חקיקה - עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש

תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג – 1993

עו''ד דינה ארליך-חורש — Sun, 02 Nov 2025 10:58:38 +0000

תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג–1993 נועדו לעגן את אחד הכלים היעילים ביותר ליישוב סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט – הליך הגישור.

התקנות מסדירות את המסגרת להפניית תיקים לגישור, את תפקידו וחובותיו של המגשר, ואת היחסים בין הצדדים וההליך המשפטי המקביל. מטרתן היא לעודד פתרון מחלוקות בהסכמה, לחסוך זמן ועלויות לצדדים ולתמוך בניהול מערכת משפט יעילה וידידותית יותר לציבור.

The post תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג – 1993 first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

חוק הירושה, תשכ"ה – 1965

עו''ד דינה ארליך-חורש — Sun, 02 Nov 2025 10:28:34 +0000

חוק הירושה, תשכ"ה–1965, הוא אחד מאבני היסוד בדיני המשפחה בישראל. החוק מסדיר את האופן שבו עיזבון אדם מתחלק לאחר פטירתו, בין אם הותיר צוואה ובין אם לאו.

מטרתו להבטיח חלוקה צודקת, ברורה ומסודרת של נכסים, להסדיר את זכויות היורשים ולמנוע מחלוקות מיותרות בין בני משפחה. החוק קובע עקרונות מרכזיים כגון זכותו של אדם להוריש את רכושו על פי רצונו, כללים ברורים בעת היעדר צוואה, ומנגנוני הגנה למניעת השפעה בלתי הוגנת וניצול. בכך חוק הירושה יוצר מסגרת משפטית שמאזנת בין חופש המצווה ובין שמירה על אינטרסים משפחתיים וציבוריים.

The post חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014

עו''ד דינה ארליך-חורש — Tue, 28 Oct 2025 18:58:46 +0000

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה–2014, נועד לעודד פתרון סכסוכים משפחתיים בדרכי שלום וגישור, לפני פתיחת הליכים משפטיים.

החוק מחייב בני זוג או בני משפחה המבקשים להגיש תביעות בענייני משפחה לפנות תחילה ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט, במטרה לבחון אפשרות להסכמה ולמנוע הליכים ארוכים ומזיקים. בכך מבקש החוק לקדם דיאלוג, שיתוף פעולה והגנה על טובת הילדים והמשפחה.

The post חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962

עו''ד דינה ארליך-חורש — Tue, 28 Oct 2025 18:47:13 +0000

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962, הוא אחד מחוקי היסוד של המשפט האזרחי בישראל. החוק מגדיר מי נחשב בעל כשרות משפטית – כלומר, מי רשאי לבצע פעולות משפטיות, לקבל החלטות ולשאת באחריות למעשיו – ומתי נדרש למנות אפוטרופוס שיפעל בשם אדם אחר שאינו מסוגל לעשות זאת בעצמו.

מטרת החוק היא לאזן בין הגנה על זכויותיו של אדם חסר ישע לבין שמירה על כבודו, עצמאותו וחירותו האישית, והוא מהווה בסיס מרכזי להסדרים בתחומים כמו ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות על קטינים ובגירים, וצוואות.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962

The post חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962 first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט – 1959

עו''ד דינה ארליך-חורש — Tue, 28 Oct 2025 17:36:34 +0000

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט–1959

ס״ח תשי״ט, 72; תשל״ו, 93; תשמ״א, 288; תשנ״ה, 397; תשע״ח, 175.

