ירושה ללא צוואה – איך באמת מחולק העיזבון לפי החוק?

כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, יחולק עיזבונו על-פי סדרי הדין הקבועים בחוק הירושה.

מדובר למעשה בסיטואציה די שכיחה, כיוון שרבים אינם עורכים צוואה.

לעיתים, סדר ההורשה אשר קבוע כברירת מחדל בחוק הירושה תואם את רצונו של המנוח ולא מהווה בעיה, אולם פעמים רבות היורשים מופתעים לגלות מהו סדר ההורשה אשר קובע הדין. למעשה, ברירת המחדל הקבועה בדין גורמת לעיתים למצבי הורשה שלא היו רצויים מבחינת המנוח, ואף לקונפליקטים ביחסים בין הקרובים אשר הותיר אחריו המנוח.

לפיכך, חשוב שכל אדם יבין מהי ברירת המחדל שקובע החוק, ושיהיה מודע עוד בחייו לסדר ההורשה שקבוע בו, וזאת, על-מנת שיהיה באפשרותו להחליט, במקרה שהוא לא משקף את רצונו, לערוך צוואה מתאימה שהוראותיה הן שתקבענה את האופן הרצוי בעיניו שלפיו יחולק עיזבונו.

מהו עיזבון?

עיזבון הוא סך כל נכסיו, זכויותיו וחובותיו של אדם במותו. מדובר למעשה בכל נכס, מקרקעין או מיטלטלין, זכויות כספיות, מניות, פיקדונות, רכבים ועוד – אשר היו שייכים למוריש במועד פטירתו, אך בחיובים שנזקפו אותה עת לחובתו.

אם אדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה שכתב כאמור, יחולק כל עיזבונו לפי הוראות הדין – חוק הירושה.

ירושה על פי דין – עקרונות יסוד

כאשר אדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה שערך, עיזבונו יחולק על פי סדרי הדין הקבועים בחוק הירושה.  כלומר, לא לפי רצון אישי של המוריש, אלא לפי סדר מובנה וקבוע שמהווה ברירת מחדל.

גם במקרה שבו אדם ערך צוואה אך לא התייחס בה לכלל עיזבונו – חלקו של העיזבון שהמנוח לא התייחס אליו מפורשות בצוואה – יחולק גם הוא לפי הוראות חוק הירושה.

היורשים לפי דין נקבעים לפי שלוש "דרגות ירושה" ("פרנטלות") מרכזיות:

1. דרגת ירושה (פרנטלה) ראשונה – ילדים וצאצאיהם (נכדים, נינים)
2. דרגת ירושה (פרנטלה) שנייה – הורים וצאצאיהם (אחים, אחיינים)
3. דרגת ירושה (פרנטלה) שלישית – הסבים והסבתות וצאצאיהם (דודים, בני דודים)

היורשים שבדרגה נמוכה יותר יקבלו חלק בעיזבון רק אם אין יורשים מהדרגה שלפניה, והירושה תחולק בין הפרטים שבאותה דרגת ירושה באופן שווה ביניהם, ללא קשר לגיל, מגדר או קרבה למנוח.

כמו-כן, בן הזוג של המנוח, ככל שישנו בעת פטירתו – יורש תמיד. חלקו בירושה משתנה בהתאם ליתר היורשים הנותרים.

מיהו "בן זוג"?

1. אדם שהיה נשוי למנוח וחי עימו בזוגיות בעת פטירתו;
2. אדם שהיה נשוי למנוח גם אם היו פרודים בעת פטירתו;
3. בן זוג שחי עם המנוח חיי משפחה במשק בית משותף, גם אם לא היה נשוי למנוח, ובלבד שאף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר באותו הזמן.

בן הזוג – מה הוא יורש?

החוק מעניק עדיפות לבן או בת הזוג של המוריש. בן הזוג זכאי לרשת:

• מחצית מהעיזבון, אם המנוח הותיר אחריו בעת פטירתו הורים, נכדים, נינים או הורים.
• שני שלישים מהעיזבון, אם המנוח הותיר אחריו בעת פטירתו רק קרובי משפחה רחוקים יותר כמו אחים, אחיינים, וסבים. (בנוסף, בן הזוג בסיטואציה כזו יהיה זכאי גם לכל זכויות המנוח בדירת המגורים, אם חי עימו בדירה בעת שנפטר והיה נשוי לו 3 שנים לפחות לפני פטירתו)
• את כל העיזבון, אם המנוח הותיר אחריו בעת פטירתו קרובי משפחה רחוקים אף יותר.
• אם המנוח לא הותיר קרובים כלל, יועבר עיזבונו לאוצר המדינה.
• בנוסף לכל האמור, בן הזוג זכאי תמיד לרשת את כל המיטלטלין (חפצים, ריהוט וכו') ששימשו את הזוג בבית המגורים ואת מכונית הנוסעים שהיתה שייכת למשק הבית המשותף.

