בית הדין הרבני - עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש https://dinaerlich.co.il עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש Sat, 31 May 2025 07:41:21 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.1 https://dinaerlich.co.il/wp-content/uploads/2022/01/cropped-Dina-DHE-LogoBG-03-scaled-1-150x150.jpg בית הדין הרבני - עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש https://dinaerlich.co.il 32 32 גירושין בערכאה אזרחית או בבית הדין הרבני – מה עדיף? https://dinaerlich.co.il/%d7%92%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%90%d7%94-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%91/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2592%25d7%2599%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%259f-%25d7%2591%25d7%25a2%25d7%25a8%25d7%259b%25d7%2590%25d7%2594-%25d7%2590%25d7%2596%25d7%25a8%25d7%2597%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2590%25d7%2595-%25d7%2591%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%2593%25d7%2599%25d7%259f-%25d7%2594%25d7%25a8%25d7%2591 Sat, 31 May 2025 06:34:32 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3213 מבוא כאשר זוג מחליט להתגרש, עולה אחת השאלות המשמעותיות ביותר: באיזו ערכאה לנהל את ההליך – בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני? הבחירה הזו אינה טכנית בלבד. היא משפיעה על מהות ההחלטות, מהירות ההליך, אופן התנהלות ההליך, היחס לזכויות האישה, ולעיתים אף על גובה הפיצוי או המזונות. מאמר זה מספק השוואה אסטרטגית בין […]

The post גירושין בערכאה אזרחית או בבית הדין הרבני – מה עדיף? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>

מבוא

כאשר זוג מחליט להתגרש, עולה אחת השאלות המשמעותיות ביותר: באיזו ערכאה לנהל את ההליך – בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

הבחירה הזו אינה טכנית בלבד. היא משפיעה על מהות ההחלטות, מהירות ההליך, אופן התנהלות ההליך, היחס לזכויות האישה, ולעיתים אף על גובה הפיצוי או המזונות.

מאמר זה מספק השוואה אסטרטגית בין שתי הערכאות, כולל יתרונות, חסרונות, והמלצות לבחירה מושכלת של "מגרש המשחקים המשפטי".

שתי ערכאות – שתי גישות שונות

בישראל קיימות שתי מערכות משפטיות מקבילות המוסמכות לדון בענייני גירושין:

  • בית הדין הרבני – גוף דתי הפועל לפי ההלכה היהודית.
  • בית המשפט לענייני משפחה – גוף אזרחי השופט לפי הדין האזרחי, חוק יחסי ממון, חוק הכשרות המשפטית ועוד.


ההבדלים ביניהם חורגים מהתחום ההלכתי – מדובר בשתי תפיסות שונות לגבי מוסד הנישואין, זכויות בני הזוג, והדרך ליישוב סכסוכים.

הבדל מרכזי: "מרוץ הסמכויות"

אחד המושגים החשובים בהקשר זה הוא מרוץ הסמכויות – מצב שבו הצד  שמגיש ראשון  בקשה ליישוב סכסוך הוא זה שקובע למעשה את הערכאה שתדון בענייני הרכוש, המשמורת והמזונות.
כך למעשה, כל צד יכול "לרוץ" ולפתוח את ההליך בערכאה המועדפת עליו – מהלך שעשוי להכתיב את כל המשך מהלך והליך הגירושין.

השוואה כללית בין הערכאות

נושאבית הדין הרבניבית המשפט לענייני משפחה
גירושין עצמםמוסמך בלעדית להסדרת הגטלא מוסמך לגרש
רכושמחויב להחיל את הדין האזרחי. תפיסותיו ההלכתיות שונות מהקבוע בחוק יחסי ממון האזרחי.לפי חוק יחסי ממון, שוויון ברכוש
מזונות אישהלפי הדין הדתילפי מבחנים אזרחיים
מזונות ילדיםלפי הדין האזרחי, בשיתוף עם פסיקה דתיתלפי טובת הילד בלבד ולפי כללי הדין האזרחי
אחריות הורית וזמני שהותלפעמים בגישה מסורתית יותרגישה שוויונית ומודרנית יותר, נטייה לקבוע אחריות הורית משותפת
קבלת ראיותגמישות רבה יותרהליך פורמלי, סדרי דין ברורים
גישור וסיועלרוב פחות נפוץהליך חובה לגישור מקדים

 

בית דין רבני בתל אביב
בית דין רבני בתל אביב

מתי עדיף לפנות לבית המשפט למשפחה?

