מבוא
לשמחתנו, בשנים האחרונות התפיסה לפיה ישנה דרך אחת נכונה ומתאימה להקים ולנהל חיי משפחה תקינים איננה מקובלת עוד. בשנים האחרונות אנו עדים להכרה הולכת וגוברת בכך שלמגוון האנשים שחיים בחברה ישנן תפיסות, משאלות וצרכים ייחודיים ושונים זה מזה – חלקם, מתייחסים לדרך שבה הם רוצים להביא ילדים לעולם, לרצונם לקיים או שלא לקיים זוגיות, ולסוג המשפחה שבה הם בוחרים לגדל את ילדיהם.
בזכות השינויים התפיסתיים והפתיחות הרבה, אין היום סיבה לגבר או לאישה לוותר על הזכות להביא ילדים לעולם, על ההנאה מגידולם ועל המימוש העצמי שבהורות, מהסיבה שלא הצליחו למצוא זוגיות מתאימה. בחברה שבה אנו חיים, גבר או אישה שמגדלים את ילדיהם לבד מבחירה הוא עניין שבשגרה. עם זאת, כיוון שמדובר במשימה לא פשוטה מבחינה רגשית, פיזית וכלכלית, גברים ונשים רבים שלא מצאו זוגיות מתאימה, בוחרים להביא לעולם ילד עם פרטנר שמעוניין גם הוא בכך, למרות שהם לא מנהלים וגם לא מתכוונים לנהל ביניהם קשר זוגי רומנטי או משק בית משותף.
ישנם מקרים נוספים בהם מתקשרים ביניהם הורים לצורך הבאה לעולם וגידול משותף של ילדים, מבלי לחיות יחד בזוגיות. דוגמה לכך היא בני זוג חד-מיניים שמתקשרים עם אדם נוסף מהמין השני על-מנת להביא יחד ילד לעולם ולגדל אותו יחד.
התקשרויות לצורך הבאת ילד במשותף לעולם וגידולו יחד, הופכות לנפוצות יותר ויותר. הם שכך, ההיבטים המשפטיים שמתייחסים לסוג המשפחה הזה אינם מקבלים מענה מספק בחקיקה הישראלית. לפיכך, נוהגים אותם הפרטנרים, לערוך הסכם מפורט שנקרא "הסכם להורות משותפת". הם עושים זאת, על-מנת להסדיר את היחסים, את הזכויות ואת המחויבויות שהם מתכוונים ליטול על עצמם ביחס לתהליך הבאתם לעולם של הילדים המשותפים, והדרך שבה הם יגדלו אותם משך השנים. כיוון שמדובר בהסכם שצופה פני שנים רבות, ובנושא שמטבעו נוטה לעורר בשלב זה או אחר מחלוקות, ישנה חשיבות מרבית לעריכתו של ההסכם, ללא קשר לטיב הקשר שבין הצדדים או למידת ההיכרות שלהם זה את זה.
שאלות נפוצות
באופן כללי, הורים שמעוניינים לגדל ילד במשותף או שכבר מגדלים ילד במשותף רשאים לערוך ביניהם "הסכם להורות משותפת". עם זאת, עריכת "הסכם להורות משותפת" פחות נפוצה במשפחות שבהן ההורים חיים בזוגיות. זאת, כיוון שהחוק והפסיקה מספקים, על-פי רוב, הסדרים מקובלים ביחס אליהם.
"הסכם להורות משותפת" מתאים בעיקר להסדרת היחסים שבין הורים שמתכוונים לגדל ילד במשותף אך הם אינם מנהלים ביניהם זוגיות או משק בית משותף. בהסכם מבהירים הפרטנרים להורות כי הם מתקשרים זה עם זה בעניין הבאתו לעולם וגידולו של הילד בלבד, וכי הם מתכוונים להמשיך ולנהל את חייהם האישיים באופן עצמאי ונפרד.
הסכם להורות משותפת צופה פני עתיד והוא מתייחס לשנים רבות קדימה, וככזה, רצוי שהוא יתייחס לכמה שיותר היבטים עליהם מסכימים ההורים. ככל שההסכם יהיה מפורט יותר, כך יקטן הסיכוי למחלוקת משמעותית בעתיד.
דוגמאות לנושאים אליהם יתייחס הסכם להורות משותפת הן:
משמורת – האם המשמורת על הילד תהיה משותפת או שאחד ההורים יחזיק במשמורת ולהורה השני יהיו הסדרי הורות (ראייה). בהסכם ניתן לקבוע מה יהיו הסדרי ההורות (הראייה). ניתן אף לקבוע בהסכם שהם ישתנו בהתאם לגיל הילד. כך למשל, ניתן לקבוע בהסכם שמרגע שיוולד התינוק ועד להגיעו לגיל מסוים, יראה האב את התינוק בביתה של האם על-מנת שלא לטלטל תינוק רך בימים מבית לבית.
מקום המגורים – ההורים יכולים לקבוע כי הם לא יעברו להתגורר באזור המרוחק ממרחק מסוים שייקבע מראש, על-מנת שיישארו קרובים זה לזה, ושהמרחק ביניהם לא יקשה על הגידול המשותף של הילד.
חלוקת ההוצאות והאחריות הכלכלית של כל אחד מההורים – חשוב שההורים יחליטו מראש כיצד יתחלקו ביניהם ההוצאות הכרוכות בגידול הילד משך השנים.
חינוך – מהו סוג המסגרות החינוכיות בהן יתחנך הילד, או בהתאם לאילו תפיסות עולם ההורים עצמם יחנכו אותו. בהזדמנות זו הפרטנרים להורות יכולים לוודא שהשקפת העולם שלהם בתחום זה אינה שונה מידי.
"הסכם להורות משותפת" יכול להתייחס לעוד מגוון רחב של נושאים כמו: תכנון ההיריון והלידה, שם הילד, הקשר עם המשפחות המורחבות, הדרך שבה יוסדרו מחלוקות עתידיות בין ההורים (הליך גישור או טיפול מסוים), מה יקרה במצב בו יחול שינוי משמעותי אצל אחד ההורים (חיים עם בן-זוג חדש, ילדים נוספים שיוולדו לו), וכל נושא אחר שההורים מעוניינים להסדיר ביניהם.
כדי שיוענק להסכם לחיים משותפים תוקף של פסק-דין, יש להביאו לאישור בית-המשפט. בית-השפט יבדוק, לפני שיאשר את ההסכם, שהצדדים ערכו את ההסכם וחתמו עליו מרצונם החופשי, שהם מבינים את משמעויותיו, וכי הוראותיו עולות בקנה אחד עם טובת הילד.
ובנימה אישית
הגם שמשפחות מסוגים שונים הפכו לשמחתי מקובלות מאוד בעת האחרונה, וכיוון שהחוק והפסיקה אינם נותנים עדיין מענה מספק של הסדרים משפטיים לאותן משפחות, חשוב שאתם, ההורים המיועדים תנהגו באחריות ותסדירו בעצמכם את הנושאים שהחוק והפסיקה חסרים בהם, שכן אחרת, אתם עלולים למצוא עצמכם בחוסר וודאות משמעותי ביחס לסוגיות ולמחלוקות שעלולות להתגלע ביניכם משך השנים.
חשוב לזכור שמחלוקות שנוגעות לאופן גידול הילדים הן עניין נפוץ בקרב הורים, אלא שכאשר ההורים לא מנהלים ביניהם זוגיות, וכאשר הרצון להתפשר ולגלות רצון טוב למען הזוגיות לא קיים לכן, אותן מחלוקות עלולות להתעצם ולהפוך לקרבות של ממש, מה שהופך את הצורך בתיאום הציפיות מראש וקביעת הסכמות בכתב במקרים הללו לאקוטי.
כיוון ש"הסכמים להורות משותפת" הם הסכמים מורכבים על-פי רוב, שמתייחסים לנושאים רבים, אני ממליצה לכם לגלות אחריות ולערוך הסכם מפורט להורות משותפת באמצעות בעל מקצוע מנוסה, אשר בקיא בתחום ההורות המשותפת, ורגיש דיו, על-מנת שיידע להעלות בפניכם את כלל הנושאים הרלוונטיים שביחס אליהם אתם נדרשים לתאם ציפיות, ושיודע מהן הדרכים הנכונות להביא אתכם, בזהירות ובבטחה, לכדי הסכמות שיעוגנו ב"הסכם להורות משותפת" שישמש עבורכם עוגן לאופן בו תגדלו את ילדכם משך השנים.
להתייעצות בנוגע לתכנון ולעריכת הסכם להורות משותפת התקשרו לטל' 054-738-0120
