צוואה היא מסמך משפטי שמאפשר לך להחליט, לפי רצונך, איך יחולק רכושך אחרי פטירתך. ללא צוואה, חלוקת הרכוש לאחר הפטירה תתבצע על פי ברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה

עריכת צוואה חשובה בכל גיל ובכל מצב משפחתי. צוואה מבטיחה שהרצון שלך ביחס לחלוקת הרכוש לאחר פטירתך יקוים.

למה חשוב לערוך צוואה?

• כדי לקבוע באופן ברור מי יקבל את רכושך לאחר פטירתך.
• התאמה אישית לרצונך. למשל – דאגה לבן או בת הזוג, דאגה לילדים או לבני משפחה נוספים, ניהול נכסים עסקיים, תרומה או כל דבר אחר שחשוב לך. צוואה הכרחית כדי להעניק רכוש למי שאינו נמנה על היורשים על פי דין.
• הגנה על קרובים הזקוקים לתמיכה.
• מתן מענה משפטי למצבים מורכבים יותר כמו זוגיות שניה.
• צמצום סכסוכים משפחתיים לאחר הפטירה.

מתי כדאי לערוך צוואה?

המלצתנו היא לערוך צוואה מוקדם ככל הניתן וניתן לשנות אותה בכל עת לפי רצון המצווה. בדרך כלל אנשים עורכים צוואה רק בגיל מאוחר, אבל ניסיון החיים מלמד שעריכת צוואה חשובה גם בגילאים צעירים.

כך למשל, אם חלילה אדם נפטר צעיר ויש לו ילדים קטינים, בן/בת הזוג שלו ירשו 50% מהעיזבון ואת ה-50% הנותרים יורשים הילדים. ההורה שנותר יהיה שותף בנכסים עם ילדיו הקטינים ויידרש לאישור מרשויות המדינה עבור פעולות משפטיות שונות (למשל: בעת מכירת דירה או מכירת רכב). לכן, הורים צעירים שמבקשים לשנות מכללי הירושה על פי דין חייבים לערוך צוואה כדי להסדיר את חלוקת הרכוש אם חלילה אחד מהם יילך לעולמו בטרם עת, באיזה אופן שייבחרו.

 

 

חדש! מ-01.01.2025 – הפקדה ראשונה בחינם.

ניתן להפקיד צוואה בפטור מתשלום אגרה אחת לחמש שנים.

למה כדאי להפקיד צוואה?

• הצוואה נשמרת במאגר הרשמי של רשם הירושה.
• הצוואה מוגנת מנזקי זמן או אובדן ומסייעת להגנה בפני זיופים.
• הצוואה המופקדת היא סודית ומוצפנת והיא תיפתח רק לאחר פטירת המפקיד.

איך מפקידים צוואה?

בתהליך פשוט, מהיר ונוח. ניתן להפקיד צוואה מרחוק דרך האתר שלנו.

• צוואה בכתב יד

  • הצוואה תיכתב כולה בכתב ידו של המצווה, תכלול תאריך וחתימה.
  • לא נדרש אישור מגורם חיצוני נוסף (כגון עדים).

זכרו: צוואה מודפסת לא נחשבת צוואה בכתב יד.

• צוואה בעדים

  • נכתבת בכתב יד או מודפסת ונחתמת בפני שני עדים.
  • העדים אינם יכולים להיות זוכים על פי הצוואה או בני הזוג של הזוכים.
  • אין חובה לשלב עורך דין בתהליך.
  • המצווה והעדים חייבים להיות נוכחים יחד בזמן החתימה.

• צוואה בפני רשות 
  צוואה בפני רשות היא צוואה שנעשית בפני גורם רשמי מוסמך הרשות יכולה להיות: נוטריון, שופט, חבר בית דין דתי, רשם של בית המשפט, או רשם הירושה.
  נוטריון יכול לבצע תהליך של הפקדת צוואה מרחוק, כולל הפקדת צוואה דיגיטלית נוטריונית.