  • כאשר מבקשים זכויות ברכוש רב ומורכב / בעסקים וחברות שיש להעריך את שווין / חשד להברחת נכסים
  • כאשר מימ הצדדים קיבל מתנות ו/או הלוואות וקיים הרצון להחריג אותן מהרכוש המשותף
  • במצבים של אלימות במשפחה – שם בית המשפט נחשב מגונן יותר.
  • כאשר נדרשת הגנה זמנית מהירה (למשל צו הרחקה או מזונות זמניים).
  • כאשר אחד הצדדים חושש מהטיה דתית או תפיסה פטריארכלית.

מתי כדאי לשקול פנייה לבית הדין הרבני?

  • כאשר אם מבקשת להחיל את "חזקת הגיל הרך"
  • כאשר בן הזוג בגד וישנה לצד השני הוכחה ברורה לכך (בית הדין הרבני ייחס בדרך כלל מעט יותר משמעות לאקט של בגידה)
  • כאשר יש רצון לסיים את הנישואין מהר באמצעות גט מוסכם.
  • כאשר קיים יתרון הלכתי או רגשי לפונה (למשל גבר שרוצה לטעון ל”מרד” מצד האישה).
  • כאשר אין ויכוח מהותי על הרכוש והצדדים מעוניינים לסיים בהסכמה.
  • כאשר נחתם הסכם ממון המפנה לבוררות לפי ההלכה.

סוגיות אסטרטגיות: חשיבה לפני פעולה

האם כדאי לי לרוץ ולהגיש לפני בן הזוג בקשה ליישוב סכסוך?

לפעמים כן – הצד הראשון שמגיש בקשה ליישוב סכסוך יבחר מי יהיה הגוף שינהל את  ההליך. אם חשוב לצד מסוים שהתיק יתנהל באיזה מהגופים, עליו להקדים ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך ראשון. חשוב לדעת, כי הגוף שבו מוגשת הבקשה ליישוב הסכסוך – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני – לא ישפיע בהכרח על זהות הגוף שינהל את ההליך המשפטי עצמו.

לאחר הגשת בקשת יישוב הסכסוך ולאחר סיומו של הליך יישוב הסכסוך יהיה רשאי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך להחליט באיזה גוף ברצונו להגיש את התביעות.

האם ניתן להעביר את התיק בין הערכאות?

ככלל – לא. ברגע שערכאה תפסה סמכות חוקית, קשה מאוד להעביר את הדיון. לכן, הבחירה הראשונית קריטית.

האם ניתן להתנהל בשתי ערכאות במקביל?

כן, אך רק אם בנושאים שאינם חופפים. לדוגמה – עניין הגט בבית הדין הרבני, ענייני הרכוש והמזונות בבית המשפט. עם זאת, יש חשש להחלטות סותרות – ולכן בתי המשפט שואפים לריכוז התיקים.

דוגמה מהשטח: טעות בבחירת ערכאה

אישה שאינה עובדת ושפערי יכולת ההשתכרות בינה ובין בעלה גדולים מאוד הגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני.הבעל טען שהאישה "מרדה", והדיינים פסקו כי האישה אינה זכאית לא לכתובה וגם לא למזונות אישה. לו הייתה פונה האישה לבית המשפט האזרחי, ייתכן שהייתה זוכה לפיצוי כלכלי בגין הפער שנפער בינה ובין בעלה  לבתשלום מזונות אישה .

סיכום

הבחירה בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה היא החלטה משפטית־אסטרטגית מהמעלה הראשונה.

כל צד בהליך גירושין חייב להבין את המשמעויות של ההחלטה הזו – ולפעול בתזמון נכון, בליווי מקצועי, ותוך הכרת ההבדלים המהותיים. בחירה נכונה יכולה לשנות את התוצאה – כלכלית, רגשית ומשפטית.

The post גירושין בערכאה אזרחית או בבית הדין הרבני – מה עדיף? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>
תביעת כתובה – מתי כן, מתי לא? https://dinaerlich.co.il/%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%9b%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9b%d7%9f-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%90/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25aa%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25a2%25d7%25aa-%25d7%259b%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%2591%25d7%2594-%25d7%259e%25d7%25aa%25d7%2599-%25d7%259b%25d7%259f-%25d7%259e%25d7%25aa%25d7%2599-%25d7%259c%25d7%2590 Mon, 26 May 2025 05:31:50 +0000 https://dinaerlich.co.il/?p=3189 מבוא הכתובה היא מסמך הלכתי שנחתם בעת הנישואין, ובו מתחייב הבעל לשלם לאשתו סכום כספי במקרה של גירושין או פטירה. למרות שהכתובה נתפסת לעיתים כסמל טקסי בלבד, למעשה, היא מהווה מסמך משפטי מחייב. הכתובה היא התחייבות ממונית כתובה של הבעל לאישה. על-פי ההלכה, כל אדם שמקדש אישה כדת משה וישראל מחויב לתת לה כתובה – […]