טעויות נפוצות בנוגע לחלוקת עיזבון ללא צוואה

• רבים סבורים כי אם המנוח הותיר אחריו בן זוג שהיה נשוי לו שנים רבות, בן הזוג יורש את כל רכושו של בן זוגו שנפטר בשלב הראשון, ורק בשלב השני יורשים הילדים – אולם החוק קובע אחרת. למעשה, בן הזוג חולק כבר בשלב הראשון את עיזבונו של המנוח עם קרוביו האחרים, ביחס שייקבע בהתאם למידת קרבתם למנוח.
  
  כך למשל – אם אחד מבני זוג שהיו נשואים זה לזו עשרות שנים ולהם ילדים בוגרים, ילך לעולמו מבלי להותיר אחריו צוואה ולשניים דירת מגורים בבעלותם – יהיה על הילדים לוותר להורה שנותר בחיים על חלקם בדירת המגורים המשותפים של הוריהם, על-מנת שלא יירשמו כבעלי זכויות בה גם הם. כמו-כן, יהיה על הילדים לוותר על חלקם בכספים וביתר זכויותיו הפיננסיות של ההורה שנפטר לטובת זה שנותר בחיים, אם יסכימו לכך שהן יישארו במלואן בבעלות ההורה שנותר בחיים. הוויתור יהיה תלוי ברצונם.

• טעות נוספת שרבים טועים בה היא הסברה שלפיה הימנעות מעריכת צוואה מונעת התעסקות בביורוקרטיה מיותרת מצד היורשים בעת פטירה, שכן בחלוקה לפי חוק הירושה, אין צורך בהוצאת צו קיום צוואה.
  
  ההנחה הזו איננה נכונה – גם כאשר אדם לא מותיר אחריו צוואה, נדרשים היורשים לקבל צו ירושה, על-מנת שעיזבונו יחולק ביניהם. עד להוצאתו של צו ירושה או צו קיום צוואה, העיזבון לא יחולק בשני המקרים, והוצאתו של איזה מהצווים איננה מהירה מהוצאתו של הצו האחר.
• עוד טעות שאנשים רבין נוטים לטעות בה היא ההנחה לפיה אם אדם לא הותיר אחריו צוואה, וחלוקת עיזבונו נקבעת לפיכך באמצעות הוראות חוק הירושה – לא ניתן לשנות זאת. הנחה זו גם היא איננה נכונה – שכן גם במצב שבו אדם לא הותיר אחריו צוואה, יורשיו רשאים להחליט לחלק ביניהם את עיזבונו באופן אחר מכפי שקובע החוק, וזאת, באמצעות הסכם חלוקת עיזבון שיעגן את ההסכמות המקובלות עליהם.

מדוע חשוב לערוך צוואה?

כאשר אין צוואה – החוק הוא זה שיחליט במקומכם. אם ברצונכם להבטיח שבן זוגכם יירש את כל רכושכם, או להפך – שבן הזוג לא ירש דבר מרכושכם וכוונתכם להוריש את כל רכושכם לילדיכם; אם תרצו לחלק את הרכוש באופן לא שוויוני; אם ברצונכם להדיר קרוב מסוים מהירושה או להעדיף אחר;  אם ברצונכם להעביר חלק מרכושכם ליורשים אולם באופן שבו וא ינוהל עבורם בנאמנות וכיו"ב – אתם נדרשים לערוך צוואה תקפה ומסודרת שתעמוד בהוראות הדין.

לסיכום

היעדר צוואה מוביל ליישום אוטומטי של חוק הירושה – שייתכן ואינו משקף את רצונו של האדם שנפטר.

כדי למנוע הפתעות ולשמור על שליטה בנוגע לאופן שבו יחולק רכושכם לאחר פטירתכם, ועל-מנת למנוע קונפליקטים מיותרים בין קרוביכם, או להימנע מלהביא אותם למצבים בהם הם יידרשו להבעת רצון טוב ולוויתורים על-מנת שרצונכם יתקיים – חשוב לערוך צוואה ברורה ותקפה.

אם אתם מעוניינים להבטיח שענייני הירושה שלכם ינוהלו כפי שאתם רואים לנכון – מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ובלתי תלוי, שיאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות מתוך ידע, שליטה וביטחון.

לקריאה נוספת:

משרד המשפטים האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה