... ...
מחקר גירושים בישראל – עו״ד ומגשרת - ד''ר דינה ארליך-חורש
גירושים בישראל - מחקר מקיף 2026

גירושים בישראל

מחקר מקיף ומעמיק

ניתוח רב-ממדי של תופעת הגירושים במדינת ישראל

מבוסס על מקורות מוסדיים רשמיים:

  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס)
  • הנהלת בתי הדין הרבניים
  • מרכז המחקר והמידע של הכנסת
  • משרד המשפטים - הרשות השופטת
  • OECD Family Database
  • מאגר נבו - החקיקה והפסיקה

ינואר 2026

תוכן עניינים

  • תקציר מנהלים 4
  • מבוא - רקע כללי והקשר היסטורי 8
  • פרק 1: ניתוח סטטיסטי מקיף 15
  • 1.1 נתונים כלליים 2020-2024 15
  • 1.2 התפלגות גאוגרפית מפורטת 22
  • 1.3 ניתוח לפי מגזרים 29
  • 1.4 חתכים דמוגרפיים - גיל, השכלה, הכנסה 35
  • פרק 2: השוואה בינלאומית מעמיקה 42
  • פרק 3: המערכת המשפטית בישראל 62
  • פרק 4: תופעת סרבנות הגט והעגונות 84
  • פרק 5: ההשפעה על ילדים 98
  • פרק 6: היבטים כלכליים 114
  • פרק 7: גורמים סוציולוגיים 134
  • פרק 8: השפעת מצבי חירום 149
  • פרק 9: מגמות עתידיות ותחזיות 162
  • פרק 10: מסקנות והמלצות מדיניות 168
  • ביבליוגרפיה ומקורות 180

תקציר מנהלים

מחקר זה מציג ניתוח מקיף, מעמיק ורב-ממדי של תופעת הגירושים בישראל, המבוסס על נתונים רשמיים ממקורות מוסדיים ממשלתיים ובינלאומיים. המחקר משלב ניתוח סטטיסטי, משפטי, כלכלי, סוציולוגי ופסיכולוגי, תוך בחינת השפעות הגירושים על הפרט, המשפחה והחברה הישראלית.

11,542
גירושים ב-2024
+6.5%
עלייה מ-2023
40.3
גיל ממוצע בגירושין
1.8
שיעור גולמי (לכל 1,000)

ממצאים מרכזיים:

1. מגמות סטטיסטיות

  • בשנת 2024 נרשמו 11,542 גירושים בישראל, עלייה של 6.5% לעומת 2023 (10,838 גירושים)
  • זוהי העלייה השנתית המשמעותית ביותר מאז 2019
  • שיעור הגירושים הגולמי עומד על 1.8 לכל 1,000 תושבים
  • כרבע (25%) מהגירושים מתרחשים בארבע השנים הראשונות לנישואין
  • הגיל הממוצע בגירושין עלה ל-40.3 שנים (2024)

2. פיזור גאוגרפי ומגזרי

  • תל אביב-יפו: עלייה של 15% (661 גירושים)
  • אשקלון: עלייה של 31%
  • ירושלים: ירידה של 4% - החריג היחיד בערים הגדולות
  • המגזר החרדי: עליות דרמטיות - בני ברק +24%, בית שמש +45%, ביתר עילית +44%
  • הממצאים מצביעים על שינוי תרבותי משמעותי במגזר החרדי
טבלה: נתונים עיקריים - 2024
פרמטר ערך
מספר גירושים כולל 11,542
שינוי מ-2023 +6.5%
גיל ממוצע בגירושין 40.3 שנים
שיעור גולמי (לכל 1,000) 1.8
ממוצע OECD 2.0

3. השוואה בינלאומית

  • ישראל: 1.8 גירושים לכל 1,000 תושבים
  • ממוצע OECD: 2.0 גירושים לכל 1,000 תושבים
  • ישראל דומה לגרמניה (1.7), דנמרק (2.5) ואוסטריה
  • נמוכה משמעותית מארה"ב (2.3), שוודיה (2.3) וצ'ילה (3.6)
  • הגיל הממוצע לנישואין בישראל (27.3 לגברים, 24.9 לנשים) נמוך מממוצע OECD (33.8 / 31.5)

פרק 1: ניתוח סטטיסטי מקיף

1.1 נתונים כלליים 2020-2024

ניתוח מגמות הגירושים בחמש השנים האחרונות מגלה תמונה מורכבת של שינויים והתפתחויות. הנתונים המוצגים להלן מבוססים על דיווחי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והנהלת בתי הדין הרבניים, ומהווים את התמונה המקיפה והאמינה ביותר של מצב הגירושים בישראל.

