ידועים בציבור - עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש

צוואות של מתמודדי נפש: בחינה של כשירות, השפעה ותוכן סביר

עו''ד דינה ארליך-חורש — Sun, 14 Sep 2025 00:22:33 +0000

צוואה היא ביטוי לרצונו האישי של אדם לגבי אופן חלוקת רכושו לאחר מותו. בעוד עקרון חופש הציווי מעניק לכל אדם את האפשרות להורות כרצונו, ישנם מקרים שבהם יש לבחון האם הצוואה אכן משקפת רצון חופשי ואותנטי. כאשר מדובר באדם המתמודד עם מגבלה נפשית או קוגניטיבית, נדרשת בחינה זהירה של מכלול הנסיבות — לרבות מצבו הנפשי בעת עריכת הצוואה, הקשרים הבין-אישיים שלו, והאופן שבו נכתבה הצוואה.

במאמר זה נסקור את הסוגיות המרכזיות שנבחנות כאשר עולה שאלת תוקפה של צוואה שנערכה על ידי מתמודד נפש: כשירות המצווה, השפעה חיצונית, תוכן לא סביר והשלכות משפחתיות.

כשירות לצוות – שאלה רפואית לא פשוטה

השאלה האם מתמודד נפש היה כשיר לצוות אינה נבחנת על פי אבחנה רפואית כללית, אלא על פי מצבו הקוגניטיבי והנפשי של האדם המצווה במועד עריכת הצוואה. אדם יכול לסבול ממחלה נפשית, ואף להיות מטופל תרופתית או מאושפז לפרקים, ועדיין להיחשב כשיר לערוך צוואה — כל עוד הוא מבין את משמעות מעשיו, מודע להיקף רכושו, ומזהה את האנשים שיכולים לרשת אותו.

בפועל, כדי לחזק את תוקפן של צוואותיהם של מתמודדי נפש, כך שלא יוטל בהן ספק בעתיד, מקובל להוסיף להן ראיות תומכות כמו חוות דעת רפואית שנערכה בסמוך לעריכת הצוואה, תצהיר מפורט של עורך הדין שנכח בעת החתימה, או לעיתים (במקרים מתאימים בלבד) אף תיעוד וידאו שבו המצווה מביע את רצונו במילים שלו.

חוות דעת רפואית – כלי תמיכה חשוב מאוד אך לא הכרחי

כאשר ישנו חשש לערעור עתידי על תוקף צוואה של אדם בעל רקע נפשי מורכב, המלצה פרקטית היא לצרף חוות דעת של רופא מוסמך שיכול להעריך את מצבו הקוגניטיבי באותה עת. חשוב שחוות הדעת תיערך בסמוך למועד החתימה על הצוואה (בעדיפות לאותו היום ממש) ואת כושרו המשפטי של האדם לערוך צוואה.

כלומר, חוות דעת רפואית המעידה על מצב קוגניטיבי תקין מספיק על-מנת להבין את מעשיו ואת השלכותיהם בעת החתימה על הצוואה. עם זאת, ולמרות שחוות דעת רפואית ממועד הסמוך למועד החתימה על הצוואה היא הראיה הטובה ביותר בדרך-כלל לכשירות המצווה, בהיעדר חוות דעת כזו, ניתן להסתמך על ראיות אחרות – כמו שיחה מוקלטת, התכתבויות או עדים שהיו נוכחים.

לעיתים קרובות, עצם העובדה שהצוואה נערכה אצל עורך דין, אשר שוחח עם המצווה והתרשם מכשירותו, מהווה חיזוק ראייתי חשוב לכך שהייתה הבנה אמיתית ורצון חופשי.

השפעה בלתי הוגנת – סכנה נפוצה במצבים של תלות

אחת העילות המרכזיות לפסילת צוואה היא השפעה בלתי הוגנת אשר גרמה למצווה לערוך את הצוואה כפי שנערכה. מדובר במצבים שבהם אדם אחר, בדרך כלל יורש, אך יתכן גם אדם אחר, השפיע על המצווה באופן שמנע ממנו לפעול ולצוות את שציווה בצוואתו מתוך רצון חופשי.

השפעה שאינה הוגנת יכולה להיעשות במגוון דרכים כמו איום, הטעיה או יצירת תלות מוחלטת. ככל שהמצווה מתמודד עם קושי נפשי משמעותי יותר, כך עולה רמת הסיכון להיות מושפע או מנוהל על ידי אחרים.

חשוב לציין כי הנטל להוכיח כי המצווה הושפע בעריכת צוואתו מהשפעה בלתי הוגנת וכי השפעה זו גרמה לו לצוות את שציווה – מוטל על הטוען להשפעה בלתי הוגנת. כל עוד לא הוכח אחרת, חזקה היא שלא הופעלה על המצווה השפעה בלתי הוגנת אשר גרמה לו לצוות את שציווה.

ישנם מספר סימנים שעשויים להעיד על קיומה של השפעה פסולה או לא הוגנת:

המצווה היה מבודד מסביבתו הטבעית, בפרט ממשפחתו הקרובה.
הנהנה היה גורם מטפל, עיקרי או בלעדי.
המצווה היה תלוי פיזית או רגשית בנהנה.
הנהנה יזם את עריכת הצוואה, בחר את עורך הדין ונכח בעת החתימה.
המצווה ערך מספר צוואות סותרות בפרק זמן קצר.

כאשר עולה טענה להשפעה בלתי הוגנת, בתי המשפט נוטים לבדוק לעומק האם הצוואה נכתבה באופן אותנטי או מתוך השפעה לא לגיטימית. בכל מקרה, בעת שעולה טענה להשפעה בלתי הוגנת, בית המשפט בוחן את מכלול הראיות הנלוות לטענה, ומקבל החלטתו על בסיס כלל נסיבות המקרה.

חשוב לדעת שלא כל השפעה שהופעלה על המצווה עולה לכדי השפעה בלתי הוגנת. המצווה זכאי ורשאי להיוועץ באחרים בעת עריכתו את צוואתו – גם ביורשים. למעשה, על-מנת שהשפעה תיחשב כבלתי הוגנת עליה להיות כזו אשר שוללת לגמרי את רצונו החופשי של המצווה.

תוכן הצוואה – האם הוא תואם את נסיבות החיים?

צוואה יוצאת דופן בתוכנה — כמו נישול של אחד הילדים או הורשה מלאה לאדם זר — אינה בהכרח בטלה. עם זאת, תוכן חריג מחייב הסבר. כאשר מדובר במצווה עם מגבלה נפשית, יש לבחון האם השינויים התוכניים בצוואה משקפים שינוי רצון אמיתי או שמא הם תוצאה של הטעיה, בלבול, תלות מוחלטת או ניצול.

במקרים רבים, שינוי פתאומי לעומת צוואות קודמות, או הורשה לא פרופורציונלית, יובילו את בית המשפט לבדוק:

מהו טיב הקשר עם הנהנים החדשים?
מדוע שונה הרצון הקודם?
האם קיימות ראיות חיצוניות המצביעות על מגמה עקבית?

ככל שלא ניתן הסבר הגיוני לשינויים, ובפרט אם הם אינם מתיישבים עם ההיגיון האנושי והמשפחתי, ייתכן שהדבר ישפיע על תקפות הצוואה.

לפיכך, בכל מקרה בו מבקש המצווה לצוות בצוואתו הוראות "אחרות" מהרגיל כמו למשל – לנשל מי מבני משפחתו הקרובה או להוריש את כל רכושו לגורם "זר", מומלץ לציין בצוואה עצמה מה הסיבה להוראתו זו ומדוע בחר בה. התייחסות לסיבה המפורשת מומלצת ביתר שאת בצוואתו של מתמודד נפש שמבקשים לוודא שהוראות צוואתו תקוימנה.

ידועים בציבור מתמודדי נפש – שיקולים מיוחדים בזכאות לירושה

סעיף 55 לחוק ¹ הירושה קובע כי אדם שחי בזוגיות עם אדם אחר בסמוך לפטירתו זכאי לרשת את הנפטר גם בהיעדר נישואין רשמיים בהתקיים תנאים מסוימים.

אם הידוע בציבור הוא המתמודד עם מגבלה נפשית, בתי המשפט נוטים לבחון:

האם הצדדים אכן ניהלו משק בית משותף?
האם מדובר בזוגיות או במערכת טיפולית בלבד?
האם התקיימו סימנים חיצוניים של זוגיות — כמו חשבון בנק משותף, מגורים רציפים, חגים משותפים ועוד?

בהיעדר הוכחות ברורות, תיתכן דחייה של תביעת ירושה מצד הידוע בציבור. לפיכך, לכל אדם שחי בזוגיות ללא נישואין וביתר שאת אם הוא מתמודד נפש, מומלץ להסדיר את כוונותיו בנוגע לרכושו לאחר מותו באמצעות בצוואה מפורשת.

מה מומלץ לעשות על-מנת להגן על צוואתו של מתמודד נפש?

במקרים שבהם אדם מתמודד עם מגבלה נפשית מבקש לערוך צוואה תקפה — רצוי לנקוט מספר פעולות מניעתיות:

לערוך את הצוואה בפני עורך דין מנוסה, תוך תיעוד התרשמותו מכשירותו של המצווה.
לצרף חוות דעת רפואית או תצהיר רופא, ממועד סמוך ביותר למועד החתימה על הצוואה, המעידים על הבנה ותפקוד תקינים.
להקליט את מעמד החתימה על הצוואה, ככל שהדבר אפשרי, ובכך לאמת את רצון המצווה באופן חזותי.
להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים.

אמצעים אלו אינם מחייבים אך תורמים רבות לחיזוק תוקפה של הצוואה ולמניעת התנגדויות עתידיות לצוואתו של מתמודד הנפש.

סיכום

צוואות של מתמודדי נפש דורשות בחינה משפטית ורגשית זהירה. מצד אחד, יש להבטיח שכל אדם — לרבות בעל מגבלות — יהיה רשאי להביע את רצונו האישי. מצד שני, יש לוודא שהרצון המובע בצוואה הוא תוצאה של הבנה מלאה, רצון חופשי, והיעדר השפעה חיצונית פסולה.