מידע חשוב לכל סוגי הצוואות

• צוואה תקפה גם ללא הפקדתה ברשם הירושה.
• הקפידו לכלול מספרי תעודות זהות של כל מי שמוזכר בצוואה.
• לזוכים אסור להיות מעורבים בתהליך עריכת הצוואה וחתימתה.
• מומלץ לכתוב צוואה במחשבה לטווח ארוך.
• אם רוצים לשנות את הוראות הצוואה או חלק מהן – יש לכתוב צוואה חדשה.
• ניתן להתייעץ עם עורך דין לפני עריכת צוואה. במקרים מורכבים אף רצוי להתייעץ עם עו"ד.

The post עריכה והפקדה של צוואה first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

The post נאמנות בצוואה לילד עם צרכים מיוחדים – כך תבטיחו את טובתו גם בעתיד first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

The post צוואה במשפחות פרק ב’ – איך להגן על בן הזוג החדש מבלי לפגוע בילדים? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

הסכם חלוקת עיזבון או "הסכם בין יורשים" הוא הסכם המעגן הסכמות הדדיות שהתקבלו בין היורשים לגבי חלוקת נכסי עיזבון המוריש ביניהם. ההסכם מאפשר לסטות מהוראות הצוואה או מהחלוקה הקבועה לפי חוק הירושה – כל עוד כל היורשים מסכימים לכך. ככל שישנה הסכמה בין כל היורשים בנוגע להסכם חלוקת העיזבון, לא נדרשת מעורבותו של בית המשפט כלל.

ההסכם נחשב לכלי משפטי גמיש וחשוב, שבכוחו לאזן בין חלוקה פורמלית לבין שיקולים רגשיים, משפחתיים או כלכליים – ולעיתים אף לשמר שלום בית בין היורשים.

מתי הסכם חלוקת עיזבון הוא פתרון מיטבי?

הסכם חלוקת עיזבון מתאים במיוחד כאשר:

• קיימים נכסים רבים בעיזבון שלא ניתן היה להעריך את שווים בעת עריכת הצוואה, ולכן בזמן הרלוונטי, לא היה למוריש מידע שנדרש לו על-מנת לדעת כיצד נכון לחלק אותם באופן שוויוני בין יורשיו.
• כאשר חלוקה שונה מזו שקובעת הצוואה או חוק הירושה תחסוך חבות במס ליורשים – מיסוי מקרקעין בעיקר.
• אחד היורשים זקוק לנכס מסוים (כגון דירת מגורים) בעוד אחרים מסתפקים בשווי כספי.
• כאשר ישנו צורך בהתאמה למצבים מיוחדים – כגון מגבלות רפואיות, אי כשירות, או קושי כלכלי.

במקרים כאלה, הסכמה משותפת בין היורשים מאפשרת חלוקה אשר מיטיבה עם כל הצדדים.

מהן מגבלותיו העיקריות של הסכם חלוקת עיזבון?

• לא ניתן לערוך אותו לאחר שחלוקת העיזבון בין היורשים התבצעה כבר – ככלל, לא ניתן "להחזיר את הזמן לאחור" ולבצע חלוקה שונה מזו שכבר בוצעה בפועל לפי צוואה או לפי חוק הירושה.
• לא ניתן להוסיף בהסכם חלוקת העיזבון "יורשים" – כלומר, לא ניתן להוסיף להסכם אדם שלא הוזכר בצוואה או שלא זכאי לרשת לפי הדין.
• ההסכם אינו יכול לפגוע בזכויות צדדים שלישיים כגון נושים שהחוב כלפיהם נוצר לפני ההורשה עצמה, או קטינים או חסויים – ללא הסכמה או אישור הערכאה המוסמכת.

חשוב לדעת שחלוקת העיזבון יכולה להתבצע רק לאחר סילוקם של כל חובות העיזבון.

האם נדרש אישור בית המשפט להסכם חלוקת עיזבון?

