חוק הירושה - עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש https://dinaerlich.co.il עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש Mon, 09 Jun 2025 11:07:09 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.1 https://dinaerlich.co.il/wp-content/uploads/2022/01/cropped-Dina-DHE-LogoBG-03-scaled-1-150x150.jpg חוק הירושה - עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש https://dinaerlich.co.il 32 32 "שלטון היד המתה" – הצוואה ככלי שליטה? על חופש הציווי ומגבלותיו https://dinaerlich.co.il/%d7%a9%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a2%d7%9c/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a9%25d7%259c%25d7%2598%25d7%2595%25d7%259f-%25d7%2594%25d7%2599%25d7%2593-%25d7%2594%25d7%259e%25d7%25aa%25d7%2594-%25d7%2594%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2590%25d7%2594-%25d7%259b%25d7%259b%25d7%259c%25d7%2599-%25d7%25a9%25d7%259c%25d7%2599%25d7%2598%25d7%2594-%25d7%25a2%25d7%259c Mon, 09 Jun 2025 10:57:26 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3364 מבוא במשפט הישראלי, כמו גם במערכות משפט מערביות אחרות, שאלה עקרונית וטעונה, מוסרית ומשפטית, אשר עולה מעת לעת היא – עד כמה רשאי אדם לשלוט על התנהלות יורשיו לאחר מותו? או, במילים אחרות, מהו גבול תוקפן של הוראות המת בצוואה אשר מכוונות לשלוט באופן ממושך או לא מוסרי בחייהם של יורשיו לפי צוואתו? מהו "שלטון […]

The post "שלטון היד המתה" – הצוואה ככלי שליטה? על חופש הציווי ומגבלותיו first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>

מבוא

במשפט הישראלי, כמו גם במערכות משפט מערביות אחרות, שאלה עקרונית וטעונה, מוסרית ומשפטית, אשר עולה מעת לעת היא – עד כמה רשאי אדם לשלוט על התנהלות יורשיו לאחר מותו? או, במילים אחרות, מהו גבול תוקפן של הוראות המת בצוואה אשר מכוונות לשלוט באופן ממושך או לא מוסרי בחייהם של יורשיו לפי צוואתו?

מהו "שלטון היד המתה"?

המונח "שלטון היד המתה" או "שלטון הרפאים של המת" מתאר מצב שבו אדם שמת מבקש להכתיב, באמצעות צוואתו תנאים או הגבלות על אופן השימוש בנכסיו, על התנאים לשימוש בם או חלוקתם, גם לאחר מותו — לעיתים למשך דורות רבים קדימה. תופעה זו עשויה להתבטא, למשל, בהוראות צוואתיות כמו למשל – "הדירה שבבעלותי לא תימכר לעולם" או "בני יזכה בכל רכושי רק אם יתגרש מאשתו".

בעוד שרצון המת זוכה להערכה משפטית, ישנם גבולות שהמשפט קובע על-מנת למנוע פגיעות בלתי מידתיות באוטונומיה של החיים ובערכים ציבוריים.

חופש לצוות – מסגרת משפטית בישראל

המשפט הישראלי מכיר בעיקרון של חופש לצוות, המעוגן בסעיף 27 לחוק הירושה, תשכ"ה–1965[1] ומבוסס על הכלל לפיו "מצווה לכבד את דברי המת".

עיקרון זה מבטא את רצונו של המשפט לאפשר לאדם לקבוע את גורל רכושו לאחר מותו, ולכבד את רצונו כפי שדאג להביע אותו באופן מפורש, ללא התערבות מיותרת.

הגם שכך, לצד ההכרה במעמדו המיוחד של רצון המת ובחשיבות קיומו, ישנה הכרה גם בכך שיש גבול למידת השליטה שיש לתת לרצון זה בעולמם של החיים. לפיכך, החופש הזה – אינו מוחלט.

קיימות מספר מגבלות על החופש לצוות, כמו למשל:
  • הוראת יורש אחר יורש: סעיף 42 לחוק הירושה קובע שאדם יכול לקבוע בצוואתו עד שני יורשים בלבד שירשו אותו האחד אחרי השני ולא מעבר לכך. כלומר – אדם יכול לצוות כי בני ירש אותו ולאחר לכתו לעולמו של בנו ירש את מה שירש ממנו – נכדו, אך הוא לא יכול להמשיך הלאה בשרשרת הדורות.
  • אי-חוקיות או פסלות תנאים: סעיף 34 לחוק הירושה מאפשר פסילה של הוראה בצוואה אם ביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי.
  • תקנת הציבור: בתי המשפט נרתעים מלאכוף הוראות בצוואה אשר פוגעות בזכויות יסוד, חירות אישית, שוויון וכדומה.

במילים אחרות, גם אם המצווה ביקש להמשיך ולהשפיע לאחר מותו, השפעה זו כפופה לאיזונים משפטיים מהותיים.

באילו אופנים כן מאפשר החוק הישראלי מצווה לשלוט ברכושו לאחר מותו:
  • הורשה על תנאי מפסיק: לפי סעיף 44 לחוק הירושה, יכול המצווה לקבוע כי זכותו של אדם מסוים לרשת אותו תיפסק בהגיע מועד מסוים או בהתקיים תנאי מסוים כמו – אם יפרוש מלימודיו האקדמיים, אך המצווה לא יהא רשאי לקבוע כי זכאותו של אדם לרשת תחדל להתקיים אם "אם יושפע מאימו החורגת" או "בתנאי שלא יהיה בקשר עם אחותו", וזאת, כיוון שתנאי מפסיק שאינו מוסרי – לא יקוים.
  • הורשה על תנאי מתלה: לפי סעיף 43 לחוק הירושה יכול המצווה לקבוע כי רכושו יעבור ליורש רק בהתקיים תנאי מסוים או בהגיעו של מועד מסוים. כך למשל יכול המצווה לקבוע כי בנו יהיה זכאי לרשת את רכושו רק בהגיעו לגיל מסוים או בהתקיים אירוע מסוים כמו נישואין או סיום לימודים. המצווה לא יכול לקבוע שבנו יהיה זכאי לרשת אותו רק בתנאי שיתגרש מאשתו – כיוון שהוראה כזו איננה מוסרית.
 האם ישנה דרך חוקית המאפשרת לעקוף את עקרון שלטון היד המתה?

לעיתים נעשה ניסיון לעקוף את מגבלות הצוואה באמצעות נאמנות אשר הוראותיה ימשיכו להשפיע לאחר המוות. הדין הישראלי מכיר בנאמנות (מכוח חוק הנאמנות, תשל"ט–1979), ובכך, מאפשר למעשה מעין שלטון של היד המתה בהכירו באפשרות להחזיק בנכסים מסוימים בידי השושלת המשפחתית לאורך דורות ולמעשה אפילו עד אין קץ, ולוודא קיומם של תנאים מסוימים שהמצווה מעוניין בקיומם, אשר הנאמן יהא אחראי לקיומם.

 מתח מוסרי ומשפטי – של מי הרכוש לאחר המוות?

סוגיית "שלטון היד המתה" טומנת בחובה מתח מהותי בין אינטרסים שונים – מתח מוסרי ומשפטי עמוק הנוגע לבעלות על רכוש לאחר המוות. בליבת המחלוקת ניצבת השאלה: האם לאדם שמפסיק להתקיים פיזית ישנו עדיין "קניין"? האם עומדת לו הזכות לשלוט בו?

מצד אחד, רצונו של אדם בנוגע לרכושו לאחר מותו נתפס כביטוי לאישיותו ולחירותו. זוהי הרחבה של זכות הקניין הטבעית ושל חירותו לקבוע את גורל נכסיו. תפיסה זו מכבדת את האוטונומיה האישית ומאפשרת לאדם להותיר חותם גם לאחר לכתו.