כדי להבטיח שצוואה של מתמודד נפש תהיה תקפה, ראוי להיערך מראש, לנסח אותה בצורה שקולה וברורה, ולתמוך בה באמצעים ראייתיים שיחזקו את תוקפה המשפטי.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא צוואות של מתמודדי נפש

האם כל אדם עם מגבלה נפשית רשאי לערוך צוואה?

כן. אדם עם מגבלה נפשית יכול לערוך צוואה כל עוד הוא מבין את משמעות מעשיו, מודע להיקף רכושו ומזהה את יורשיו.

האם חובה לצרף חוות דעת רפואית לצוואה של מתמודד נפש?

לא חובה, אך מומלץ מאוד. חוות דעת רפואית מחזקת את התוקף המשפטי של הצוואה ומקטינה את הסיכון להתנגדות עתידית.

מהי השפעה בלתי הוגנת בצוואה?

השפעה בלתי הוגנת היא מצב שבו המצווה מושפע באופן שמבטל את רצונו החופשי, למשל באמצעות איום, תלות מוחלטת או הטעיה.

מי צריך להוכיח שהייתה השפעה בלתי הוגנת?

הנטל להוכיח השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען לכך. כל עוד לא הוכח אחרת, חזקה היא שהצוואה תקפה.

האם תוכן חריג בצוואה מבטל אותה?

לא בהכרח. תוכן חריג, כמו נישול ילד או הורשה לאדם זר, מחייב הסבר אך אינו מבטל את הצוואה אוטומטית.

כיצד ניתן להגן על צוואה של מתמודד נפש?

רצוי לערוך את הצוואה בפני עורך דין, לצרף חוות דעת רפואית, לתעד את החתימה ולהפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה.

מה מעמדו של ידוע בציבור עם מגבלה נפשית לעניין ירושה?

הידוע בציבור עשוי להיות זכאי לירושה בהתקיים תנאים של זוגיות אמיתית ומשק בית משותף, גם ללא נישואין רשמיים.

האם עריכת צוואה אצל עורך דין מספיקה כדי להבטיח את תוקפה?

זהו חיזוק משמעותי, שכן עורך הדין מתרשם מכשירות המצווה, אך מומלץ לשלב גם אמצעים נוספים כמו חוות דעת רפואית או תיעוד חתימה.

חקיקה

חוק הירושה, תשכ"ה-1965

ד"ר דינה ארליך-חורש, עו"ד – מומחית לדיני משפחה וירושה

תחום דיני המשפחה והירושה נוגע לרוב ברגעים רגישים של חוסר ודאות, בלבול ולעיתים גם מצוקה רגשית עמוקה. דווקא בזמנים האלו, חשוב שיהיה לצידך עורך דין מקצועי, קשוב ודיסקרטי – שידע ללוות אותך בביטחון ובאחריות מלאה לאורך הדרך.

משרדה של ד"ר דינה ארליך-חורש מהווה כתובת מקצועית, אישית ומהימנה למי שמחפש ליווי משפטי איכותי בתחום המשפחה והירושה. מדובר במשרד בוטיק ייחודי, המציע שירות מותאם אישית ופתרונות חכמים ומעשיים – תוך שמירה על רגישות אנושית גבוהה והבנה עמוקה של צרכי הלקוח.

הערות שוליים

סעיף 55 לחוק הירושה – איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

The post צוואות של מתמודדי נפש: בחינה של כשירות, השפעה ותוכן סביר first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

ידועים בציבור: זכויות, חובות ומשמעות משפטית בפרידה או פטירה

עו''ד דינה ארליך-חורש — Mon, 09 Jun 2025 11:09:33 +0000

מבוא

מערכות יחסים זוגיות מחוץ למסגרת נישואין רשמית, המכונות "ידועים בציבור", מעלות שאלות משפטיות מורכבות בנוגע לזכויות ולחובות במצבי פרידה או מוות. במרכז הדיון עומדות סוגיות כמו הגדרת המונח ידועים בציבור, כוונת הצדדים, זכויות ירושה, שיתוף כלכלי ו־חלוקת רכוש. בעוד שחוקי מדינת ישראל מכירים בחלק מהזכויות של בני זוג ידועים בציבור, אין בכך להשוות בדרך-כלל את מעמדם המשפטי לזה של זוג נשוי – אלא אם מתקיימות ראיות מספקות לכוונה שכזו.

במאמר זה נבחן את ההיבטים העיקריים הקשורים לידועים בציבור, תוך התייחסות לפסיקה, חקיקה והשוואה למעמד הנישואין.

הגדרת ידועים בציבור והוכחת המעמד

זוג שאינו נחשב נשוי במדינת ישראל, יתכן – שייחשב כזוג שחי יחד בקשר של "ידועים בציבור". הגם שהמונח "ידועים בציבור" מוכר מאוד בציבור הישראלי, רבים אינם מודעים לכך שהחוק הישראלי אינו קובע הגדרה ברורה למונח "ידועים בציבור", ולכך שאין במדינת ישראל דרך לרכוש "מעמד" של ידועים בציבור כמו טקס, ברית מסוימת או סעיף בהסכם, גם אם הוא תקף מהבחינה המשפטית.

"ידועים בציבור" הוא למעשה מצב עובדתי שייבחן בידי בית המשפט.

בעיקרון, בני זוג נחשבים לידועים בציבור אם הם מקיימים מערכת יחסים זוגית, המבוססת על ניהול אורח חיים משותף ותקין, מאמץ כלכלי משותף, והם בעלי כוונה הדדית להקנות זה לזה זכויות וחובות הדומות לאלו של בני זוג נשואים.

כדי להוכיח מעמד זה יש להציג כוונת שיתוף ממשית – לא רק מבחינה רגשית אלא גם מבחינה כלכלית ומשפחתית.

בתי המשפט דורשים ראיות כגון:

חיים יחד – לא ברור כמה זמן, האם ישנו זמן מינימום של מספר חודשים או מספר שנים? האם זוג שנפגש פעמיים בשבוע לתקופת זמן ממושכת ייחשב כזוג ידוע בציבור?
היבט כלכלי – ניהול חשבון בנק משותף? האם בן הזוג רשום כמוטב בקרנות הפנסיה? האם די בכך שאחד מבני הזוג שילם על המצרכים בסופר והשני את חשבונות הארנונה והחשמל?
היבט אינטימי – האם זוג שחי בחדרים נפרדים לא ייחשב ידוע בציבור?
עדויות מהסביבה הקרובה – כיצד ראתה אותם הסביבה ואילו זכויות התכוונו בני הזוג להקנות זה לזה.

ברור כי על-מנת שבני זוג ייחשבו כמי שחיו יחדיו כ"ידועים בציבור", צריך יהיה להראות כי הקשר הזוגי לא היה מזדמן או ארעי, אלא יציב ומגובש – אולם יחד עם זאת, אין כללי אצבע חד משמעיים שמאפשרים לקבוע מראש בוודאות איזה זוג ייחשב "ידוע בציבור" ואיזה לא. בשנים האחרונות, בתי המשפט הרחיבו את הגדרת הזוגות שנחשבים "ידועים בציבור" אולם גם נטו לצמצם במידה מסוימת את זכויותיהם.

חלוקת רכוש וזכויות כלכליות בעת פרידה

חלוקת הרכוש בין בני זוג ידועים בציבור בעת פרידה תיעשה לפי חזקת השיתוף / הלכת השיתוף ולא לפי הסדר איזון המשאבים הקבוע ב"חוק יחסי ממון" שחל לגבי זוגות נשואים.

הזכויות הכלכליות ייקבעו לפי:

חזקת שיתוף – תחול רק אם בן הזוג שמבקש להוכיח שיש להחיל אותה, מצליח להוכיח שהייתה כוונה מפורשת או משתמעת לשתף נכסים.
ראיות בנוגע לכוונת שיתוף בנכסים – יש להוכיח שהיתה כוונת שיתוף ביחס לכל נכס ונכס בנפרד. כך למשל, בהחלט ייתכן שיתוף בדירת מגורים אבל לא בחברה.
אם לא מתקיימת חזקת שיתוף, כל אחד מבני הזוג שומר על רכושו, ויורשיו יורשים אותו במותו.
חשוב לדעת, שבפסיקה מהעת האחרונה, קבע בית המשפט העליון כי שיתוף בין בני זוג ידועים בציבור שחלה עליהם חזקת השיתוף ייעשה תמיד מחצה על מחצה, כלומר, כל צד יהא זכאי למחצית מהזכויות בנכס שהוכחה לגביו כוונה לשתף ולא תהיה חלוקה ביחס שונה כמו 30% לצד אחד ו-70% לצד האחר וכיו"ב.

זכויות פנסיה וקצבאות

ידועים בציבור עשויים להיות זכאים:

לפנסיית שאירים מקרנות פנסיה, אם יוכח קשר זוגי ושותפות כלכלית.
לקצבאות שארים מביטוח לאומי – במידה ועמדו בקריטריונים ברורים ופורמאליים שקובע הביטוח הלאומי להיותו של זוג "ידוע בציבור". חשוב לדעת שבמצבים מסוימים יתכן שבית המשפט יקבע שזוג מסוים ניהל חיים זוגיים של "ידועים בציבור" בעוד שהביטוח הלאומי יקבע לגבי אותו הזוג בדיוק – שהוא לא חי כ"ידועים בציבור", ולהפך.

גם במוסדות האמורים – אין זכות אוטומטית להיות מוגדרים כ"ידועים בציבור" ויש להוכיח את המעמד בצורה מדויקת לפי הדרישות הרגולטוריות של כל מוסד.

זכויות ירושה של ידועים בציבור

סעיף 55 לחוק הירושה מקנה לבן זוג ידוע בציבור זכות לרשת את בן הזוג המנוח, גם אם לא היו נשואים, וזאת בתנאי שהם ניהלו קשר בעל מאפיינים של זוגיות ושיתוף שעודנו התקיים סמוך לפטירה, וכל עוד אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר.

לפי סעיף 55, בן זוג אשר קיים את התנאים האמורים, יהיה זכאי לרשת את בו זוגו על פי דין כאילו היה נשואים.

מדובר בזכות שנובעת מהוראת ירושה "מעין צוואה" שקובע החוק, ובהחלט ניתן להתנות עליה או לשלול אותה באמצעות צוואה מפורשת.