The post תביעת כתובה – מתי כן, מתי לא? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>

מבוא

הכתובה היא מסמך הלכתי שנחתם בעת הנישואין, ובו מתחייב הבעל לשלם לאשתו סכום כספי במקרה של גירושין או פטירה. למרות שהכתובה נתפסת לעיתים כסמל טקסי בלבד, למעשה, היא מהווה מסמך משפטי מחייב.

הכתובה היא התחייבות ממונית כתובה של הבעל לאישה. על-פי ההלכה, כל אדם שמקדש אישה כדת משה וישראל מחויב לתת לה כתובה – שמועד הפירעון שלה הוא מועד הגירושין או מועד פטירת הבעל

תביעת כתובה מכוח גירושין מתבררת  בפני בית הדין הרבני בלבד, והיא יכולה להיות מוגשת לבית הדין הרבני גם אם כל יתר התביעות הקשורות בפרידה בין בני הזוג מתנהלות בבית המשפט למשפחה.

לעומת כתובה מכוח גירושין, תביעת כתובה מהעיזבון מכוח פטירה יכול שתתברר אן בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. .

במאמר זה נבחן מתי תביעת כתובה מתקבלת, באילו מקרים היא נדחית, ומהם השיקולים המרכזיים של בתי הדין הרבניים בעת ההכרעה.

מהי כתובה – ומה מעמדה המשפטי?

כתובה נועדה להגן על האישה מבחינה כלכלית במקרה של פירוק הנישואין ולהבטיח לה יציבות כלכלית למשך תקופה של כשנה לאחר הגירושין.

במסמך זה מתחייב הבעל לשלם לה סכום מסוים, שנע בין סכום סמלי ועד  למאות אלפי ש"ח. מדובר בחוב אמיתי שאף ניתן לאוכפו באמצעות ההוצאה לפועל אם בית הדין קובע שהאישה זכאית לכתובתה.

סכום הכתובה מורכב מעיקר הכתובה – סכום קבוע ונמוך באופן יחסי שקבעו חכמי התורה (200 זוז/120 גרם זהב – אלפי שקלים בודדים בלבד), ומתוספת הכתובה – סכום שהבעל מוסיף ונוקב בו בשטר הכתובה לפי רצונו החופשי ככזה שישולם על ידו לאישה במקרה שיגרש אותה או שיובטח לאישה מעיזבונו עם פטירתו.

בתביעות הכתובה בדרך-כלל, תוספת הכתובה היא זו שרלוונטית. פעמים רבות, לסכום המקור הקבוע בכתובה נוספת גם הצמדה על-מנת שיתאים לעת בה הוא משולם.

מתי לא תתקבל תביעת כתובה?

ככלל, האישה זכאית לכתובתה.

  • עם זאת, האישה יכולה לאבד זכאותה לכתובה במקרים מסוימים הקשורים בהתנהגות פסולה מצידה מבחינת ההלכה, התנהגות שבית הדין רואה בה ככזו שגרמה בדרך-כלל לגירושין או שאופיינה בחוסר תום לב ממשי אשר מצדיק את שלילתה, כמו למשל: האישה עזבה מרצונה את בית המגורים המשותף ללא הצדקה ברורה שהבעל אשם בה
  • האישה ביצעה "מעשה כיעור" או "מרדה" בבעלה – למשל, בגדה בבעלה
  • האישה "הכשילה" את בעלה באיסורי דת מסוימים (רלוונטי בעיקר במשפחות דתיות) או שביצעה מעשים אשר עוברים באופן קיצוני על הלכות התורה והדת היהודית.
  • האישה הטעתה את הבעל לפני הנישואין ולא גילתה לו על מום קיים, כך שאם היה יודע על המום לא היה נישא לה – למשל: אישה שידעה על עקרותה טרם הנישואין אך לא סיפרה על כך לבעלה.
  • רבים אינם יודעים זאת, אולם לפי ההלכה, האישה יכולה לוותר על כתובתה רק לאחר סידור הגט, ובתנאי שהדבר נעשה בהסכמה חופשית ומרצונה. לפיכך, לפי ההלכה, כל ויתור של האישה על הכתובה לפני סידור הגט, ובייחוד במסגרת הסכם ממון שלפני נישואין, אינו תקף ואינו מחייב את האישה.

