צוואה - עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש

ידועים בציבור: זכויות, חובות ומשמעות משפטית בפרידה או פטירה

עו''ד דינה ארליך-חורש — Mon, 09 Jun 2025 11:09:33 +0000

מבוא

מערכות יחסים זוגיות מחוץ למסגרת נישואין רשמית, המכונות "ידועים בציבור", מעלות שאלות משפטיות מורכבות בנוגע לזכויות ולחובות במצבי פרידה או מוות. במרכז הדיון עומדות סוגיות כמו הגדרת המונח ידועים בציבור, כוונת הצדדים, זכויות ירושה, שיתוף כלכלי ו־חלוקת רכוש. בעוד שחוקי מדינת ישראל מכירים בחלק מהזכויות של בני זוג ידועים בציבור, אין בכך להשוות בדרך-כלל את מעמדם המשפטי לזה של זוג נשוי – אלא אם מתקיימות ראיות מספקות לכוונה שכזו.

במאמר זה נבחן את ההיבטים העיקריים הקשורים לידועים בציבור, תוך התייחסות לפסיקה, חקיקה והשוואה למעמד הנישואין.

הגדרת ידועים בציבור והוכחת המעמד

זוג שאינו נחשב נשוי במדינת ישראל, יתכן – שייחשב כזוג שחי יחד בקשר של "ידועים בציבור". הגם שהמונח "ידועים בציבור" מוכר מאוד בציבור הישראלי, רבים אינם מודעים לכך שהחוק הישראלי אינו קובע הגדרה ברורה למונח "ידועים בציבור", ולכך שאין במדינת ישראל דרך לרכוש "מעמד" של ידועים בציבור כמו טקס, ברית מסוימת או סעיף בהסכם, גם אם הוא תקף מהבחינה המשפטית.

"ידועים בציבור" הוא למעשה מצב עובדתי שייבחן בידי בית המשפט.

בעיקרון, בני זוג נחשבים לידועים בציבור אם הם מקיימים מערכת יחסים זוגית, המבוססת על ניהול אורח חיים משותף ותקין, מאמץ כלכלי משותף, והם בעלי כוונה הדדית להקנות זה לזה זכויות וחובות הדומות לאלו של בני זוג נשואים.

כדי להוכיח מעמד זה יש להציג כוונת שיתוף ממשית – לא רק מבחינה רגשית אלא גם מבחינה כלכלית ומשפחתית.

בתי המשפט דורשים ראיות כגון:

חיים יחד – לא ברור כמה זמן, האם ישנו זמן מינימום של מספר חודשים או מספר שנים? האם זוג שנפגש פעמיים בשבוע לתקופת זמן ממושכת ייחשב כזוג ידוע בציבור?
היבט כלכלי – ניהול חשבון בנק משותף? האם בן הזוג רשום כמוטב בקרנות הפנסיה? האם די בכך שאחד מבני הזוג שילם על המצרכים בסופר והשני את חשבונות הארנונה והחשמל?
היבט אינטימי – האם זוג שחי בחדרים נפרדים לא ייחשב ידוע בציבור?
עדויות מהסביבה הקרובה – כיצד ראתה אותם הסביבה ואילו זכויות התכוונו בני הזוג להקנות זה לזה.

ברור כי על-מנת שבני זוג ייחשבו כמי שחיו יחדיו כ"ידועים בציבור", צריך יהיה להראות כי הקשר הזוגי לא היה מזדמן או ארעי, אלא יציב ומגובש – אולם יחד עם זאת, אין כללי אצבע חד משמעיים שמאפשרים לקבוע מראש בוודאות איזה זוג ייחשב "ידוע בציבור" ואיזה לא. בשנים האחרונות, בתי המשפט הרחיבו את הגדרת הזוגות שנחשבים "ידועים בציבור" אולם גם נטו לצמצם במידה מסוימת את זכויותיהם.