נקודות חשובות:

אם קיימת צוואה תקפה הסותרת את הזכות הקבועה בחוק, בן הזוג לא יוכל לרשת את בן הזוג שנפטר.
החוק אינו חל כאשר למנוח הייתה בת זוג נשואה במקביל – במקרה זה, הידועה בציבור לא תוכל לרשת את בן הזוג הנשוי מכוח סעיף 55.
גם אם ישנה צוואה אשר קובעת שבן הזוג הידוע בציבור לא זכאי לרשת, ללא הסכם חיים משותפים שיקבע הפרדה רכושית בין בני הזוג, יכול יהיה בן הזוג הנותר בחיים להיות זכאי לחלק מרכוש הידוע בציבור שנפטר – מכוח החיים המשותפים איתו.

השוואה בין ידועים בציבור לבין נישואין

נושא	נישואין	ידועים בציבור
אקט הצהרתי	נישואין רשמיים	אין – נדרש להוכיח קשר בפועל
זכויות ירושה	אוטומטית לפי חוק	רק לפי סעיף 55, ללא צורך בהוכחת הקשר- בהתקיים התנאים הקבועים בחוק
חלוקת רכוש	איזון משאבים	חזקת שיתוף – בהוכחה
פנסיית שאירים	אוטומטית (בהתאם לתקנון)	מותנה בהוכחת המעמד
צוואה	נדרשת לשלילת זכויות	נדרשת לשלילת זכויות (נדרשת הוכחת הקשר)
הסכמות ממוניות	הסכם ממון בתוקף – חוק יחסי ממון	הסכם חיים משותפים – חוק בית המשפט לענייני משפחה

חשיבות ההסכמים הממוניים בין ידועים בציבור

בני זוג ידועים בציבור המעוניינים להסדיר את יחסיהם המשפטיים באופן ברור ומפורש, מומלץ שיערכו:

הסכם חיים משותפים – המסדיר בעלות בזכויות רכושיות, זכויות פנסיוניות, אופן הניהול הכלכלי של החיים המשותפים, זכות מגורים בנכסי בן הזוג, והתחייבויות.
צוואה הדדית או צוואה "רגילה" – המבהירה את רצונו של כל אחד מהצדדים לגבי הוראות הירושה שיחולו על עיזבונו ואשר מונעת מחלוקות.

הסכמים כאלה מונעים אי ודאות משפטית, במיוחד כאשר קיימים ילדים מנישואין קודמים או רכוש ניכר שנצבר לפני הקשר הזוגי.

גישות פסיקתיות נבחרות

בתי המשפט אימצו בפסיקותיהם גישה מהותית, המתמקדת במאפייני הקשר ובעובדות אשר היו רלוונטיות לכל מקרה ומקרה, ולא בהכרח בהצהרות הצדדים לפיהן הם "ידועים בציבור" או ש"אינם ידועים בציבור":

כך למשל, בפסקי דין שונים הוכרו בני זוג כידועים בציבור אף שבני הזוג לא חיו יחד במשך פרק זמן ממושך, אך התקיים קשר רגשי וכלכלי מובהק.
לעומת זאת, נדחו תביעות במקרים שבהם הקשר היה מזדמן, או כשלא התקיימה כוונה לשיתוף.

סיכום

ההכרה בזוג כ"ידועים בציבור" היא הכרה מהותית המבוססת על ראיות והתנהלות בפועל – ולא על אקט פורמלי או על הצהרת הצדדים. כך למשל, אם יירשם בהסכם חיים משותפים (תקף משפטית) של בני הזוג כי הם חיים יחדיו כ"ידועים בציבור" או להפך – כי הם אינם חיים יחדיו כ"ידועים בציבור" – לא יהיה בכך כדי לקבוע את מעמדם באמת.
במקרים של פרידה או מוות, בן הזוג המבקש שיחול שיתוף בנכסים נדרש להוכיח שיתוף כלכלי, שותפות חיים וכוונה לשתף כדי לזכות בזכויות משפטיות.

לכן, בני זוג החיים כידועים בציבור, או שאינם בטוחים אם הם חיים יחדיו כידועים בציבור או לא, צריכים לשקול בכובד ראש עריכת מסמכים משפטיים ברורים – הסכם חיים משותפים, צוואה כמו גם לשקול הסדרים רכושיים רלוונטיים אחרים – וזאת, כדי להבטיח את מימוש זכויותיהם, לצמצם מחלוקות עתידיות ולוודא שגורלו של רכושם לא יהיה אחר מכפי שרצו והתכוונו שיהיה.

The post ידועים בציבור: זכויות, חובות ומשמעות משפטית בפרידה או פטירה first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

עורך דין ידועים בציבור

עו''ד דינה ארליך-חורש — Wed, 11 Sep 2024 09:41:29 +0000

עורך דין ידועים בציבור – כל המידע

עורך דין המתמחה בענייני ידועים בציבור ממלא תפקיד קריטי בהגנה על זכויותיהם של זוגות החיים יחד ללא נישואין רשמיים.

חשיבותו נובעת מהמורכבות המשפטית והחברתית הכרוכה במעמד זה בישראל. ידועים בציבור הם בני זוג המנהלים מערכת יחסים זוגית כבני זוג נשואים, ללא מיסוד פורמלי של הקשר. הסיבות לבחירה בסטטוס זה מגוונות, החל מרתיעה מהמערכת הדתית המעורבת בנישואין בישראל, דרך מגבלות חוקיות המונעות נישואין (כגון זוגות חד-מיניים או פסולי חיתון) וכלה בסתם חוסר רצון במיסוד הזוגיות בקשר נישואין, כמו למשל בפרק ב' בחייהם של בני הזוג.

