עיזבון - עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש https://dinaerlich.co.il עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש Thu, 03 Jul 2025 08:43:42 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.1 https://dinaerlich.co.il/wp-content/uploads/2022/01/cropped-Dina-DHE-LogoBG-03-scaled-1-150x150.jpg עיזבון - עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש https://dinaerlich.co.il 32 32 על עסקאות אסורות בירושה ועסקאות מותרות בעיזבון https://dinaerlich.co.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%95/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a2%25d7%259c-%25d7%25a2%25d7%25a1%25d7%25a7%25d7%2590%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2590%25d7%25a1%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25a9%25d7%2594-%25d7%2595%25d7%25a2%25d7%25a1%25d7%25a7%25d7%2590%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25aa%25d7%25a8%25d7%2595 Thu, 03 Jul 2025 07:58:36 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3634 אחת הטעויות הנפוצות והמשמעותיות ביותר, היא ההנחה שניתן להבטיח למישהו נכס או סכום כסף שיתקבל אצלו רק "לאחר פטירה" של המעביר. למעשה, הדבר אינו אפשרי גם אם ההבטחה עוגנה במסמך, במכתב צד או בהסכם. למעשה, כל העברה של רכוש לאחר פטירה מהווה הורשה, ולפיכך היא לא תכנס לתוקף אם לא נעשתה במסגרת צוואה תקפה. במאמר […]

The post על עסקאות אסורות בירושה ועסקאות מותרות בעיזבון first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>

אחת הטעויות הנפוצות והמשמעותיות ביותר, היא ההנחה שניתן להבטיח למישהו נכס או סכום כסף שיתקבל אצלו רק "לאחר פטירה" של המעביר. למעשה, הדבר אינו אפשרי גם אם ההבטחה עוגנה במסמך, במכתב צד או בהסכם. למעשה, כל העברה של רכוש לאחר פטירה מהווה הורשה, ולפיכך היא לא תכנס לתוקף אם לא נעשתה במסגרת צוואה תקפה.

במאמר זה נסביר מה ההבדל בין מתנה והורשה, נבחן מה החוק מתיר, מה הוא אוסר – ולמה כל אדם שמעוניין להעביר נכסים לאחר פטירתו חייב לערוך צוואה תקפה.

הבטחה לתת מתנה "לאחר מותי" – אינה תקפה על פי חוק

על פי סעיף 8 לחוק הירושה, תשכ"ה–1965, לא ניתן להתחייב להענקת רכוש לאחר פטירה אלא באמצעות צוואה.

סעיף 8 לחוק קובע במפורש:

א. הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים 

ב. מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה.

משמעות הסעיף היא שלא ניתן לבצע "עסקאות בירושה" . כל התחייבות לפיה יועברו זכויות או נכסים לאחר הפטירה, חייבת להופיע בצוואה תקפה, ולא בשום דרך אחרת – לא בעל-פה ולא במכתבים, בחוזים או במסמכים חתומים.

הסיבה שעומדת מאחורי ניסוח סעיף כאמור היא הכוונה לשמור על החופש שמוקנה לכל אדם לצוות את רכושו לפי רצונו, ולמנוע מצב כי בשל לחץ ומצוקה יבטיח אדם להעביר ירושה, יעביר יורש מירושתו, או "ימליך" אדם אחר ליורש – שלא על פי צוואה, ולפיכך יכבול את עצמו ויגביל את חופש הציווי שלו – שהרי גם אם הביע כוונה כאמור בצוואה – הרי שאותה חופשי האדם לשנות בכל עת.

ומה לגבי עסקאות בעיזבון עתידי שנעשות בחיי המוריש – מתי הן כן תקפות?

בהקשר זה יש להבחין בין עסקאות בירושה ובין עסקאות בעיזבון. הגם שאין אפשרות להקנות זכויות בירושה עצמה כל עוד המוריש בחיים, ישנן עסקאות מסוימות שכן מותרות בדין, למרות שהן מתייחסות לירושה עתידית. מדובר בעסקאות או הסכמים שמתייחסים לעיזבון המוריש בלבד ושנכנסים לתוקף רק עם התגשמות תנאי מתלה – כלומר: פטירת המוריש, והפיכת הצד לעסקה ליורש בפועל.

כך למשל:

  • שני אחים אשר עורכים ביניהם הסכם, בעוד הוריהם בחיים, שלפיו "אם יירשו בעתיד את הוריהם – אחד ייטול את הדירה והשני את הכספים", יוצרים התחייבות תקפה בין האחים שמותנית בירושה בפועל. ההתחייבות כאמור תהיה תקפה בהתקיים התנאים המתלים.
  • יורש פוטנציאלי שמתקשר עם צד ג' בהסכם שלפיו אם וכאשר יירש את הוריו – יעביר חלק מהעיזבון כמתנה לצד ג' – יוצר התחייבות חוזית לגיטימית, בכפוף לכך שהעיזבון אכן יועבר אליו.

