבול וחוסר ביטחון אצל הילדים. דווקא בשעת משבר, חשוב במיוחד להעניק לילדים מסגרת יציבה וברורה. לוח זמנים מוסכם, חלוקת אחריות ברורה ושגרה צפויה הם דבר שחשוב שההורים ישתדלו להעניק לילדיהם גם בתקופה הקשה עבורם.

טעות רביעית: שימוש בילדים כקלף מיקוח

לעיתים הורה מונע מהילד לראות את ההורה האחר עד ש"יסכים" לתנאים כלשהם. זו אחת הטעויות החמורות ביותר – משום שהיא פוגעת ישירות בזכות הילד לקשר עם שני הוריו. בתי המשפט רואים בחומרה ניסיונות לנתק ילד מהורה, אך מעבר לכך, ההשלכות הרגשיות על הילד עלולות להיות הרסניות. ילדים זקוקים לשני ההורים, גם אם הם אינם מסתדרים ביניהם.

טעות חמישית: התעלמות מהצורך הרגשי של הילד

פעמים רבות קל להתמקד בסוגיות רכושיות וכלכליות ובפתרון המחלוקות בין ההורים ולשכוח שהילד חווה סערה רגשית בעצמו. ילדים זקוקים להסבר כן, מותאם לגילם, שיבהיר להם מה קורה. הם זקוקים לדעת שהם אהובים וששום דבר לא ישנה את מקומם בחיי ההורים. הורה שמפנה תשומת לב לתחושות הילד, שואל לשלומו ומעודד אותו לשתף, גם כאשר המצב שהוא עצמו נדרש להתמודד איתו מורכב ומאתגר – מעניק לו תחושת ביטחון שמסייעת לו להתמודד עם השינוי.

איך נמנעים מהטעויות האלו?

הדרך המרכזית היא מודעות. ברגע שההורים מבינים את ההשפעה של התנהלותם על הילדים, הם נוטים לשנות את ההתנהגות. בנוסף, חשוב שההליך יתנהל באווירה שמאפשרת תקשורת – ובכך גישור גירושין הוא כלי יעיל במיוחד. הוא מאפשר להורים למצוא פתרונות מעשיים מבללי להעצים את המתחים עוד יותר מכפי שהם ומבלי לערב את הילדים במאבק, ומעניק להם כלים לתקשורת הורית חדשה ובריאה יותר.

לסיכום

גירושין אינם חייבים להיות טראומה מתמשכת לילדים. כאשר ההורים נמנעים מטעויות שכיחות – כמו עימותים לעיני הילדים, שימוש בהם כמתווכים או פגיעה ביציבות חייהם – ניתן לעבור את המשבר בצורה מכבדת ובריאה. במשרדנו, בראשותה של ד"ר דינה ארליך חורש – ד"ר למשפטים, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ומגשרת משפחתית מוסמכת – אנו מלווים הורים בתהליך גישור רגיש ומותאם אישית, שמעניק מקום לרגשות הצדדים לצד פתרונות משפטיים ברורים. אם אתם עומדים בפני פרידה ורוצים לשמור על ילדיכם בראש סדר העדיפויות, נשמח ללוות אתכם בבניית הסכם שיגן על טובת המשפחה כולה.