העברת נכס מקרקעין במתנה בין בני משפחה היא פעולה שכיחה בישראל.

נכס מקרקעין שמועבר במתנה בין בני משפחה יהיה לרוב דירה, אבל ניתן בהחלט להעביר במתנה גם נכסי מקרקעין אחרים כמו מגרש, חנות, מפעל או משרד, משק חקלאי וכל נכס מקרקעין אחר.

משמעותה של העברת הנכס במתנה היא שלא תתקבל אצל נותן המתנה בגינה כל תמורה. כאשר נותן המתנה מקבל תמורה בעבור ההעברה, ולו הקטנה ביותר, לא ניתן יהיה להגדיר אותה ככזו שניתנה במתנה.

מה יכולות להיות הסיבות להעברת נכס מקרקעין במשפחה ללא תמורה?

הרצון  להיטיב – רצונו של נותן המתנה להיטיב עם בן המשפחה מקבל המתנה ורצונו להקל עליו מבחינה כלכלית מאפיין פעמים רבות העברתו של נכס במתנה במשפחה.

חסכון במס – בהעברת דירה במתנה ייהנה נותן המתנה מפטור ממס שבח ומקבל המתנה יזכה להפחתה של שני שלישים מגובה מס הרכישה (אם מוטל עליו לשלם מס רכישה). העברה ללא תמורה איננה מוגדרת בחוק כ"מימוש זכויות" ולפיכך היא גם לא תחויב בתשלום היטל השבחה.

כמו-כן, לעיתים, בן משפחה שיש בבעלותו יותר מדירה אחת, ישקול להעביר דירה במתנה על-מנת להימצא במצב שבו תיוותר בבעלותו דירה יחידה, כך שיהיה זכאי להטבות המס שקובע החוק הישראלי בנוגע לבעלים של דירה יחידה.

מניעת סכסוכי ירושה עתידיים – לעיתים מעדיפים הורים להעביר את נכסיהם לילדיהם בעודם בחיים וכאשר הם עדיין שולטים בעניינים, על-מנת למנוע סכסוכים עתידיים בין הילדים והתנגדויות אפשריות לצוואה, אחרי שילכו לעולמם.

הגנה על זכויות בנכס מפני נושים – העברת נכס במתנה לבן משפחה, ככל שלא תיעשה למראית עין בלבד, תגן על הזכויות בנכס במקרה שבו לבעל הנכס ישנן חובות שנושים מבקשים לפרוע.

הגנה על זכויות בנכס מפני בן זוג – דוגמה נפוצה לכך היא העברתו של נכס במתנה מבן הזוג בזוגיות בפרק ב' לילדיו מפרק א', על-מנת להבטיח שבן הזוג לא יוכל לדרוש ולקבל זכויות בדירה על-בסיס מאפייני הזוגיות שניהלו השניים מכוח "הלכת השיתוף הספציפית" (להרחבה ראה "הסכם לחיים משותפים")

מתי ניתן יהיה לקבוע כי העברתו של נכס המקרקעין במתנה הושלמה? 

בעוד שביחס למתנות מסוגים אחרים מקובל יהיה לראות במועד מסירת המתנה ככזה שמבטא את השלמתה, כאשר מדובר בהעברתו של נכס מקרקעין בקרקע מוסדרת – המועד בו תתבצע העברת הזכויות בנכס בטאבו – ייחשב כמועד בו הושלמה וניתנה המתנה.

כל עוד העברת הזכויות בנכס המקרקעין לא הסתיימה ברישום – יראו בה רק כהתחייבות חוזית של הנותן למקבל ליתן את המתנה.

מתי ובאילו תנאים רשאי נותן המתנה לחזור בו מכוונתו לתת את המתנה?

ככלל, נותן המתנה רשאי לחזור בו מכוונתו לתת את המתנה רק במהלך תקופת הזמן שבה העברתה של המתנה עדיין לא הושלמה.

ובאילו מצבים? נותן המתנה יהיה רשאי לחזור בו מכוונתו להעניק את המתנה כל עוד מקבל המתנה לא שינה בינתיים את מצבו לרעה בשל התחייבותו של נותן המתנה לתת לו את המתנה (אלא אם נותן המתנה ויתר על רשותו זו בכתב).

בנוסף לכך, נותן המתנה רשאי לחזור בו מכוונתו לתת את המתנה אם חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי או כאשר מקבל המתנה נוהג כלפיו או כלפי בן-משפחתו בהתנהגות מחפירה. חשוב לציין, כי התנהגות מחפירה איננה חייבת להיות מאוד חמורה. בתי המשפט נוטים לראות לרוב גם בסכסוכים שאינם מאוד מורכבים בין הנותן למקבל המתנה ככאלה שמזכים את נותן המתנה לחזור בו מרצונו להעניק אותה.  

חשוב לדעת שלמרות שהחוק מקנה לנותן המתנה אפשרות לחזור בו מכוונתו להעניק אותה רק לפני שהעברתה הושלמה – גם אם חלף פרק הזמן בו רשאי היה נותן המתנה לחזור בו מכוונתו להעניק אותה, והזכויות בנכס הועברו כבר, נותן המתנה עדיין יכול לנסות ולקבל אותה חזרה. לשם כך, יהיה על נותן המתנה להוכיח במסגרת הליך משפטי שאותה המתנה ניתנה בתנאים שבהם הופעלו כלפיו עושק (ניצול מצוקתו, חולשתו או חוסר ניסיונו), כפייה, טעות או הטעיה, שאילולא הם – לא היתה ניתנת המתנה.

חשוב לציין שהאמור מעלה יחול כל עוד לא נקבע אחרת במסגרת הסכם מתנה שנערך בין הצדדים. כיוון שלא ניתן לצפות תמיד כיצד יתפתחו וישתנו היחסים בין נותן ומקבל המתנה, וכדי להימנע מהצורך בהתדיינויות ארוכות, מורכבות ויקרות בבתי-המשפט, מומלץ מאוד, גם כאשר נותן ומקבל המתנה הם בני המשפחה הקרובים ביותר, לגבות את מתן המתנה בהסכם מתנה כתוב מראש, שיתייחס בין היתר, למהותה של המתנה, לתנאים בהם היא תינתן ולתנאים בהם תוקפה יפקע (להרחבה ראה "הסכמי מתנה במשפחה").