כאשר ישנה הסכמה של כל הצדדים הנוגעים בדבר, אין כל חובה לאשר את הסכם חלוקת העיזבון בידי בית המשפט ודי בחתימתם של היורשים על גביו על-מנת שהוא יהיה תקף. עם חתימת היורשים על גביו, ניתן לצרף את ההסכם החתום לצו ירושה או צו קיום צוואה שהתקבל וניתן לפעול לפי הוראותיו מול כל הגורמים הרשמיים כמו לשכת רישום המקרקעין, בנקים וכיו"ב.

דוגמה להסכם חלוקה בין יורשים

נניח שעיזבון המנוח כולל דירה, חשבון בנק ותיק השקעות. הצוואה קובעת שכל נכסי העיזבון יחולקו בין שלושת הילדים בחלקים שווים ביניהם. לפי הצוואה, כל אחד מהיורשים אמור לזכות בשליש מכל אחד מהנכסים. הגם שכך, שלושת היורשים מעוניינים בחלוקה הבאה: יורש אחד מקבל את הדירה ושני יורשים אחרים מחלקים את הנכסים הפיננסיים. אם ישנו די כסף בעיזבון על מנת שהחלוקה תיוותר שווה, הדברים יעוגנו בהסכם חלוקת עיזבון בין היורשים – ולא תהא כל חבות במס.

לעומת זאת, אם שלושת הילדים יירשו את הזכויות בדירה בחלקים שווים ביניהם כפי שקובעת הצוואה – רכישת החלק של האחים האחרים על ידי האח שרוצה את הבעלות בדירה כולה לאחר חלוקת העיזבון הראשונה, תחשב כעסקת מכר ותהיה מחויבת במס.

הסכם חלוקת עיזבון וחלוקה ראשונה

על מנת שהסכם חלוקת עיזבון יהא פטור ממס (שבח ורכישה) ההסכמות המעוגנות בו בנוגע לחלוקת העיזבון חייבות כאמור לשקף חלוקה ראשונה. כלומר – לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור לאחר שחלוקה ראשונה של נכסי העיזבון כבר בוצעה בין היורשים. מדובר בדרישה מהותית של רשות המיסים שמטרתה למנוע תכנוני מס במסווה של הסכמות בין יורשים.

יחד עם זאת, הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה כשלעצמם לא יחשבו כחלוקה ראשונה. כמו-כן, לא כל שימוש בנכסי העיזבון ייחשב לחלוקה ראשונה. לפיכך, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין מתחום הירושה ובייחוד מומלץ שלא "לגעת" בנכסי העיזבון בטרם התקבלה ההחלטה הסופית על אופן חלוקתם הרצוי בין היורשים.

הסכם חלוקת עיזבון שמתבסס על תשלום כספי שמגיע מחוץ לעיזבון – תשלום איזון

כמו כן חשוב לדעת שהטבות המס יחולו רק לגבי נכסים שמצויים בתוך העיזבון. במקרה שבו ישולמו סכומי כסף שמגיעים מחוץ לעיזבון – ביחס לחלק הנכס שנרכש באמצעותם לא תחול הטבת המס ולגביו יחולו תשלומי מס שבח ומס רכישה.

לדוגמה – בעיזבון המנוח ישנה דירה אחת בשווי 3,000,000 וסכום כספי בסך 2,000,000 ₪. שני אחים הם יורשי המנוח. אחד האחים מעוניין בדירה כולה והאחר בכספים. הדירה וסך הכספים אינם זהים בשווים. לפיכך, על האח המבקש לקבל את הדירה כולה יהיה, בנוסף על ויתור על הכספים המצויים בעיזבון, לשלם לאחיו תשלום נוסף מכספיו הפרטיים. הכספים שמגיעים מכיסו של האח (מחוץ לעיזבון) לאח האחר מכונים "תשלום איזון" או "כספי איזון". על העברת חלק הדירה שנרכש מהכספי תשלום האיזון לא יחול פטור ממס אשר ניתן בגין הורשה.

סיכום

הסכם חלוקת עיזבון הוא מנגנון משפטי חשוב, שמאפשר ליורשים לתאם חלוקה מותאמת והוגנת של נכסי העיזבון. הוא מקנה גמישות, מונע סכסוכים, חוסך עלויות משפטיות – ומאפשר שמירה על קשר משפחתי טוב. עם זאת, להסכם כזה יש תנאים מגבילים, והוא דורש זהירות, הסכמה מלאה ויישום נכון של הוראות החוק.

לכן, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בדיני ירושה שידאג לערוך הסכם ברור ותקף, ולהסביר באופן מדויק את כל משמעויותיו.

מצויים בפני החלטה כיצד לחלק את העיזבון? מוזמנים לפנות להתייעצות עם משרדנו על-מנת לברר את כלל המשמעויות.

The post הסכם חלוקת עיזבון – מתי וכיצד ניתן לחלק את הירושה באופן שונה ממה שקובעים הצוואה או החוק first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

מערכות יחסים זוגיות מחוץ למסגרת נישואין רשמית, המכונות "ידועים בציבור", מעלות שאלות משפטיות מורכבות בנוגע לזכויות ולחובות במצבי פרידה או מוות. במרכז הדיון עומדות סוגיות כמו הגדרת המונח ידועים בציבור, כוונת הצדדים, זכויות ירושה, שיתוף כלכלי ו־חלוקת רכוש. בעוד שחוקי מדינת ישראל מכירים בחלק מהזכויות של בני זוג ידועים בציבור, אין בכך להשוות בדרך-כלל את מעמדם המשפטי לזה של זוג נשוי – אלא אם מתקיימות ראיות מספקות לכוונה שכזו.

במאמר זה נבחן את ההיבטים העיקריים הקשורים לידועים בציבור, תוך התייחסות לפסיקה, חקיקה והשוואה למעמד הנישואין.

הגדרת ידועים בציבור והוכחת המעמד

זוג שאינו נחשב נשוי במדינת ישראל, יתכן – שייחשב כזוג שחי יחד בקשר של "ידועים בציבור". הגם שהמונח "ידועים בציבור" מוכר מאוד בציבור הישראלי, רבים אינם מודעים לכך שהחוק הישראלי אינו קובע הגדרה ברורה למונח "ידועים בציבור", ולכך שאין במדינת ישראל דרך לרכוש "מעמד" של ידועים בציבור כמו טקס, ברית מסוימת או סעיף בהסכם, גם אם הוא תקף מהבחינה המשפטית.

"ידועים בציבור" הוא למעשה מצב עובדתי שייבחן בידי בית המשפט.

בעיקרון, בני זוג נחשבים לידועים בציבור אם הם מקיימים מערכת יחסים זוגית, המבוססת על ניהול אורח חיים משותף ותקין, מאמץ כלכלי משותף, והם בעלי כוונה הדדית להקנות זה לזה זכויות וחובות הדומות לאלו של בני זוג נשואים.

כדי להוכיח מעמד זה יש להציג כוונת שיתוף ממשית – לא רק מבחינה רגשית אלא גם מבחינה כלכלית ומשפחתית.

בתי המשפט דורשים ראיות כגון:

• חיים יחד – לא ברור כמה זמן, האם ישנו זמן מינימום של מספר חודשים או מספר שנים? האם זוג שנפגש פעמיים בשבוע לתקופת זמן ממושכת ייחשב כזוג ידוע בציבור?
• היבט כלכלי – ניהול חשבון בנק משותף? האם בן הזוג רשום כמוטב בקרנות הפנסיה? האם די בכך שאחד מבני הזוג שילם על המצרכים בסופר והשני את חשבונות הארנונה והחשמל?
• היבט אינטימי – האם זוג שחי בחדרים נפרדים לא ייחשב ידוע בציבור?
• עדויות מהסביבה הקרובה – כיצד ראתה אותם הסביבה ואילו זכויות התכוונו בני הזוג להקנות זה לזה.

