במציאות הישראלית, מתן כספים בשווי רב או מתנות יקרות ערך מהורים לילדיהם הבגירים על-מנת לסייע להם, הוא עניין שבשגרה.

מתנות שוות ערך שניתנות מהורים לילדיהם, נשענות לרוב על רצונם הטוב של ההורים ועל דאגתם לרווחת ילדיהם.

כאשר היחסים בין ההורים ובין ילדיהם ובן זוגם תקינים, וכאשר חייהם מתנהלים על מי מנוחות לא מתעוררת בדרך-כלל כל בעיה.

מתי המצב הופך בדרך-כלל בעייתי? כאשר הילד מתגרש או נפרד מבן הזוג. כאשר הילד ובן הזוג נפרדים מתעוררות פעמים רבות מחלוקות בין ההורים ובין בן הזוג בנוגע למהות הכספים שנתנו ההורים.

בעוד שההורים נוטים לטעון שהכספים ניתנו לילד ולבן זוגו כהלוואה ושלפיכך הם זכאים להשבתם חזרה, בן הזוג טוען בדרך-כלל מנגד, שאין להורים (החמים) כל זכות לדרוש כעת את השבתם של אותם הכספים, כיוון שהם ניתנו במתנה, או לחילופין, כהלוואה שניתנה לבנם בלבד מבלי שהוא, בן הזוג, היה ער לכך שמדובר בהלוואה ושלכן, הוא אינו חייב בהשבתה.

כאשר הכספים שנתנו ההורים לילדים נחסכו בידיהם בעמל רב משך שנים, כאשר אין להם סכום כסף משמעותי נוסף לתת לילדיהם, וכאשר הילד נמצא בדיוק באותו הזמן בעיצומו של שינוי גדול בחייו שמאופיין על-פי רוב בירידה ביכולת הכלכלית שלו וזקוק לבסיס כלכלי איתן, הופכת המחלוקת לעימות של ממש כאשר כל אחד מהצדדים מנסה להיאבק על הכספים שניתנו בידי ההורים.

פעמים רבות העימותים הללו מוכרעים בבית-המשפט, שנדרש להכריע בנוגע למהות מתן הכספים בידי ההורים – האם הם ניתנו במתנה או כהלוואה שיש להשיבה?  

מה בין כספים שניתנו במתנה לכספים שניתנו בהלוואה?

מתנה – היא הקניית נכס ללא כל ציפייה לתמורה. כל עוד לא הוסכם מראש שהמתנה תוחזר בהתקיים תנאי כלשהו – כמו למשל – גירושין או פרידה של הילד מקבל המתנה ובן הזוג, לא יהיה צורך להשיבה לנותן חזרה.

הלוואה – היא מתן כספים תוך ציפייה לקבלתם חזרה. על-פי רוב יוסכמו במועד מתן ההלוואה התנאים לקבלתה ולהשבתה.

מה בין כספים שנתנו ההורים באופן עיתי ושוטף ובין סכום כסף משמעותי שנתנו באופן חד פעמי?

נהוג להבחין בין כספים שההורים נותנים לילדיהם באופן עיתי, כמו למשל סיוע בתשלום לגן של הנכד או לחופשות, ובין כספים שנותנים הורים לילדיהם באופן חד פעמי לצורך רכישת נכסים יקרים כמו דירה, רכב, או אפילו לכיסוי הלוואה.

בעוד שבנוגע למתן הכספים השוטפים יהיה להורים קשה מאוד להוכיח שדובר היה בהלוואה שיש להשיבה, בנוגע לסכומי כסף משמעותיים, שהוענקו באופן חד פעמי, נשמעת פעמים רבות הטענה לפיה ההורים העניקו לילדיהם את הכספים כהלוואה, וכי הם מצפים להשבתה.  

כיצד ניתן יהיה לקבוע אם מדובר בכספי מתנה או הלוואה?

בעוד שהחזקה בנוגע להעברת כספים שמתבצעת בין אנשים זרים היא שהכספים ניתנו כהלוואה, כאשר מדובר ביחסי משפחה קרובים, קיימת חזקה (הניתנת לסתירה), שהעברת כספים ללא תמורה נעשית מתוך כוונה לתת מתנה.

נטל ההוכחה לכך שהכספים הועברו מתוך כוונה להעניק הלוואה ולא כמתנה – מוטל על מי שטוען כך, כלומר – על ההורים יהיה להוכיח שהכספים ניתנו בידיהם כהלוואה.

דרך המלך להשבתם של הכספים חזרה במקרה של פרידה היא עריכתו של הסכם כתוב מראש שמסדיר את מהות מתן הכספים ואת התנאים להשבה. 

עם זאת, גם כאשר לא נערך הסכם כתוב מראש, ההורים יכולים יהיו לנסות ולהוכיח שנתנו את הכספים כהלוואה ולא כמתנה באמצעות ראיות משמעותיות אחרות כמו: עדות של עדים מהימנים ששמעו כי כוונת ההורים היתה לתת הלוואה, ראיות מוקלטות כשירות, ותשובות שיכולות להעיד על כך לשאלות כמו – האם ההורים נהגו לתת מתנות בסדרי גודל כאלה לילדיהם, מאילו מקורות נתנו ההורים את הכספים לילדיהם ומהם המקורות שעומדים לרשותם, מה היה טיב היחסים בין ההורים לבני הזוג, הזמן שחלף מאז מתן הכספים ועוד.

מהי דרך המלך להבטחת השבתם של הכספים חזרה להורים במקרה של פרידה?

הדרך המקובלת והנכונה ביותר להבטיח השבתם של הכספים להורים היא להגדיר זאת במסגרת הסכם בכתב.

ישנם מספר סוגי הסכמים כתובים שניתן לעגן באמצעותם את הצורך בהשבת הכספים:

דרך אחת – היא הסכם ממון או הסכם לחיים משותפים שייערך בין בני הזוג ויתייחס למתן הכספים ככאלה שההורים מצפים להשבתם במועד מאוחר או בהתקיים תנאים שייקבעו מראש בהסכם (להרחבה ראה "הסכם ממון" ו"הסכם לחיים משותפים").

דרך שניה – היא הסכם הלוואה כתוב שייערך בין ההורים נותני המתנה ובין הילד ובן זוגו. בהסכם ההלוואה יצוינו, בין היתר, סכום ההלוואה, ומתי, באיזה אופן ובאילו תנאים תתבצע השבתה.

חשוב שבן הזוג יהיה צד להסכם כאמור, על-מנת להעיד על מודעותו לקבלת הכספים ועל ידיעתו בנוגע לאופי הענקת הכספים, וכדי למנוע ממנו לטעון בהמשך כי הסכם ההלוואה בין ההורים לילדם לא היה מוכר לו, ושלכן הוא אינו מחויב בו. 

דרך שלישית – היא הסכם מתנה שתחדל להתקיים בהתקיים תנאי מסוים – כמו למשל גירושין או פרידה.

ישנן דרכים נוספות שניתן לעשות בהן שימוש על-מנת לחזק את התמיכה בעמדה שההורים לא מתכוונים להעניק את הכספים במתנה לילדיהם ולבן הזוג ללא כל הגבלה. כך למשל, אם מדובר בכספים שנתנו ההורים לילדיהם עבור רכישת דירה, הם יכולים להתנות את מתן הכספים ברישום הערת אזהרה בטאבו לטובת ההורים או אפילו לרשום, בהתקיים תנאים מסוימים, משכנתא לטובתם.