עסקאות כאלה אינן נכללות בגדר "עסקאות בירושה" לפי סעיף 8 לחוק שכן הן אינן הופכות אדם ליורש או שוללות את זכות הירושה של אדם וגם לא מקנות זכויות ליורש בעוד המוריש בחיים, והן לגיטימיות ותקפות מבחינה חוזית. יחד עם זאת, חשוב לשים לב לכך שחובת התקיימות התנאים מציבה כמובן באופן אינהרנטי סיכון להתקיימותם בפועל של אותן עסקאות והסכמים.

האם ניתן להורות על העברת זכויות ברכוש לאחר פטירה באמצעות הסכם ממון?

פעמים רבות עולה השאלה האם ניתן לקבוע בהסכם ממון, מלבד הסדרת נושא חלוקת הרכוש במקרה של פרידה – שזכויות מסוימות ברכושו של איזה מהצדדים יועבר עם פטירתו לצד השני. למשל – הוראה הקובעת שרק עם פטירתו של האיש תעבורנה זכויותיו בנכס לאישה. ככלל, התשובה לשאלה שלילית, שהרי מדובר בהענקה לאחר פטירה (ישנם שופטים ומלומדים אשר סבורים אחרת בנוגע למקרים מסוימים, אולם זו אינה העמדה המקובלת). אם כוונתו של האיש להעביר את זכויותיו בנכס עם פטירתו לאישה – עליו לעגן כוונתו זו בצוואה תקפה.

הדרך החוקית והנכונה להסדיר העברת רכוש לאחר הפטירה: צוואה

צוואה היא המסמך המשפטי היחיד שמאפשר לאדם לקבוע במדויק למי יעבור רכושו לאחר מותו ובאיזה אופן – כולל נכסים, כספים, זכויות, חובות, נאמנויות ועוד.

צוואה שנערכה כדין:

  • גוברת על הורשה וסדר היורשים הקבועים בחוק.
  • יכולה להבטיח זכויות גם לאנשים שאינם יורשים טבעיים – בני זוג ידועים בציבור, ילדים חורגים, חברים ועוד.
  • ניתנת לשינוי או ביטול בכל עת, כל עוד המצווה בחיים ובעל כשירות משפטית.
  • מאפשרת לקבוע תנאים מדויקים להעברת הרכוש ואף להפסקת ההורשה.

לסיכום: מתכוונים להוריש? עשו זאת נכון

ההבדל בין מתנה לבין הורשה איננו סמנטי – אלא מהותי. הבטחה להעברת נכס לאחר פטירה, שלא באמצעות צוואה, היא איננה תקפה. הדרך החוקית, הבטוחה והברורה להבטיח העברת רכוש לאחר פטירה היא באמצעות צוואה.

אם ברצונכם להבטיח שרכושכם יועבר בהתאם לרצונכם, ללא הפתעות, מחלוקות או טעויות – אל תסתפקו בכוונות טובות. פנו לייעוץ משפטי, ערכו צוואה מסודרת, והבטיחו מימוש רצונכם וכוונתכם.

למשרדנו ניסיון רב בעריכת צוואות מקצועית ומורכבות ובניהול עיזבונות וירושות.

מתכוונים להוריש נכסים, להבטיח זכויות או להסדיר ענייני עיזבון?
אל תסתפקו בכוונות – ודאו שאתם פועלים כחוק.
צרו קשר עם ד"ר דינה ארליך-חורש לייעוץ אישי, אמין ומדויק – ועגנו את רצונכם בצוואה בטוחה.

The post על עסקאות אסורות בירושה ועסקאות מותרות בעיזבון first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
הסכם חלוקת עיזבון – מתי וכיצד ניתן לחלק את הירושה באופן שונה ממה שקובעים הצוואה או החוק https://dinaerlich.co.il/%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%96%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%9c/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2594%25d7%25a1%25d7%259b%25d7%259d-%25d7%2597%25d7%259c%25d7%2595%25d7%25a7%25d7%25aa-%25d7%25a2%25d7%2599%25d7%2596%25d7%2591%25d7%2595%25d7%259f-%25d7%259e%25d7%25aa%25d7%2599-%25d7%2595%25d7%259b%25d7%2599%25d7%25a6%25d7%2593-%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%25aa%25d7%259f-%25d7%259c%25d7%2597%25d7%259c Thu, 03 Jul 2025 07:48:19 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3623 מהו הסכם חלוקת עיזבון? הסכם חלוקת עיזבון או "הסכם בין יורשים" הוא הסכם המעגן הסכמות הדדיות שהתקבלו בין היורשים לגבי חלוקת נכסי עיזבון המוריש ביניהם. ההסכם מאפשר לסטות מהוראות הצוואה או מהחלוקה הקבועה לפי חוק הירושה – כל עוד כל היורשים מסכימים לכך. ככל שישנה הסכמה בין כל היורשים בנוגע להסכם חלוקת העיזבון, לא נדרשת […]