ברור כי על-מנת שבני זוג ייחשבו כמי שחיו יחדיו כ"ידועים בציבור", צריך יהיה להראות כי הקשר הזוגי לא היה מזדמן או ארעי, אלא יציב ומגובש – אולם יחד עם זאת, אין כללי אצבע חד משמעיים שמאפשרים לקבוע מראש בוודאות איזה זוג ייחשב "ידוע בציבור" ואיזה לא. בשנים האחרונות, בתי המשפט הרחיבו את הגדרת הזוגות שנחשבים "ידועים בציבור" אולם גם נטו לצמצם במידה מסוימת את זכויותיהם.

חלוקת רכוש וזכויות כלכליות בעת פרידה

חלוקת הרכוש בין בני זוג ידועים בציבור בעת פרידה תיעשה לפי חזקת השיתוף / הלכת השיתוף ולא לפי הסדר איזון המשאבים הקבוע ב"חוק יחסי ממון" שחל לגבי זוגות נשואים.

הזכויות הכלכליות ייקבעו לפי:

• חזקת שיתוף – תחול רק אם בן הזוג שמבקש להוכיח שיש להחיל אותה, מצליח להוכיח שהייתה כוונה מפורשת או משתמעת לשתף נכסים.
• ראיות בנוגע לכוונת שיתוף בנכסים – יש להוכיח שהיתה כוונת שיתוף ביחס לכל נכס ונכס בנפרד. כך למשל, בהחלט ייתכן שיתוף בדירת מגורים אבל לא בחברה.
• אם לא מתקיימת חזקת שיתוף, כל אחד מבני הזוג שומר על רכושו, ויורשיו יורשים אותו במותו.
• חשוב לדעת, שבפסיקה מהעת האחרונה, קבע בית המשפט העליון כי שיתוף בין בני זוג ידועים בציבור שחלה עליהם חזקת השיתוף ייעשה תמיד מחצה על מחצה, כלומר, כל צד יהא זכאי למחצית מהזכויות בנכס שהוכחה לגביו כוונה לשתף ולא תהיה חלוקה ביחס שונה כמו 30% לצד אחד ו-70% לצד האחר וכיו"ב.

זכויות פנסיה וקצבאות

ידועים בציבור עשויים להיות זכאים:

• לפנסיית שאירים מקרנות פנסיה, אם יוכח קשר זוגי ושותפות כלכלית.
• לקצבאות שארים מביטוח לאומי – במידה ועמדו בקריטריונים ברורים ופורמאליים שקובע הביטוח הלאומי להיותו של זוג "ידוע בציבור". חשוב לדעת שבמצבים מסוימים יתכן שבית המשפט יקבע שזוג מסוים ניהל חיים זוגיים של "ידועים בציבור" בעוד שהביטוח הלאומי יקבע לגבי אותו הזוג בדיוק – שהוא לא חי כ"ידועים בציבור", ולהפך.

גם במוסדות האמורים – אין זכות אוטומטית להיות מוגדרים כ"ידועים בציבור" ויש להוכיח את המעמד בצורה מדויקת לפי הדרישות הרגולטוריות של כל מוסד.

זכויות ירושה של ידועים בציבור

סעיף 55 לחוק הירושה מקנה לבן זוג ידוע בציבור זכות לרשת את בן הזוג המנוח, גם אם לא היו נשואים, וזאת בתנאי שהם ניהלו קשר בעל מאפיינים של זוגיות ושיתוף שעודנו התקיים סמוך לפטירה, וכל עוד אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר.

לפי סעיף 55, בן זוג אשר קיים את התנאים האמורים, יהיה זכאי לרשת את בו זוגו על פי דין כאילו היה נשואים.

מדובר בזכות שנובעת מהוראת ירושה "מעין צוואה" שקובע החוק, ובהחלט ניתן להתנות עליה או לשלול אותה באמצעות צוואה מפורשת.

