לעיתים מדובר בילד אחד שמצבו הכלכלי מצוין – הוא מבוסס, מצליח, ובנה לעצמו עתיד בטוח, ולעומתו, אחיו או אחותו מתמודדים עם קושי כלכלי, מוגבלות או תלות בהורים. במקרים אחרים, אחד הילדים זכה לעזרה משמעותית עוד בחיי ההורים – רכישת דירה, השקעה בעסק או תמיכה כספית לאורך שנים – וכעת מבקשים ההורים "לאזן" את הדברים בין הילדים באמצעות הצוואה.

השאלות האלה אינן פשוטות, והן נוגעות ללב ליבה של מערכות היחסים שבתוך המשפחה. יחד עם זאת, הן גם נוגעות  להיבטים משפטיים מהותיים שדורשים חשיבה מוקפדת וניסוח מדויק.

העיקרון הבסיסי: אין חובה משפטית להוריש באופן שווה

הגם שלפי חוק הירושה, ברירת המחדל היא כי עיזבונו של אדם יחולק בין ילדיו בחלקים שווים ביניהם – החוק אינו מחייב הורה להוריש את עזבונו באמצעות צוואה לכל ילדיו באופן שווה. למעשה, כל אדם רשאי להוריש את רכושו באמצעות צוואה כרצונו. משמעות הדבר היא שהורה רשאי, אם רצונו בכך, לקבוע הורשה דיפרנציאלית והוא אף רשאי להדיר ילד מהצוואה כליל. עם זאת, חשוב לזכור שלחופש הציווי הזה נלוות אחריות ולעיתים גם השלכות רגשיות ומשפטיות, לא מבוטלת.

בהיבט המשפטי – כאשר אחד הילדים "מקופח" בצוואה בצורה בולטת, או כאשר הנימוק להעדפת האחר אינו ברור, קיים סיכון ממשי להתנגדות לצוואה מצד הילד "המקופח" לאחר פטירתו של ההורה בבוא היום – כאשר יבקשו לקיימה. התנגדות כזו עלולה לעכב את קיום הצוואה במשך שנים, לחשוף את המשפחה להתדיינות משפטית ארוכה, יקרה וכואבת, ולעיתים להביא  לביטול של חלק מהצוואה ואפילו של הצוואה כולה.

בהיבט הרגשי והמשפחתי – מהניסיון המצטבר שלנו למדנו, כי פעמים רבות, הפגיעה שחש ילד שקופח בצוואת הוריו אינה נובעת מהשאלה "כמה כסף קיבלתי" או מתוך התחשבותו של הילד בשאלה האם הוא זקוק לכסף הזה או לא – אלא מהמסר שהתקבל אצלו: "לא הייתי חשוב באותה מידה", או "אמא ואבא לא סמכו עליי כמו על האחרים".

הרגשות הללו עלולים ללוות את הילד לאורך שנים, להתפרש אצלו כפגיעה נוראית, ואפילו להעיב על זיכרון ההורה כפי שנשמר אצלו לנצח. הדבר נכון וביתר שאת כאשר ההורים לא הסבירו לילד מראש את מניעיהם – או כאשר הצוואה "נופלת" על הילדים כרעם ביום בהיר מבלי שידעו מעוד מועד על החלוקה שאינה שוויונית. בהקשר זה, ההורים לא תמיד נותנים לכך את תשומת הלב הראויה, אבל חשוב מאוד לזכור: לכם לא תהיה עוד הזדמנות להסביר, ולילד לא עוד תהיה הזדמנות להביע בפניכם את כאבו.

מתי כן יש מקום לסטייה מהשוויון?

במצבים מסוימים, חלוקה בלתי שוויונית יכולה דווקא כן לגלם צדק, ואפילו מבלי לעורר כל פגיעה רגשית שהיא אצל הילד "המקופח".

כך למשל:

• הורים שילדם האחר (בדרך כלל ילדם הבכור או זה שנישא לפניהם) קיבל מהם דירה או כספי סיוע משמעותיים לרכישת דירה בעודם בחיים, והם מבקשים "לאזן" את הדברים בין האחים שלהם לא הספיקו לסייע באופן דומה בצוואה – ככל הנראה ייתפסו כמי שפעלו באופן לגיטימי בצוואתם ככל שהדברים יובהרו כראוי לילדים.
• הורים לילד עם מוגבלות שמתקיים מקצבה מצומצמת, הזקוק לתמיכה נוספת גם לאחר לכתם.
• הורה שמעוניין להבטיח הגנה כלכלית זמנית לילד שאינו עצמאי כלכלית, אך רק לתקופה מסוימת.

במקרים כאלה, יש מקום לשקול חלוקה מותאמת, אך יש לעשות זאת בזהירות, ותוך הסבר מתאים (לעיתים כדאי לדבר על כך באופן גלוי עם הילדים כבר לאחר עריכת הצוואה), ובדרך שתביא לצמצום הפוטנציאל לפגיעה.

חשוב לזכור, לעיתים ישנם גם מצבים קיצוניים – שבהם מי מהילדים התנכר באופן ממשי להוריו ונהג בהם באופן מחפיר לאורך שנים רבות. או שלעיתים ישנם מצבים שבהם ילדים לא היו בקשר עם הוריהם משך עשרות שנים. במקרים הללו, בהחלט יתכן שההורה יבחר שלא להוריש את רכושו באופן שוויוני לכל ילדיו ואפילו לא להוריש להם את רכושו כלל.

כיצד ניתן ליצור איזון ולשמור על שלום המשפחה?

אם בוחרים לסטות מהורשה שוויונית – יש דרכים לעשות זאת מבלי לעורר תחושת קיפוח:

• להסביר את ההיגיון בצוואה עצמה: ניתן לשלב פסקת הסבר קצרה לצורך הסבר החלוקה שאינה שוויונית. ההסבר אינו מחייב משפטית, אך יש לו משקל רגשי רב. לעיתים מדובר בהבהרה פשוטה כמו למשל בנוגע לסיוע שניתן לאחד הילדים שההורים לא הספיקו להעניק אותו גם לילדיהם האחרים.
• לשקול איזון באמצעות מתנות בחיים: במקרה שבו רוצים לסייע לילד שמצוי במצב כלכלי פחות טוב מהילד שמצוי במצב כלכלי טוב כדאי לשקול הענקת מתנות עוד בחיים, ככל שהדבר אפשרי מבחינת ההורים.
• לשקול הוספת מנגנון נאמנות בצוואה:  במקרים של ילדים עם צרכים מיוחדים או ילדים במצב רגיש כמו נטייה להימורים או חובות כבדים, ניתן לשקול במקום הורשה שאינה שוויונית – הקמת נאמנות עבורם בצוואה – שמווסתת את השימוש בכספים על ידם לאורך זמן, מבלי לפגוע בזכויותיהם ובזכויות האחרים.

לסיכום

כתיבת צוואה אינה רק פעולה משפטית אלא תהליך שמחייב רגישות, הקשבה ומחשבה עמוקה. ככל שמבינים מראש את המשמעויות, פועלים מתוך תכנון מדויק, ומשלבים גם התבוננות רגשית וגם ידע משפטי – כך גוברים הסיכויים לכך שהצוואה תכובד, לא תעורר התנגדויות – ובעיקר: תספק שקט נפשי להורים, וכבוד ואהבה לילדים שנותרו.

אם אתם שוקלים לערוך צוואה, ומתלבטים כיצד לנסח חלוקה נכונה – משרדנו ישמח ללוות אתכם באופן אישי, שקול ומדויק. אנחנו מאמינים שצוואה טובה מתחילה בהבנת הצרכים והרצונות האישיים שלכם, ומסתיימת ברוח טובה גם אחרי מימושה.

לקריאה נוספת:

משרד המשפטים האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה

נעים להכיר…

שמי דינה ארליך חורש, עורכת-דין המתמחה בתחום המשפחה והירושה, ומגשרת משפחתית מוסמכת.

הסכמים משפטיים הנערכים בין בני המשפחה כמו הסכם ממון, ייפוי כוח מתמשך, צוואה הסכם הלוואה או מתנה ועוד, נועדו לעגן הוראות, הסכמות והבנות מבעוד מועד, בין אנשים שאמורים לסמוך זה על זה.

זאת, מתוך הסתכלות מפוכחת על העתיד ועל התרחשויות לא רצויות שעלולות להתפתח בו, ומתוך הרצון להיות מוכנים אליהן, ואולי אף להקטין את הסיכוי להתרחשותן באמצעות ההסכם.

הסכמים משפטיים אלה, גם כאשר הם נעשים בהסכמה, מעוררים לרוב תחושות לא נוחות.

לכן, דווקא בתחום זה, חשובה המודעות והבחירה בעורך-דין, שמלבד מקצועיותו, ניחן ביכולות גישור, הבנה והכלת המורכבות הרגשית.

אני מאמינה שארגז הכלים העשיר שבו אני מחזיקה: עבודה רבת שנים מול לקוחות פרטיים בתחום המשפחה והירושה; עבודה משפטית ייחודית מול גורמי ביטחון וממשל בכירים, בארץ ובעולם, והשכלה משפטית רחבה בשילוב עם ידע פסיכולוגי – יביא אתכם לפתרון הנכון ביותר עבורכם.

The post כתיבת צוואה לא שוויונית – האם זה כדאי, ומתי אם כן? וכיצד יוצרים איזון שלא יפגע בילדים? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

במאמר זה נסביר מה ההבדל בין מתנה והורשה, נבחן מה החוק מתיר, מה הוא אוסר – ולמה כל אדם שמעוניין להעביר נכסים לאחר פטירתו חייב לערוך צוואה תקפה.

הבטחה לתת מתנה "לאחר מותי" – אינה תקפה על פי חוק

על פי סעיף 8 לחוק הירושה, תשכ"ה–1965, לא ניתן להתחייב להענקת רכוש לאחר פטירה אלא באמצעות צוואה.

סעיף 8 לחוק קובע במפורש:

א. הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים 

ב. מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה.

משמעות הסעיף היא שלא ניתן לבצע "עסקאות בירושה" . כל התחייבות לפיה יועברו זכויות או נכסים לאחר הפטירה, חייבת להופיע בצוואה תקפה, ולא בשום דרך אחרת – לא בעל-פה ולא במכתבים, בחוזים או במסמכים חתומים.

הסיבה שעומדת מאחורי ניסוח סעיף כאמור היא הכוונה לשמור על החופש שמוקנה לכל אדם לצוות את רכושו לפי רצונו, ולמנוע מצב כי בשל לחץ ומצוקה יבטיח אדם להעביר ירושה, יעביר יורש מירושתו, או "ימליך" אדם אחר ליורש – שלא על פי צוואה, ולפיכך יכבול את עצמו ויגביל את חופש הציווי שלו – שהרי גם אם הביע כוונה כאמור בצוואה – הרי שאותה חופשי האדם לשנות בכל עת.

ומה לגבי עסקאות בעיזבון עתידי שנעשות בחיי המוריש – מתי הן כן תקפות?

בהקשר זה יש להבחין בין עסקאות בירושה ובין עסקאות בעיזבון. הגם שאין אפשרות להקנות זכויות בירושה עצמה כל עוד המוריש בחיים, ישנן עסקאות מסוימות שכן מותרות בדין, למרות שהן מתייחסות לירושה עתידית. מדובר בעסקאות או הסכמים שמתייחסים לעיזבון המוריש בלבד ושנכנסים לתוקף רק עם התגשמות תנאי מתלה – כלומר: פטירת המוריש, והפיכת הצד לעסקה ליורש בפועל.