חלוקת רכוש וזכויות כלכליות בעת פרידה

חלוקת הרכוש בין בני זוג ידועים בציבור בעת פרידה תיעשה לפי חזקת השיתוף / הלכת השיתוף ולא לפי הסדר איזון המשאבים הקבוע ב"חוק יחסי ממון" שחל לגבי זוגות נשואים.

הזכויות הכלכליות ייקבעו לפי:

חזקת שיתוף – תחול רק אם בן הזוג שמבקש להוכיח שיש להחיל אותה, מצליח להוכיח שהייתה כוונה מפורשת או משתמעת לשתף נכסים.
ראיות בנוגע לכוונת שיתוף בנכסים – יש להוכיח שהיתה כוונת שיתוף ביחס לכל נכס ונכס בנפרד. כך למשל, בהחלט ייתכן שיתוף בדירת מגורים אבל לא בחברה.
אם לא מתקיימת חזקת שיתוף, כל אחד מבני הזוג שומר על רכושו, ויורשיו יורשים אותו במותו.
חשוב לדעת, שבפסיקה מהעת האחרונה, קבע בית המשפט העליון כי שיתוף בין בני זוג ידועים בציבור שחלה עליהם חזקת השיתוף ייעשה תמיד מחצה על מחצה, כלומר, כל צד יהא זכאי למחצית מהזכויות בנכס שהוכחה לגביו כוונה לשתף ולא תהיה חלוקה ביחס שונה כמו 30% לצד אחד ו-70% לצד האחר וכיו"ב.

זכויות פנסיה וקצבאות

ידועים בציבור עשויים להיות זכאים:

לפנסיית שאירים מקרנות פנסיה, אם יוכח קשר זוגי ושותפות כלכלית.
לקצבאות שארים מביטוח לאומי – במידה ועמדו בקריטריונים ברורים ופורמאליים שקובע הביטוח הלאומי להיותו של זוג "ידוע בציבור". חשוב לדעת שבמצבים מסוימים יתכן שבית המשפט יקבע שזוג מסוים ניהל חיים זוגיים של "ידועים בציבור" בעוד שהביטוח הלאומי יקבע לגבי אותו הזוג בדיוק – שהוא לא חי כ"ידועים בציבור", ולהפך.

גם במוסדות האמורים – אין זכות אוטומטית להיות מוגדרים כ"ידועים בציבור" ויש להוכיח את המעמד בצורה מדויקת לפי הדרישות הרגולטוריות של כל מוסד.

זכויות ירושה של ידועים בציבור

סעיף 55 לחוק הירושה מקנה לבן זוג ידוע בציבור זכות לרשת את בן הזוג המנוח, גם אם לא היו נשואים, וזאת בתנאי שהם ניהלו קשר בעל מאפיינים של זוגיות ושיתוף שעודנו התקיים סמוך לפטירה, וכל עוד אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר.

לפי סעיף 55, בן זוג אשר קיים את התנאים האמורים, יהיה זכאי לרשת את בו זוגו על פי דין כאילו היה נשואים.

מדובר בזכות שנובעת מהוראת ירושה "מעין צוואה" שקובע החוק, ובהחלט ניתן להתנות עליה או לשלול אותה באמצעות צוואה מפורשת.

נקודות חשובות:

אם קיימת צוואה תקפה הסותרת את הזכות הקבועה בחוק, בן הזוג לא יוכל לרשת את בן הזוג שנפטר.
החוק אינו חל כאשר למנוח הייתה בת זוג נשואה במקביל – במקרה זה, הידועה בציבור לא תוכל לרשת את בן הזוג הנשוי מכוח סעיף 55.
גם אם ישנה צוואה אשר קובעת שבן הזוג הידוע בציבור לא זכאי לרשת, ללא הסכם חיים משותפים שיקבע הפרדה רכושית בין בני הזוג, יכול יהיה בן הזוג הנותר בחיים להיות זכאי לחלק מרכוש הידוע בציבור שנפטר – מכוח החיים המשותפים איתו.