טבלה 1.1: גירושים בישראל 2020-2024
שנה גיל ממוצע מספר גירושים שינוי מוחלט אחוז שינוי
2020 39.2 10,274 - -
2021 39.5 11,127 +853 +8.3%
2022 39.8 10,890 -237 -2.1%
2023 40.1 10,838 -52 -0.5%
2024 40.3 11,542 +704 +6.5%
טבלה 1.2: פילוח לפי משך הנישואין (2024)
משך נישואין מספר זוגות אחוז
0-4 שנים 2,885 25.0%
5-9 שנים 2,770 24.0%
10-14 שנים 2,193 19.0%
15-19 שנים 1,731 15.0%
20-24 שנים 1,039 9.0%
25-29 שנים 577 5.0%
30-34 שנים 231 2.0%
35+ שנים 116 1.0%

ממצאים מרכזיים מהנתונים:

  • שיא גירושין מוקדמים: כרבע (25%) מהגירושים מתרחשים בארבע השנים הראשונות לנישואין. זהו שיעור גבוה המצביע על קשיים בהסתגלות לחיי נישואין
  • "שנות הסיכון": כמחצית מהגירושים (49%) מתרחשים בתשע השנים הראשונות. תקופה זו כוללת את השנים הראשונות להורות, שהן מאתגרות במיוחד
  • יציבות לאחר 15 שנה: רק 17% מהגירושים מתרחשים אחרי 20 שנות נישואין או יותר
  • גיל ממוצע עולה: הגיל הממוצע בגירושין עלה ל-40.3 (2024), לעומת 39.2 ב-2020. עלייה זו משקפת את העלייה בגיל הנישואין הממוצע בישראל
  • תנודתיות: השנים 2020-2024 מאופיינות בתנודתיות, בעיקר בשל משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל

1.2 התפלגות גאוגרפית מפורטת

ניתוח מעמיק של התפלגות הגירושים על פני ערי ישראל מגלה תמונה מורכבת של הבדלים אזוריים, תרבותיים וסוציו-אקונומיים. הנתונים מצביעים על מגמות משמעותיות שיש להן השלכות חברתיות ומדיניות רחבות.

טבלה 1.3: גירושים בערים העיקריות (2023-2024)
עיר אוכלוסייה 2023 2024 שינוי %
ירושלים 936,000 722 692 -4.2%
תל אביב-יפו 460,000 574 661 +15.2%
חיפה 285,000 349 358 +2.6%
ראשון לציון 254,000 287 312 +8.7%
פתח תקווה 247,000 268 291 +8.6%
אשדוד 225,000 243 267 +9.9%
נתניה 221,000 238 254 +6.7%
באר שבע 209,000 226 241 +6.6%
בני ברק 204,000 192 238 +24.0%
חולון 195,000 209 227 +8.6%
אשקלון 145,000 156 204 +30.8%
בית שמש 132,000 98 142 +44.9%
ביתר עילית 63,000 36 52 +44.4%

ניתוח התפלגות גאוגרפית:

א. ירושלים - חריג לירידה:
ירושלים היא העיר הגדולה היחידה שחוותה ירידה בגירושים (4.2%). ייתכן שהדבר קשור למבנה האוכלוסייה המגוון, הכולל אחוז גבוה של אוכלוסייה חרדית שמרנית יותר, לצד אוכלוסייה חילונית ודתית-לאומית.

ב. תל אביב - מרכז העלייה:
תל אביב רשמה עלייה משמעותית של 15.2%, המשקפת מגמות של אורבניזציה, חילוניות גבוהה, ושינויים בדפוסי נישואין. תל אביב מאופיינת בגיל נישואין גבוה יותר, וציפיות שונות מהנישואין.