עורך דין מומחה בתחום זה מביא עמו הבנה מעמיקה של הקריטריונים המשפטיים להכרה בזוג כידועים בציבור ובהשלכות הנלוות למעמד הידועים בציבור מהבחינה המשפטית המשתנות מעת לעת. עורך דין המתמחה בענייני ידועים בציבור ידאג להסביר לבני הזוג מהן ההשלכות המשפטיות הנלוות למעמדם כידועים בציבור ולהביא לידי ביטוי את רצונם וכוונתם בכל טיפול משפטי או מסמך שינסח עבורם.

יתרונות שירותיו של עורך דין ידועים בציבור

שכירת שירותיו של עורך דין המתמחה בענייני ידועים בציבור מציעה מספר יתרונות משמעותיים. ראשית, הוא יכול לסייע בהכנת הסכם חיים משותפים, מסמך חיוני המגדיר את זכויות וחובות בני הזוג, ומספק הגנה משפטית במקרה של פרידה או סכסוך.

שנית, עורך הדין יכול לייצג את הזוג מול רשויות שונות להבטחת זכויותיהם, כגון בענייני מיסוי, ביטוח לאומי, או זכויות פנסיוניות. שלישית, במקרה של פרידה, עורך דין מומחה יכול לסייע בחלוקת הרכוש המשותף ובהסדרת ענייני משמורת וזכויות הוריות, תוך הבנת המורכבויות הייחודיות למעמד הידועים בציבור.

יתרון נוסף הוא יכולתו של עורך הדין לספק ייעוץ מקיף בנוגע להשלכות המשפטיות של החיים כידועים בציבור, כולל זכויות ירושה, אימוץ, ונושאים רפואיים.

כמו כן, עורך דין מנוסה יכול לסייע בהתמודדות עם מצבים מורכבים כמו מערכות יחסים ארוכות טווח שלא הוכרו באופן רשמי, או מקרים של חוסר הסכמה בין בני הזוג לגבי מעמדם המשפטי.

מדוע מומלץ לשכור עורך דין מומחה לענייני ידועים בציבור

ההמלצה לשכור עורך דין מומחה לענייני ידועים בציבור נובעת מהמורכבות והרגישות של מעמד זה בחוק הישראלי.

ראשית, עורך דין מומחה יכול לסייע בהוכחת מעמד הידועים בציבור בפני בתי המשפט ורשויות שונות, תהליך שעשוי להיות מאתגר ודורש הבנה מעמיקה של הפסיקה והחוק.

שנית, הוא יכול לעזור בניסוח הסכמים והסדרים שיגנו על זכויות בני הזוג, במיוחד בתחומים שבהם החוק אינו מספק הגנה אוטומטית לידועים בציבור.

שלישית, עורך דין מנוסה יכול לספק ייעוץ מקיף לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של החיים כידועים בציבור, ולסייע בתכנון משפטי שיבטיח את האינטרסים של שני בני הזוג.

יתרה מזאת, במקרה של סכסוך או פרידה, עורך דין מומחה יכול להבטיח שזכויותיהם של לקוחותיו נשמרות, במיוחד בסוגיות מורכבות כמו חלוקת רכוש שנצבר במהלך הקשר.

חשוב לזכור כי החוק בתחום זה מתפתח ומשתנה, ועורך דין מעודכן יכול להבטיח שלקוחותיו נהנים מההגנות המשפטיות העדכניות ביותר.

במשרד עו"ד ד"ר דינה ארליך חורש, אנו מתמחים בייצוג ידועים בציבור, תוך הבנה עמוקה של הצרכים הייחודיים והאתגרים המשפטיים העומדים בפני זוגות אלה.

אנו מאמינים כי ליווי משפטי מקצועי ורגיש הוא המפתח להבטחת זכויותיהם של ידועים בציבור ולמתן בטחון משפטי וכלכלי לאורך חייהם המשותפים.

The post עורך דין ידועים בציבור first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

הסכם חיים משותפים

עו''ד דינה ארליך-חורש — Sat, 19 Feb 2022 12:20:35 +0000

מבוא

הסכם לחיים משותפים הוא הסכם רכושי שמטרתו להסדיר את ההתנהלות הרכושית בין בני הזוג במהלך חייהם המשותפים, ואת ההפרדה הרכושית במקרה של פרידה, אם חלילה תתרחש.

הסכם לחיים משותפים מתאים ככלל לכל אותם זוגות שאינם נשואים ואינם מתכוונים להינשא כמו זוגות שלא נישאו ואינם מתכוונים להינשא בקרוב כי הם אינם רוצים בכך, או כי הם אינם יכולים (כהן וגרושה למשל), זוגות בפרק ב', וזוגות בני אותו מין שלא מעוניינים להינשא בחו"ל.

