חוק הכשרות המשפטית - עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש https://dinaerlich.co.il עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש Fri, 01 Aug 2025 15:30:19 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.2 https://dinaerlich.co.il/wp-content/uploads/2022/01/cropped-Dina-DHE-LogoBG-03-scaled-1-150x150.jpg חוק הכשרות המשפטית - עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש https://dinaerlich.co.il 32 32 עריכת צוואה על ידי אדם עם מוגבלות נפשית או שכלית – האם זה אפשרי ובאילו תנאים? https://dinaerlich.co.il/%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%aa-%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%92%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%a9%d7%99%d7%aa/ Fri, 01 Aug 2025 15:13:27 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3853 כאשר מדובר באדם המתמודד עם מוגבלות נפשית או מוגבלות קוגניטיבית, השאלה האם יש באפשרותו לערוך צוואה תקפה היא שאלה רגישה ומורכבת – אך גם חשובה מאין כמותה. מדובר לא רק בסוגיה משפטית, אלא בראש ובראשונה, בזכות אנושית בסיסית: האפשרות להביע רצון, להותיר מסר אישי, ולהסדיר את גורל הרכוש שצבר אדם במהלך חייו. למרבה הצער, פעמים […]

The post עריכת צוואה על ידי אדם עם מוגבלות נפשית או שכלית – האם זה אפשרי ובאילו תנאים? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>

כאשר מדובר באדם המתמודד עם מוגבלות נפשית או מוגבלות קוגניטיבית, השאלה האם יש באפשרותו לערוך צוואה תקפה היא שאלה רגישה ומורכבת – אך גם חשובה מאין כמותה. מדובר לא רק בסוגיה משפטית, אלא בראש ובראשונה, בזכות אנושית בסיסית: האפשרות להביע רצון, להותיר מסר אישי, ולהסדיר את גורל הרכוש שצבר אדם במהלך חייו.

למרבה הצער, פעמים רבות סבורים בטעות בני המשפחה ואפילו האדם עצמו, כי אדם המתמודד עם לקות נפשית, קוגניטיבית או תקשורתית (לרבות על הרצף האוטיסטי) אינו יכול לקבוע באמצעות צוואה כיצד להוריש את רכושו.

בפועל, לא רק שאין מניעה גורפת לכך – אלא שבמקרים רבים דווקא חיוני לאפשר לאדם כזה לערוך צוואה מבעוד מועד, ובכך להבטיח את מימוש רצונו, לשמור על עצמאותו, ולמנוע מצבים של ניצול שלו לרעה או חוסר ודאות לאחר לכתו.

מה קובע הדין?

סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט".

החוק בישראל אינו שולל את כשרותו של אדם לערוך צוואה רק בשל מוגבלותו השכלית או הנפשית.

מה כן ישלול את כשרותו המשפטית של אדם לצוות את רכושו באמצעות צוואה? הכרזתו של האדם כפסול דין בידי בית המשפט (מהלך חריג בעת האחרונה, שכן מדובר באקט שמגביל מאוד את חירויות הפרט) או אם יתברר שהאדם לא מסוגל להבין בעת עריכתה של הצוואה את טיבה.

אם כן, השאלה המרכזית בהקשר זה הינה: האם במועד עריכת הצוואה הבין האדם שמבקש לערוך צוואה שתקבע כיצד יחולק רכושו לאחר לכתו את משמעותה של הצוואה, את תוכנה ואת השלכותיה. למעשה, לא מדובר בדרישה להבנה משפטית מעמיקה, או ליכולת אינטלקטואלית גבוהה, אלא בהבנה בסיסית מספקת לכך – שהאדם מודע לכך שהוא עורך צוואה, שהוא מודע לכך שהצוואה תקבע מי יקבל את רכושו לאחר פטירתו, שהוא יודע מה היקף רכושו, מיהם הנהנים שהוא מבקש להיטיב עימם, ומה מניע אותו להוריש להם.

מתי מומלץ להצטייד בחוות דעת רפואית ומה חיוני שיופיע בה?

כאשר קיימת מוגבלות קוגניטיבית, נפשית או תקשורתית – גם אם קלה – מומלץ מאוד להצטייד בחוות דעת רפואית עדכנית ממומחה בתחום הרלוונטי.

להלן מספר דגשים בנוגע לחוות הדעת הרפואית אשר כדאי מאוד להצטייד בה:

  1. כותב חוות הדעת – חוות הדעת צריכה להינתן בידי רופא שבדק את האדם ושמסוגל על בסיס בדיקתו, להעריך את תפקודו של האדם ואת כשרותו לבצע פעולות משפטיות. יתכן כי יהיה זה פסיכיאטר, גריאטר או נוירולוג ואפילו רופא משפחה שיש לו היכרות ארוכת שנים ומעמיקה עם האדם מבקש לערוך צוואה.
  2. מועד כתיבת חוות הדעת – חשוב שחוות הדעת תיערך סמוך מאוד למועד עריכת הצוואה ואפילו באותו היום. שכן חוות דעת רפואית שמציינת כי האדם היה כשיר לבצע פעולות בנקודת זמן אחת, איננה מעידה בהכרח על כושרו של האדם לבצע פעולות משפטיות בנקודת זמן אחרת.
  3. התייחסות מפורשת ללקות ולקושי – חשוב שחוות הדעת הרפואית תתייחס באופן מפורש ללקות ממנה סובל האדם ולהתמודדות שלו עימה, ולא תפסח עליה.
  4. קביעה חד משמעית בנוגע לכשירות האדם לבצע פעולות משפטיות – חיוני שחוות הדעת תקבע באופן שאינו משתמע לשתי פנים האם למרות ולצד מוגבלותו, כשיר האדם לערוך צוואה. כלומר, אין די בחוות דעת אשר תצוין בה באופן כללי אמירה לגבי תפקודו של האדם.

מדוע חשוב לעודד דווקא עריכת צוואה אצל אנשים בעלי לקות נפשית או שכלית?

לא אחת, אנשים עם מוגבלויות הם בעלי רכוש – דירה, חסכונות, כספי פיצויים, תגמולים, ירושות או מתנות. במקרים רבים, דווקא אנשים אלו חיים מבלי להינשא וללא צאצאים, ולעיתים מצויים במערכות יחסים מורכבות או לא יציבות עם בני משפחה. בהיעדר צוואה, יחולק רכושם על-פי ברירות המחדל שבחוק – דבר שלא תמיד תואם את רצונם או את טובתם.

יתרה מכך, אנשים עם מוגבלויות חשופים לעיתים לניצול או להשפעה לא הוגנת מצד אחרים. עריכת צוואה ברורה, מתוך הבנה ובהליך תקין ומבוקר, יכולה להיות הדרך היעילה והאמינה ביותר להבטיח את רצונם, לשמר את כבודם ולמנוע מחלוקות עתידיות.

ומה אם מונה אפוטרופוס או הופעל ייפוי כוח מתמשך?

גם כאשר לאדם מונה אפוטרופוס, או שהופעל עבורו ייפוי כוח מתמשך, אין בכך כדי לשלול אוטומטית את כשירותו לצוות. כל עוד ניתן להוכיח שבמועד עריכת הצוואה האדם הבין את משמעותה, באמצעות חוות דעת רפואית מתאימה, הוא יכול לערוך צוואה תקפה.

כיצד מבטיחים את תקפות הצוואה?

במקרים כאלה, חשוב במיוחד לערוך את הצוואה מול עורך דין המנוסה בעריכת צוואות ושהתמודד עם הגנה עתידית על תוקפן המשפטי. הליווי המשפטי צריך להיות מותאם, מכבד, ולהתבצע בשפה ובקצב הנוחים למצווה. חשוב שעורך הדין יקבל לידיו את חוות הדעת הרפואית ויוודא שהיא אכן מספקת. כמו-כן מומלץ כי עורך-הדין יתעד בכתב את השיחות המקדימות ואת מעמד עריכת הצוואה, על-מנת לחזק את תוקפה של הצוואה בעתיד, ככל שיהיה בכך צורך.