נקודות חשובות:

• אם קיימת צוואה תקפה הסותרת את הזכות הקבועה בחוק, בן הזוג לא יוכל לרשת את בן הזוג שנפטר.
• החוק אינו חל כאשר למנוח הייתה בת זוג נשואה במקביל – במקרה זה, הידועה בציבור לא תוכל לרשת את בן הזוג הנשוי מכוח סעיף 55.
• גם אם ישנה צוואה אשר קובעת שבן הזוג הידוע בציבור לא זכאי לרשת, ללא הסכם חיים משותפים שיקבע הפרדה רכושית בין בני הזוג, יכול יהיה בן הזוג הנותר בחיים להיות זכאי לחלק מרכוש הידוע בציבור שנפטר – מכוח החיים המשותפים איתו.

השוואה בין ידועים בציבור לבין נישואין

חשיבות ההסכמים הממוניים בין ידועים בציבור

בני זוג ידועים בציבור המעוניינים להסדיר את יחסיהם המשפטיים באופן ברור ומפורש, מומלץ שיערכו:

• הסכם חיים משותפים – המסדיר בעלות בזכויות רכושיות, זכויות פנסיוניות, אופן הניהול הכלכלי של החיים המשותפים, זכות מגורים בנכסי בן הזוג, והתחייבויות.
• צוואה הדדית או צוואה "רגילה"  – המבהירה את רצונו של כל אחד מהצדדים לגבי הוראות הירושה שיחולו על עיזבונו ואשר מונעת מחלוקות.

הסכמים כאלה מונעים אי ודאות משפטית, במיוחד כאשר קיימים ילדים מנישואין קודמים או רכוש ניכר שנצבר לפני הקשר הזוגי.

גישות פסיקתיות נבחרות

בתי המשפט אימצו בפסיקותיהם גישה מהותית, המתמקדת במאפייני הקשר ובעובדות אשר היו רלוונטיות לכל מקרה ומקרה, ולא בהכרח בהצהרות הצדדים לפיהן הם "ידועים בציבור" או ש"אינם ידועים בציבור":

• כך  למשל, בפסקי דין שונים הוכרו בני זוג כידועים בציבור אף שבני הזוג לא חיו יחד במשך פרק זמן ממושך, אך התקיים קשר רגשי וכלכלי מובהק.
• לעומת זאת, נדחו תביעות במקרים שבהם הקשר היה מזדמן, או כשלא התקיימה כוונה לשיתוף.

סיכום

ההכרה בזוג כ"ידועים בציבור" היא הכרה מהותית המבוססת על ראיות והתנהלות בפועל – ולא על אקט פורמלי או על הצהרת הצדדים. כך למשל, אם יירשם בהסכם חיים משותפים (תקף משפטית) של בני הזוג כי הם חיים יחדיו כ"ידועים בציבור" או להפך – כי הם אינם חיים יחדיו כ"ידועים בציבור" – לא יהיה בכך כדי לקבוע את מעמדם באמת.
במקרים של פרידה או מוות, בן הזוג המבקש שיחול שיתוף בנכסים נדרש להוכיח שיתוף כלכלי, שותפות חיים וכוונה לשתף כדי לזכות בזכויות משפטיות.

לכן, בני זוג החיים כידועים בציבור, או שאינם בטוחים אם הם חיים יחדיו כידועים בציבור או לא, צריכים לשקול בכובד ראש עריכת מסמכים משפטיים ברורים – הסכם חיים משותפים, צוואה כמו גם לשקול הסדרים רכושיים רלוונטיים אחרים –  וזאת, כדי להבטיח את מימוש זכויותיהם, לצמצם מחלוקות עתידיות ולוודא שגורלו של רכושם לא יהיה אחר מכפי שרצו והתכוונו שיהיה.

The post ידועים בציבור: זכויות, חובות ומשמעות משפטית בפרידה או פטירה first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

The post נאמנויות משפחתיות – כלי אסטרטגי בתכנון בין־דורי first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

The post הסכם ממון או צוואה – למה בעצם צריך את שניהם? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.