אולם, מנגד ניצבת התפיסה המשפטית הקלאסית, שלפיה עם פטירתו של אדם פוקעת אישיותו המשפטית. משמעות הדבר היא שנכסיו אינם נשארים בבעלותו הווירטואלית, אלא עוברים באופן מיידי ליורשיו.

המשפט, ככלי מאזן, שואף למצוא את נקודת האיזון העדינה בין שתי הגישות. מטרתו היא לכבד את רצון המת עד כמה שניתן, אך במקביל להגביל את "שלטון היד המתה" כאשר הוא עלול לפגוע באופן בלתי סביר באחרים, או כשהוא מערער על יסודות ותפיסות בסיסיות של חברה חופשית ודינמית. מגבלות אלו באות לידי ביטוי, למשל, בבטלות תניות בלתי חוקיות בצוואה, או כאלו שמטרתן להגביל יורשים באופן דרסטי ובלתי פרופורציונלי.

סיכום

שלטון היד המתה הוא תופעה שממחישה את המתח בין זכותו של אדם לקבוע את עתיד רכושו לאחר מותו לבין חירותם של החיים לחיות את חייהם בלי שליטה מהעבר. בישראל, עקרון החופש לצוות הוא נרחב אך אינו מוחלט — הוא כפוף למגבלות של תקנת הציבור, שאלות מוסריות והיגיון משפטי.

על כן, בעוד שהמשפט מכבד את רצונו של אדם גם לאחר מותו, הוא אינו מאפשר להפוך את הצוואה לכלי דיכוי או לכלי לשליטה בלתי מוסרית או נצחית. בכך, נשמר האיזון בין רצון וחירויות הפרט המצווה ובין ערכי החברה הדמוקרטית.

הערות

[1]סעיף 27. חופש לצוות
(א) התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה – אינה תופסת.
(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה – בטלה.

The post "שלטון היד המתה" – הצוואה ככלי שליטה? על חופש הציווי ומגבלותיו first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
צוואה הדדית – איך מגינים על בן הזוג מבלי לסכן את הילדים? https://dinaerlich.co.il/%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%93%d7%93%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%9f-%d7%94%d7%96%d7%95%d7%92-%d7%9e%d7%91%d7%9c/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2590%25d7%2594-%25d7%2594%25d7%2593%25d7%2593%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2590%25d7%2599%25d7%259a-%25d7%259e%25d7%2592%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%25a2%25d7%259c-%25d7%2591%25d7%259f-%25d7%2594%25d7%2596%25d7%2595%25d7%2592-%25d7%259e%25d7%2591%25d7%259c Wed, 04 Jun 2025 17:39:45 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3316 מבוא בעת ניסוח צוואה הדדית בין בני זוג, עולה לא אחת השאלה: איך ניתן להבטיח ביטחון לבן הזוג שנותר בחיים – מבלי לפגוע בזכויות הילדים בירושה בעתיד? מדובר באיזון עדין שצריך להיעשות בין נאמנות זוגית לבין אחריות בין־דורית. במאמר זה נציג את עקרונות הצוואה ההדדית, נדון בדרכי הביטול שלה, היתרונות והחסרונות. מהי צוואה הדדית – […]

The post צוואה הדדית – איך מגינים על בן הזוג מבלי לסכן את הילדים? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>

מבוא

בעת ניסוח צוואה הדדית בין בני זוג, עולה לא אחת השאלה: איך ניתן להבטיח ביטחון לבן הזוג שנותר בחיים – מבלי לפגוע בזכויות הילדים בירושה בעתיד? מדובר באיזון עדין שצריך להיעשות בין נאמנות זוגית לבין אחריות בין־דורית.

במאמר זה נציג את עקרונות הצוואה ההדדית, נדון בדרכי הביטול שלה, היתרונות והחסרונות.