לסיכום

עריכת צוואה על-ידי אדם עם מוגבלות אינה רק אפשרית – לעיתים היא חיונית. זוהי דרך להבטיח שהרצון האישי יכובד, שהרכוש יחולק לפי בחירת האדם, ושהזכויות, הכבוד והעצמאות יישמרו – גם במצבים המורכבים ביותר.

משרדה של ד"ר דינה ארליך חורש מתמחה בליווי אנשים עם מוגבלויות ובעריכת צוואות מורכבות הדורשות רגישות מיוחדת, ידע משפטי מעמיק ויכולת לעמוד גם במבחן משפטי עתידי. נשמח ללוות אתכם במקצועיות ובאנושיות.

 

חקיקה

The post עריכת צוואה על ידי אדם עם מוגבלות נפשית או שכלית – האם זה אפשרי ובאילו תנאים? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
המדריך המשפטי לביטול ייפוי כוח מתמשך https://dinaerlich.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%9c-%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%99-%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%a9%d7%9a/ Mon, 30 Jun 2025 16:24:09 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3580 ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי חשוב שנועד לאפשר לכל אדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים – אם וכאשר יאבד את כשירותו לקבל החלטות בעתיד. מדובר במסמך רב עוצמה, אשר נחתם בפני עורך דין שהוסמך לכך לפי החוק. אך מה קורה כאשר עולה הצורך לבטל את ייפוי הכוח המתמשך – האם זה […]

The post המדריך המשפטי לביטול ייפוי כוח מתמשך first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי חשוב שנועד לאפשר לכל אדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים – אם וכאשר יאבד את כשירותו לקבל החלטות בעתיד. מדובר במסמך רב עוצמה, אשר נחתם בפני עורך דין שהוסמך לכך לפי החוק. אך מה קורה כאשר עולה הצורך לבטל את ייפוי הכוח המתמשך – האם זה אפשרי? מתי? ואיך מתבצע הדבר בפועל?

במאמר זה נסביר מתי ניתן לבטל ייפוי כוח מתמשך, מי רשאי לעשות כן ובאיזה אופן, ומהם הכללים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

מהו ייפוי כוח מתמשך?

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שנחתם בפני עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת, ושהופקד אצל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, שם הוא נשמר עד למועד כניסתו לתוקף. במסגרתו של ייפוי הכוח המתמשך, אדם כשיר (המכונה "הממנה") מעניק לאדם אחר (המכונה "מיופה הכוח") סמכויות לפעול בשמו בתחומים מוגדרים – רכושיים, אישיים ובריאותיים – במקרה שבו יאובחן כמי שאינו מסוגל עוד לקבל החלטות בעניינים אלה בעצמו.

במובן זה, ייפוי הכוח המתמשך הוא כלי תכנוני חשוב, המאפשר לכל אדם לקבוע כיצד יתנהלו חייו גם אם יאבד את כשירותו בעתיד – מבלי שתידרש פנייה לבית משפט לצורך מינוי אפוטרופוס עבורו.

תחולתו של ייפוי הכוח המתמשך

לאחר הפקדתו של ייפוי הכוח המתמשך אצל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, המסמך "ממתין" שם להפעלתו. אם הממנה מאובחן בזמן עתידי כלשהו כמי שאינו מסוגל עוד לקבל החלטות בענייניו, פונים מיופי הכוח באופן מקוון למשרד המשפטים, ומבקשים להפעיל את ייפוי הכוח המתמשך ולהכניס אותו לתוקף. אם הממנה חוזר לאחר מכן לכשירות קוגניטיבית, ניתן להוציא את ייפוי הכוח המתמשך מתוקף, ולהחזיר אותו שוב לתוקפו אם הממנה יהפוך שוב לבלתי כשיר קוגניטיבית.