השוואה בין ידועים בציבור לבין נישואין

נושא	נישואין	ידועים בציבור
אקט הצהרתי	נישואין רשמיים	אין – נדרש להוכיח קשר בפועל
זכויות ירושה	אוטומטית לפי חוק	רק לפי סעיף 55, ללא צורך בהוכחת הקשר- בהתקיים התנאים הקבועים בחוק
חלוקת רכוש	איזון משאבים	חזקת שיתוף – בהוכחה
פנסיית שאירים	אוטומטית (בהתאם לתקנון)	מותנה בהוכחת המעמד
צוואה	נדרשת לשלילת זכויות	נדרשת לשלילת זכויות (נדרשת הוכחת הקשר)
הסכמות ממוניות	הסכם ממון בתוקף – חוק יחסי ממון	הסכם חיים משותפים – חוק בית המשפט לענייני משפחה

חשיבות ההסכמים הממוניים בין ידועים בציבור

בני זוג ידועים בציבור המעוניינים להסדיר את יחסיהם המשפטיים באופן ברור ומפורש, מומלץ שיערכו:

הסכם חיים משותפים – המסדיר בעלות בזכויות רכושיות, זכויות פנסיוניות, אופן הניהול הכלכלי של החיים המשותפים, זכות מגורים בנכסי בן הזוג, והתחייבויות.
צוואה הדדית או צוואה "רגילה" – המבהירה את רצונו של כל אחד מהצדדים לגבי הוראות הירושה שיחולו על עיזבונו ואשר מונעת מחלוקות.

הסכמים כאלה מונעים אי ודאות משפטית, במיוחד כאשר קיימים ילדים מנישואין קודמים או רכוש ניכר שנצבר לפני הקשר הזוגי.

גישות פסיקתיות נבחרות

בתי המשפט אימצו בפסיקותיהם גישה מהותית, המתמקדת במאפייני הקשר ובעובדות אשר היו רלוונטיות לכל מקרה ומקרה, ולא בהכרח בהצהרות הצדדים לפיהן הם "ידועים בציבור" או ש"אינם ידועים בציבור":

כך למשל, בפסקי דין שונים הוכרו בני זוג כידועים בציבור אף שבני הזוג לא חיו יחד במשך פרק זמן ממושך, אך התקיים קשר רגשי וכלכלי מובהק.
לעומת זאת, נדחו תביעות במקרים שבהם הקשר היה מזדמן, או כשלא התקיימה כוונה לשיתוף.

סיכום

ההכרה בזוג כ"ידועים בציבור" היא הכרה מהותית המבוססת על ראיות והתנהלות בפועל – ולא על אקט פורמלי או על הצהרת הצדדים. כך למשל, אם יירשם בהסכם חיים משותפים (תקף משפטית) של בני הזוג כי הם חיים יחדיו כ"ידועים בציבור" או להפך – כי הם אינם חיים יחדיו כ"ידועים בציבור" – לא יהיה בכך כדי לקבוע את מעמדם באמת.
במקרים של פרידה או מוות, בן הזוג המבקש שיחול שיתוף בנכסים נדרש להוכיח שיתוף כלכלי, שותפות חיים וכוונה לשתף כדי לזכות בזכויות משפטיות.

לכן, בני זוג החיים כידועים בציבור, או שאינם בטוחים אם הם חיים יחדיו כידועים בציבור או לא, צריכים לשקול בכובד ראש עריכת מסמכים משפטיים ברורים – הסכם חיים משותפים, צוואה כמו גם לשקול הסדרים רכושיים רלוונטיים אחרים – וזאת, כדי להבטיח את מימוש זכויותיהם, לצמצם מחלוקות עתידיות ולוודא שגורלו של רכושם לא יהיה אחר מכפי שרצו והתכוונו שיהיה.

The post ידועים בציבור: זכויות, חובות ומשמעות משפטית בפרידה או פטירה first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

נאמנויות משפחתיות – כלי אסטרטגי בתכנון בין־דורי

עו''ד דינה ארליך-חורש — Wed, 04 Jun 2025 17:44:52 +0000

מבוא

נאמנות היא כלי משפטי מתוחכם שבאמצעותו מעביר בעל הממון – "יוצר הנאמנות" את נכסיו כך שינוהלו על ידי גורם שלישי – ה"נאמן", לטובת ועבור מי שאמור להנות מהם – ה"נהנה".

מטרתה העיקרית של הנאמנות, בדרך כלל, היא הבטחת הגשמת רצונו של בעל הרכוש – "יוצר הנאמנות" והגנה על מי שאמור לקבל את הרכוש כך שיהיה מסוגל להמשיך ולהנות ממנו מבלי שאותו הרכוש יפגע.

נאמנות יכולה לתת מענה מדויק ופשוט יחסית בשלל מקרים בהם עולה החשש לרכוש שמבקשים להעביר לנהנה, כמו למשל – להבטיח העברת נכסים בין דורית בשושלת ארוכה יחסית, למנוע בזבוז נכסים באופן לא אחראי בידי מי שאמורים להנות מהם לאורך זמן, להגן על נכסים מפני מי שמבקשים להשיג בהם זכויות בניגוד לכוונת בעל הרכוש/יוצר הנאמנות, ואפילו בניגוד לרצון הנהנה, להגן על רכושם של בעלי צרכים מיוחדים או מוגבלויות, להגן על רכושם של קטינים ועוד.

מהי נאמנות משפחתית?

נאמנות משפחתית היא הסדר משפטי שבו בעל נכס (ה״יוצר״) מעביר את הנכס/ים לניהול של נאמן, שמחזיק בו/בהם לטובת הנהנים – בני המשפחה. הנאמנות נוצרת באמצעות כתב נאמנות. משמעותו של כתב נאמנות היא רבה ולפיכך ישנה חשיבות מרבית לניסוח ברור, מפורט ומוקפד של כל הוראותיו.

הנאמנות יכולה להיות:

נאמנות לפי צוואה – נכנסת לתוקף רק לאחר פטירת המצווה.
נאמנות בחיים (Inter Vivos) – מוקמת בעוד היוצר בחיים.

מיהו הנהנה?

כל אדם שיוצר הנאמנות (בעל הרכוש המועבר) מבקש להעביר לו רכוש אשר ינוהל תחת פיקוח והוראות ברורות יכול להיות נהנה, בין אם הוא כשיר או לא מבחינה משפטית ואין זה משנה מה גילו. ניתן להקים נאמנות עבור נהנה אחד בלבד (למשל – לצורך ניהול רכושו של ילד בעל צרכים מיוחדים לכל ימי חייו, או לניהול רכושו של ילד שלא סומכים על שיקול הדעת הכלכלי שלו – עד שיגיע לגיל בגרות או עד לאחר סיום לימודיו האקדמיים למשל). כמו כן, ניתן להקים נאמנות עבור מספר נהנים גם יחד (למשל – עבור כל ילדיי או נכדיי, כאשר קרן הנאמנות של כל אחד מהם תגיע לקיצה עם הגיעו לגיל מסוים, אז יעבור הרכוש שנותר בקרן הנאמנות שהוקמה עבורו לידיו)

מיהו הנאמן?

הנאמן יכול להיות כל אדם כשיר מהבחינה המשפטית, שיוצר הנאמנות בוחר בו וסומך עליו שינהל את רכוש הנהנה לטובתו ועבורו באופן מקצועי ומיטבי. הנאמן יכול להיות מי מבני המשפחה שבינו ובין יוצר הנאמנות קיימים יחסי קרבה ואמון (למשל – אחיו של הילד בעל הצרכים המיוחדים, בנו האחר של יוצר הנאמנות) או אדם בעל הכשרה מקצועית כמו עורך-דין או רואה חשבון שממונה בידי יוצר הנאמנות בכתב הנאמנות לשם כך.

למה להשתמש בנאמנות?