The post הסכם חלוקת עיזבון – מתי וכיצד ניתן לחלק את הירושה באופן שונה ממה שקובעים הצוואה או החוק first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>

מהו הסכם חלוקת עיזבון?

הסכם חלוקת עיזבון או "הסכם בין יורשים" הוא הסכם המעגן הסכמות הדדיות שהתקבלו בין היורשים לגבי חלוקת נכסי עיזבון המוריש ביניהם. ההסכם מאפשר לסטות מהוראות הצוואה או מהחלוקה הקבועה לפי חוק הירושה – כל עוד כל היורשים מסכימים לכך. ככל שישנה הסכמה בין כל היורשים בנוגע להסכם חלוקת העיזבון, לא נדרשת מעורבותו של בית המשפט כלל.

ההסכם נחשב לכלי משפטי גמיש וחשוב, שבכוחו לאזן בין חלוקה פורמלית לבין שיקולים רגשיים, משפחתיים או כלכליים – ולעיתים אף לשמר שלום בית בין היורשים.

מתי הסכם חלוקת עיזבון הוא פתרון מיטבי?

הסכם חלוקת עיזבון מתאים במיוחד כאשר:

  • קיימים נכסים רבים בעיזבון שלא ניתן היה להעריך את שווים בעת עריכת הצוואה, ולכן בזמן הרלוונטי, לא היה למוריש מידע שנדרש לו על-מנת לדעת כיצד נכון לחלק אותם באופן שוויוני בין יורשיו.
  • כאשר חלוקה שונה מזו שקובעת הצוואה או חוק הירושה תחסוך חבות במס ליורשים – מיסוי מקרקעין בעיקר.
  • אחד היורשים זקוק לנכס מסוים (כגון דירת מגורים) בעוד אחרים מסתפקים בשווי כספי.
  • כאשר ישנו צורך בהתאמה למצבים מיוחדים – כגון מגבלות רפואיות, אי כשירות, או קושי כלכלי.

במקרים כאלה, הסכמה משותפת בין היורשים מאפשרת חלוקה אשר מיטיבה עם כל הצדדים.

מהן מגבלותיו העיקריות של הסכם חלוקת עיזבון?

  • לא ניתן לערוך אותו לאחר שחלוקת העיזבון בין היורשים התבצעה כבר – ככלל, לא ניתן "להחזיר את הזמן לאחור" ולבצע חלוקה שונה מזו שכבר בוצעה בפועל לפי צוואה או לפי חוק הירושה.
  • לא ניתן להוסיף בהסכם חלוקת העיזבון "יורשים" – כלומר, לא ניתן להוסיף להסכם אדם שלא הוזכר בצוואה או שלא זכאי לרשת לפי הדין.
  • ההסכם אינו יכול לפגוע בזכויות צדדים שלישיים כגון נושים שהחוב כלפיהם נוצר לפני ההורשה עצמה, או קטינים או חסויים – ללא הסכמה או אישור הערכאה המוסמכת.

חשוב לדעת שחלוקת העיזבון יכולה להתבצע רק לאחר סילוקם של כל חובות העיזבון.

האם נדרש אישור בית המשפט להסכם חלוקת עיזבון?

כאשר ישנה הסכמה של כל הצדדים הנוגעים בדבר, אין כל חובה לאשר את הסכם חלוקת העיזבון בידי בית המשפט ודי בחתימתם של היורשים על גביו על-מנת שהוא יהיה תקף. עם חתימת היורשים על גביו, ניתן לצרף את ההסכם החתום לצו ירושה או צו קיום צוואה שהתקבל וניתן לפעול לפי הוראותיו מול כל הגורמים הרשמיים כמו לשכת רישום המקרקעין, בנקים וכיו"ב.