הבחנה בין כניסה ויציאה מתוקף לביטול ייפוי הכוח המתמשך

מעת שייפוי הכוח המתמשך הופקד במשרד המשפטים – אין כל צורך לחדשו. כל עוד ייפוי הכוח המתמשך לא מבוטל באופן אקטיבי, ניתן לעשות בו שימוש – קבוע או לסירוגין, בהתאם למצבו הקוגניטיבי של הממנה. בהבדל מכניסה ויציאתה של ייפוי הכוח מתוקף – ביטולו של ייפוי הכוח המתמשך מתייחס לביטול המסמך באופן מלא, והתייחסות אליו כאילו לא הופקד מעולם.

מתי הממנה יכול לבטל ייפוי כוח מתמשך?

ככלל, הממנה רשאי לבטל את ייפוי הכוח המתמשך בכל עת לאחר שהופקד, גם לאחר כניסתו לתוקף וגם אם הממנה הוגדר כבר כמי שאינו מבין בדבר. חריג לכך הוא המצב בו הממנה חתם על סעיף כובל בייפוי הכוח המתמשך שבו ציין מפורשות כי כוונתו היא שלא יקבלו את בקשתו לבטל את ייפוי הכוח לאחר כניסתו לתוקף (אז יידרש אישור בית המשפט לביטול). ללא ציון סעיף ההחרגה כאמור, הממנה רשאי יהיה לבטל את ייפוי הכוח המתמשך שלו בכל עת שיחפוץ בכך ובאופן חופשי – גם לאחר הפעלתו.

פעמים רבות, בוחרים ממנים לבטל ייפוי כוח מתמשך זמן מה לאחר עריכתו – אם בשל שינוי נסיבות משפחתיות, שינוי מערכות יחסים, או פשוט רצון לעדכן את ההוראות.

ההודעה על ביטול ייפוי הכוח המתמשך למשרד המשפטים (האפוטרופוס הכללי) תתבצע לפני כניסתו לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך על ידי הממנה ולאחר כניסתו לתוקף, על ידי מיופה הכוח.

מתי רצוי לשקול ביטול או עדכון של ייפוי כוח מתמשך?

בין הסיטואציות הנפוצות שמצדיקות שיקול מחודש:

  • ניתוק קשר או סכסוך עם מיופי הכוח.
  • סכסוך חריף בין מיופי הכוח עצמם.
  • רצון לכלול הוראות שלא נכללו במסמך הקודם.

בקשה לביטול ייפוי כוח מתמשך על-ידי בית המשפט

בית המשפט רשאי יהיה לבטל ייפוי כוח מתמשך באחד המצבים האלה:

  • מיופה הכוח מפעיל את הסמכויות שבייפוי הכוח לא כראוי וכתוצאה מכך נגרמת לאדם פגיעה של ממש, או שהוא לא מכבד בפועלו את רצונו של הממנה.
  • ייפוי הכוח ניתן כתוצאה ממרמה, מניצול או מהפעלת לחץ או השפעה בלתי הוגנת או שהוא ניתן בעת שהממנה לא היה כבר כשיר מבחינה קוגניטיבית.
  • בית המשפט סבור כי יש למנות לממנה אפוטרופוס.
  • אם הממנה חתם על סעיף כובל בייפוי הכוח המתמשך לפיו לא ניתן יהיה להוציא את ייפוי הכוח מתוקפו לאחר הפעלתו גם אם ירצה בכך, אלא באישור בית המשפט.

בקשה לביטול ייפוי כוח מתמשך על ידי בית המשפט יכול להיות מוגשת על ידי הגורמים הבאים:

  • היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו
  • קרוביו של האדם.
  • ידידיו הקרובים.
  • בית המשפט רשאי לבטל ייפוי כוח מתמשך גם ביוזמה שלו.

במקרה שבו יחליט בית המשפט לבטל את ייפוי הכוח המתמשך לממנה שאינו כשיר קוגניטיבית, הוא רשאי יהיה למנות עבורו אפוטרופוס במקום ייפוי הכוח המתמשך.