כך למשל:

• שני אחים אשר עורכים ביניהם הסכם, בעוד הוריהם בחיים, שלפיו "אם יירשו בעתיד את הוריהם – אחד ייטול את הדירה והשני את הכספים", יוצרים התחייבות תקפה בין האחים שמותנית בירושה בפועל. ההתחייבות כאמור תהיה תקפה בהתקיים התנאים המתלים.

• יורש פוטנציאלי שמתקשר עם צד ג' בהסכם שלפיו אם וכאשר יירש את הוריו – יעביר חלק מהעיזבון כמתנה לצד ג' – יוצר התחייבות חוזית לגיטימית, בכפוף לכך שהעיזבון אכן יועבר אליו.

עסקאות כאלה אינן נכללות בגדר "עסקאות בירושה" לפי סעיף 8 לחוק שכן הן אינן הופכות אדם ליורש או שוללות את זכות הירושה של אדם וגם לא מקנות זכויות ליורש בעוד המוריש בחיים, והן לגיטימיות ותקפות מבחינה חוזית. יחד עם זאת, חשוב לשים לב לכך שחובת התקיימות התנאים מציבה כמובן באופן אינהרנטי סיכון להתקיימותם בפועל של אותן עסקאות והסכמים.

האם ניתן להורות על העברת זכויות ברכוש לאחר פטירה באמצעות הסכם ממון?

פעמים רבות עולה השאלה האם ניתן לקבוע בהסכם ממון, מלבד הסדרת נושא חלוקת הרכוש במקרה של פרידה – שזכויות מסוימות ברכושו של איזה מהצדדים יועבר עם פטירתו לצד השני. למשל – הוראה הקובעת שרק עם פטירתו של האיש תעבורנה זכויותיו בנכס לאישה. ככלל, התשובה לשאלה שלילית, שהרי מדובר בהענקה לאחר פטירה (ישנם שופטים ומלומדים אשר סבורים אחרת בנוגע למקרים מסוימים, אולם זו אינה העמדה המקובלת). אם כוונתו של האיש להעביר את זכויותיו בנכס עם פטירתו לאישה – עליו לעגן כוונתו זו בצוואה תקפה.

הדרך החוקית והנכונה להסדיר העברת רכוש לאחר הפטירה: צוואה

צוואה היא המסמך המשפטי היחיד שמאפשר לאדם לקבוע במדויק למי יעבור רכושו לאחר מותו ובאיזה אופן – כולל נכסים, כספים, זכויות, חובות, נאמנויות ועוד.

צוואה שנערכה כדין:

• גוברת על הורשה וסדר היורשים הקבועים בחוק.
• יכולה להבטיח זכויות גם לאנשים שאינם יורשים טבעיים – בני זוג ידועים בציבור, ילדים חורגים, חברים ועוד.
• ניתנת לשינוי או ביטול בכל עת, כל עוד המצווה בחיים ובעל כשירות משפטית.
• מאפשרת לקבוע תנאים מדויקים להעברת הרכוש ואף להפסקת ההורשה.

לסיכום: מתכוונים להוריש? עשו זאת נכון

ההבדל בין מתנה לבין הורשה איננו סמנטי – אלא מהותי. הבטחה להעברת נכס לאחר פטירה, שלא באמצעות צוואה, היא איננה תקפה. הדרך החוקית, הבטוחה והברורה להבטיח העברת רכוש לאחר פטירה היא באמצעות צוואה.

אם ברצונכם להבטיח שרכושכם יועבר בהתאם לרצונכם, ללא הפתעות, מחלוקות או טעויות – אל תסתפקו בכוונות טובות. פנו לייעוץ משפטי, ערכו צוואה מסודרת, והבטיחו מימוש רצונכם וכוונתכם.

למשרדנו ניסיון רב בעריכת צוואות מקצועית ומורכבות ובניהול עיזבונות וירושות.

The post על עסקאות אסורות בירושה ועסקאות מותרות בעיזבון first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

The post תכנון ועריכת צוואה first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.