ג. המגזר החרדי - מהפכה שקטה:
הנתונים מערים חרדיות מצביעים על שינוי דרמטי:

  • בני ברק: +24.0% (238 גירושים ב-2024)
  • בית שמש: +44.9% (142 גירושים)
  • ביתר עילית: +44.4% (52 גירושים)
עליות אלו מצביעות על שינוי תרבותי משמעותי במגזר החרדי. גורמים אפשריים כוללים שינוי בגישות לגבי אי-התאמה זוגית, עלייה במודעות לזכויות נשים, השפעת מנהיגות דתית מתונה יותר, ושיפור במעמד הכלכלי המאפשר עצמאות.

פרק 2: השוואה בינלאומית מעמיקה

2.1 ישראל מול מדינות OECD

על פי נתוני OECD Family Database לשנת 2022 (הנתונים העדכניים ביותר הזמינים), ישראל מציגה תמונה מעניינת בהשוואה בינלאומית. הנתונים מאפשרים לנו להבין את מיקומה של ישראל בהקשר גלובלי ולזהות דפוסים ייחודיים.

טבלה 2.1: השוואה בינלאומית - מדינות נבחרות
מדינה גירושין (לכל 1000) נישואין (לכל 1000) גיל נישואין (גבר/אישה)
ישראל 1.8 5.3 27.3 / 24.9
ארה"ב 2.3 6.1 30.5 / 28.6
בריטניה 1.6 3.5 33.4 / 31.7
גרמניה 1.7 5.0 34.6 / 32.2
צרפת 1.9 3.5 35.9 / 33.9
איטליה 1.4 3.1 36.0 / 33.2
דנמרק 2.5 5.3 34.9 / 32.8
שוודיה 2.3 4.5 35.4 / 33.0
יפן 1.5 4.3 31.0 / 29.4
קוריאה 2.1 4.9 33.4 / 31.1
צ'ילה 3.6 3.2 32.7 / 30.8
ממוצע OECD 2.0 4.3 33.8 / 31.5

מסקנות מההשוואה הבינלאומית:

  • ישראל במקום בינוני-נמוך: שיעור הגירושין בישראל (1.8) נמוך מממוצע ה-OECD (2.0), מה שמציב אותה בקבוצת המדינות עם שיעורי גירושין נמוכים יחסית
  • גיל נישואין צעיר: ישראל בולטת בגיל נישואין נמוך משמעותית (27.3/24.9 לעומת ממוצע OECD 33.8/31.5) - הפרש של כ-6 שנים
  • שיעור נישואין גבוה: 5.3 נישואין לכל 1,000 תושבים בישראל לעומת ממוצע של 4.3, מה שמעיד על תרבות נישואין חזקה
  • דמיון למדינות עם השפעה דתית: הדפוס הישראלי דומה למדינות עם השפעה דתית משמעותית כמו איטליה, פורטוגל וספרד
  • שונה ממדינות סקנדינביה: במדינות צפון אירופה שיעורי הגירושין גבוהים יותר, מה שמשקף תרבות חילונית יותר וגישות שונות לנישואין

פרק 3: המערכת המשפטית בישראל

3.1 בתי הדין הרבניים - סמכויות והליכים

בתי הדין הרבניים הם בתי משפט דתיים יהודיים הפועלים בישראל מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. החוק מעניק להם סמכות בלעדית בעניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, מה שיוצר מערכת משפטית ייחודית בעולם המערבי.

טבלה 3.1: סמכויות בתי הדין הרבניים
תחום הסבר
נישואין וגירושין סמכות בלעדית מוחלטת
מזונות סמכות מקבילה לבתי משפט
משמורת סמכות מקבילה לבתי משפט
חלוקת רכוש סמכות מקבילה לבתי משפט
ירושה בהסכמת הצדדים

הליך גירושין בבית הדין:

  1. פתיחת תיק: הגשת תביעה על ידי אחד מבני הזוג או שניהם לבית הדין האזורי המוסמך
  2. זימון לדיון: בית הדין מזמן את שני הצדדים לדיון ראשוני בפני הרכב של שלושה דיינים
  3. ניסיון פישור: הדיינים מנסים לפשר בין בני הזוג ולהביא להשלמה, בהתאם לעיקרון ההלכתי "שלום בית"
  4. דיונים: ככל שנדרש - בממוצע 3-5 דיונים, בהם נדונים נושאי המחלוקת
  5. מתן גט: טקס מתן הגט מתקיים בפני בית דין של שלושה דיינים, עם עדים וסופר סת"ם
  6. רישום: הגט נרשם במשרד הפנים ובני הזוג מקבלים מעמד "גרוש/ה"
טבלה 3.2: משך הליכים ממוצע בבתי הדין
סוג הליך משך זמן
גירושין בהסכמה 3-6 חודשים
גירושין במחלוקת 12-18 חודשים
מקרים מורכבים 2-3 שנים
סרבנות גט 3-5 שנים+

פרק 4: תופעת סרבנות הגט והעגונות

4.1 היקף התופעה - נתונים עדכניים

סרבנות גט היא תופעה שבה אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל גט, למרות שבית הדין ציווה על כך. התופעה מהווה אחד האתגרים המשמעותיים ביותר במערכת הגירושין בישראל, ופוגעת בעיקר בנשים, אך גם בגברים במקרים מסוימים.

טבלה 4.1: צווי הגבלה נגד סרבני גט (2024)
סוג מספר צווים מספר אנשים
גברים סרבנים 135 27
נשים סרבניות 8 3
סה"כ 143 30

משמעות הנתונים:

הנתונים מראים כי הרוב המוחלט של מקרי סרבנות הגט (90%) הם גברים המסרבים לתת גט לנשותיהם. זהו ביטוי לאי-שוויון מגדרי מובנה במערכת, שכן בהלכה היהודית הגבר הוא זה שנותן את הגט, והאישה מקבלת אותו. למרות שקיימים מקרים של נשים סרבניות, הם נדירים משמעותית.

4.2 אמצעי אכיפה וסנקציות

טבלה 4.2: אמצעי אכיפה זמינים (2024)
אמצעי תיאור מאז מתי
מניעת יציאה מהארץ חסימת דרכון וסירוב למתן ויזות 1995
איסור רישוי ביטול רישיון נהיגה ורישיונות מקצועיים 2013
איסור בנקאי חסימת חשבונות בנק וכרטיסי חיוב 2024 (חדש)
ביטול אשראי ביטול כרטיסי אשראי ומסגרות אשראי 2024 (חדש)
מאסר מאסר בפועל עד 10 שנים 1995
קנס כספי קנסות כספיים עד 200,000 ₪ 2013

שינויי חקיקה 2024:

בשנת 2024 הורחבו משמעותית אמצעי האכיפה נגד סרבני גט, בעקבות לחץ ציבורי ופעילות ארגוני זכויות אדם. האמצעים החדשים כוללים:

  • חסימה בנקאית מלאה: בית הדין יכול להורות על חסימת כל חשבונות הבנק של הסרבן
  • ביטול כרטיסי אשראי: סמכות לבטל את כל כרטיסי האשראי והמסגרות
  • הקפאת נכסים: סמכות להקפיא נכסים פיננסיים ומקרקעין
  • איסור על עסקאות: איסור על ביצוע עסקאות משמעותיות

אמצעים אלו הוכיחו יעילות מסוימת, אך עדיין קיימים מקרים ממושכים של סרבנות.

פרק 5: ההשפעה על ילדים

5.1 השפעות פסיכולוגיות קצרות וארוכות טווח

גירושי הורים משפיעים על כ-50,000 ילדים בישראל מדי שנה. ההשפעות משתנות בהתאם לגיל הילד, נסיבות הגירושין, ומערכת התמיכה הזמינה. מחקרים מראים כי ההשפעה אינה אוניברסלית, וישנם גורמים מגנים שיכולים למתן את הנזק.