מהי צוואה הדדית – ההגדרה המשפטית

צוואה הדדית היא צוואה שנערכת על ידי שני אנשים אשר חיים יחד כבני זוג (נשואים או ידועים בציבור) ושמבקשים להסדיר את הורשת רכושם בדרך משותפת, ובאופן שבו הוראות ההורשה של כל אחד מבני הזוג נסמכת באופן כלשהו על הוראות ההורשה של בן הזוג האחר.

צוואות הדדיות נכתבות במסמך אחד או בשני מסמכים נפרדים, והוראותיהן יכולות להיות סימטריות, אך הן יכולות להיות גם שונות זו מזו. לרוב, בני הזוג קובעים כי לאחר פטירת בן הזוג האחד, כל רכושו יעבור לבן הזוג השני, ולאחר פטירתו של בן הזוג השני, יעבור הרכוש לילדים או ליורשים משותפים אחרים.

יתרונות הצוואה ההדדית

הצוואה ההדדית מעניקה לבני הזוג תחושת יציבות וביטחון. היא מבטיחה שבן הזוג שנותר בחיים לא ייוותר ללא קורת גג או משאבים, ומונעת חלוקות רכוש מוקדמות או דרישות של הילדים לפרק את השיתוף בדירה בה חי ההורה הנותר בחיים, מכוח רכישתם זכויות בדירה כבר עם פטירתו של ההורה שהלך לעולמו ראשון.

חסרונות הצוואה ההדדית

חסרונה הבולט ביותר של הצוואה ההדדית לפיה הרכוש כולו יועבר ויימצא בידי בן הזוג הנותר בחיים עד פטירתו, הינה שבן הזוג הנותר בחיים, ללא הוראות ברורות בצוואה, יכול לעשות בפועל, לפי החוק, כל שברצונו ברכוש שירש – כל עוד הוא חי.

כך למשל, יכול בן הזוג הנותר בחיים, ככל שהצוואה ההדדית שותקת בנוגע לכך, להעביר במתנה את הרכוש שירש מבן הזוג האחר לאדם אחר, לבזבז אותו כפי רצונו לכל צורך ומכל סיבה שיחפוץ בה (אפילו עד כדי ריקון כל היקף הנכסים שירש), ובלבד – שלא יוריש אותו לאדם אחר מלבד היורש הבא בצוואת בן הזוג שנפטר (בדרך-כלל – הילדים).

כך למעשה, במקרה בו הצוואה ההדדית לא כוללת מגבלות וסייגים על התנהלותו של בן הזוג הנותר בחיים ביחס לרכוש שירש מבן הזוג שהלך לעולמו – יכולים הילדים למצוא את עצמם עם ירושה דלה או ללא ירושה כלל.

לפיכך, חשוב לדעת, כי צוואה הדדית שאיננה כוללת התייחסות למגבלות וסייגים, טומנת בחובה סיכון מסוים לכך שהיורשים הבאים לפי הצוואה ההדדית לא יקבלו את הרכוש שהמוריש הראשון שהלך לעולמו התכוון שיגיע אליהם.

חסרון בולט נוסף בצוואה הדדית עלול לבוא לידי ביטוי במקרה שבו לבן הזוג הנותר בחיים ישנו בן זוג חדש, והשניים לא עורכים ביניהם הסכם ממון או הסכם חיים משותפים אשר קובע הפרדה רכושית ברורה ביניהם.

במצב כזה, בן הזוג החדש או אפילו יורשיו בהמשך, עשויים לדרוש חלק ברכוש של בן הזוג שנותר בחיים – מכוח זכויות שהוקנו לו מעצם החיים המשותפים עימו.

בתי המשפט מקבלים במקרים רבים דרישות וטענות של בני זוג חדשים להכרה בזכויות ברכוש בן הזוג שנותר בחיים, לעיתים, גם בזה שירש.