לסיכום – ייפוי כוח מתמשך הוא אחריות, לא רק זכות

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך רגיש וחשוב, שמגלם בתוכו אמון עמוק בין הממנה לבין מיופה הכוח. כאשר מתעוררת שאלה לגבי שינוי או ביטול ייפוי כוח – חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום, אשר יוכל ללוות את התהליך המשפטי בעת הצורך.

אם אתם שוקלים לבטל או לעדכן ייפוי כוח מתמשך – פנו אלינו לקבלת ייעוץ דיסקרטי, מקצועי ורגיש, המבוסס על ניסיון רב בתחום דיני המשפחה וייפוי כוח המתמשך בפרט.

 

The post המדריך המשפטי לביטול ייפוי כוח מתמשך first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
מסמך הבעת רצון https://dinaerlich.co.il/%d7%9e%d7%a1%d7%9e%d7%9a-%d7%94%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f/ Wed, 07 May 2025 09:20:19 +0000 https://priceless-ellis.5-75-244-174.plesk.page/?p=708 הקדמה מסמך הבעת רצון הוא מסמך משפטי שבו אפוטרופוס נוכחי של אדם, כמו למשל – הורה לקטין או לבגיר בעל צרכים מיוחדים שתלוי בו, יכול להביע את רצונו, ולציין מי יהיה האפוטרופוס שימונה במקומו, אם הוא עצמו לא יוכל להמשיך ולשמש לו כאפוטרופוס, כתוצאה מתאונה או מחלה פתאומית למשל. מסמך הבעת הרצון יכול לכלול גם […]

The post מסמך הבעת רצון first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>

הקדמה

מסמך הבעת רצון הוא מסמך משפטי שבו אפוטרופוס נוכחי של אדם, כמו למשל – הורה לקטין או לבגיר בעל צרכים מיוחדים שתלוי בו, יכול להביע את רצונו, ולציין מי יהיה האפוטרופוס שימונה במקומו, אם הוא עצמו לא יוכל להמשיך ולשמש לו כאפוטרופוס, כתוצאה מתאונה או מחלה פתאומית למשל.

מסמך הבעת הרצון יכול לכלול גם הנחיות ספציפיות בנוגע לאופן שבו יפעל האפוטרופוס המחליף במגוון נושאים כמו מקום המגורים, החינוך, אורח חיים דתי או חילוני, חשיבות השמירה על קשרים משפחתיים מסוימים, השימוש בכספים וכיוצא באלה. מתן הנחיות קונקרטיות עשוי לסייע בשמירה על רצף באורח חייו של האדם שנדרש לאפוטרופוס.

האפוטרופוס החלופי ימונה בידי בית המשפט.

מבוא

רובנו נוטים לחשוב על העתיד כשורה של תוכניות ורצונות – אבל מה יקרה אם יום אחד לא נוכל להביע אותם? בדיוק לצורך כך נועד מסמך הבעת רצון: מסמך משפטי מתקדם שמעניק לכל אדם את האפשרות לקבוע כיצד ייראו חייו של אדם יקר לו – במידה ויגיע למצב שבו לא יוכל להחליט בעצמו.

המסמך מתמקד בראש ובראשונה בטובת מי שזקוק להגנה – קטינים, בעלי מוגבלות, אנשים עם מחלה קשה או ירידה קוגניטיבית. הוא מעניק כלים להורים, אחים ובני זוג לוודא שיקיריהם יזכו לטיפול ראוי, תומך ומכבד – גם כשהם עצמם לא יוכלו לעזור יותר.

מהו מסמך הבעת רצון?

מסמך הבעת רצון הוא מסמך משפטי אישי, שמאפשר לכל אדם למנות מיופה רצוןאדם שיפעל למען מישהו אחר, במקרה שבו הלה יאבד את כשרותו המשפטית או יהפוך לחסוי.

המסמך מתייחס לצרכים רפואיים, אישיים, חברתיים וכלכליים, ונערך לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. מטרתו להחליף או למנוע מינוי אפוטרופוס כפוי – תוך שמירה על רצונו וערכיו של האדם שנוגע בדבר.

באילו מצבים משתמשים במסמך?

