בישראל, מוסד הנישואין כפוף לדין הדתי. משמעות הדבר היא, שגירושין חייבים להתבצע דרך בית הדין הרבני – גם אם בני הזוג אינם דתיים. כדי להימנע מהתלות בדין הדתי, זוגות רבים בוחרים שלא להינשא באופן פורמלי, אלא לנהל חיים משותפים כ"ידועים בציבור". הגם שכך, כאשר הקשר מסתיים, הפרידה של ידועים בציבור עשויה להיות לא פחות סבוכה – ולעיתים אף יותר – מפרידה של זוג נשוי. הסיבה לכך נעוצה בהיעדר מסגרת משפטית ברורה, מה שמוביל לתלות במבחנים עובדתיים, ראיות חיצוניות ופרשנות משפטית שיפוטית. במאמר זה נבחן את ההבדלים בין גירושין לפרידת ידועים בציבור – לרבות היבטים של חלוקת רכוש, מזונות, משמורת ילדים והצורך בהסדרה משפטית.

מה זה "ידועים בציבור"?

המונח "ידועים בציבור" מתייחס לבני זוג המקיימים מערכת יחסים זוגית, יציבה ומתמשכת – וחיים יחד תחת קורת גג אחת – מבלי שנישאו באופן רשמי. הכרה זו אינה מוסדרת בחוק ספציפי,  ומקורה בפסיקה, שהציבה שני מבחנים מרכזיים:

1. חיים יחד
2. ניהול משק בית משותף – כלומר, התנהלות זוגית של שיתוף כלכלי וחברתי.

כיום, גם בני זוג מאותו מין, בני דתות שונות, ואנשים שלא יכולים היו או לא רצו להינשא, בהחלט יכולים להיות מוכרים כידועים בציבור – בכפוף לנסיבות חייהם ולראיות שיציגו. הגם שכך, חשוב לדעת כי הסטטוס "ידועים בציבור" אינו ניתן ל"קנייה" באמצעות הסכם שייחתם בין בני הזוג והוא לא יכול להיות מובטח באמצעות דרך אקטיבית אחת (ברית, הסכם או טקס). הסטטוס נבחן תמיד בהתאם לעובדות המקרה ולנסיבות החיים הקונקרטיות של כל זוג וזוג. באותו האופן ממש הסכמתם מראש של בני זוג כי הם אינם רוצים להיות מוגדרים כ"ידועים בציבור" לא תהיה מחייבת אף היא.

גירושין – תהליך פורמלי, מסודר וחוקי

המסגרת המשפטית

גירושין בישראל מחייבים פנייה לבית הדין הרבני, גם כאשר בני הזוג אינם שומרי מסורת. החוק המרכזי שמסדיר את הנושא הוא חוק שיפוט בתי דין רבני, התשי"ג-1953 והוא מחייב מתן גט ופסק דין לגירושין. גם סוגיות הרכוש הנוגעות לזוג נשוי מוסדרות באמצעות חוק יחסי ממון בין בני זוג , התשל"ג-1973. למעשה: אצל זוגות נשואים חלות זכויות וחובות ברורות

• חלוקת רכוש:  "הסדר איזון המשאבים" אשר קבוע בחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973, לפיו  כל הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים מחולק שווה בשווה, למעט חריגים.
• מזונות אישה: במקרים מסוימים ולפי הדין הדתי – בת הזוג עשויה להיות זכאית למזונות עד מתן הגט.
• מזונות ילדים והסדרי שהות: מוסדרים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ובחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959.

פרידה של ידועים בציבור – מבוססת על פרשנות משפטית אין צורך בגט או בהליך פורמלי פרידה של ידועים בציבור אינה מצריכה פנייה לבית הדין הרבני או הליך פורמלי להתרת הקשר. עם זאת, כשעולות מחלוקות על רכוש, משמורת או מזונות – נדרשת התערבות של בית המשפט לענייני משפחה, וההכרעות מבוססות על ראיות ועל התנהלות הצדדים לאורך החיים המשותפים.

חלוקת רכוש – אין חזקת שיתוף אוטומטית

בשונה מבני זוג נשואים, בין ידועים בציבור לא חלה חזקת איזון המשאבים הקבועה בחוק יחסי ממון. כדי לחלק רכוש בין ידועים בציבור, יש להוכיח כוונת שיתוף ספציפית, ובפרט לגבי נכסים משמעותיים כמו דירה, עסק או קרן פנסיה. מי שטוען לשיתוף בנכס שאינו רשום על שמו – נדרש להוכיח תרומה, הסתמכות או הסכמה הדדית.

מזונות – יש לילדים, לבן/בת הזוג לא בהכרח

בפרידת ידועים בציבור, אין זכאות אוטומטית למזונות בין בני הזוג — בשונה ממוסד הנישואין הדתי, שבו קיימת חובה הלכתית לתשלום מזונות אישה עד לסיום הקשר באמצעות גט. יחד עם זאת, במקרים חריגים, ובכפוף לנסיבות מיוחדות, גם אצל ידועים בציבור ניתן לתבוע מזונות אזרחיים / משקמים או פיצוי כספי חד־פעמי. מדובר במקרים שבהם מתקיימת תלות כלכלית עמוקה, ובן הזוג האחד הסתמך בפועל על תמיכה כלכלית מבן הזוג השני לאורך זמן. מזונות משקמים אינם זכות קבועה בחוק, אלא תוצאה של פרשנות משפטית ומבחנים עובדתיים. הם נבחנים לגופם של דברים, ונקבעים רק כאשר מתקיימת מערכת יחסים מובהקת של הסתמכות ותלות כלכלית ומטרתם לאפשר לבן הזוג להשתקם ולהסתגל למצב החדש שנוצר עם הפרידה. מנגד, כאשר מדובר בילדים משותפים – חובת המזונות ברורה: היא חלה על שני ההורים, ללא קשר למעמדם האישי, ונקבעת לפי צרכיו של הילד, רמת ההכנסה של כל אחד מההורים וזמני השהות של הילד עם כל אחד מהם.

הסדרי שהות – טובת הילד היא הקובעת

בין אם מדובר בזוג נשוי או בידועים בציבור – ההחלטות בעניין הילדים מתקבלות לפי עיקרון טובת הילד בלבד. ההורים נדרשים להציג הסכמות לגבי זמני שהות, אחריות הורית והשתתפות בהוצאות. בהיעדר הסכמה, יכריע בית המשפט.

אתגרים ייחודיים בפרידת ידועים בציבור

הוכחת עצם הזוגיות

במקרים של מחלוקת, יהיה צורך להוכיח שהצדדים אכן היו ידועים בציבור –  יתכן כי יהיה צורך בהצגת ראיות כמו כתובת משותפת, חשבון בנק משותף, תמונות משפחתיות, עדים ועדויות מהסביבה הקרובה לזוגיות ועוד.

מאבק על רכוש

בשל היעדר מסגרת חוקית ברורה, כל תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג ידועים בציבור עלולה להוביל להליך משפטי ממושך, לרבות דיוני הוכחות, הצגת עדים ועדויות או חוות דעת.

פערים בין ציפייה למציאות

לא אחת, אחד הצדדים חש שהוא "בן זוג לכל דבר" בעוד שהשני טוען לקשר רופף בלבד. הפער הזה עלול להוביל לאכזבות, ולסכסוך משפטי משמעותי.

מדוע ייעוץ משפטי הינו משמעותי לידועים בציבור?

• מניעת טעויות והפתעות: התייעצות מוקדמת עם עורך דין לענייני משפחה יכולה למנוע טעויות קריטיות – כמו ויתור לא מודע על זכויות ברכוש, או ביצוע פעולות שעלולות לפגוע באינטרסים של מי מהצדדים בעתיד.
• ניסוח הסכמים חכמים: הסכם חיים משותפים (במהלך הקשר) או הסכם פרידה (לקראת סיומו) הם כלים חיוניים להסדרה ברורה, למניעת מחלוקות ולהגנה משפטית – במיוחד כשאין חוק מסודר שמסדיר את מערכת היחסים.
• הסדרה מראש של זכויות רכוש וירושה: בני זוג ידועים בציבור לא נהנים מהגנות אוטומטיות כמו בני זוג נשואים. ייעוץ משפטי מסייע לעגן מראש זכויות בנכסים, פנסיה או ירושה – ולמנוע מצבי אי־בהירות או סכסוכים בעתיד.

המלצת מומחה: ליווי מקצועי בפרידות לא פורמליות

בין אם בני הזוג נשואים ובין אם הם חיים יחד ללא נישואין, פרידה זוגית מחייבת התנהלות זהירה ונכונה. ד"ר דינה ארליך-חורש, עורכת דין ומגשרת מוסמכת לדיני משפחה וירושה, מלווה פרידות של ידועים בציבור עם שילוב של ניסיון משפטי, רגישות אנושית ויכולת מוכחת בהובלת הסכמות. הייעוץ המשפטי הנכון יבטיח לכם הגנה על זכויותיכם, מניעת טעויות עתידיות ושקט נפשי בתקופה רגישה ומורכבת.

סיכום

ההבדלים המשפטיים בין גירושין לפרידת ידועים בציבור אינם טכניים בלבד – הם עשויים להשפיע מהותית על זכויותיכם. בעוד שנישואין מוסדרים על ידי חוקים ברורים, הידועים בציבור נאלצים להוכיח את זכויותיהם – ולעיתים, מול התנגדות מצד בן הזוג לשעבר. לכן, בכל מקרה של פרידה – חשוב לפנות לעורך דין מנוסה לדיני משפחה, שיש לו הבנה מעמיקה במעמדם של הידועים בציבור. החלטות נכונות היום – יגבשו לכם עתיד ברור ומוגן יותר.