The post עקרון האיזון השוויוני first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

עם זאת, חופש זה אינו מוחלט – הוא מוגבל על־ידי הוראות החוק, עקרונות תקנת הציבור, שיקולים מוסריים, וכללים פרשניים שמטרתם להגן על רצון המצווה מחד, ועל זכויות היורשים מאידך. בתי המשפט עשויים להתערב בתוקף צוואה אם היא כוללת הוראות בלתי חוקיות, מפלות או כאלה שנערכו תחת השפעה בלתי הוגנת.

The post חופש לצוות first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

ביטוי שכיח לכך ניתן למצוא בהוראות כגון: "הדירה שברשותי לא תימכר לעולם", או "בני יירש את כל נכסיי – אך רק אם יתגרש מאשתו". הוראות מסוג זה ממחישות את המתח שבין חופש הצוואה לבין הצורך החוקי והמוסרי להגביל את שליטתו של אדם על החיים ועל רכושם של אחרים לאחר פטירתו.

The post שלטון היד המתה first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

The post ידועים בציבור first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

The post צוואה הדדית first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

צו עיכוב יציאה מהארץ הוא צו שיפוטי שמוציא בית משפט או רשות מוסמכת, ואשר אוסר על אדם לעזוב את גבולות מדינת ישראל ללא אישור מראש. מטרת הצו היא למנוע מצב שבו אדם יעזוב את המדינה וימנע מלקיים התחייבויות משפטיות או יגרום לנזק להליך משפטי תלוי ועומד.

הצו נפוץ במקרים כגון:

• הליכי גירושין או משמורת – לצורך מניעת חטיפת ילדים או שינוי מצב קיים.

• חובות כספיים – כאשר קיים חשש שאדם יתחמק מהחזרת חוב (למשל בהוצאה לפועל).

• הליכים פליליים – כדי להבטיח את התייצבותו של נאשם או עד.

• ענייני ביטחון – במקרים חריגים לפי שיקול דעת המדינה.

צו עיכוב יציאה יכול להיות זמני או בלתי מוגבל בזמן, אך תמיד ניתן לערער עליו או לבקש את ביטולו. לעיתים נדרש ערבות כספית כתנאי להסרת הצו.

הפרת הצו מהווה עבירה פלילית ועשויה להביא למעצר בנמל התעופה או במעבר גבול.

The post צו עיכוב יציאה מהארץ first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

The post צו הרחקה first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

הכתובה אינה רק מסמך סמלי – היא בעלת תוקף משפטי לפי ההלכה היהודית, ולעיתים אף ניתנת לה אכיפה בבתי הדין הרבניים. סכום הכתובה נועד לשמש כערובה כלכלית לאישה ולהרתיע מפני גירושין פזיזים.

בכתובות רבות מצוין סכום סטנדרטי (למשל 200 זוז) אך ניתן לקבוע גם סכום גבוה בהרבה, לפי בחירת הצדדים. הכתובה נשמרת בדרך כלל בידי בני הזוג ומהווה חלק בלתי נפרד מטקס הנישואין היהודי המסורתי.

The post כתובה first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.

ליבת האמנה היא ההכרה בכך שההליך המשפטי בשאלת המשמורת צריך להיערך במדינה שבה הילד התגורר דרך קבע לפני שנחטף, וכי אין להכשיר "בריחה עם הילד" כעובדה מוגמרת על ידי שינוי מדינה.

יסודות ההחלה של האמנה:

1. הילד הוא מתחת לגיל 16.

2. מדובר בשתי מדינות שהן צד לאמנה והאמנה חלה ביניהן.

3. ההרחקה או אי ההחזרה היא שלא כדין לפי הדין של מדינת המוצא.

4. ההורה התובע מחזיק בזכויות משמורת על פי דין או החלטה שיפוטית.

5. ההליך ננקט בתוך שנה מהאירוע, אך לעיתים ניתן גם לאחר מכן.

פסיקה ישראלית בולטת:

בג"ץ 1000/92 שינפלד נ' בית הדין הרבני:

בית המשפט העליון קבע כי ישראל מחויבת לאכוף את הוראות אמנת האג גם כאשר בית דין דתי (רבני) מעורב, וכי אין כל סתירה בין האמנה לבין הדין הדתי.

ע"מ 5713/12 פלונית נ' פלוני (2013):

הילדה הועברה לישראל ללא הסכמת האב שנשאר בצרפת. בית המשפט קבע שהאם הפרה את האמנה והורה על החזרת הילדה לצרפת. נפסק כי טובת הילד נבחנת לא במדינת היעד אלא במדינת המוצא, וההורים חייבים לנהל שם את המאבק המשפחתי.

פסיקה בין־לאומית:

Abbott v. Abbott (בית המשפט העליון של ארה"ב, 2010):

בית המשפט פסק כי גם זכויות ביקור המוגבלות בתנאים מסוימים נחשבות ל"זכות משמורת" לפי האמנה, ולכן האב היה רשאי לדרוש את החזרת הילד מצ'ילה לארה"ב.

Zaffino v. Zaffino (קנדה):

האם חטפה את הילדים מאיטליה לקנדה. בית המשפט הקנדי פסק על החזרה מיידית לאיטליה למרות טענות האם על תנאים קשים – בטענה שטענות אלו יש להעלות במדינת המוצא, לא במדינת היעד.

דוגמאות מעשיות:

מקרה 1 – חטיפה "שקטה" על ידי מעבר לישראל:

אב ואם חיו בארה"ב. לאחר פרידה זמנית, האם עלתה לישראל עם הילדים לביקור. היא לא חזרה. האב הגיש תביעה לפי אמנת האג. נקבע שהילדים הועתקו שלא כדין. הילדים הושבו לארה"ב תוך 6 שבועות מהגשת התביעה.

מקרה 2 – סירוב להחזרה עקב סכנה:

אם נמלטה ממדינה באפריקה לישראל בטענה כי האב מתעלל בילד. נקבע שהוכח קיומה של "סכנה חמורה" לפי סעיף 13(ב) לאמנה – לכן לא הורה בית המשפט על החזרת הילד. זהו החריג המרכזי באמנה.

החריגים שמאפשרים אי־החזרה:

• סעיף 13(א): ההורה התובע הסכים להרחקה או ויתר עליה.

• סעיף 13(ב): קיים חשש ממשי שהחזרת הילד תגרום לו נזק פיזי או פסיכולוגי חמור.

• סעיף 20: פגיעה חמורה בזכויות יסוד במדינה הנדרשת להחזיר.

סיכום משפטי:

אמנת האג היא כלי משפטי חיוני במאבק נגד חטיפת ילדים בינלאומית. היא שואפת לאזן בין טובת הילד, זכויות ההורים, והצורך הבינלאומי למנוע יצירת "מצב מוגמר" באמצעות בריחה למדינה אחרת. מערכת המשפט בישראל רואה באמנה חלק אינטגרלי מהמשפט המקומי ופועלת בהתאם לה.

The post אמנת האג first appeared on עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש.