חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21), התשפ"ד 2024
תיקון מס' 21 קובע כי בקשות מסוימות של אפוטרופסים, מיופי כוח והורים לקטינים בפעולות ברכוש האדם, הממנה או הקטין, יוגשו לאפוטרופוס הכללי ולא לבית המשפט, ודי יהיה באישור האפוטרופוס הכללי לפעולות הללו.. ההוראות ייכנסו לתוקף ביום 8.8.25, לאחר תקופת היערכות אצל האפוטרופוס הכללי לתיקון משמעותי זה כיום החוק קובע כי יש להביא לאישור בית המשפט […]
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 הוא אחד מעמודי התווך של דיני המשפחה בישראל, והוא מגדיר את המסגרת המשפטית לכשירותו של אדם לבצע פעולות משפטיות ואת האופן שבו מתמנים אפוטרופסים כאשר נדרשת הגנה על זכויותיו או ענייניו של אדם אחר. החוק מסדיר את עקרונות הכשירות, את ההבחנה בין קטינים לבגירים, את סוגי האפוטרופסות ואת סמכויותיהם וחובותיהם […]
חוק החברות, התשנ"ט-1999
חוק החברות, התשנ"ט–1999 הוא החוק המרכזי המסדיר את פעילותן של חברות בישראל, והוא משמש בסיס לדיני התאגידים המודרניים. החוק קובע את הדרך להקמת חברה, מבנה האורגנים שלה, סמכויות הדירקטוריון והאסיפה הכללית, וכן את חובותיהם ואחריותם של נושאי המשרה והבעלים. מטרתו העיקרית של חוק החברות היא לאזן בין הגמישות העסקית הנחוצה לחברות פרטיות וציבוריות לבין שמירה […]
חוק הנאמנות, התשל"ט-1979
חוק הנאמנות, התשל"ט–1979 הוא אחד מחוקי היסוד של דיני הקניין והמשפט הפרטי בישראל, והוא מסדיר את מערכת היחסים המורכבת בין היוצר, הנאמן והנהנים במסגרת נאמנות. החוק מגדיר מהי נאמנות, כיצד היא נוצרת, מהן חובותיו ואחריותו של הנאמן, ומהם הזכויות והסעד העומד לרשות הנהנים. חוק הנאמנות נועד ליצור מסגרת משפטית ברורה לשימוש בכלי זה – בין […]
חוק המתנה, התשכ"ח-1968
חוק המתנה, התשכ"ח–1968, מסדיר את המסגרת המשפטית להעברת נכס או זכות מאדם אחד לאחר ללא תמורה. החוק מגדיר מהי מתנה, כיצד היא נוצרת, באילו תנאים היא מושלמת, ומהם המצבים שבהם ניתן לחזור מהתחייבות למתנה או לבטל מתנה שכבר הוענקה. מאחר שמתנה עשויה לכלול נכסים משמעותיים — מקרקעין, כספים, מניות או זכויות מסוגים שונים — החוק […]
העברה בין דורית – כיצד מתכננים המשכיות משפטית וכלכלית בין דורות
המונח העברה בין-דורית מתאר את מכלול הפעולות המשפטיות, הכלכליות והתכנוניות שמטרתן להעביר רכוש, זכויות או שליטה מדור אחד לבא אחריו, בין אם במהלך החיים ובין אם לאחר הפטירה. תכנון מוקדם של העברה בין-דורית מאפשר לשמר את ההון המשפחתי, להבטיח רצף ניהולי, ולהפחית סיכונים משפטיים וכלכליים. העברה בין-דורית איננה פעולה אחת, אלא מערכת של כלים משפטיים […]
איך ניתן למנוע סכסוכי ירושה עוד בחיי המצווה – ומה כדאי לעשות כבר היום כדי לשמור על שלום המשפחה?
מעטים הם הנושאים שמעוררים מתח רגשי ומשפחתי כמו הירושה העתידית. סכסוכי ירושה אינם נובעים רק ממחלוקות על כסף או רכוש – אלא לא פחות מכך, מתוך תחושות של פגיעה, קיפוח או חוסר צדק, ולעיתים גם מהצטברות ארוכת שנים של רגשות קשים ומודחקים שלא נאמרו בין בני המשפחה. רגשות אלה, שנדחקו לאורך שנים “על מנת שלא […]
תקנות הירושה, התשנ״ח–1998
תקנות הירושה, התשנ״ח–1998, מהוות את המסגרת היישומית המרכזית לחוק הירושה ומסדירות את האופן שבו מתנהלים הליכי ירושה בישראל – החל מהגשת בקשות לצו ירושה או לצו קיום, דרך פרוצדורות הודעה ושמיעת התנגדויות, ועד כללי תצהירים, מסמכים ונוסחים מחייבים. התקנות נועדו ליצור אחידות, שקיפות וסדר יום משפטי ברור, כך שהליך העברת העיזבון יתבצע באופן מדויק, יעיל […]
כיצד ניתן לברר אם אדם שנפטר הותיר אחריו צוואה?
אחת השאלות הראשונות שעולות לאחר פטירתו של אדם היא – האם הוא הותיר אחריו צוואה? מדובר בשאלה בעלת השלכות משפטיות וכלכליות משמעותיות, שכן התשובה לה לא רק שתקבע כיצד יחולק העיזבון אלא גם מהו ההליך הנדרש לצורך חלוקת העיזבון:אם קיימת צוואה – יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה לצורך חלוקת העיזבון בין הזוכים לפי הצוואה; […]