מתי נדחית תביעת כתובה?

מקרים עיקריים לדחייה:

מקרהנימוק לדחייה
אישה שמורדת בבעלהסירוב לחיי זוגיות תקינים
בגידה מוכחתהפרת אמון מהותית
אלימות מילולית קשה כלפי הבעלחוסר כבוד ושלילת שלום בית
עזיבת הבית ללא הצדקהנטישת המסגרת הזוגית

ויתור מפורש בכתב על הכתובה, אולם רק לאחר סידור הגט מחייב מבחינה הלכתית

חשוב לדעת!

כי גם כאשר אין מדובר באשמה "חד צדדית" של האישה בפירוק הקשר ואף במעשה כיעור מסוים עצמו, דהיינו, גם אם שני הצדדים תורמים הדדית לפירוק הקשר ואפילו אם הם ביצעו מעשה כיעור הדדי או משותף –  גם אז ככל הנראה, תאבד האישה את כתובתה.

עם זאת, בתי הדין הרבניים נוטים לבחון לעומק את נסיבות הגירושין, ולעיתים, גם במצבים בהם נהגה האישה לכאורה באופן אשר אמור לשלול ממנה כתובתה, יתכן שבית הדין הרבני יקבע שהיא תהיה בכל זכאית לה.

.כך למשל, במקרה בו אישה הגישה תביעת כתובה בסך 300,000 ₪, הבעל טען שהיא עזבה את הבית ללא הצדקה וסירבה לדבר איתו חודשים.

בית הדין בחן את העדויות, ומצא כי האישה אמנם עזבה – אך בגלל השפלה מתמשכת מצד הבעל, כולל הקלטות שבהן הוא מקלל אותה.

התוצאה: בית הדין פסק לאישה את מלוא סכום הכתובה, תוך שהוא קובע שהעזיבה הייתה מוצדקת.

כתובה אינה עונש – אלא פיצוי או כלי להגנת האישה

בתי הדין מדגישים כי הכתובה אינה כלי ענישה, אלא מנגנון הגנה כלכלית. לפיכך, גם אם הבעל "אשם" בגירושין – לא בהכרח ייפסקו סכומים חריגים לטובת האישה.

כתובה בסכום גבוה מדי – תיבחן בזהירות ולעיתים תופחת

כאשר נכתב סכום גבוה במיוחד (למשל 1,000,000 ש"ח), עלול בית הדין לקבוע שמדובר בסכום לא ריאלי, שנכתב בידי הבעל במועד החתונה לצורכי רושם.

במקרה כזה, ככל הנראהיופחת הסכום בהתאם להערכה סבירה של כוונת הצדדים, בקביעתו כאמור, ישקול בית הדין האם סכום הכתובה תואם את הכנסותיו של הבעל ואת מטרתה של הכתובה.

הבדל בין רכוש לכתובה

לעיתים נוטים זוגות לחשוב שהכתובה כוללת גם נכסי מקרקעין, עסק, או רכוש משותף. אך חשוב להדגיש: כתובה היא סכום עצמאי, בנוסף או במקום חלוקה רכושית לפי חוק יחסי ממון – תלוי בהסכמות או בפסיקה.

הכלל לפיו "אין כפל מבצעים"

בתי הדין הרבניים מחויבים בהחלת חוק יחסי ממון האזרחי, אשר קובע כי רכוש שהצטבר במהלך החיים המשותפים על ידי מי מבני הזוג ו/או ע"ש שניהם יחולק באופן שווה בין בני הזוג (למעט חריגים).

במקרה בו האישה זכאית להעברת כספים מהבעל במסגרת איזון המשאבים (למשל – כספי איזון הזכויות הסוציאליות שצבר הבעל במהלך החיים המשותפים), בנוסף לכתובתה, על-פי רוב, יקוזזו סכומים כאמור יקוזזו מהסכום המגיע לאישה בכתובתה.

הכלל לפיו "אין כפל מבצעים" נשען על ההלכה לפיה "אדם הלוקח כסף שלא מגיע לו (אינו רשום על שמו) כמוהו כגזל", משקיבלה האישה לפי ההלכה מזכויות שנצברו על שם הגבר הרי שהיה בכך משום קבלת רכוש שלא היתה אמורה לקבלו לפי ההלכה.