פרשנות	1.	(א) בחוק זה – ״בגיר״ – מי שמלאו לו שמונה־עשרה שנה; ״קטין״ – מי שאינו בגיר; ״ילד״ – בין שנולד מנישואין ובין שלא מנישואין לרבות מאומץ. (ב) אומץ ילד, יבואו לענין חוק זה המאמץ ובני משפחתו במקום הורי המאומץ ובני משפחתם.
מזונות לבן־זוג	2.	(א) אדם חייב במזונות בן־זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה. (ב) אדם שאינו יהודי או מוסלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן־זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.
התחשבות בהכנסות בן־זוג	2א.	על אף האמור בחוק שיווי זכויות האשה, תשי״א–1951, בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבן־זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון – גם מכל מקור אחר.
מזונות לילדים קטינים	3.	(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל בן־זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה. (ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל בן־זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם לפי חוק זה.
מזונות קטין	3א.	(א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו. (ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.
מזונות בין שאר בני־משפחה	4.	אדם חייב במזונות שאר בני־משפחתו, והם: (1) הוריו והורי בן־זוגו; (2) ילדיו הבגירים ובני־זוגם; (3) נכדיו; (4) הורי הוריו שלו ושל בן־זוגו; (5) אחיו ואחיותיו שלו ושל בן־זוגו.
סולם המזונות	5.	אין אדם חייב לספק מזונות לבן־משפחה לפי סעיף 4 אלא אם נתקיימו שלוש אלה: (1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק צרכיו שלו, של בן־זוגו ושל ילדיו הקטינים ושל ילדיו הקטינים של בן־זוגו; (2) אותו בן־משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר; (3) אותו בן־משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן־משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4.
היקף המזונות	6.	היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים, על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 – לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב.
חייבים אחדים	7.	היו שנים או יותר בני אותה קירבה חייבים במזונות לזכאי, רשאי בית המשפט לקבוע את מידת החיוב של כל אחד מהם, ורשאי הוא לחייבם ביחד ולחוד.
הבטחת מזונות	8.	בית המשפט רשאי להורות על מתן ערובה למזונות או על הפקדתם לתקופה שיקבע, ורשאי הוא לצוות על אדם שממנו מגיע חוב לחייב, לפרוע את סכום החוב במישרין לזכאי במזונות.
פטור ממזונות	9.	בית המשפט רשאי, אם ראה לנכון מטעמי צדק ויושר, לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגות מחפירה של הזכאי כלפיו.
מזונות זמניים	10.	הוגשה תביעה למזונות, רשאי בית המשפט לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור התביעה.
סייג למזונות בעד העבר	11.	(א) תביעה למזונות שהוגשה כעבור יותר משנה לאחר התקופה שבעדה הם נתבעים, רשאי בית המשפט לדחותה בשל כך בלבד, אם לא ראה טעם סביר לאיחור. (ב) מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט.
תשלום מזונות בעד העבר	11א.	פסק בית המשפט מזונות בעד תקופה שקדמה ליום מתן פסק הדין, רשאי הוא להורות על תשלום המזונות כאמור בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע.
הסכמים בדבר מזונות	12.	(א) הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט. (ב) הסכם בדבר מזונות של בגיר וויתור על מזונות כאלה ייעשו בכתב; הם ניתנים לאישור בית המשפט. (ג) הסכם בענייני מזונות שאושר על ידי בית המשפט, דינו כדין פסק דין של בית המשפט בענייני מזונות.
שינויים בנסיבות	13.	(א) בית המשפט רשאי לשנות את אשר נקבע בהסכם, בויתור או בפסק דין אם ראה לעשות כן על סמך נסיבות שנשתנו או שנודעו לאחר מכן. (ב) רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה לשינוי שהוגשה לפני שעברו שישה חודשים מאז בקשה קודמת. (ג) סעיף זה אינו גורע מסמכות לביטול הסכמים לפי כל דין אחר.
עסקאות בדבר מזונות	14.	זכות למזונות אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד, לקיזוז או לעיקול אלא לזכותו של מי שסיפק לזכאי שירותים או מצרכים למחייתו.
פקיעת זכות המזונות	15.	(א) הזכות למזונות פוקעת עם מות הזכאי או עם מות החייב. (ב) זכות למזונות הנובעת מקירבת נישואין פוקעת עם פקיעת הנישואין. (ג) זכות למזונות הנובעת מקירבת חיתון פוקעת גם עם פקיעת הנישואין שיצרו אותה.
זכות חזרה	16.	(א) מי שנתן מזונות מעבר למוטל עליו ולא התכוון ליתן מתנה רשאי לדרוש החזר ממי שקיבל או ממי שחייב היה לשלם. (ב) מי שנתן מזונות שלא היה חייב בהם ולא התכוון ליתן מתנה רשאי לדרוש החזר ממי שקיבל או ממי שהיה חייב בהם.
משפט בין־לאומי פרטי	17.	(א) על חובת מזונות בין בני זוג יחול דין מקום מושבם המשותף, ואם אין – דין מקום מושבו של החייב. (ב) על חובת מזונות של אדם לילד קטין יחול דין מקום מושבו של הילד. (ג) על חובת מזונות אחרת יחול דין מקום מושבו של החייב.
סמכות בית משפט	18.	בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט לענייני משפחה, בכפוף להוראות סעיף 19.
שמירת סמכויות ודינים	19.	(א) חוק זה אינו מוסיף או גורע מסמכויות השיפוט של בתי דין דתיים; מקום שבית דין דתי מוסמך לדון – יראו "בית משפט" לרבות "בית דין דתי". (ב) חוק זה מוסיף על זכויות המזונות לפי כל דין אישי ואינו גורע מהן. (ג) חוק זה אינו גורע מהסכמים הקובעים זכויות מזונות מעבר לקבוע בו.
ניכוי ממס הכנסה	20.	חויב אדם במזונות לפי פסק דין או הסכם שאושר בבית המשפט, יינתן לו ניכוי לצורכי מס הכנסה בגין הסכומים ששילם, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה.