  • הורים לילדים עם צרכים מיוחדים המעוניינים להבטיח את עתיד ילדיהם

  • בני משפחה של אדם חולה או מבוגר עם ירידה קוגניטיבית

  • אנשים המעוניינים להסדיר את זהות מי שיפעל למען אדם קרוב בעתיד

  • משפחות המעוניינות בהסדרה מראש, ללא התערבות המדינה או בית המשפט

מה ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך למסמך הבעת רצון?

מאפייןייפוי כוח מתמשךמסמך הבעת רצון
מי ממלא את המסמךהאדם עבור עצמואדם אחד עבור אדם אחר
מתי מופעלכשהממנה מאבד כשרות משפטיתכשהאדם הנוגע בדבר מאבד כשרות
נוגע לאילו ענייניםרפואיים, אישיים, רכושייםטובת אדם אחר (לרוב חסוי)
תוקף משפטיגבוה – באישור משרד המשפטיםגבוה – באישור האפוטרופוס הכללי
האם מחייב איש מקצוע מוסמך?כן, עו"ד מוסמך לכךכן, לרוב עו"ד או עו"ס מוסמך

שלבים בעריכת מסמך הבעת רצון

שלב 1: קבלת ייעוץ מקצועי

פנייה לעורך דין מוסמך או עו"ס מוסמך בתחום, הבקיא בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

שלב 2: ניסוח פרטני

המסמך כולל פרטים אישיים, זהות האדם שלמענו נכתב, מטרות, רצונות, ערכים, ואופן קבלת החלטות עתידי.

שלב 3: מינוי מיופה רצון

בחירה של אדם מתאים, אחראי ומעורב – שיש לו קשר משמעותי למקבל ההחלטה העתידי.

שלב 4: הגשה לאישור

המסמך מועבר לאפוטרופוס הכללי לצורך רישום ואישור. לאחר מכן הוא נרשם במאגר הממשלתי ונכנס לתוקף ברגע הצורך.

דגשים חשובים

  • לא ניתן לכלול יותר ממיופה רצון אחד בכל תחום (אלא אם מוגדרים מנגנוני החלטה ברורים)

  • מומלץ לעדכן את המסמך אחת לכמה שנים

  • מיופה רצון יכול להיכנס לתפקידו רק לאחר שהתקיימו תנאים מסוימים – כגון איבוד כשרות או מקרה חירום

  • ניתן לקבוע מגבלות, הנחיות מפורשות, ועדות פיקוח

למה זה חשוב?

מסמך הבעת רצון מעניק ביטחון. הוא מסיר דאגה ממשפחות רבות ומונע מאבקים משפטיים מיותרים. הוא מאפשר לאדם להבטיח שכאשר לא יהיה עוד מסוגל לפעול – יהיה מישהו שהוא בחר, שיפעל לפי ערכיו, רצונו ורווחתו של האדם החשוב לו.

המלצה: עו"ד ד"ר דינה

ארליך־חורש – מומחית לדיני משפחה וייפוי כוח

כאשר מדובר במסמכים כל כך רגישים, נדרש שילוב בין מקצועיות משפטית, ניסיון רגשי והיכרות עם מנגנוני החוק. עו"ד ד"ר דינה ארליך־חורש היא אחת מהעורכות הדין המובילות בתחום דיני המשפחה בישראל, עם ניסיון עשיר בעריכת ייפוי כוח מתמשך, מסמכי הבעת רצון, הסכמים בין בני משפחה וייצוג בבתי משפט.

בזכות הגישה האישית, ההסבר הברור, והעבודה המדויקת מול משרד המשפטים – עשרות משפחות כבר מצאו בה ליווי מקצועי ורגשי אמיתי.

זקוקים להסדרת מסמך הבעת רצון?
מומלץ לפנות לעו"ד ד"ר ארליך־חורש לתיאום פגישה אישית ודיסקרטית.