נאמנות משפחתית מאפשרת תכנון ירושה מוקדם, תוך שמירה על שליטה בתהליך, וזאת מבלי שהנהנה ישלוט בעצמו ברכוש המועבר אליו ו/או מבלי שמי שמשמש אפוטרופוס עבורו ינהל את הרכוש שמועבר אליו על ידי יוצר הנאמנות. הנה מספר סיבות עיקריות להשתמש בה:

הגנה על רכוש שאמורים לרשת קטינים או בעלי מוגבלויות – באמצעות ניהול מבוקר של כספים.
מניעה של מצב שבו ינוהל כל רכוש שאמור לרשת קטין להורים גרושים מהורה אחד או מי בני משפחתו, על-ידי ההורה האחר (הגרוש). (כך למשל, יכולה לקבוע אמא שהתגרשה כי הוריה ינהלו את הרכוש שיירש ילדה ולא בעלה לשעבר, האפוטרופוס הנוסף של ילדה)
חלוקה הדרגתית – הירושה יכולה לעבור בפועל לידי הנהנה ב״מנות״ ולא כמקשה אחת ובבת אחת.
שמירה על נכסים במשפחות מורכבות – לדוגמה, להבטיח שילדים מנישואים קודמים לא ייפגעו.
מניעת בזבוז לא אחראי– למשל, תנאי שמעביר את הרכוש רק לאחר לימודים או שירות צבאי.
שמירה על סודיות – נאמנות היא לרוב הסדר פרטי.

כיצד מקימים נאמנות?

הקמה של נאמנות מתבצעת באמצעות כתב נאמנות. במסמך זה קובעים בין היתר:

מיהם הנהנים.
מי יהיה הנאמן ומי יהיה הנאמן החלופי.
מהן סמכויות הנאמן.
מהם הנכסים הכלולים בנאמנות.
כיצד יתבצע ניהול הנאמנות.
מתי תגיע הנאמנות לקיצה.

נאמנות בצוואה לעומת נאמנות בין־חיים

מאפיין	נאמנות לפי צוואה	נאמנות בין־חיים
מועד תחולה	לאחר פטירת היוצר	בחיי היוצר
שליטה בנכסים	עד הפטירה בידי היוצר	שליטה עוברת לנאמן

יתרונות נוספים

הבטחת רצונו של המוריש/מעביר הרכוש
מאפשרת שליטה מירבית
הפחתת סיכוי לסכסוכים משפטיים
יכולת לשלב הוראות מורכבות (תנאים, שלבים, שליטה הדרגתית)
גמישות גבוהה במבנה ובהיקף
המשכיות תפעולית בעסקים משפחתיים

חסרונות וסיכונים

דורשת תכנון מוקפד עם עו״ד ורו״ח.
יכולה להיתפס כהברחת נכסים אם לא נערכת כראוי ובאופן מותאם בנסיבות מסוימות.
מיסוי כפול או לא צפוי במקרים מסוימים.
עלות הקמה וניהול גבוהה לעיתים.
כלי משפטי ארוך טווח שדורש תכנון מוקפד ומחשבה רבה

מתי במיוחד מומלץ להשתמש?

כאשר ישנם ילדים קטינים שלא רוצים שהאפוטרופוס הטבעי שלהם ינהל עבורם את הרכוש.
משפחות עם עסק משפחתי שרוצות להבטיח את המשכיותו.
אנשים עם ילדים ממערכות יחסים שונות.
כאשר יש יורשים עם מוגבלויות.
במצבים בהם המוריש חושש מ״בזבזנות״ של יורש.

סיכום

נאמנות משפחתית היא פתרון משפטי אסטרטגי ומתוחכם למי שרוצה להבטיח שליטה, המשכיות, ולמזער את הסיכוי לאובדן הרכוש שברצונו להוריש ולסכסוכים אפשריים. בשונה מצוואה רגילה, כתב נאמנות אשר נוצר בצוואה מאפשר ניהול ארוך טווח ומפוקח ויש באפשרותו לתת את מענה המתאים ביותר במקרים מסוימים ונפוצים.

עם זאת, חשוב להיעזר לצורך הקמת נאמנות ויצירת כתב נאמנות בטוח ומוקפד באנשי מקצוע מתאימים כמו עורך דין לענייני ירושה או יועץ מס אשר ישקלו יחד איתך את כלל השיקולים המתאימים.