כך למשל – אם בן הזוג הנותר בחיים ירש את חלקה של אשתו המנוחה בדירת המגורים לפי צוואה הדדית שלפיה היא הורישה לו את כל רכושה ולאחר פטירתו לילדים ואם כעבור זמן מה הכיר בן הזוג הנותר בחיים בת זוג חדשה שעברה להתגורר עימו באותה הדירה, הם חיו בה שנים רבות כידועים בציבור וניהלו משק בית משותף מקרים מסוג זה – בהחלט יתכן שבת הזוג החדשה (בעצמה או באמצעות יורשיה שיטענו זאת בשמה לאחר לכתב לעולמה) תזכה בזכויות באותה הדירה, מכוח חייה המשותפים עם בן הזוג החדש.

במצב כזה, בית המשפט יצהיר על זכויותיה בדירה, והיא תהא זכאית לקבלן, בעוד שרק זכויותיו של בן הזוג שנותר בחיים יועברו לילדיו לפי הצוואה ההדדית המקורית.   

מקרים כאלה – מהווים בדרך כלל את רצונו האחרון ואולי אף את חששו הגדול ביותר של בן הזוג הראשון שנפטר, ובגרך-כלל גם לא משקפים את רצונו וכוונתו של בן הזוג שנותר בחייו שכן התכוון שהרכוש יגיע בסופו של דבר לילדיו.

לשם כך, חשוב לכלול בצוואה הדדית תנאים, הגבלות, סייגים, הוראות מסוג עשה ואל תעשה, ואף לקבוע במקרים המתאימים מנגנוני פיקוח ונאמנות.

ביטול צוואה הדדית – מתי זה אפשרי?

אחד הסעיפים הקריטיים בצוואה הדדית הוא מנגנון הביטול. בעוד שצוואה רגילה ניתנת לשינוי עצמאי וחד־צדדי בכל עת, צוואה הדדית מחייבת איזון בין שני צדדים:

  • אם בן הזוג השני עדיין בחיים: ניתן לבטל את הצוואה ההדדית רק לאחר מתן הודעה בכתב לבן הזוג. הוראה זו קבועה בחוק הירושה ולא ניתן להתנות עליה בצוואה ההדדית, גם לו שני בני הזוג הסכימו אחרת.
  • אם בן הזוג השני נפטר: לפי ברירת המחדל הקבועה בחוק – ניתן לבטל את הצוואה – אם היורש (הנותר בחיים) מוותר על חלקו בירושה לפי הצוואה ההדדית. כלומר, הוא היורש שנותר בחיים לא יכול גם לרשת את בן הזוג וגם לשנות את הצוואה לטובת יורשים אחרים.


עם זאת, בני הזוג יכולים להסכים מראש במסגרת הצוואה ההדדית גם אחרת – לדוגמה – שבן הזוג הנותר בחיים יכול יהיה לשנות את הצוואה ההדדית ככל שיחפוץ לאחר פטירתו של הראשון או רק בכפוף למגבלות מסוימות גם ללא השבת החלק שכבר ירש מבן הזוג שנפטר, או לחילופין, שלא ניתן יהיה לשנות את הצוואה ההדדית לאחר פטירת בן הזוג הראשון בכלל.

למעשה, בני הזוג יכולים להסכים בנוגע לאפשרות שינוי או ביטול הצוואה ההדדית לאחר פטירתו של בן הזוג הראשון כפי שירצו ושיראה נכון בעינם, אולם, חשוב לשים לב – ניסוח נכון של סעיף הביטול בצוואה ההדדית הוא קריטי על מנת שלא להגביל את בן הזוג הנותר בחיים כך שלא יהיה באפשרותו לשנות את הצוואה במקרים שבהם הדבר הכרחי ונדרש מצד אחד (למשל, אחד הילדים – היורשים העתידיים נקלע לפתע לחובות כבדים ולא מעוניינים להוריש לו רכוש שיגיע לנושים), ועל מנת שלא להותיר לבן הזוג שנותר בחיים חופש מוחלט לשנות את הצוואה כרצונו ובניגוד לאינטרס ההסתמכות של בן הזוג שהלך לעולמו, מצד שני.