דוגמה להסכם חלוקה בין יורשים

נניח שעיזבון המנוח כולל דירה, חשבון בנק ותיק השקעות. הצוואה קובעת שכל נכסי העיזבון יחולקו בין שלושת הילדים בחלקים שווים ביניהם. לפי הצוואה, כל אחד מהיורשים אמור לזכות בשליש מכל אחד מהנכסים. הגם שכך, שלושת היורשים מעוניינים בחלוקה הבאה: יורש אחד מקבל את הדירה ושני יורשים אחרים מחלקים את הנכסים הפיננסיים. אם ישנו די כסף בעיזבון על מנת שהחלוקה תיוותר שווה, הדברים יעוגנו בהסכם חלוקת עיזבון בין היורשים – ולא תהא כל חבות במס.

לעומת זאת, אם שלושת הילדים יירשו את הזכויות בדירה בחלקים שווים ביניהם כפי שקובעת הצוואה – רכישת החלק של האחים האחרים על ידי האח שרוצה את הבעלות בדירה כולה לאחר חלוקת העיזבון הראשונה, תחשב כעסקת מכר ותהיה מחויבת במס.

הסכם חלוקת עיזבון וחלוקה ראשונה

על מנת שהסכם חלוקת עיזבון יהא פטור ממס (שבח ורכישה) ההסכמות המעוגנות בו בנוגע לחלוקת העיזבון חייבות כאמור לשקף חלוקה ראשונה. כלומר – לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור לאחר שחלוקה ראשונה של נכסי העיזבון כבר בוצעה בין היורשים. מדובר בדרישה מהותית של רשות המיסים שמטרתה למנוע תכנוני מס במסווה של הסכמות בין יורשים.

יחד עם זאת, הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה כשלעצמם לא יחשבו כחלוקה ראשונה. כמו-כן, לא כל שימוש בנכסי העיזבון ייחשב לחלוקה ראשונה. לפיכך, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין מתחום הירושה ובייחוד מומלץ שלא "לגעת" בנכסי העיזבון בטרם התקבלה ההחלטה הסופית על אופן חלוקתם הרצוי בין היורשים.

הסכם חלוקת עיזבון שמתבסס על תשלום כספי שמגיע מחוץ לעיזבון – תשלום איזון

כמו כן חשוב לדעת שהטבות המס יחולו רק לגבי נכסים שמצויים בתוך העיזבון. במקרה שבו ישולמו סכומי כסף שמגיעים מחוץ לעיזבון – ביחס לחלק הנכס שנרכש באמצעותם לא תחול הטבת המס ולגביו יחולו תשלומי מס שבח ומס רכישה.

לדוגמה – בעיזבון המנוח ישנה דירה אחת בשווי 3,000,000 וסכום כספי בסך 2,000,000 ₪. שני אחים הם יורשי המנוח. אחד האחים מעוניין בדירה כולה והאחר בכספים. הדירה וסך הכספים אינם זהים בשווים. לפיכך, על האח המבקש לקבל את הדירה כולה יהיה, בנוסף על ויתור על הכספים המצויים בעיזבון, לשלם לאחיו תשלום נוסף מכספיו הפרטיים. הכספים שמגיעים מכיסו של האח (מחוץ לעיזבון) לאח האחר מכונים "תשלום איזון" או "כספי איזון". על העברת חלק הדירה שנרכש מהכספי תשלום האיזון לא יחול פטור ממס אשר ניתן בגין הורשה.

סיכום

הסכם חלוקת עיזבון הוא מנגנון משפטי חשוב, שמאפשר ליורשים לתאם חלוקה מותאמת והוגנת של נכסי העיזבון. הוא מקנה גמישות, מונע סכסוכים, חוסך עלויות משפטיות – ומאפשר שמירה על קשר משפחתי טוב. עם זאת, להסכם כזה יש תנאים מגבילים, והוא דורש זהירות, הסכמה מלאה ויישום נכון של הוראות החוק.

לכן, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בדיני ירושה שידאג לערוך הסכם ברור ותקף, ולהסביר באופן מדויק את כל משמעויותיו.

מצויים בפני החלטה כיצד לחלק את העיזבון? מוזמנים לפנות להתייעצות עם משרדנו על-מנת לברר את כלל המשמעויות.

מחפשים לנסח הסכם חלוקת עיזבון נכון, חוקי ומיטבי עבור כל הצדדים?
צרו קשר עם ד"ר דינה ארליך-חורש, עורכת-דין ומגשרת מוסמכת בדיני משפחה וירושה – לייעוץ אישי, מקצועי ורגיש.
בואו לוודא שהירושה תתחלק לא רק לפי סעיפים – אלא גם מתוך הסכמה שלמה.

The post הסכם חלוקת עיזבון – מתי וכיצד ניתן לחלק את הירושה באופן שונה ממה שקובעים הצוואה או החוק first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>