לעומת זוגות נשואים, אשר ביחס אליהם חל "חוק יחסי ממון" שמספק מענה כללי לאופן שבו יחולק הרכוש בין בני הזוג בעת פרידה, אין חוק בספר החוקים הישראלי אשר קובע כיצד תתבצע חלוקת הרכוש בין בני זוג שאינם נשואים, בעת פרידה.

חשוב לדעת כי בני זוג שאינם נשואים, גם אם הם מנהלים קשר זוגי קצר ואפילו אם הם אינם מתגוררים יחדיו, עשויים להיחשב כ"ידועים בציבור" – מונח אשר קיים ביחס אליו חוסר וודאות ובהירות רב.

ידועים בציבור

כיוון שהמונח "ידועים בציבור" אינו מוגדר בחוק הישראלי, הגדרתם של בני זוג מסוימים כ"ידועים בציבור" (בהינתן שבני הזוג לא מסכימים בנוגע לכך), תהיה נתונה להחלטתו של בית-המשפט. הפסיקה של בתי המשפט בנושא הגדרתם של "ידועים בציבור" משתנה, מטבע הדברים, ממקרה למקרה ומעת לעת, ולפיכך לא ניתן יהיה לתת לכלל הזוגות שאינם נשואים תשובה אמינה דיו מראש – בנוגע לשאלה האם הם יוגדרו, ביום שבו יחלטו להיפרד, ככאלה שחיו כ"ידועים בציבור" או לא.

אם בני הזוג אכן חיים יחדיו כ"ידועים בציבור" ובית-המשפט יקבע כי חייהם המשותפים יצרו שיתוף רכושי, יחול בנוגע אליהם הסדר רכושי המכונה בשם "הלכת השיתוף". "הלכת השיתוף" מתייחסת למעשה לשיתוף רחב, שפירושו הוא שבני הזוג הם בעלים במשותף של כלל הרכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים, גם אם הם רשומים על שמו של אחד מהם בלבד. על בן הזוג שטוען שנכס/ים אינו/ם נכללים במסגרת השיתוף, נטל ההוכחה לכך – יהיה מוטל עליו.

גם בנוגע למועד תחילתו של השיתוף הרכושי, ככל שבני הזוג לא מסכימים בנוגע אליו, יכולה להתעורר שאלה שיהיה עליה להיות מוכרעת בידי-בית המשפט. זאת, בהבדל מזוגות נשואים אליהם מתייחס חוק יחסי ממון אשר קובע כי מועד הנישואין הוא מועד תחילתו של השיתוף הרכושי ביניהם.

חוסר הוודאות שחל ביחס לתוצאות הכלכליות של פרידת בני-זוג שאינם נשואים אם כן, הוא רב מאוד. לפיכך, הדבר הנכון ביותר עבור אדם שחי בזוגיות עם אדם אחר וברצונו לדעת מה יעלה בגורל רכושו בעת פרידה, יהיה לערוך "הסכם לחיים משותפים", שיכיל התייחסויות מפורטות בנוגע לכך.

לאילו נושאים ניתן וכדאי להתייחס בהסכם לחיים משותפים?

בהסכם לחיים משותפים ניתן להתייחס למגוון רחב של הסדרים רכושיים. כמו-כן, ניתן להתייחס רק לנושאים רכושיים מסוימים שבני הזוג מבקשים להתייחס אליהם, או אפילו לנושא רכושי ספציפי בלבד.

דוגמאות לנושאים שניתן להסדיר במסגרת "הסכם לחיים משותפים" הן:

מהו מועד תחילתו של השיתוף הרכושי בין בני הזוג. (בעוד שבנוגע לזוגות נשואים קובע החוק שמועד תחילתו של השיתוף הרכושי ביניהם הוא מועד הנישואין, ביחס ל"ידועים בציבור" אין התייחסות מפורשת למועד תחילתו של השיתוף הרכושי בחוק, ולכן חשוב להתייחס לכך במסגרת ההסכם שייערך ביניהם).
למי תהיינה הזכויות ברכוש, בכספים ובזכויות כספיות שצברו בני הזוג לפני שנכנסו לקשר הזוגי, ולאחר מכן
במקרה של בעלות מוקדמת של מי מהצדדים בדירה – אם ומה תהיה המשמעות של מגורים משותפים או השקעה בה
כיצד תיראה התנהלותם הכלכלית של בני הזוג במהלך החיים המשותפים? חשבון בנק משותף / חשבונות נפרדים / גם וגם? כיצד ישולמו התשלומים השוטפים?
מי יישא בחובות והתחייבויות שנטל מי מהצדדים לבדו?
מה ייעשה בדירה שנרכשה במשותף בעת הפרידה? מי יאלץ לעזוב אותה בעת פרידה? למי תהיה זכות הראשונים לרכוש את חלקו של בן הזוג, אם בכלל, ועוד

באיזה שלב של הקשר הזוגי ניתן לערוך הסכם לחיים משותפים?

ניתן לערוך הסכם לחיים משותפים בכל שלב של הקשר הזוגי. הגם שכך, מומלץ מאוד לזוגות שאינם נשואים לערוך הסכם לחיים משותפים בשלב מוקדם ככל הניתן של הקשר הזוגי. זאת, כיוון שבניגוד לזוגות נשואים, שמועד תחילת וסופו של הקשר ביניהם מוגדר בחוק יחסי ממון, בקרב זוגות שאינם נשואים אין זה ברור מהבחינה המשפטית מתי התחיל הקשר החל ומתי הגיע לסופו. באמצעות הסכם לחיים משותפים, בני הזוג יכולים לצמצמם את חוסר הוודאות, להגדיר את אותם המועדים, ולדעת מראש מה יהיה מועד תחילתם של ההסדרים הרכושיים שקבעו, וכיצד יוגדר מועד הפירוד.