שאלות נפוצות

חשוב לדעת כי בית-המשפט אינו מחויב להתאים את קביעותיו לאמור במסמך הרצון. זאת, כיוון שהוא מחויב, בראש ובראשונה, למלא אחר האינטרס של "טובת הקטין" או הבגיר שנדרש לאפוטרופוס. אם בית-המשפט ישתכנע כי טובתו של מי שנדרש לאפוטרופוס אינה עולה בקנה אחד עם מינויו של האדם ששמו מופיע במסמך הבעת הרצון, הוא ימנה אדם אחר כאפוטרופוס.

עם זאת, בית-המשפט בהחלט מחויבים להתייחס לרצון האפוטרופוס המקורי, כפי שבא לידי ביטוי במסמך הבעת הרצון, ולתת לו עדיפות. אם בית-המשפט לא ימצא כי ישנה מניעה למינוי האדם ששמו מופיע במסמך הבעת הרצון כאפוטרופוס, הוא ימנה את אותו אדם.

באמצעות מסמך הבעת רצון ניתן למנוע סכסוכים שמתעוררים פעמים רבות בקרב בני משפחה בנוגע לזהות האפוטרופוס החלופי שימונה.

דוגמה ראשונה – שני הורים לקטין שהולכים לעולמם

מקרים לדוגמה שמעוררים מחלוקות, ולעיתים קרבות של ממש, בין קרובים בנוגע לזהות מינוי האפוטרופוס החליפי, הם אלה אשר בהם הולכים הוריו של קטין לעולמם ושני הצדדים של משפחותיהם של הוריו רוצים ומבקשים להתמנות כאפוטרופוס עבורו. במקרים הללו, כאשר לא קיים מסמך הבעת רצון שערכו הוריו של הקטין מבעוד מועד, עלולים להתנהל קרבות משפטיים קשים בין הצדדים, ששניהם רוצים בטובת הקטין. במקרים הללו, בית המשפט יהיה זה שיכריע מי יהיה האפוטרופוס עבור הקטין.

דוגמה שניה – משפחות עם הורה יחידני –

במשפחות שבהן שני הורים, נכנס ההורה האחד בנעליו של ההורה האחר שחדל להיות מסוגל לשמש כאפוטרופוס, וממשיך לתפקד כאפוטרופוס יחיד. לעומת זאת, במשפחות שבהן יש הורה יחידני – הורה אלמן או הורה שהביא לעולם ילד באופן יחידני מלכתחילה, לא קיים אותו ה"גיבוי" שמצוי במשפחות שבהן שני הורים. לפיכך, כאשר הורה יחידני לא מסוגל להמשיך ולתפקד כאפוטרופוס, נוצר למעשה "ריק" ויש למנות אפוטרופוס אחר תחתיו. חשוב לדעת כי סבים או דודים לא ימונו בהכרח כאפוטרופוס לקטין. בית המשפט יקבע מי יהיה האפוטרופוס המחליף רק לאחר שיערוך דיון שבו יבחן את מכלול הנסיבות המשפחתיות ומסוגלותם של בני המשפחה לתפקד כאפוטרופוס, באופן שייטיב עם הקטין.

מסמך הבעת הרצון מתייחס לתקופת הזמן שבה האפוטרופוס הנוכחי יחדל להיות כשיר להמשיך ולשמש כאפוטרופוס בעודו בחיים.

התייחסות לזהות האפוטרופוס שימונה לאחר לכתו לעולמו של האפוטרופוס הנוכחי, תימצא בצוואה.

כן, ישנה חובה ליידע את האדם שעורך מסמך הבעת הרצון מבקש שימונה כאפוטרופוס תחתיו. האפוטרופוס החלופי צריך להסכים לכך, ולחתום על מסמך הבעת הרצון. חשוב לוודא כי האפוטרופוס החלופי רוצה ויכול למלא את  תפקידו זה בעת הצורך.

בשל חשיבותו של מסמך הבעת הרצון קבע המחוקק כי ניתן יהיה לערוך ולהפקיד אותו רק באמצעות עורכי הדין שהוסמכו לכך בידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.

להתייעצות בנוגע לעריכת מסמך הבעת רצון התקשרו לטל' 054-738-0120

The post מסמך הבעת רצון first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>