ומשכך אין "לזכותה פעמיים" – גם במסגרת איזון המשאבים וגם באמצעות כתובתה, שאחרת יהא זה בלתי הוגן וראוי.

ברור שהכלל לפיו "אין כפל מבצעים" אינו רלוונטי כלל כאשר סך הזכויות שצברה האישה בחיי הנישואין גדול משצבר הבעל והיא זו שצריכה להעביר לו מחלקה העודף כאמור באיזון המשאבים, שכן אז היא תהא זכאית למלוא כתובתה.

וכמובן שאם כתובתה של האישה גבוהה מסכום האיזון שעליה לקבל מהבעל לפי איזון המשאבים, הרי שיהיה באפשרותה לבחור במימוש מלוא הכתובה.

הגם שכך, ישנם מקרים מסוימים, בהם האישה תוכל לטעון בפני בית הדין טענות אשר יובילו לכך שבית הדין לא יחיל את הכלל לפיו "אין כפל מבצעים".

כמו למשל, במקרה שבו הבעל הגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה – שאז ניתן יהיה לטעון כי הבעל ביקש במודע להחיל על ענייני הזוג את איזון המשאבים האזרחי ובכך ביקש לתת לה מחצית מהזכויות שצבר.

תביעת כתובה בהליך גירושין – כללים חשובים

שאלהתשובה
האם חייבים להגיש תביעה נפרדת?כן – תביעת כתובה מוגשת בנפרד לבית הדין הרבני
האם ניתן לדרוש את הסכום המלא, גם כאשר הוא גבוה מאוד?כן, אך ייבחן האם מדובר בסכום סביר וריאלי ביחס להכנסות הבעל ולמטרת הכתובה
מתי אפשר להגיש תביעה לכתובה?מומלץ להגיש את הבקשה במסגרת הליך הגירושין ולא אחריו. למרות שהדבר אפשרי אך עלול להוביל לאובדן הזכאות.
האם הכתובה מבטלת הסכם ממון?לפי ההלכה, הכתובה גוברת על האמור בנוגע אליה בהסכם הממון ובייחוד אם נערך בסמוך לפני הנישואין. כן ניתן להסכים על אופן תשלום סכום הכתובה ומועדי התשלום. לפי ההלכה, האישה יכולה לוותר על כתובתה רק לאחר סידור הגט.
האם גבר יכול לדרוש כתובה מאישה?לא – הכתובה נועדה לזכות את האישה בלבד לפי הדין הדתי

כיצד להתכונן לתביעת כתובה?

  • לשמור את הכתובה עצמה (אם אבדה, ניתן להשיגה במשרדי הרבנות בה נרשמו הנישואין)
  • לשמור תיעוד של אלימות, התנהלות כלכלית או נטישה – אם קיימים.
  • להימנע מהודעות פוגעניות או הקלטות שעלולות לשמש נגדך.
  • להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני משפחה ובדיני הדת הנהוגים בבית הדין הרבני.

סיכום

תביעת כתובה היא מהלך משפטי משמעותי, שיכול להשפיע באופן ישיר על גובה הפיצוי הכלכלי הניתן לאישה לאחר הגירושין. לא כל כתובה מחייבת תשלום, ובתי הדין בודקים כל מקרה לגופו – אך במצבים מסוימים, תביעה כזו מהווה כלי חשוב לשמירה על זכויות האישה.

חשוב לדעת את הזכויות, להימנע משגיאות – ולפעול בגיבוי ובליווי משפטי מתאים.

טבלה מסכמת: מתי כן ומתי לא?

מצב זוגיתביעת כתובה תתקבל?הסבר
בגידת הבעל בלבדכןהאישה אינה נחשבת אשמה
האישה עזבה ללא סיבהלאהאישה תיחשב  מורדת בבעלה
כתובה בסך מיליון ש"חאולי חלקיתתיבחן השאלה האם הסכום תואם את הכנסותיו של הבעל ואת מטרת הכתובה. אם הבעל אמיד מאוד יתכן שיחויב גם בסכום המלא, גם אם הוא מאוד גבוה.
אלימות מצד הבעלכןנחשב כעילה מוצדקת לעזיבה
הוסכם על ויתור בכתב לאחר מועד סידור הגטלאיש לויתור תוקף  הלכתי
הוסכם על ויתור בכתב בהסכם ממון לקראת נישואין ואפילו בהסכם שאחריו אך לפני סידור הגטכןאין לויתור תוקף הלכתי

The post תביעת כתובה – מתי כן, מתי לא? first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

]]>