שאלות ותשובות נפוצות – חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)

מהי מטרת חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)?

החוק נועד להסדיר את חובת המזונות בין בני משפחה בישראל, לקבוע את סדרי החיוב, והיקף אחריות בין בני זוג, ילדים, הורים וקרובים נוספים.

מי נחשב “קטין” לפי החוק?

קטין הוא כל אדם שטרם מלאו לו שמונה־עשרה שנה, בהתאם להגדרת החוק.

האם החובה במזונות בן זוג תלויה בדין הדתי?

כן. מי שחלה עליו מערכת דתית כלשהי (יהודי, מוסלמי, דרוזי וכו׳) מחויב לפי הדין האישי שלו. החוק חל בעיקר על מי שאין לו דין דתי אישי מחייב.

האם בית המשפט רשאי להתחשב בהכנסות שני בני הזוג?

בהחלט. לפי סעיף 2א, בית המשפט רשאי להביא בחשבון את הכנסת בן הזוג מעבודה, נכסים ואף ממקורות אחרים בעת קביעת המזונות.

מי אחראי למזונות ילדים קטינים?

האב והאם כאחד חייבים במזונות ילדיהם הקטינים, לפי יחס הכנסותיהם הכוללות – ללא קשר למי מחזיק בילד בפועל.

האם החוק מחייב אדם במזונות קרובי משפחה נוספים?

כן. סעיף 4 קובע כי אדם עשוי להיות חייב גם במזונות הוריו, נכדיו, אחיו ואחיותיו, בתנאים הקבועים בסעיף 5.

מהם התנאים לחיוב מזונות לקרוב משפחה לפי סעיף 5?

החיוב קיים רק אם: (1) לחייב יש אמצעים לאחר סיפוק צרכיו; (2) הזכאי אינו מסוגל לפרנס עצמו; (3) אין לו מקור מזונות אחר לפי החוק או עיזבון.

האם ניתן לפטור אדם מחובת מזונות?

כן. בית המשפט רשאי לפטור אדם ממזונות, כולם או חלקם, אם שוכנע שהתנהגות הזכאי הייתה מחפירה כלפיו (סעיף 9).

האם ניתן לשנות פסק דין מזונות לאחר שניתן?

כן. סעיף 13 מאפשר לבית המשפט לשנות פסק דין או הסכם מזונות אם חלו שינויים מהותיים בנסיבות.

מה קורה עם חובת המזונות לאחר מות החייב או הזכאי?

הזכות למזונות פוקעת עם מות החייב או הזכאי. אם מדובר בזכות מכוח נישואין – היא פוקעת גם עם פקיעת הנישואין (סעיף 15).

האם ניתן לקבל ניכוי במס הכנסה בגין תשלום מזונות?

כן. סעיף 20 מאפשר לנכה מס לשלם מזונות על פי פסק דין או הסכם שאושר ולקבל בגינם ניכוי ממס הכנסה בהתאם למגבלות הקבועות.

The post חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט – 1959 first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.