סיבה נוספת לעריכת הסכם לחיים משותפים בשלב מוקדם ככל הניתן היא ההיבט הרגשי, שכן הרבה יותר קל לבני הזוג להגיע להסכמות בנוגע לבעלות ולחלוקת רכוש בשלב שבו הם מצויים ביחסים טובים ומצוידים ברצון טוב.

האם יש צורך לאשר הסכם לחיים משותפים?

הגם שלא קיימת חובה חוקית לאשר הסכם לחיים משותפים בידי ערכאה משפטית מוסמכת, רצוי ומומלץ מאוד לעשות כן, ובכך להעניק לו תוקף משפטי של פסק-דין.

הפיכתו של הסכם חוזי לפסק דין מחייב תסייע בחיסכון זמן, משאבים ואנרגיה משמעותיים שבן הזוג שיבקש לפעול לפי ההסכם בעת פרידה יידרש להם, אם ההסכם לא יאושר.

חשוב לזכור, שעל-מנת שתוקפו של ההסכם לחיים משותפים יישמר, ושניתן יהיה לאוכפו, חשוב שבני הזוג ינהגו לפי הוראותיו במהלך חייהם המשותפים.

מדוע הסכם לחיים משותפים חשוב כאשר מדובר בזוגיות בפרק ב'?

בזוגיות בפרק ב', שאיננה הזוגיות הראשונה של בני הזוג, בני הזוג כבר מחזיקים בדרך-כלל ברכוש, כספים ובזכויות כספיות משמעותיים שנצברו בידיהם משך השנים, כאשר הם עדיין לא הכירו זה את זה. כמו-כן, לחלק מבני הזוג בפרק ב' ישנם ילדים מפרק א'. במצבים מסוג זה, נטייתם של בני הזוג תהיה להבטיח שהרכוש שצברו לפני שהכירו את בן הזוג החדש יישמר בבעלותם במקרה שייפרדו, ולאפשר לעצמם חופש פעולה כלכלי מול ילדיהם מפרק א', ללא התערבותו של בן הזוג החדש בכך.

אם אתם מצויים בזוגיות בפרק ב', ואתם מעוניינים להבטיח כי רכוש שצברתם לפני שהכרתם את בן זוגכם החדש יוותר בבעלותכם, גם במקרה של פרידה, כמו גם להסדיר את התנהלותכם הרכושית במהלך הקשר הזוגי, ואת שיעלה בגורלו של רכוש שתצברו במהלך הקשר הזוגי – הסכם לחיים משותפים הוא הדרך הנכונה ביותר עבורכם לעשות כן.

מה בין הסכם לחיים משותפים וצוואה, ובפרט, כאשר מדובר בזוגיות פרק ב'?

ראשית, חשוב לדעת כי הסכם לחיים משותפים (כמו גם הסכם ממון) יכול להתייחס להסדרים שנוגעים לתקופת החיים בלבד. לפי החוק הישראלי, הסכמים רכושיים בין בני זוג לא יכולים לכלול הוראות שנוגעות לתקופת הזמן שלאחר המוות. הסכמים רכושיים בין בני זוג יכולים, לכל היותר, להעיד על היקף העיזבון של כל אחד מבני הזוג, כלומר – מה היה שייך למי מבני הזוג ומה לא.

בנוסף לכך, חשוב לדעת כי עצם עריכתו של הסכם לחיים משותפים עשויה להעיד על כך שבני הזוג הכירו בכך שהקשר הזוגי שהם מנהלים הוא קשר של "ידועים בציבור". "ידועים בציבור" זכאים לרשת מחצית מעיזבון בני ובנות זוגם, ממש כמו זוגות נשואים.

הגם שמגוון זוגות שחיים יחד כ"ידועים בציבור" עשויים להעדיף שבני הזוג שלהם לא יירשו אותם, רצון כאמור אופייני מאוד לבני זוג שמנהלים זוגיות בפרק ב'. פעמים רבות, בני הזוג בפרק ב' אינם מעוניינים להוריש את רכושם לבן הזוג החדש כי אם לילדיהם מפרק א', או שהם מעוניינים להעניק לבן הזוג החדש זכויות מסוימות בעיזבונם בלבד (כמו למשל מתן הזכות לבן הזוג להמשיך ולהתגורר בדירת בן הזוג המנוח לאחר מותו, מבלי להקנות לו כל זכות של בעלות בדירה).

חשוב מאוד לדעת שאם זה רצונכם – לא יהיה באפשרותו של הסכם לחיים משותפים לתת לכך מענה. אם זה רצונכם, יהיה עליכם להסדיר זאת באמצעות צוואה שתגדיר זאת מפורשות.

להתייעצות בנוגע לעריכת הסכם לחיים משותפים מוזמנים להתקשר לטל' 054-738-0120

The post הסכם חיים משותפים first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.