חוק הנאמנות, התשל"ט–1979 הוא אחד מחוקי היסוד של דיני הקניין והמשפט הפרטי בישראל, והוא מסדיר את מערכת היחסים המורכבת בין היוצר, הנאמן והנהנים במסגרת נאמנות. החוק מגדיר מהי נאמנות, כיצד היא נוצרת, מהן חובותיו ואחריותו של הנאמן, ומהם הזכויות והסעד העומד לרשות הנהנים.
חוק הנאמנות נועד ליצור מסגרת משפטית ברורה לשימוש בכלי זה – בין אם למטרות משפחתיות, עסקיות, פיננסיות או תכנון העברה בין-דורית – תוך הבטחת ניהול תקין, זהיר ושקוף של נכסי הנאמנות וטובת הנהנים בראש סדר העדיפויות.