The post נאמנויות משפחתיות – כלי אסטרטגי בתכנון בין־דורי first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

הסכם ממון או צוואה – למה בעצם צריך את שניהם?

עו''ד דינה ארליך-חורש — Tue, 20 May 2025 16:47:13 +0000

מבוא: תכנון משפחתי נכון מתחיל בהגנה משפטית כפולה

רבים נוטים לחשוב כי די להם באחד מהשניים – הסכם ממון או צוואה – כדי להבטיח את רצונם המשפטי. בפועל, מדובר בכלים משפטיים משלימים שכל אחד מהם ממלא תפקיד שונה בתכנון המשפחה והרכוש.

בין אם אתם בתחילתה של זוגיות שנייה, חיים כידועים בציבור או נשואים ופשוט רוצים להבטיח שקט נפשי או להחיל על רכושכם כללים אחרים מאלה שקבועים בחוק והפסיקה – שילוב בין הסכם ממון לצוואה הוא לא רק מומלץ, אלא הכרחי. לפעמים המודעות לכך אינה קיימת, ומכאן חשיבותו של ההסבר שיובא בקטע שלהלן.

מהו הסכם ממון ומה הוא מסדיר?

הסכם ממון הוא חוזה משפטי בין בני זוג המגדיר את אופן חלוקת הרכוש במקרה של פרידה, גירושין או מוות.

ההסכם מאפשר לקבוע מראש האם וכיצד יתחלקו נכסים קיימים או עתידיים, כולל נכסים שנרכשו בנפרד, דירות, ירושות וחשבונות בנק.

בניגוד להנחות הרווחות, הסכם ממון אינו מעיד על חוסר אמון אלא על אחריות, שקיפות והבנה הדדית.

מהי צוואה ומה תפקידה?

צוואה היא מסמך משפטי המפרט את רצונו של אדם לגבי אופן חלוקת נכסיו לאחר מותו.

בניגוד להסכם ממון שמתייחס לחיים המשותפים או לסיומם, הצוואה נכנסת לתוקפה רק לאחר פטירת האדם.

בצוואה ניתן להורות על חלוקה שונה מהקבוע בחוק הירושה, לציין יורשים מסוימים, למנות מנהל עיזבון ולהבטיח העברה מסודרת של רכוש וממון.

מתי כל אחד מהם נדרש?

הסכם ממון נחוץ בעיקר בזוגיות פעילה – נישואין ראשונים או שניים, או זוגיות ידועים בציבור – והוא נותן מענה למצבים של פרידה או סיום חיים משותפים.

צוואה, לעומת זאת, דרושה בכל גיל, גם לאנשים נשואים וגם לרווקים, כדי להבטיח שהרכוש יגיע למי שרוצים בו ולא יתחלק לפי ברירת המחדל של החוק.

מה קורה כשיש רק אחד מהם?

כאשר בני זוג מסתפקים בצוואה אך אין הסכם ממון, קיים סיכוןאו שהבן/בת הזוג יקבלו חלק גדול מהעיזבון בניגוד לרצון הנפטר. זאת, כיוון שבן הזוג זכאי, ללא הסכם ממון, לחלק מרכוש בן הזוג הנפטר מכוח החיים המשותפים עימו.וזאת, גם כאשר בני הזוג לא נישאו מעולם וכאשר ישנה צוואה תקפה שקובעת שבן הזוג לא יירש דבר.

מנגד, כאשר יש הסכם ממון ללא צוואה, ניתן לקבוע הפרדה רכושית ו/או כל הסדר רכושי אחר, אולם בן הזוג הנותר יהיה זכאי עם הפטירה לרשת את בן זוגו מכוח חוק הירושה. גם כאן, אין הכרח שבני הזוג יהיו נשואים על מנת לרשת זה את זו בהתאם לחוק ולפסיקה.