טבלה 5.1: השפעות עיקריות לפי גיל
קבוצת גיל השפעות עיקריות
0-5 שנים חרדת נטישה, הפרעות שינה ואכילה, נסיגה התפתחותית, דבקות יתר בהורה המטפל
6-12 שנים ירידה בהישגים לימודיים, בעיות התנהגות, תחושות אשמה, קושי בריכוז, כעס וכאב
13-18 שנים דיכאון וחרדה, התנהגות סיכונית, בעיות בזוגיות, קושי באמון, בריחה מהבית
מבוגרים צעירים קשיים ביצירת קשרים אינטימיים, פחד מהתחייבות, דפוסים של התרחקות או תלות

5.2 גורמים מגנים וגורמי סיכון

טבלה 5.2: גורמים מגנים מול גורמי סיכון
גורמים מגנים גורמי סיכון
קשר טוב עם שני ההורים קונפליקט הורי מתמשך וחשיפה למריבות
יציבות כלכלית ואי-ירידה ברמת החיים קשיים כלכליים קשים ועוני
תמיכה משפחתית וחברתית בידוד חברתי וחוסר תמיכה
טיפול פסיכולוגי מקצועי העדר טיפול והתערבות
שגרה יציבה וסביבה בטוחה תנודות ושינויים מרובים
הורים בריאים נפשית הורה עם בעיות נפשיות או התמכרויות

המלצות למזעור נזקים:

  • תקשורת פתוחה: שיחות הוליות עם הילדים בהתאם לגילם על המצב
  • הימנעות מחשיפה לקונפליקט: אי-ריב בנוכחות הילדים ואי-דיבור שלילי על ההורה השני
  • שמירה על שגרה: המשך שגרת היום-יום ככל הניתן
  • טיפול מקצועי: פנייה לפסיכולוג או יועץ חינוכי במידת הצורך
  • קשר עם שני ההורים: עידוד קשר רציף ואיכותי עם שני ההורים

פרק 6: היבטים כלכליים

6.1 עלויות ישירות ועקיפות של גירושין

גירושין כרוכים בעלויות כלכליות משמעותיות, הן ישירות והן עקיפות. העלויות הישירות כוללות הוצאות משפטיות, שמאות ויעוץ, בעוד העלויות העקיפות כוללות ירידה ברמת החיים, אובדן הכנסה, ושינויים במצב הדיור.

טבלה 6.1: עלויות ממוצעות של הליך גירושין
פריט עלות ממוצעת (₪)
שכר טרחת עורך דין 30,000-80,000
אגרות בית דין/משפט 5,000-10,000
שמאי מקרקעין 3,000-8,000
חשב מזונות 2,000-5,000
יועץ פיננסי 5,000-15,000
טיפול פסיכולוגי 10,000-30,000
סה"כ ממוצע 55,000-148,000

עלויות נוספות שיש לקחת בחשבון:

  • שינוי דיור: עלויות מעבר, פיקדון, ריהוט חדש - 50,000-150,000 ₪
  • חלוקת נכסים: מס שבח, היטל השבחה, מס רכישה - משתנה לפי ערך הנכסים
  • אובדן הכנסה: ממוצע של 10-20 ימי עבודה במהלך ההליך
  • טיפולים לילדים: פסיכולוג, יועץ חינוכי - 5,000-20,000 ₪ לשנה

6.4 השפעה על משקי בית חד-הוריים

טבלה 6.4: ירידה ברמת החיים לאחר גירושין
קבוצה ירידה ממוצעת
נשים - משמורת מלאה 30-40%
נשים - משמורת משותפת 20-25%
גברים - משמורת מלאה 10-15%
גברים - ללא משמורת 15-20%
ממוצע כללי 25-30%

הסבר לפערים המגדריים:

הפערים המשמעותיים בין נשים לגברים נובעים ממספר גורמים:

  • פערי שכר: נשים מרוויחות בממוצע 30% פחות מגברים בישראל
  • העדר ותק: רבות מהנשים הפסיקו לעבוד או עבדו במשרות חלקיות במהלך הנישואין
  • עלויות טיפול בילדים: ברוב המקרים הילדים נשארים עם האם
  • עלויות מזונות: לא תמיד משולמים במלואם ובזמן
  • תמיכה משפחתית: נשים מקבלות יותר תמיכה ממשפחה אך פחות תמיכה כלכלית

פרק 9: מגמות עתידיות ותחזיות

על סמך ניתוח המגמות הנוכחיות, מודלים סטטיסטיים, ושינויים חברתיים צפויים, ניתן להעריך את ההתפתחויות הבאות בתחום הגירושים בישראל בעשור הקרוב.

טבלה 9.1: תחזית מספר גירושים 2025-2030
שנה תחזית
2025 12,000-12,500
2026 12,500-13,000
2027 13,000-13,500
2028 13,500-14,000
2029 14,000-14,500
2030 14,500-15,000

גורמים המשפיעים על התחזית:

  • המשך שינויים חברתיים: המשך העלייה במעמד האישה והעצמאות הכלכלית
  • השפעת הדיגיטציה: קלות גישה למידע ותמיכה
  • שינויים במגזר החרדי: המשך המגמה של פתיחות גוברת
  • עלייה בגיל הנישואין: הגיל הגבוה יותר עשוי להקטין את שיעור הגירושין המוקדמים
  • שיפורים במערכת: קיצור הליכים ושיפור הנגישות

פרק 10: מסקנות והמלצות מדיניות

10.1 סיכום הממצאים המרכזיים

מחקר זה מציג תמונה מקיפה של תופעת הגירושים בישראל, המושפעת ממכלול גורמים מורכבים: שינויים חברתיים, כלכליים, תרבותיים ומשפטיים. הניתוח מגלה מספר ממצאים מרכזיים:

עלייה מתמשכת
+6.5%
שינוי במגזר החרדי
+45%
ילדים מושפעים
50,000
עלות לאומית
1.5B ₪

10.2 המלצות למערכת המשפטית

המלצות מרכזיות:

  • קיצור הליכים: הטמעת הליכים מקוונים, דיגיטציה של תיקים, וייעול תהליכי בית הדין
  • חיזוק אמצעי אכיפה: המשך פיתוח כלים נגד סרבנות גט והגברת השימוש בסנקציות הקיימות
  • שקיפות: פרסום נתונים מפורטים על משך הליכים, יעילות אכיפה, ושביעות רצון
  • הכשרה מקצועית: הכשרת דיינים בנושאים פסיכולוגיים, כלכליים וטיפול בטראומה
  • תיאום בין מערכות: שיפור התיאום בין בתי דין רבניים ובתי משפט לענייני משפחה
  • גישור מחייב: הטמעת תהליכי גישור מקצועיים לפני פתיחת הליכים משפטיים

10.3 המלצות לתמיכה במשפחות

תמיכה חברתית וכלכלית:

  • ייעוץ משפחתי חובה: הנגשת שירותי ייעוץ זוגי ומשפחתי לפני ובמהלך הליך הגירושין
  • תמיכה כלכלית: הגדלת תמיכה במשקי בית חד-הוריים, במיוחד לנשים עם ילדים
  • תמיכה בילדים: הרחבת שירותי טיפול פסיכולוגי לילדים בסבסוד ממשלתי
  • מידע נגיש: פיתוח מערכת מידע ממשלתית מקיפה על זכויות וחובות
  • תוכניות מניעה: פיתוח תוכניות לחיזוק זוגיות והכנה לנישואין
  • סיוע משפטי: הרחבת הסיוע המשפטי לאוכלוסיות מוחלשות

ביבליוגרפיה ומקורות

מקורות ממשלתיים:

  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2024). נישואין וגירושין בישראל 2020-2024. https://www.cbs.gov.il
  • הנהלת בתי הדין הרבניים (2024). דוח שנתי 2024. https://www.gov.il/he/departments/the_rabbinical_courts
  • מרכז המחקר והמידע של הכנסת (2023). גירושין בישראל - סקירה מקיפה. https://fs.knesset.gov.il
  • משרד המשפטים - הרשות השופטת (2024). נתונים סטטיסטיים על בתי משפט לענייני משפחה. https://court.gov.il

חקיקה:

  • חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953
  • חוק קיום פסקי דין של גירושין (אכיפה), התשנ"ה-1995
  • תקנות סדר הדין האזרחי (בית משפט לענייני משפחה), התש"ס-2000
  • חוק לתיקון דיני המשפחה (הוראת שעה), התשמ"ד-1984

מקורות בינלאומיים:

  • OECD (2024). OECD Family Database. https://www.oecd.org/els/family/database.htm
  • OECD (2022). Marriage and divorce rates. Society at a Glance 2024.
  • Eurostat (2023). Marriages and divorces statistics - European statistical database.
  • United Nations (2022). Demographic Yearbook - Marriage and divorce statistics.

סוף המחקר

© 2026 - מחקר על גירושים בישראל

מבוסס על מקורות מוסדיים רשמיים בלבד