בן זוג חדש – בעיה שכיחה

היכרות של בן הזוג הנותר בחיים עם בן זוג חדש וחיים משותפים איתו היא מצב שכיח – אשר מסב מצד אחד הנאה וסיפוק לבן הזוג שנותר בחיים אולם יחד עם זאת, מדובר במצב שעלול להוביל גם לדרמה משפחתית ומשפטית של ממש. העלנו טרם לכן את השאלה – האם לבן הזוג החדש תהיה האפשרות לזכות בחלק מהרכוש שירש בן הזוג שנותר בחיים?

באמצעות ניסוח נכון ומוקפד אשר צופה מגוון רחב של התפתחויות עתידיות של צוואה הדדית, ניתן למזער סיכונים על מנת לוודא הגעתם של הנכסים שירש בן הזוג הנותר בחיים לאחר פטירתו לידי הילדים, כמו למשל:

  • הפקדת נכסים בקרן נאמנות.
  • קביעת זכויות מגורים לא מוגבלות בזמן.
  • הגבלות על מכירת או העברת נכסים.
  • הוראות לפיצול רכוש לפי סוג הנכסים.

המלצות לעריכה נכונה של צוואה הדדית

  1. להיעזר בעו"ד שהתמחותו הספציפית היא דיני משפחה וירושה.
  2. להעלות למודעות בני הזוג את חשיבותו הרבה של מנגנון ביטול הצוואה ההדדית ולנסחו באופן ברור לפי רצונם.
  3. לשקול מינוי נאמן לשמירה על האינטרסים של הילדים במקרים המתאימים.
  4. לא להותיר מקרים שעשויים להתרחש ליד המקרה – להתייחס לכמה שיותר אפשרויות.
  5. לא לנסח סעיפים עמומים
  6. לנסח סעיפי סל שיחולו על כל מה רכוש שנצבר/אירוע אחר שהתרחש, ושלמרות הניסיונות, לא ניתן היה לצפות אותו מראש.

טבלת השוואה: צוואה רגילה מול צוואה הדדית

מאפיין

צוואה רגילה

צוואה הדדית

צדדים מעורבים

אדם יחיד

שני בני זוג

אפשרות ביטול

בכל עת וללא הודעה

מוגבלת ודורשת הודעה/השבה

התהליך – מהות

רצון אישי ועצמאי

תוך התחשבות בהוראות צוואת האחר/

הסתמכות הדדית

אופן עריכת הצוואה

ללא מעורבות אדם אחר

יחד עם בו הזוג

סיכון לשינוי עתידי

גבוה

נמוך, אך קיים

סיכום

צוואה הדדית היא אמצעי משפטי חיוני לתכנון ירושה נכון ואחראי – בעיקר עבור זוגות שרוצים להבטיח את זכויותיהם זה של זו, מבלי לפגוע בזכויות הילדים. אולם כדי להפיק ממנה את המירב, חשוב לערוך אותה בעזרת עורך דין מנוסה, אשר יעלה את כל ההיבטים הקריטיים בעריכתה למודעות בני הזוג ושיערוך עבורם את הצוואה ההדדית תוך ניסוח סעיפים מותאמים וברורים, אפשרות לביטול בתנאים מסוימים, הגנה מפני שינויים עתידיים ומנגנוני פיקוח.

בין אם אתם בתחילת הקשר או שצברתם עשרות שנים משותפות – צוואה הדדית כתובה היטב היא השקעה שיכולה למנוע בקלות סכסוכים כואבים והגעת הרכוש לידיים לא נכונות, ולהבטיח שקט נפשי אמיתי.

The post צוואה הדדית – איך מגינים על בן הזוג מבלי לסכן את הילדים? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>