דוגמה נפוצה: זוגיות שנייה עם ילדים מנישואין קודמים

במקרים אלו, הסכם ממון יסדיר בדרך-כלל את הרכוש שנשאר נפרד ואם ישנם דברים משותפים הרי שגם הם יוסדרו. בדרך-כלל, בזוגיות שניה עם ילדים מנישואין קודמים מבקשים בני הזוג לשמור על הפרדה רכושית. ללא צוואה מתאימה – לפיה רק הילדים ירשו את רכוש ההורה, בן הזוג יהיה זכאי לרשת חלק מעיזבונו של בן הזוג שנפטר מכוח הוראות החוק והפסיקה. וזאת, בניגוד לכוונתו של בן הזוג שנפטר שרצונו היה להוריש את כל רכושו לילדיו.

גם המקרה ההפוך מייצר תוצאה דומה – כאשר קיימת צוואה לבן הזוג בזוגיות שניה אשר קובעת שכל רכושו של בן הזוג יועבר עם פטירתו לילדיו – ללא הסכם ממון מתאים אשר קובע הפרדה רכושית ולמעשה מה נכלל שבעזונו של כל אחד מבני הזוג – עם פטירתו של מי מהם, רשאי יהיה בן הזוג הנותר בחיים לפנות לבית המשפט ולדרוש את חלקו בעיזבון בן הזוג שנפטר מכוח הזכויות שרכש מכוח החיים המשותפים עימו.

כלומר – כל רכושו של בן הזוג שנפטר אכן יעבור לילדיו לפי צוואה, אולם, בן הזוג יבקש תחילה להעביר לו את חלקו בעיזבון הנפטר ורק לאחר מכן להוריש לילדיו את מה שנותר

העדרו של כל אחד מהמסמכים עלול לגרום לסכסוכים משפטיים קשים בין בן הזוג הנותר בחיים לילדי הנפטר, לעיכובים משמעותיים מאוד בחלוקת רכוש, לצורך בסיוע משפטי יקר להתמודדות עם התביעות המוגשות לערעורמערכות יחסים משפחתיות עדינות ולסיכול רצונו של בן הזוג הנפטר עד כדי עוול של ממש.

למה מומלץ לשלב בין השניים?

השילוב בין הסכם ממון לצוואה מעניק הגנה משפטית מלאה הן בחיים המשותפים והן לאחר הפטירה.

ההסכם שומר על הגבולות הכלכליים במהלך החיים, בעוד שהצוואה ממשיכה את קו המחשבה גם לאחר סיום החיים.

באמצעות שילוב של שני המסמכים הללו יחדיו, בני הזוג והיורשים בוחרים בדרך ברורה, מכבדת ונטולת הפתעות משפטיות מיותרות, יקרות ומכאיבות.

יתרונות של הסכם ממון + צוואה

נושא	הסכם ממון	צוואה	שילוב של שניהם
מתי נכנס לתוקף	בפקיעת הקשר	לאחר המוות	מתמשך
מה מגן עליו	רכוש עם פקיעת הקשר	חלוקת רכוש אחרי פטירה	הכל
מתאים לזוגות	בכל שלב של קשר	כל אדם	במיוחד בזוגיות שנייה
שומר על ילדים מנישואין קודמים	חלקית	חלקית	בהחלט
נדרש אישור משפטי	כן, אם נשואים ובכל מקרה מאוד מומלץ	לא

סיכום: בחירה משפטית שמספקת שקט נפשי

הבחירה בעריכת הסכם ממון וצוואה גם יחד אינה פעולה טכנית בלבד – זו בחירה באחריות, בצמצום סיכונים, ובשמירה על התא המשפחתי.

המסמכים הללו לא נועדו "לצפות לגרוע מכל", אלא להבטיח שמה שחשוב לכם – ביטחון, רכוש ויחסים טובים במשפחה – יישמר גם בעתות משבר או לאחר לכתכם.

במשרד עו"ד ד"ר דינה ארליך חורש אנו מתמחים בעריכת הסכמי ממון וצוואות הדדיות ומורכבות, מתוך ראייה שלמה של הצרכים המשפחתיים, המשפטיים והרגשיים של כל אחד מבני הזוג והמשפחה.

The post הסכם ממון או צוואה – למה בעצם צריך את שניהם? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.